... פיה אם אדם מצליח להוכיח בשכל שני דברים שסותרים זה את זה, הוא מגיע למצב של אין שכל. כל ידיעה שאנו מחזיקים בה מבוססת על אכסיומות בסיסיות, ובחינה מעמיקה שלהן יכולה להוביל לפרדוקס שבו השכל עצמו לא מצליח לבחור ... מהוות את יסוד כל תפיסת העולם שלנו. מהן האכסיומות היסודיות של השכל? אליעד מסביר כי כל ההבנה שלנו, כמו הידיעה שהעולם קיים או התפיסה של יש מול אין, מבוססת על אכסיומות בסיסיות. לרוב, איננו מטילים ספק בהן. אך אם ... מצליח להוכיח בשכל שני דברים שסותרים זה את זה לחלוטין, הוא מגיע למצב של אין שכל. אליעד מסביר שכל ידיעה שלנו מבוססת על אכסיומות בסיסיות, ואם נבדוק אותן לעומק נאתר פרדוקס אמיתי, שבו השכל עצמו אינו מסוגל לבחור צד ...

... משמעותית יותר ברגע שמתגלה התשובה. ישנה אפשרות שגם התשובה הסופית לא תהיה הסבר במובן הרגיל, אלא מצב של אי ידיעה שלמה, שבעצמה עשויה להוביל להקלה או להחרפת הסבל, תלוי בדרך ההתבוננות. מהי הדוגמה של אליעד על סבל גדול וחיפוש ...

... את תחושת החיסרון הבסיסי. לדוגמה, כאשר אנו מתמודדים עם חוסר בכסף, אנחנו לא בהכרח חושבים על החיסרון הבסיסי של הידיעה, אלא עסוקים בבעיות המיידיות. אך ברגע שהבעיות הללו נעלמות, נוכל להתחיל לחוות את החיסרון העמוק יותר, של עצם ההגדרה והנפרדות. מה הקשר בין הידיעה לחיסרון? הידיעה על דבר מסוים, כמו זה שולחן, תמיד כוללת שלילה של מה שאינו הדבר. כשאתה יודע משהו, אתה מיד מודע לכך שיש משהו אחר שאינו אותו דבר. כלומר, כל ידיעה באה עם תחושת חיסרון, משום שהיא מבוססת על הבחנה בין מה שיש לבין מה שאין. עצם ההגדרה היא חיסרון. ... החיסרון המתמיד. מהי הדרך להתבונן ולהבין את הבעיה? הדרך להתמודד עם תחושת החיסרון היא בהבנה עמוקה של איך כל ידיעה והגדרה מחייבות חיסרון. אם תתבונן בכך בצורה מודעת, תוכל לזהות את החיסרון שבידיעה, ולהתחיל להבין את הדרך להימנע ממנו. חשוב להבין שכל עוד אנו משתמשים בשכל המוגדר, תמיד ניתקל בתחושת חיסרון. רק ... מזכירה לך שקיים חיסרון של היעדר מה שלא פה. זה לא רק משחק מילים, אלא תחושה מוחשית - עצם הידיעה מפרידה בין דבר לדבר, והפרדה מביאה לחוויית חסר. שאלה: אז אתה מתכוון להגיד שכל הגדרה של דבר מלווה בחיסרון? ... היא כבר חוויית חיסרון. זה לא רק ברמה התיאורטית, אלא שאלה אם אתה באמת חווה את החיסרון שנובע מעצם הידיעה וההגדרה. ברגע שאתה יודע משהו אחד, אתה מיד מודע לכך שהוא לא הדבר השני, ומכאן נובעת החוויה של חסר ... יתחיל להופיע החיסרון העמוק. לדוגמה, אם אין לך מספיק כסף, ההתעסקות המתמדת בכסף מסתירה את החיסרון היסודי שלך מעצם הידיעה וההפרדה. אם באמת היית פותר את כל הבעיות היומיומיות, היית יכול פתאום להטריד את עצמך בשאלה איך זה שאני ... שולחן, ובאותה נשימה אני מודע לכך שחסרים פה כל שאר הדברים שאינם שולחן?. האם תמיד יש גם יתרון בכל ידיעה? שאלה: דיברת על כך שתמיד יש חיסרון, אבל האם אין גם יתרון בכל ידיעה? תשובה: כן. אם תמיד יש חיסרון, פירושו שגם תמיד יש יתרון. בכל פעם שאתה אומר יש פה כוס, מעבר לזה שאתה מרגיש שחסר פה דבר אחר, אתה גם מרגיש שיש לך משהו מוגדר שאתה יודע או רואה. עצם הידיעה מייצרת תחושה של יש. לכן, אם תמיד יש חיסרון בכל הגדרה, גם תמיד יש יתרון בכל הגדרה. אי אפשר להגדיר משהו בלי שיהיה בו גם חיסרון וגם יתרון. מדוע לדעת פירושו להרגיש חיסרון? שאלה: למה עצם הידיעה פירושה בהכרח חיסרון? תשובה: מפני שכל ידיעה על דבר מסוים כוללת שלילה של דבר אחר, ומכאן תחושת חסר. לדעת משמעו לחוות את הגבולות של הדבר, ולחוות את הגבולות של הדבר פירושו שמה שאינו בגבולות האלה איננו קיים בתוך הידיעה הנוכחית. אם אתה אומר זה רגש מוגדר, זה רצון מוגדר, או זאת חוויה מוגדרת - המשמעות היא שאתה מייחד ... ההתבוננות? שאלה: מה כדאי לי לעשות כדי להבין את הנושא לעומק ולא רק בצורה תיאורטית? תשובה: תנסה להתבונן בחוויית הידיעה שלך בכל רגע ורגע. למשל, כשאתה מביט סביבך ורואה כוס, רואה שולחן, רואה כיסא, שאל את עצמך: איך אני יודע שזה כוס? איך אני יודע שזה לא כיסא? מה המשמעות של הידיעה הזו עבורי? ותשים לב שבאותה פעולה של הגדרה, אתה מגלה שיש צד שחסר - כלומר, אם זה כוס, אז זה לא מחשב, ואם זה שולחן, אז זה לא מזון, וכן הלאה. ההתבוננות הזו בתהליך הידיעה עצמו יכולה להביא אותך לראות שאין פה רק מילים, אלא ממש תנועה נפשית של הפרדה, וכך להרגיש את אותה חוויית חיסרון וגם את חוויית היתרון שקיימת בכל ידיעה. מה המסר הסופי? שאלה: איך לסכם את כל מה שנאמר? תשובה: חוויית החיסרון איננה רק תחושה של רצון למשהו ... זה לא ברמה התאורטית, אלא השאלה היא, אם אתה באמת חווה את זה? האם אתה מצליח לחוות את החיסרון שבידיעה? שאלה: זה לא תמיד מתפרש אצלי בחוויה. אליעד: אתה יודע למה? כי יש לך בעיות יותר גדולות. ברגע שיגמרו ...

... הגיעה המחשבה הזאת שיש מולנו שולחן? מדוע אנחנו רואים אותו בצורה מסוימת? הרעיון הוא להעמיק לתוך הרצף שדרכו נוצרת הידיעה על קיומו של שולחן: החושים קולטים מידע על פוטונים, המוח מפרש את המידע לכדי תמונה, התודעה מאמינה באותה תמונה, ... עמוק שלה. זו פעולה שבה שמים לב לכל מה שמוליד את המחשבה, למשל הזיכרון של ראיית שולחן, מנין נוצרה הידיעה על שולחן, איך היא קיבלה חיים? וכאשר מסתכלים לעומק בכל מחשבה, תחושה או רצון (כולל תחושת האני), רואים שבסופו ... הפעולות הללו הן לבוש שונה לאותה מהות של תודעה. להבדיל, זו רק שפה שבה מבחינים בין זיכרון לרצון ובין ידיעה ותחושה. אך ברובד העמוק, הכל זה אובייקט של חוויה בתוך אותה תודעה כוללת, ואין באמת הבדל מהותי ביניהם. שאלה: ... בכל זאת מרגישים הבדל? תשובה: תלוי ברמת התפיסה. בעולם היום - יומי מפרידים ומוגדרים: זיכרון שייך לעבר, רצון לעתיד, ידיעה להווה, וצורה היא אובייקט נפרד. אבל ככל שחודרים לעומק, הכל מתלכד לרמה שבה אין סתירה בין הידיעה שאתה רואה שולחן, לבין החוויה שהשולחן הוא רצון, או שהשולחן שווה ערך לכל מחשבה ורצון אחרים. האם בסוף מפסיקים ... הכל יש מסוים לעומת אין של שאר הדברים, אפשר לתפוס זאת כתחושת חיסרון של כל מה שלא שולחן, או כידיעה של משהו ספציפי. גם רצון הוא תחושה של חסרונם של דברים אחרים, וגם זיכרון הוא ידיעה על משהו אחד בשונה מאחר. ככל שמעמיקים, רואים שכולם ביטויים שונים של אותה תודעה שמפרידה ומתאחדת בו - זמנית. ...

... שהרבה אנשים מערבבים בין הערכה עצמית לבין אהבה עצמית וכבוד עצמי. הוא מפריד בין המושגים ומבהיר שהערכה עצמית היא ידיעה מדויקת לגבי יכולותיך האמיתיות, בעוד אהבה עצמית וכבוד עצמי הן תחושות כלפיך שאתה בוחר לאמץ או לא. כלומר, יכול ...

... שאין הבדל בין יש לאין, אך גם שיש הבדל בין יש לאין - מה שהוביל אותה לתחושת בלבול וחוסר ידיעה. אליעד מסביר לה שהתובנה שלה היא תיאורטית בלבד. הוא אומר שאם הייתה באמת מבינה את הנושא, היא לא הייתה ...

... מה אתה חושב, לא מה אתה מרגיש ולא מה אתה זוכר - מה שחשוב זה רק מה אתה יודע. ידיעה זה הדבר הכי עמוק שקיים. רבי נחמן בשפה שלו אמר, שכול הצרות והיסורים זה בגלל חיסרון הדעת. וכשנשלם הדעת ...

... אמר שיש הבדל בין יש לאין?, כל תפיסת המציאות מתערערת, וזהו רגע הצמצום, בו אנו מבינים שאין לנו כל ידיעה וודאית על המציאות. האם חלום שונה מהמציאות? בהמשך, אליעד עוסק בשאלה מה ההבדל בין חלום למציאות. הוא טוען כי ...

... לא יודע, אז אתה בכאילו כמעט אין חיסרון. אבל בשנייה שהפסקת את המדיטציה ולמשל התנעת את הרכב, אתה בחוויית ידיעה. זאת אומרת שיש הפרדה בין האחדות לנפרדות. בסוף אתה צריך להבין שאין הבדל בין יש לאין, אתה יכול לקרוא ... אני רוצה שתראי את כל התהליך, יש ארנק אין ארנק, יש כסף אין כסף, יש חושים אין חושים, יש ידיעה אין ידיעה, יש אני אין אני, יש רצון אין רצון, ובסוף כלום. שאלה: בכל דבר יש הכל? אליעד: כן, האם יש ...

... זה כבר קיים. נגדיר אחרת, או שאתה אין סוף אחוז לא יודע שאתה קיים, ואז אתה קיום טהור של ידיעה, אין טוב ורע, אין אהבה ושנאה, ואפילו אין אני ולא אני, אין כלום, אתה כלום. או שאתה יודע שאתה ... יודע כלום, וגם זה לא נכון, אבל נניח. ומהאין סוף, בבת אחת, נוצרו זמן, מקום, חיסרון, תחושה, רצון, רגש, ידיעה - וכבר אנחנו בבעיה. עכשיו, שימו לב, זה לא אני, - פירושו, יש משהו שאני חסר, ויש משהו שאני ...