חמשת החושים, הכרה אנושית, קוגניציה, תפישה קוגניטיבית, חמישה חושים, ידיעה שכלית, ידיעה חושית, חוש הראייה, חוש השמיעה, חוש המישוש, חוש הריח, חוש הטעם, זיכרון חושי, תפיסת החושים האם קיימת ידיעה חושית ללא ידיעה שכלית? אליעד כהן מסביר לעומק את הנושא של הידיעה החושית והידיעה השכלית ומציג מספר שאלות יסודיות: האם יכול להיות שאדם ידע משהו באמצעות חושיו בלבד, בלי שהשכל מעורב? האם ניתן להפריד באופן מוחלט בין ידיעה חושית לידיעה שכלית? אליעד נותן דוגמה פשוטה: כשאדם מחזיק כיסא בידו, הוא יודע זאת דרך חושיו. אך כיצד הוא יודע מהו ... שמפרש את החושים? אליעד טוען שללא השכל האדם לא יכול לדעת כלום, כי השכל נותן משמעות ותוכן לתפיסה החושית. הידיעה שיש פה כיסא אינה אך ורק חושית אלא גם שכלית, משום שהשכל משווה לזיכרונות קודמים ואומר לאדם: זה כיסא. ... לדעת משהו בלי חושים בכלל? אליעד ממשיך ומקשה בשאלה נוספת: האם אדם יכול לדעת משהו ללא שימוש בחושיו? למשל, הידיעה הבסיסית ביותר כמו אני קיים, האם זו ידיעה חושית או שכלית? אליעד מסביר כי התשובה תלויה בהגדרת המושג חושים. אם נגדיר חוש כמנגנון שמבדיל בין דבר אחד לאחר, הרי שכל ידיעה, אפילו בסיסית ביותר, נשענת על חושים. אך אם נגדיר את החושים כחמשת החושים המוכרים בלבד (ראייה, שמיעה, מישוש, ריח וטעם), אז יתכן וידיעה כמו אני קיים אינה תלויה בהם, אלא בידיעה שכלית בסיסית יותר. אליעד נותן דוגמה נוספת ומפורטת: אם אדם עוצם עיניים ואינו משתמש באף אחד מחמשת החושים, ועדיין יודע שהוא קיים, האם זאת ידיעה חושית? לכאורה לא. אך הוא גם מעלה ספק בכך ומסביר שאולי אותה תחושה פנימית של אני קיים היא גם סוג של תפיסה חושית, פשוט ברובד אחר. מה הקשר בין חושים לזיכרון? אליעד מבהיר שכל ידיעה חושית מסתמכת על זיכרון חושי. ללא זיכרון, לא ניתן להבחין בשום דבר מהחושים. לדוגמה: כשאדם מסתכל על כיסא, הוא ... האדם יותר בטוח: בכך שיש לו עכשיו חפץ ביד או בכך שהחפץ ייפול בעתיד אם יעזוב אותו? אליעד מסביר שהידיעה החושית המיידית (יש לי משהו ביד) חזקה וברורה יותר, כי היא קיימת כרגע, בעוד שהידיעה לגבי העתיד (שאם יעזוב את החפץ, הוא ייפול) כבר תלויה בזיכרון ובניסיון קודם, ולכן היא פחות חזקה ומחויבת. מזה הוא מסיק שהחושים מספקים ידיעה ישירה יותר מאשר השכל, אשר מתבסס על הסקות וזיכרונות. מתי השכל חזק יותר מהחושים? עם זאת, אליעד מדגיש שיש ... יכול לדעת בוודאות שלא יכול להיות מטוס באותו חדר באותו הרגע, כי השכל אומר שאין מקום לשניהם יחד. כאן, הידיעה השכלית (שלא יכול להיות פיל ומטוס באותו מקום ובאותו זמן) חזקה יותר מאשר הידיעה החושית, שיכולה להיות מוטעית (אולי מדובר בהולוגרמה של פיל ולא בפיל אמיתי). לפיכך, אם השכל מגיע לידיעה מוחלטת והכרחית שלא תלויה בחושים, אז הידיעה השכלית תהיה חזקה יותר. האם המשמעות השכלית שאנו נותנים לדברים היא מחויבת? אליעד גם נותן דוגמה של אינטראקציה חברתית ... חד משמעית מה יותר בטוח, השכל או החושים. לפעמים המידע החושי יהיה חזק וברור יותר (כמו תחושה מידית), ולפעמים הידיעה השכלית תהיה חזקה יותר, במיוחד כשהיא הכרחית ולוגית (כמו הדוגמה עם הפיל והמטוס). בסופו של דבר, אליעד מדגיש ששניהם קשורים, ואף אחד מהם לא יכול להתקיים בצורה מוחלטת ללא השני. האם ידיעה חושית קיימת ללא שכל? מה ההבדל בין ידיעה חושית לידיעה שכלית? האם אפשר לדעת ללא חושים בכלל? האם הזיכרון הכרחי לחושים? מה יותר אמיתי שכל או חושים? האם פירוש ...

... רגע, כדי לחוות מצבים שבהם דברים לא מסתדרים ב - 100 אחוז לרצונו. האם אנשים עושים מניפולציות גם ללא ידיעה? בהחלט. לפעמים אנשים מפעילים מניפולציות מבלי שהם בכלל מודעים לכך. אדם יכול לגרום למישהו אחר לעשות דבר מה או ...

... וחוסר מודעות עצמית. כאשר אדם אומר אני לא יודע, למעשה הוא אומר אני טיפש - מפני שהמשמעות של חוסר ידיעה היא חוסר הבנה. לכן, אדם צריך תמיד לשאוף להבין את עצמו טוב יותר ולברר בצורה ברורה את הרצונות שלו. ...

... בעיני אנשים בהשוואה לתוקי השני, אשר לא רק יודע את התורה, אלא גם יודע לפרש אותה. התוקי השלישי, שאין ידיעה לגבי מה הוא עושה, נרכש במחיר הגבוה ביותר בגלל שהאחרים אמרו שהוא יותר שווה. מה המסר המוסרי של הסיפור? ...

... הוא ייחשב טיפש. אבל למעשה, ההגדרה האמיתית של חכם לפי אליעד אינה מבוססת על מזל או ניחוש, אלא על ידיעה אמיתית של הדברים. הוא מוסיף דוגמה נוספת של אדם בעל תואר אקדמי מתקופת אנטיוכוס, שהיה מומחה לתפיסת עולם לא ...

... דבר בכלל? הרצאתו של אליעד כהן עוסקת בשאלה המרכזית: איך אפשר לא לדעת כלום? הרעיון המרכזי של אליעד הוא שידיעה משמעותה הגדרת משהו באופן חד - משמעי. כלומר, כאשר האדם חושב שהוא יודע משהו, הוא למעשה יודע את ההבדל בין דבר להיפוכו. לדעת שמשהו קיים משמעו לדעת גם שמשהו אחר לא קיים, כי כל ידיעה מגדירה בצורה ברורה מה נכון ומה לא נכון. אליעד מסביר כי הדרך היחידה לא לדעת כלום, היא להבין כל ... המשפט אני יודע שאין פה קיר, אז הוא לא יוכל להבדיל ביניהם, וכך בעצם הוא כבר לא יודע כלום. הידיעה שלו נעלמת, מכיוון שאין הבדל בין יש קיר לבין אין קיר. אליעד חוזר ומדגיש כי אם לאדם יהיה הגיוני ... שיש קיר כמו שאין קיר, הוא יאבד את היכולת להבדיל ביניהם, ולכן הוא לא ידע כלום. מה הקשר בין הידיעה לבין הרצון? אליעד מסביר שהרעיון הזה חל גם לגבי הרצון של האדם. למשל, אדם רעב חושב באופן ברור שהוא ... אם שני הרצונות יהיו שקולים, האדם כבר לא ידע מה הוא באמת רוצה, וכך הוא יגיע למצב של חוסר ידיעה מוחלט. אליעד מדגיש כי במציאות, האדם לא באמת יכול להרגיש ששני המשפטים הללו הגיוניים באותה מידה, ולכן הוא תמיד יודע משהו אחד יותר מאשר את ההיפך שלו, וכך הוא כבול בידיעה שלו. איך אדם יכול להשתחרר מהידיעה ומהשכל? כדי להשתחרר לגמרי מהידיעה ומהשכל, האדם צריך לא רק להבין שכל אפשרות שקולה לחלוטין לאפשרות ההפוכה שלה, אלא גם להפסיק להזדהות עם צד ... עם ההפך שלו. כלומר, אם האדם יצליח להבין באופן מוחלט שלכל דבר קיים גם היפוכו, הוא ישתחרר מהאחיזה של הידיעה. אליעד נותן דוגמה נוספת לגבי מצב שבו מכים את הילד של אדם כלשהו. הוא שואל אם האדם יכול להזדהות ... רוצה, וכך הוא יגיע למצב שבו הוא באמת לא יודע כלום. האם אפשר באמת להגיע למצב של אי - ידיעה מוחלטת? אליעד טוען שאם אדם מצליח להבין ולקבל כל אפשרות והיפוכה, הוא באמת מגיע למצב של לא לדעת דבר. המצב הזה הוא בעצם מצב של אי - הפרדה ואי - ידיעה מוחלטת, כי האדם כבר לא יכול להגדיר שום דבר כטוב או רע, כרוצה או לא רוצה, כנכון או לא ... ואי - רצון, ומשאיר את האדם בלי שום הגדרה ובלי שום אחיזה מחשבתית. למה קשה להגיע למצב של חוסר ידיעה מוחלט? הסיבה שקשה לאדם להגיע למצב הזה, לפי אליעד, היא משום שתמיד האדם מזדהה עם משפט אחד יותר מאשר ... המידה עם המשפט שאומר שהוא כן רוצה שיפגעו בילד שלו. חוסר האיזון הזה הוא מה שמשאיר את האדם תקוע בידיעה ובשכל, וכך הוא לא יכול להגיע למצב האמיתי של לא לדעת דבר. כיצד נראים החיים במצב של חוסר ידיעה מוחלט? אליעד מסביר כי כאשר האדם נמצא במצב של אי - ידיעה מוחלטת, אין שום הבדל בין כל האפשרויות השונות. הוא כבר לא יכול לומר בוודאות שהוא יודע משהו מסוים, כי ...

... פוחתת, כי הוא מבין שאין סיבה אמיתית לפחד שלו, או לפחות הוא לא מצליח למצוא סיבה כזו. האם חוסר הידיעה מפחית או מגביר את הרצון? אליעד מסביר שישנן שתי אפשרויות למצב שבו האדם מגיע לתשובה אני לא יודע: אפשרות ... תשובה? אליעד כהן מדגיש שככל שהאדם ממשיך לשאול את עצמו שוב ושוב, גם בלי לקבל תשובה ברורה, הוא מקבל ידיעה אחרת: ידיעה של חוסר ידיעה. כלומר, האדם הופך מודע יותר ויותר לכך שהוא לא יודע למה הוא רוצה משהו. ככל שהוא מודע יותר לכך, ...

... כהן מסביר לעומק סוגיה זו ומפרט את הדרכים להבין אם כדאי להאמין לדברי אנשים או להתייחס אליהם בזהירות, מתוך ידיעה שלא תמיד יש התאמה מלאה בין מה שנאמר למה שנמצא מאחורי המילים. אנשים אומרים דברים כל הזמן. הם מחייכים ...

... לי) ועד לתחושה החיובית (טוב לי). רק אז הוא באמת יוכל להשתחרר מהסבל, כי הוא מגיע למצב של אי ידיעה אמיתית (אני לא יודע אם זה טוב או רע). מצב של לא יודע הוא המקום הנכון והאמיתי שמאפשר לאדם ...

... הוא עושה זאת כי המקום נראה לו טוב יותר ממקום אחר. אבל כאשר האדם מגיע למצב של אי - ידיעה מוחלטת, אין לו עוד את הכלי של מה נראה יותר טוב, ואז עולה השאלה: איך האדם יוכל לבחור משהו? ... ואז גם לא יהיה לו אכפת אם יעשה או לא, או שהוא ימשיך להאמין בדברים מסוימים ולא יגיע לחוסר ידיעה מוחלט. רוב האנשים בוחרים באפשרות השנייה, כי הם רוצים להמשיך לחיות לפי אמונותיהם הקיימות. האם אפשר להרגיש טוב ללא ... בפועל אחרי שמטילים ספק בהכל? אליעד כהן מציין שהאדם שמטיל ספק מוחלט מגיע למצב שבו הוא יכול לחיות ללא ידיעה, ובו זמנית להמשיך לפעול ולחוות את העולם. מבחוץ הוא ייראה כאילו הוא עושה פעולות בצורה רגילה, אבל מבפנים הוא ... מכנה עשייה באי עשייה, כאשר האדם פועל בלי שיש לו העדפה או הבדל משמעותי בין האפשרויות. האם עשייה ללא ידיעה יכולה להוביל לחופש מוחלט? אליעד כהן מסכם שאכן, העשייה ללא ידיעה, או עשייה ללא למה, יכולה להוביל לחוויה של חופש מוחלט. כאשר האדם לא יודע כלום באמת, לא יישאר לו ...