49:00השכל של אלוהים, איך אלוהים חושב, השכל הגדול ביותר, תפישת מציאות אלוהית, שכל מושלם, שכל מעל השכל, 5 דברים שנבדל מדעו ממדענו, הסיפור של אליעד כהן, ליקוטי מוהרן ח"א נג... כהן, ליקוטי מוהרן חא נג מהם חמשת ההבדלים בין השכל האלוהי לשכל האנושי? ההבדל הראשון: אלוהים יודע אינספור ידיעות בידיעה אחת, ואין ריבוי בידיעתו. ההבדל השני: אלוהים יודע דברים לפני שהם קיימים אפילו כפוטנציאל. ההבדל השלישי: אלוהים מקיף דברים ... בה אלוהים יודע את כל הידיעות יחד, למרות שהן נראות שונות זו מזו. מבחינה אנושית, אנחנו רגילים לתפוס כל ידיעה כפרט נפרד, אך מבחינת אלוהים, כל הידיעות מאוחדות בידיעה אחת. זהו רעיון שמתוארת כהשכל הנקנה, שבו כל דבר ידוע כאחדות ולא כריבוי. בהבדל השני, אלוהים יודע כל דבר ... ולהקיף את כל מה שכביכול אין לו גבול. ההבדל הרביעי מציין שידיעת אלוהים לא משתנה - אין הבדל בין הידיעה כשהיא בכוח (הפוטנציאלית) לבין הידיעה כשהיא בפועל (המציאות). על פי הרעיון האלוהי, גם כאשר אנחנו מדמיינים משהו שעתיד לקרות, אלוהים יודע את כל זה ... גם אם המידע קיים רק כפוטנציאל. ההבדל החמישי עוסק בקיומה של אפשרות בחירה. אלוהים יכול לדעת בוודאות משהו, אך הידיעה שלו לא שוללת את האפשרות שזה עדיין יכול להתרחש אחרת. זהו פרדוקס שבאמצעותו אלוהים מהווה את הידיעה והמציאות בו - זמנית, תוך שמירה על פתח לאפשרויות. לסיכום, ההסבר האלוהי מפרק את גבולות השכל האנושי ומאתגר את כל תפיסות הזמן, הפוטנציאל והידיעה. המושגים של יש ו - אין, פוטנציאל ו - מציאות, מחויב ו - אפשרי, מקבלים נופך חדש ובלתי - מובן, שדורש חשיבה מעמיקה וחווייתית. חמשת ההבדלים בין השכל האלוהי לשכל האנושי? ההבדל בין ידיעה לפוטנציאל תפיסת אין סוף ומציאות אלוהית שימוש בפרדוקסים להבנת רעיונות רוחניים ההוויה האלוהית והשפעתה על המחשבה האנושית האם דרך ... גבול, ושם נוצר שינוי בתפיסה. חמשת הדברים שהשכל של האל שונה בהם מזה של האדם האל יודע אינספור ידיעות בידיעה אחת, ואין ריבוי בידיעתו. מצד אחד, הוא יודע פרטים שונים (למשל, כסא ושולחן), אך מנקודת המבט שלו, אין הפרדה ... שיש כאן שני תפוזים ושם עוד תפוז אחד, הרי שמדובר בשלוש ידיעות או שלושה מצבים. אבל הרעיון האלוהי מתאר ידיעה אחת שמכילה בבת אחת גם את ריבוי הפרטים וגם את האחדות המוחלטת שלהם. בציטוט נאמר במדעו האחד, יודע ידיעות רבות, ואין ריבוי במדעו. במבט רגיל זו סתירה - או שיש הרבה ידיעות או שיש רק ידיעה אחת. אך הרעיון האלוהי, כפי שמוצג, משלב הרבה ואחד בלי סתירה. הרבה מקשרים זאת למונח השכל הנקנה, שפירושו לרכוש תפיסה שלפיה בכל ידיעה בודדת כלולות כל הידיעות, כך שאין הפרדה בין הקיים פה לקיים שם, בין מה שנראה שונה למה שנראה זהה. ... שני המצבים ללא הבדל וללא שינוי. במחשבה האנושית, כוח (פוטנציאל) ופועל (מציאות) הם שני מושגים שונים. אבל מבחינת האל, ידיעה על מה שעתיד להיות וידיעה על מה שהוא עכשיו הן אותה ידיעה. אין כאן קודם ואחר כך, כי גם מושג הזמן נתפס אחרת. מכאן נובעת המחשבה על יקומים מקבילים או תנועה ... גם אם האל יודע משהו בוודאות - הדבר עדיין אפשרי ולא בהכרח מחויב, מה שמנוגד לתפיסה הרגילה שלנו שלפיה ידיעה ודאית פירושה שהדבר מחויב. כאן משתמש רבי נחמן ברעיון שכאשר אומרים האל יודע, אפשר להחליף זאת במילים האל מהווה. כך, עצם הידיעה של האל היא עצם המציאות. אבל למרות שהידיעה היא ודאית, זה לא סותר את העובדה שהדבר יכול להיות עדיין בגדר אפשרות. אלו שני קטבים, והאל מחזיק בשניהם ... שימוש בפרדוקס כמפתח להבנה חדשה מודגש שאם מחליפים את המילה יודע במילה הוויה, מתברר שכל הניסוחים אינם עוסקים רק בידיעה תיאורטית, אלא במהות עצמה של המציאות. כך נשברים הרבה מההבדלים המוכרים (למשל, בין מה שחייב לקרות למה שאפשרי בלבד). ... מושג הוא עצמו נקודת פתיחת הדלת לאפשרות להבין דברים אחרת. כי, במידה מסוימת, גם לא להבין הוא סוג של ידיעה חדשה - ידיעת הגבול. מקובל לחזור שוב ושוב על הטקסטים, כגון ליקוטי מוהרן בתורה נג, כדי להעמיק בהם. כל ... לחוות שינוי בתפיסה הכללית שלו. לסיכום פרדוקסים כמו יודע בוודאות אבל הדבר נשאר אפשרי או אין הבדל בין ריבוי לידיעה אחת משקפים חשיבה מעל ההיגיון האנושי הרגיל. זוהי נקודת מפגש עם אינסוף, עם חוסר גבול, ועם מצב שבו זמן ... אדם. ואלו חמישה הדברים שנבדל מדעו ממדענו. הראשון, שבמדעו האחד, יודע ידיעות רבות, ואין ריבוי במדעו. במדעו האחד - בידיעה אחת, הוא יודע הרבה דברים בלי שהוא יודע הרבה דברים. הוא בבת אחת יודע הרבה דברים שונים, ואין ריבוי במדעו. רבי נחמן לא אמר שאלוהים יודע רק דבר אחד, הוא אומר דבר והיפוכו. בידיעה אחת יודע הרבה דברים, בלי שהוא יודע הרבה דברים, כאילו הוא יודע דבר אחד. אני יודע שפה יש כסא, ... אחד? אלוהים יודע את כל הדברים, ובעצם הוא יודע רק דבר אחד. רבי נחמן דיבר על השכל הנקנה, שאמר שבידיעה אחת אתה יודע את כל הידיעות. מדעו זה להיות, אז ישות והוא זה דברים שונים, אבל בעצם הוא אחד. ... אחת. אז כמה אלוהים יש? יש אין סוף אלוהים והם רק אחד. מהו השכל הנקנה? לדעת את כל הדברים בידיעה אחת, זה השכל הנקנה. אני למשל יודע שיש פה שולחן, ואני יודע להבדיל בין השולחן לבינך, אני יודע שיש ... של, הלא יודע מה זה היא עצמה הדבר. כאשר אתה באמת לא יודע. גם הלא יודע הוא סוג של ידיעה. למשל מה הסיבה הראשונה של כל האירועים? לכל סיבה יש סיבה ואלוהים יודע מה הסיבה הראשונה. איך אפשר לדעת ... אחד בו זמנית. זה לא הגיוני, אבל אם אתה מבין את זה, אין לך יותר שאלות. שוב, את המילה ידיעה להחליף למילה הוויה ואז אין יותר שאלות. גם מה שאמרתי עכשיו לא נכון, כי אחר כך אתה יכול לשאול ...