... תשובה? לפי אליעד, השאלה הכי חשובה היא דווקא השאלה שאין לה שום תשובה, מכיוון שזו השאלה שמובילה לאי - ידיעה מוחלטת. הוא נותן כדוגמה את השאלה "מי אמר שהשכל שלי צודק?" - שאלה שאין לה תשובה, כי כל תשובה חייבת להתבסס על השכל עצמו, ואילו השאלה עצמה מטילה ספק בעצם ... של השכל. לכן, זו שאלה שברגע ששואלים אותה לעומק, אי אפשר להגיע לתשובה סופית, והאדם מגיע למצב של חוסר ידיעה מוחלט, מצב שמשחרר אותו מכל שאלה אחרת. למה חשוב להודות באמת, גם כשהיא לא נעימה? אליעד מציין שהיכולת לשאול שאלות דורשת מהאדם אומץ להכיר במציאות כפי שהיא, גם ... יגיע להבנה של אי - קיום, וכאשר הוא יכיר באמת המוחלטת הזו, ייפסקו כל השאלות האחרות, כי במצב של אי - ידיעה מוחלטת אין כבר מה לשאול. מהי המסקנה המרכזית של ההרצאה? המסקנה המרכזית שאליעד מעביר בהרצאה היא שהאדם חייב להיות כן עם עצמו, להודות בקיומן של שאלות, לא לפחד ... למעשה הוא גם טיפש וגם חכם וגם הכל. אבל מה מוביל להבנה הרחבה הזאת? היא הגיע לזה דרך ההגדרה ולא דרך האי ידיעה. דרך האי ידיעה היא הדרך הכי מלחיצה, שאתה מודה שאתה לא יודע שום דבר. אני מנסה להסביר לך איך לשאול שאלה, ואם תלמדי איך לשאול שאלות, אז בסוף תלמדי איך לשאול את השאלה הגדולה ... המציאות טובה, הוא צריך לשאול, אולי המציאות בעצם רעה? אבל הוא לא מסוגל, כי הוא ירגיש שהוא סתם סבל. לכל ידיעה יש את ההיפוך שלה, למשל, אלוהים הוא גם רע, איזה שאלה יכולה להוביל לאינפורמציה הזאת? האם אלוהים הוא גם רע? אבל האדם מפחד לשאול את השאלה, כי הוא חושב שאם הוא ...

... = הבנה שאינה משאירה ספק כלשהו לגבי הדבר. שכחה = ידיעה הפוכה את הדבר שברצונו של האדם לזכור. לדוגמא: האדם רוצה לזכור לא ... אפשר לחשוב ההפך ממנו, לא ניתן לשכוח אותו. זיכרון שלם = ידיעה שלמה = ידיעה שאינה מאפשרת שום ספק ונטייה מחשבתית אל הצד השני של הדבר אותו מנסה ... כזה האדם כבר אינו צריך לזכור שום דבר, מאחר שהוא יודע. ידיעה = הבנה = זיכרון. חוסר ידיעה = חוסר הבנה = שכחה. ברמה המעשית: כדי לזכור משהו, חקור אותו לעומק, ... עם היודע את הדבר, על ידי זה יש זיכרון מושלם ברמה של ידיעה שלמה. ...

... של האדם, לבצע אותה במציאות. ככל שהעצה קשה יותר לביצוע, וככל שהעצה כרוכה ביותר שינויים, כך היא צורכת יותר מאמץ והיא קשה יותר לביצוע. ומצד האמת, העצה הטובה ביותר היא ידיעה. לדוגמא: אדם חולה שמבקש עצה, והרופא יודע שהאדם הזה בכלל ... כאשר אומרים למישהו, תאמין שהכל לטובה ותחשוב בצורה חיובית וכיו"ב, גם זה, עדיין כרוך במאמץ מחשבתי, שבו האדם כל הזמן צריך להתאמץ לחשוב בצורה כלשהי, נגד ההרגל שלו. אך ידיעה והבנה, זה משהו אחר לגמרי. ידיעה פירושו, כאשר האדם מתבונן בדברים ומבין אותם והם הופכים להיות חלק ממנו. כאשר האדם מבין משהו ברמת ידיעה, במקרה כזה הוא כבר לא צריך להתאמץ לחשוב עליו, כי זה כבר חלק ממנו. ולכן, הפתרון הטוב ביותר, הוא פתרון של ידיעה . דהיינו, הבנה מלאה של המציאות, שמעלימה לאדם את כל ... במספר גדול יותר של מקרים. וככל שהאדם נצמד יותר אל האמת, בסופו של דבר הוא רואה את האמת המלאה, דהיינו, מבין את המציאות כפי מה שהיא באמת, ואז ממילא הוא מגיע לרמה של ידיעה, שבה הבעיות כלל לא קיימות. ...

... רחוק מהאמת הזאת בשכלו וברגשותיו, כי יש כאלו שהם מבינים בשכלם שהכל מושלם, אך הם לא מרגישים את ההבנה הזאת בלב שלהם, והסיבה לכך, היא משום שהידיעה שלהם היא לא ידיעה של אמת, אלא ידיעה של אמונת שקר. והעניין הוא, כי האמונה השקרית ... אמיתי, שהכל כמובן הוא עניין אחד. כי האמונה השקרית, היא הפך האמת. כי מהותה של האמונה השקרית, היא הקיום של השקר. כי אמונה שקרית שייכת, רק במקום שבו אין ידיעה ברורה ומוחלטת של האמת. כי היכן שיש ידיעה ברורה ומוחלטת של האמת, שם לא שייך שום אמונה שקרית כלל. כי כאשר האדם יודע את האמת באופן מוחלט, וכאשר הדבר מבורר לאדם מכל צדדיו, לא שייכת שום אמונה שקרית כלל. והאמונה שייכת, רק במקום שבו יש חוסר ידיעה, או במקום שהאדם הטועה, בוחר להאמין בדבר שהוא ... ואין האדם משקר, אא"כ יש בו אמונה שקרית. כי אם לאדם לא הייתה שום אמונה כלל, אז כאשר הוא לא היה יודע מהי האמת, הוא היה בחוויית מציאות של אמת, שהיא חוסר ידיעה . אך בכל מקרה האדם לא היה נופל לשקר כלשהו, ...

... גם היא גוף. גוף של המהות של המציאות. וכל דבר בעולם, כולל כל רעיון שהוא וכל צורת חשיבה שהיא, לכולם יש גוף, שהוא הצורה של הרעיון ושל הידיעה. וכל ידיעה, היא הגוף של ידיעת האחד, שאין בו שום ידיעה מוגדרת (כנפרדת). וכאשר האדם נהנה מהתבוננות כלשהי, הרי שהגוף דהיינו, התודעה שלו, נהנית מהנאה גופנית, של השגת צורה סופית, דהיינו, רעיון מוגדר, שבו נאחז האדם ומפיק ממנו ... בה שום חיסרון כלל. וההנאה היחידה בעולם, שאין בה שום חיסרון כלל, היא ההנאה של ידיעת האחדות / אי ידיעת הנפרדות. שבה האדם לא יודע שום דבר. וכאשר אין שום ידיעה, אין שום חיסרון כלל. ואם יש רצון, הרי שאי אפשר לרצות שום דבר, שאינו יכול להיות קיים. וכאשר יש קיום רק לישות אחת, הרי שאפשר לרצות רק ישות אחת. כי בשורש, אין אפילו לא ... ללא כל חיסרון. עד שהאדם אפילו לא יודע שהוא חווה את השלמות, כי הוא אינו יכול לחוות חוויה של חוסר שלמות. כ"כ טוב, עד שאין שום רע כלל, וממילא גם אין ידיעה של הטוב. כי מי שיודע שטוב לו, הרי שרע לו, לפחות קצת. כי בלי שום רע, אי אפשר לדעת שטוב וכולי. ובשלמות, שאין שום רע כלל, אין גם ידיעה של טוב. וככל שהאדם יותר חכם אמת, דהיינו, מבין טוב יותר שהכל אחד, כך ההנאה שלו גדולה יותר. הנאה שאינה מוגדרת כהנאה, כי אין לה הפך וניגוד. ז"א, זאת לא חווית הנאה רגילה ... את האחדות, פירושו, לא להבין את האחדות. כי באחדות, אין שום הבנה כלל. ולכן, בכל פעם שהאדם חווה התחדשות שכלית, הוא בעצם מתרחק מהאחדות, שבה אין שום ידיעה שכלית כלל. ואעפ"כ בכל פעם שהאדם חווה התחדשות שכלית, הוא מבין טוב יותר את האחדות, ואת השתיקה, ואת המקום שאין בו שום התחדשות שכלית כלל. ונמצא אם כן, כי גם מי שהוא חכם אמת, ...

... עד אין סוף. ולכן לעולם אין שום תשובה מושלמת, לשום שאלה. כי כאשר קיימות ידיעות שונות, הרי שכל ידיעה, אין בה את כל שאר הידיעות. ולכן, כל מה שהאדם ידע, תמיד יהיה בו חיסרון, של מה שהאדם לא יודע. וכל ידיעה, מכילה בתוכה, את אי ידיעת מה ששונה ממנה. ולכן, בכל ידיעה, יש חיסרון. ולכן, שום ידיעה אינה שלמה. כגון לדוגמא, השאלה של מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות. שמנקודת המבט ... מנקודת המבט הזו, אין שום שאלה ושום תשובה כלל. כי מנקודת המבט הזו, אין שום בעיה ושום שאלה ושום ידיעה ושום חיסרון כלל. כי כאשר האדם יודע דבר אחד, או במילים אחרות, כאשר האדם לא יודע יותר מאשר ידיעה אחת, או במילים אחרות, כאשר האדם לא יודע שום דבר מוגדר, ממילא, האדם לא יכול ...

... כאשר האדם מפחד שיקרה משהו שלא כרצונו, הוא נכנס ללחץ. לחץ = ביטוי של פחד. כמו כן לחץ = חוסר ידיעה . ככל שהאדם יודע טוב יותר מה הן האלטרנטיבות שלו, כך הוא פחות בלחץ. ככל שהאדם יודע בצורה ברורה יותר, מה בדיוק כדאי לו לעשות = פחות לחץ. ככל שהאדם יודע בצורה וודאית ... יודע בוודאות כיצד יסתיים האירוע ומה תהיה התוצאה הסופית = רוגע = שקט נפשי = אין לחץ. לחץ = חוסר ידיעה. רוגע / שקט נפשי = ידיעה. כדי להירגע על האדם לדעת. את מה לדעת? את האמת. ככל שהאדם יודע טוב יותר את האמת לגבי המצב שלו, כך הפחד והלחץ נעלמים והרוגע והשקט הנפשי באים. כאשר אדם נמצא בלחץ, עליו ... ובסיבה הראשונה שבגללה הוא בכלל רוצה לבצע את הפעולה. לחפש את האמת = להבין כמה שיותר את המצב. ידיעה מעלימה את הלחץ. לסיכום: ידיעה = רוגע. חוסר ידיעה = לחץ. ככל שהאדם רואה את תמונת המצב טוב יותר, כך הוא רגוע יותר. ...

... מוחלטת וחוסר קיום. מהו המצב התודעתי של "האני פנימה"? "האני פנימה" מתואר כמצב שבו האדם מפנה את התודעה אל תוך עצמה, וכתוצאה מכך מגיע להכרה עמוקה של חוסר ידיעה מוחלט. אליעד מדגים זאת בכך שכאשר אדם בוחן כל מחשבה, תחושה או ידיעה, הוא מגיע בסופו של דבר להכרה אחת בסיסית ויחידה - "אני קיים". אך כאשר הוא ממשיך לשאול שאלות על עצם קיומו, אפילו ההנחה ... ללא הרף "האם אני באמת קיים?", "מה הייתי לפני שנולדתי?", ו"מה המשמעות של להיות קיים?". ככל שהאדם מתעמק בשאלות אלו, התודעה מפסיקה להיאחז בכל הגדרה ובכל ידיעה. בשלב מסוים, כשהתודעה ממוקדת רק באחדות מוחלטת - היא מפסיקה לדעת שהיא קיימת, וכאשר היא אינה יודעת שהיא קיימת - היא ... חי מתוך מצב של וודאות מוחלטת שאין בו אפילו צורך בוודאות. מהי עשייה באי עשייה? איך להתבונן על השכל מבחוץ? מהו ביטול עצמי והיעדר קיום? איך להגיע לחוסר ידיעה מוחלט? מהי הסתכלות פנימה? מה קורה לאחר ביטול עצמי? מה זה האני פנימה והאני החוצה? ...

... שמסבירים לו על תפוח. ההסבר שאליעד נותן הוא שכדי ללמוד דבר חדש, האדם חייב להתבסס על ידיעה קודמת. כדי לדעת מה זה "רע", הילד חייב להשוות את זה למשהו "טוב" או לפחות ל"לא רע". אליעד מסביר שכל ידיעה חדשה שאנחנו לומדים נשענת תמיד על ידע קודם. האם התינוק נולד עם ידע מוקדם? אליעד כהן מעלה את שאלת ... שמכיוון שידיעה חדשה אינה חומר שניתן פשוט להוסיף, נוצרת בעיה פרדוקסלית: איך המוח מוסיף ידיעה חדשה, שהיא לכאורה "יש מאין"? האם יש משמעות לידיעה ללא ידיעות קודמות? אליעד מסביר שהפרדוקס קיים ... הרביעי לא יכול להיווצר יש מאין. אבל בידיעה, לעומת חומר פיזי, המצב נראה הפוך לגמרי: כל ידיעה חדשה כביכול מופיעה "יש מאין". האם אפשר לדעת דבר אחד בלבד? אליעד מסביר בצורה מפורטת מדוע אי אפשר לדעת רק דבר אחד. כל ידיעה מבוססת על השוואה, כי אם יש לך תחושה מסוימת, אתה חייב תחושה נגדית כדי להגדיר את התחושה הראשונה. ...

... שאתה קיים. במצב הזה, באופן טבעי, אתה לא יכול לחוות מתח או ספקות, כי אין שום נקודת השוואה או הבחנה. מדוע קשה להגיע למצב של ידיעה מוחלטת או חוסר ידיעה מוחלט? אליעד מסביר שכל אדם בדרך כלל יודע יותר מדבר אחד. לכן, ... אני או לא אני?". כל זמן שקיימת יותר מידיעה אחת, תמיד יהיו שאלות, ספקות וחוסר מנוחה. אם תנסה להגיע לידיעה אחת בלבד או לחוסר ידיעה מוחלט, תאבד את החוויה של "אני קיים", כי ההגדרה של "אני" תלויה ... - הידיעה עצמה והמודעות לידיעה. מצב כזה שוב מחזיר אותך למעגל של שאלות וספקות. המצב האידיאלי של שקט מוחלט הוא שאתה נמצא רק עם ידיעה אחת, ללא מודעות עצמית על כך. איך נראית חוויה של ידיעה מוחלטת אחת בפועל? אליעד נותן דוגמה של אדם שרואה קיר וחושב האם ...