... וכל דבר בעולם, כולל כל רעיון שהוא וכל צורת חשיבה שהיא, לכולם יש גוף, שהוא הצורה של הרעיון ושל הידיעה. וכל ידיעה, היא הגוף של ידיעת האחד, שאין בו שום ידיעה מוגדרת (כנפרדת). וכאשר האדם נהנה מהתבוננות כלשהי, הרי שהגוף דהיינו, התודעה שלו, נהנית מהנאה גופנית, של השגת צורה סופית, ... כלל, היא ההנאה של ידיעת האחדות / אי ידיעת הנפרדות. שבה האדם לא יודע שום דבר. וכאשר אין שום ידיעה, אין שום חיסרון כלל. ואם יש רצון, הרי שאי אפשר לרצות שום דבר, שאינו יכול להיות קיים. וכאשר יש ... כי הוא אינו יכול לחוות חוויה של חוסר שלמות. ככ טוב, עד שאין שום רע כלל, וממילא גם אין ידיעה של הטוב. כי מי שיודע שטוב לו, הרי שרע לו, לפחות קצת. כי בלי שום רע, אי אפשר לדעת שטוב וכולי. ובשלמות, שאין שום רע כלל, אין גם ידיעה של טוב. וככל שהאדם יותר חכם אמת, דהיינו, מבין טוב יותר שהכל אחד, כך ההנאה שלו גדולה יותר. הנאה ... באחדות, אין שום הבנה כלל. ולכן, בכל פעם שהאדם חווה התחדשות שכלית, הוא בעצם מתרחק מהאחדות, שבה אין שום ידיעה שכלית כלל. ואעפכ בכל פעם שהאדם חווה התחדשות שכלית, הוא מבין טוב יותר את האחדות, ואת השתיקה, ואת המקום ...

... אפשר לשלב את שתי הטכניקות, אך כל אחת בנפרד, אם מבוצעת עד הסוף, תוביל להבנה עמוקה של אי - ידיעה, מצב שבו האדם יוצא לחלוטין מהשכל המוכר לו. האם יש ערך לשכל במהלך המדיטציה או המנטרה? אליעד כהן מציין ... הבנת השכל ומדיטציה מנטרות וויפאסנה חוויות פנימיות בשתיקה איך להשתחרר מהשכל? מה זה מדיטציית מנטרה? איך להגיע לאי - ידיעה? מה היתרונות של מדיטציה, מנטרות וויפאסנה? היתרונות של מדיטציה, מנטרות, וויפאסנה, וכל תהליך של חיפוש פנימי הם רחבים ומגוונים. ... אין דרך חזרתיות. אם עושים את שני הדברים עד הסוף, אפשר להגיע לאותה נקודת הבנה של חוויות חיצוניות ואי ידיעה. האם יש ערך לשכל במהלך המדיטציה? אליעד טוען כי השכל, אפילו כשנראה שהוא נעלם במהלך המדיטציה, לא תמיד מסייע ...

לא לדעת, לא יכול לדעת יותר, אי אפשר לדעת יותר, ידיעה אחת, אין שום שאלה, לדעת כלום, לדעת שום דבר למה אי אפשר להסביר משהו שהבנתי? אליעד כהן מסביר כי ... הוא מבין ששתי האפשרויות מתקיימות במקביל, ולכן אין אפשרות לדעת בוודאות. הוא מגיע לדרגה גבוהה יותר של אי - ידיעה, כלומר, הוא מבין שזה לא רק שהוא לא יודע את התשובה - אלא שאי אפשר לדעת כלל. אדם זה מגיע לאי ידיעה מוחלטת, מצב שבו גם אין לו ספק יותר. הוא כבר אינו שואל את עצמו: האם יש בחירה חופשית או ... במובן הפשוט, הוא בעצם אומר שהוא עדיין חושב שיש אפשרות לדעת. אבל ישנה דרגה עמוקה יותר של אי - ידיעה: האדם שחוקר את השאלות הגדולות לעומקן, מגיע להבנה שאין כלל אפשרות לדעת. לא מדובר בחוסר מידע זמני או חוסר בהירות, אלא בידיעה ברורה וחדה שהאדם לעולם לא יוכל לדעת את התשובה לשאלה מסוימת, מכיוון שהשאלה עצמה אינה נכונה מלכתחילה. זוהי ידיעה מוחלטת של חוסר ידיעה - לדעת שום דבר, כלומר, להגיע להבנה שכל ידע אפשרי הוא בעצם אשלייתי. כיצד הדוגמה של הבקבוק והספר ממחישה ... ואם נעמיק חקר עד לסוף ממש, כל ההפרדות מתבטלות, ולכן כל השאלות והספקות נעלמים לגמרי. כיצד ניתן להשתמש בחוסר הידיעה המוחלטת? אליעד אומר שכאשר האדם מבין באופן מוחלט שהוא אינו יכול לדעת, הוא משתחרר מכל שאלותיו ומכל ספקותיו. במקום לחפש תשובות לשאלות שאין להן פתרון אמיתי, הוא מבין שהבעיה היא לא חוסר ידיעה אלא עצם קיום השאלה. ברגע שהוא מגיע לכך שאין שום הבדל אמיתי, הוא משתחרר מכל הצורך לדעת. הוא כבר ... נובע מעצם הבנתו העמוקה שהכל הוא אחד, ושאין אפשרות להבחין בין דברים מנוגדים בצורה מוחלטת. לדברי אליעד, זו למעשה הידיעה העמוקה ביותר שניתן להשיג, הידיעה שאין שום דבר שניתן לדעת בוודאות. ברגע שאדם מבין זאת, הוא מגיע לשקט מוחלט ולשלווה, כי הוא כבר אינו מחפש פתרונות לשאלות שאין להן באמת קיום. מה המשמעות של אי ידיעה מוחלטת? איך אפשר לבדוק אם באמת הבנתי משהו? האם אפשר לדעת הכל? מה ההבדל בין ספק לאי - ידיעה מוחלטת? מהי ידיעה אחת מוחלטת? איך מבטלים את השאלות הפילוסופיות? מדוע קשה להסביר דברים שהבנתי?

... שאלה, עד אין סוף. ולכן לעולם אין שום תשובה מושלמת, לשום שאלה. כי כאשר קיימות ידיעות שונות, הרי שכל ידיעה, אין בה את כל שאר הידיעות. ולכן, כל מה שהאדם ידע, תמיד יהיה בו חיסרון, של מה שהאדם לא יודע. וכל ידיעה, מכילה בתוכה, את אי ידיעת מה ששונה ממנה. ולכן, בכל ידיעה, יש חיסרון. ולכן, שום ידיעה אינה שלמה. כגון לדוגמה, השאלה של מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות. שמנקודת המבט שבה יש הפרדה בין סיבה ... והיפוכו הם אחד. שהיא נקודת המבט, של שלמות השכל. כי כאשר האדם משתמש בשכל שלו בשלמות, הוא מגיע לאי הידיעה, דהיינו, שהאדם לא יודע להבדיל בין דבר להיפוכו, שאז האדם יודע שהכל אחד. ומנקודת המבט הזו, אין שום הבדל ... מנקודת המבט הזו, אין שום שאלה ושום תשובה כלל. כי מנקודת המבט הזו, אין שום בעיה ושום שאלה ושום ידיעה ושום חיסרון כלל. כי כאשר האדם יודע דבר אחד, או במילים אחרות, כאשר האדם לא יודע יותר מאשר ידיעה אחת, או במילים אחרות, כאשר האדם לא יודע שום דבר מוגדר, ממילא, האדם לא יכול לשאול שום שאלה, ולא ...

... רק אפשרי, שאז ממילא האדם מתחבר אל המחויב, על ידי זה, כל הנפרדות של האדם נעלמת, ונשארת רק חוסר ידיעה אחת. דהיינו, ידיעה אחת של כל הנפרדות כולה כישות אחת. ואז אין שום טוב ורע כלל, אלא רק שלמות אחת, כישות אחת. ...

... האחרון שלה, ועל כל דבר שהוא יודע ושגורם לו להרגיש רע, האדם יכול לשאול את עצמו באמת, האם באמת הידיעה הזאת היא נכונה? ואולי היא לא באמת נכונה, אלא, היא רק דמיון בלבד? ואולי היא לא קיימת כלל, אפילו ... בכלל אני לא קיים כלל? וכיוב שאלות נוספות עד הקצה האחרון, על ידי זה האדם מתחבר לחוויה של העדר ידיעה מוחלט. שבה, האדם לא יודע שום דבר מוגדר באופן ממשי, ואז האדם מתחבר כל כולו, לחוויה של ידיעת כלום, ... האם באמת מחויב שהמציאות היא כך ולא אחרת? והשאלות האלו, הן מעבירות את האדם לחוויית האחדות, שבה אין שום ידיעה של נפרדות כלל, ושם הכל אחד באמת. ולמה בכל זאת, האדם נהנה לעשות לעצמו רע? ולמה האדם לא באמת ...

... הצורך. האם ניתן לחוות אושר ללא סבל? לפי ההסבר, אפשר לחוות אושר ללא סבל, אך במצב כזה לא תהיה ידיעה שהאדם אכן מאושר. ההיגיון הוא שכדי לדעת שאתה מאושר, עליך לחוות קודם חיסרון או רעב, כדי שתוכל להשוות ביניהם. ... לא מחפש. מצד האחדות - אין חיפוש, כי הכל אחד ואין שום בעיה. מצד הנפרדות - אתה ממשיך לחפש, בידיעה שלעולם לא תגיע לסוף החיפוש, אבל גם מבין שהחיפוש אינו מוחלט באמת. איך אפשר לחוות במקביל גם אחדות וגם ...

... של שחרור? המושג התנוצצות מתייחס לחוויה בה אדם מרגיש לפתע רגע של שחרור פנימי עמוק, מעין הבזק רגעי של ידיעה עמוקה יותר על המציאות או על עצמו. אליעד כהן מסביר שהתנוצצות מתרחשת כאשר האדם מצליח להפוך ידיעה שהייתה אצלו קודם מחויבת, לכזו שאינה מחויבת. במילים אחרות, אדם תופס משהו כאמת מוחלטת, וכאשר הוא מצליח לערער על ... גן עדן הם דרכים לתאר את התחושה הזו של ההתנוצצות, של החוויה של האחדות המוחלטת. כאשר האדם מצליח להפוך ידיעה שהייתה מחויבת אצלו קודם לכזו שאינה מחויבת, הוא בעצם מקבל רגע קצר שבו הוא מרגיש משהו עמוק, חיבור למציאות ...

... הקיים שיש ברשותנו. אם אין לנו ידע מסוים, איננו יכולים לחשוב עליו, רק לדמיין אותו בצורה חלקית. האם מחשבה וידיעה הן אותו הדבר? אליעד מפריד בצורה ברורה בין מחשבה לבין ידיעה. לדעתו, ידיעה היא משהו עמוק יותר ובסיסי יותר ממחשבה. הידיעה היא המהות של הבורא, ואילו המחשבה נובעת מתוך אותה ידיעה ומתפצלת ממנה. הוא מדגים זאת על ידי התייחסות לעולמות קבליים שונים כמו עולם הבריאה, עולם היצירה, ועולם האצילות. לדעתו, ידיעה מוחלטת קיימת רק אצל הבורא, והמחשבות שלנו הן צמצום ופירוט של אותה ידיעה מוחלטת אל תוך העולם שבו אנו חיים. איך קשורים רשימות וזיכרון למחשבה? מחשבה תלויה בזיכרון וברשימות של דברים שאנחנו ... אלא תמיד להטיל ספק, לשאול שאלות ולהמשיך לחפש תשובות. לדעתו, רק דרך חיפוש מתמשך והבנה עמוקה של האי - ידיעה, ניתן להתקרב להבנת המהות של הדברים, כולל המהות של המחשבה עצמה. מהי מחשבה? איך נוצרת מחשבה? מה ההבדל בין מחשבה לידיעה? מהם יקומים מקבילים? האם יש משמעות מוחלטת? מהי בריאה יש מאין? האם הכל אחד?

... לאחר מכן, ולהיפך. אליעד ממחיש זאת באמצעות דוגמה מהתוכנית הישרדות, שבה המתמודדים נדרשים להקריב מאמץ רב ברגע האחרון, מתוך ידיעה שככל שהם יסבלו יותר, כך הפרס בסוף יהיה גדול יותר. באותה דרך, אדם יודע שכאשר הוא נהנה מאוד, הוא ...