... מאפשרת לאדם להבין שאין דבר כזה מושלם. כל מחשבה או מצב שאדם חווה, יש לו גם הפך. על ידי תרגול שיטה זו, בה אדם בודק כל מחשבה שהוא בטוח בה, הוא לומד לראות את ההפכים שלה וכתוצאה מכך משתחרר מהצמצום. כך, הוא יכול להגיע למקום שבו הוא לא יודע מה הוא רוצה, ובכך משוחרר מהקונפליקטים ... מאפשרת לאדם להבין שאין דבר כזה מושלם. כל מחשבה שיש לו יש לה גם הפך, ואם הוא לא מצליח לראות את ההפך של כל מחשבה , הוא נשאר תקוע בצמצום. על האדם לתרגל שיטה בה הוא שואל את עצמו כל הזמן האם כל דבר שהוא בטוח בו, יכול להיות גם אחרת. כך, אם הוא מצליח לראות את כל הצורות ... הוא לא מצומצם כמו אדם בוגר, למה? כי המחשבה שלו עדיין לא מקובעת לשום דבר, המוח עדיין לא הוגדר, וגם טוב ורע עוד לא הוגדר. אבל הילד לא נולד חופשי לגמרי. כול תהליך הגדילה של הילד, זה תהליך הצמצום. ... אם אדם מצליח להביא את עצמו למצב, שכול מחשבה שעולה לו בראש, הוא מבין למה זה טוב, למה זה רע, ולמה זה לא משנה, כל מחשבה, זה למעשה הכפתור של לצאת החוצה מהמשחק. אני טוען שבעולם היחסי שלנו, אנחנו פועלים אינסטינקטיבית לפי דפוסים שמוגדרים כמחויבים. למשל אתה לא עובר דרך קיר, ... ולא רק אין לי. האם את יכולה להזדהות עם המחשבה שאת לא רוצה כסף, ולא אכפת לך אם יהיה לך כסף? כן, אז זה סוג של איזון. אנחנו נמצאים בעולם של צמצומים, ככול שאתה יותר בטוח שאתה חייב לאכול ארוחה בוקר, ככה ... ארוחת בוקר. ולכן אתה חייב לשחרר את המחשבה שאומרת שאתה חייב לאכול. איך אתה משחרר את המחשבה הזאת? על ידי שאתה לוקח את המחשבה שאומרת, אני חייב לאכול, למחשבה הזאת יש שורשים גדולים ביותר, אז צריך לקחת את הפטיש ולהתחיל לתת מכות. איך עושים זאת? שואלים, למה? מי אמר? למה אני חייב לאכול? ואז החייב כבר לא חייב. ... רוצה לפחד להרגיש רע, את צריכה לבדוק את המחשבה שאומרת שאת חייבת להרגיש טוב ולשחרר. ככול שאתה יותר בטוח שאתה חייב להרגיש טוב, ככה אתה גורם לעצמך להרגיש יותר רע כאשר המציאות לא כרצונך. כי אם אני קם ... אלא גם ליהנות מזה כואב לו. שאין אפילו מחשבה אחת בעולם שאתה לא מסוגל להזדהות איתה. כול הדברים הכי חכמים בעולם, כל מחלות הנפש הכי אכזריות הם חלק מהשלם, אם יש מחשבה אחת אפילו שאת לא מוכנה לחשוב אותה, את בעצם יוצאת מאיזון. הרעיון הוא שתהיה מסוגל לשרוד כל חוויה אפשרית. כול מחשבה לחבק אותה ולרצות אותה וגם לתת לה בעיטה ולהעיף אותה. אתה גם מסוגל להתאכזר לעצמך וליהנות מזה, וגם מסוגל לרחם על עצמך ולסבול מזה. שאלה: זה מסוכן. אליעד: ...

... שבהם הוא שמח. בפועל, הוא מסביר, כשמתבוננים מקרוב על כל אדם, עשיר או עני, ילד או מבוגר, ניתן לראות שתמיד קיימות בעיות מתחת לפני השטח. איך מחשבה מוחלטת משפיעה על תחושת האושר? אליעד מסביר בהרחבה כיצד ההבדל בין מחשבה יחסית למחשבה מוחלטת משפיע על חוויית האושר. מחשבה יחסית פירושה שהאדם משווה תמיד את מצבו למצב אחר, טוב יותר או רע יותר, ומכך הוא מסיק אם הוא מאושר או לא. מחשבה כזו מביאה לתחושה מתמדת של חוסר סיפוק, משום שהאדם תמיד שואף למשהו טוב יותר בעתיד. למשל, האדם חושב מחר יהיה טוב יותר, ומחשבה זו יכולה להביא אכזבה ותסכול אם המחר לא טוב יותר. לעומת זאת, במחשבה מוחלטת, האדם אינו עושה השוואות. הוא ... אמיתית למונחים של טוב או רע באופן מוחלט. לדבריו, כדי להרגיש מאושר באמת, האדם חייב להיות מודע ששני המצבים קיימים בו זמנית - הוא חי בו זמנית במחשבה יחסית ומוחלטת. מצד אחד הוא עדיין ... שנראים מאושרים אך בפועל אינם מרגישים שמחה אמיתית. הוא מציין כי לעיתים מה שנראה כמאושר הוא רק מצב של אשליה, ולא אושר אמיתי. מהן ההשלכות של מחשבה מוחלטת לעומת מחשבה יחסית? אליעד כהן דן גם בהשלכות של חשיבה מוחלטת מול חשיבה יחסית. הוא מסביר שהמחשבה המוחלטת גורמת לאדם לרצות תמיד יותר, לחשוב שיהיה יותר טוב מחר, אבל מצד שני, המחשבה היחסית מאפשרת לאדם להרגיש אושר גם במצבים פחות מושלמים, ולקבל את המצב כפי שהוא. מחשבה מוחלטת, לדבריו, גורמת לאדם להרגיש תמיד לא מסופק, בעוד שמחשבה יחסית מאפשרת תחושת סבירות והבנה של ... אמיתי? האם עושר מביא אושר? האם אפשר להיות מאושר בצורה מוחלטת? מה ההבדל בין אושר מוחלט ואושר יחסי? האם יש קשר בין אושר לדיכאון? מה ההשלכות של מחשבה מוחלטת לעומת מחשבה יחסית? ...

... לא קיים? מה אובייקטיבי? מה לא יכול להיות קיים? האם יש אמת מוחלטת? האם יש אמת אובייקטיבית? מהו טבע המציאות? מהי המציאות האובייקטיבית והאם היא קיימת ללא מחשבה? השאלה המרכזית שאליעד כהן מתייחס אליה היא מהי המציאות האובייקטיבית, כלומר, האם הדברים קיימים גם כאשר האדם לא חושב עליהם, או שקיומם תלוי ... לא קיים מבחינתו. כלומר, גם אם בפועל הרכב עבר, מנקודת המבט של אותו אדם, הרכב לא היה קיים ברגע הזה כי הוא לא חשב עליו. האם אפשר לדמיין משהו שקיים ללא מחשבה? אליעד טוען שאי אפשר לדמיין משהו שקיים בלי לחשוב עליו. כל דבר שאתה חושב עליו, מיד מתהווה בתודעה שלך ולכן אתה יכול להניח שהוא קיים. כאשר אתה ... הכרחי לקיומו, לפחות מנקודת המבט של האדם החושב. אליעד מבהיר נקודה זו דרך דוגמה נוספת: אדם שאומר אם אפסיק לחשוב, מה יקרה? השאלה עצמה כוללת בתוכה הנחה של מחשבה על מצב של אי - מחשבה. אבל אי אפשר באמת לחשוב מצב של חוסר מחשבה מוחלט, כי כל ניסיון לדמיין מצב כזה כרוך במחשבה עליו. האם העולם קיים כשאנחנו לא חושבים עליו? הדוגמה המרכזית שאליעד משתמש בה להמחשת הרעיון הזה היא חלומות ושינה: אדם שחולם חווה עולם שלם עם ... חזר לחשוב עליו. אליעד מסביר שהניסיון לדעת האם המציאות קיימת באופן אובייקטיבי מחוץ לתפיסת האדם הוא בעייתי כי כל דבר שנתפס כקיים חייב להיתפס באמצעות המחשבה. אפילו השאלה האם זה קיים אובייקטיבית? היא מחשבה שמונחת מראש. לכן, כשאדם שואל האם ישנה אמת אובייקטיבית, הוא בהכרח משתמש במחשבה סובייקטיבית שלו כדי להגדיר מה היא אובייקטיביות. האם יש בכלל משמעות לשאלה על מציאות אובייקטיבית? אליעד מדגיש שיש בעיה פילוסופית בשאלה עצמה, ... יכולים לחשוב על משהו, אז גם אין משמעות למושג קיום שלו. הוא מוסיף ואומר שזו למעשה שאלה לא חוקית מבחינה פילוסופית, כי כל ניסיון לדבר על קיום דבר ללא מחשבה, מצריך מחשבה, ומכאן שהשאלה סותרת את עצמה. יחד עם זאת, אליעד לא פוסל לחלוטין את השאלה. הוא מסביר שהשאלה היא לגיטימית דווקא משום שהיא דוחפת את האדם לספקנות עמוקה יותר, ומעודדת את האדם לחקור את גבולות המחשבה שלו. מה ההבדל בין קיים ללא קיים? אליעד ממשיך להסביר את העניין בעזרת דוגמה נוספת, כאשר אדם מתבקש לתת דוגמה למשהו שלא קיים, כל דוגמה שהוא יתן תהפוך באופן אוטומטי למשהו שקיים, לפחות כרעיון או אפשרות במחשבה. כך הוא מדגים שהגבול בין קיום לאי - קיום תלוי לחלוטין ביכולת האדם לחשוב עליו, ולכן השאלה על המציאות האובייקטיבית הופכת לשאלה על גבולות החשיבה האנושית. מה הקשר בין חשיבה, חושב והמחשבה עצמה? אליעד מציג את המודל של שכל, משכיל ומושכל - יש את השכל (היכולת לחשוב), יש את המשכיל (זה שחושב), ויש את המושכל (הדבר שעליו חושבים). ... הבדל, של חוסר אבחנה מוחלט בין קיים ולא קיים, ואז להגיע לחוויה שיכולה להתפרש כאמת אובייקטיבית - מצב שבו האדם חווה את העולם ללא הגדרות, מעבר לשכל, מעבר למחשבה. עם זאת, אליעד מדגיש שגם המצב הזה של מעבר לשכל הוא מצב שאותו האדם עצמו חווה, ולכן עדיין ניתן לראות אותו כסובייקטיבי במידה מסוימת. מהו החיפוש אחר האמת לפי אליעד? אליעד טוען שחיפוש האמת המוחלטת הוא ניסיון לחשוב על האפשרות שהכי רחוקה מהמחשבה שלנו. הוא ממליץ לבדוק דווקא את הדבר הכי פחות אפשרי מבחינת האדם, כי דרך זה ניתן לחקור את גבולות המחשבה והמציאות. הוא נותן דוגמה נוספת: כאשר שואלים למה האדם התכוון באמת?, התהליך הוא לחשוב דווקא על האפשרויות הפחות סבירות, אלה שקשה לנו לדמיין, כי רק שם האדם יכול באמת להרחיב את הגבול של המחשבה שלו ולהגיע לאמיתות עמוקות יותר. לבסוף, אליעד מסביר שלא ניתן להגיע להכרעה סופית בשאלות האלה, אבל הערך האמיתי הוא בעצם החקירה והיכולת לראות את המגבלות של התפיסה האנושית ואת האפשרות לחרוג מעבר אליהן. האם המציאות אובייקטיבית? מהי האמת המוחלטת? האם יש קיום בלי מחשבה? קיום סובייקטיבי או אובייקטיבי? האם הכל תלוי במחשבה? איך ניתן לדעת את האמת? האם יש ודאות מוחלטת? ...

... שאלה, האם אתה מייצר את המחשבות שלך? האם אתה יודע על מה תחשוב? איך נוצרות מחשבות? מה המחשבה הבאה שלך? איך נוצרות מחשבות? איך אלוהים מחליט? איך אלוהים מקבל החלטות? האם אתה באמת מייצר את המחשבות שלך? אליעד כהן מנתח שאלה מורכבת מאוד: האם אתה מייצר את המחשבות שלך, ואם כן, האם אתה יודע מה תהיה המחשבה הבאה שלך?. ראשית, אליעד מפרק את השאלה לשלושה חלקים מרכזיים: האם האדם מייצר את המחשבות שלו בעצמו? האם האדם יכול לדעת מראש מה תהיה המחשבה הבאה שלו? אם האדם מייצר את מחשבותיו, האם זה אומר שהוא גם יודע מראש על מה הוא יחשוב? איך ניגשים לנתח את השאלה המורכבת הזו? כדי להתמודד עם השאלות האלו, אליעד כהן מסביר שצריך קודם כל לפרק את השאלות לשאלות משנה ולהבין שכל שאלה עומדת בפני עצמה. קודם כול, עלינו לבדוק מה הכוונה במושג לייצר מחשבה. לדוגמה, כשאדם מייצר מוצר, כמו שולחן, הוא יודע מראש כיצד הוא ייראה בסופו של דבר. יש לו תוכנית ברורה ומדויקת שמראה לו את התוצאה הסופית שהוא מעוניין בה. אם ... אליהם. כלומר, בתהליך יצירת המחשבות מעורבים גם גורמים לא מודעים, ולכן האדם לא תמיד מודע למה שיצא בסוף. האדם יכול לחשוב שהוא יוצר את המחשבה שלו, אך ייתכן שלמעשה הוא רק חווה מחשבה שנוצרת מתוכו ללא שליטה מודעת. האם המחשבות שלך הן תוצר של רצונך בלבד? אליעד מסביר כי אפשר להסתכל על העניין גם מהכיוון של רצון. אם מחשבות האדם היו תוצר של הרצון בלבד, היה ניתן לומר שהאדם יודע מראש בדיוק מה הוא הולך לחשוב, משום שכל מחשבה תהיה ביטוי מדויק ומדויק של הרצון שלו. אבל במציאות היומיומית, אנחנו רואים שזה לא בדיוק כך. אדם יכול להחליט לשבת לפתור תשבץ בשעה הקרובה, ובכך הוא כן מייצר באופן כללי את הנושא של מחשבותיו (התשבץ). אך עדיין, הוא לא יכול לדעת במדויק מה תהיה כל מחשבה ומחשבה שתעלה במהלך פתרון התשבץ. במובן זה, המחשבות הן גם כן תוצאה של גורמים נוספים מעבר לרצון האישי, כמו תהליכים תת - מודעים, רגשות ומידע פנימי נסתר. מה הקשר בין לדעת מראש לבין יצירת המחשבה? אליעד מעלה דוגמה נוספת: צייר שמתחיל לצייר ציור מבלי לדעת מראש כיצד הציור ייראה בסוף. הצייר הוא אמנם זה שמצייר, אך הוא עצמו לא יודע מראש מה תהיה התוצאה ... אופן, אדם יכול לייצר מחשבות מבלי לדעת מה תהיה התוצאה המדויקת שלהן. הוא יכול לדעת שיהיו לו מחשבות מסוג מסוים, אך הוא לא בהכרח יודע איזו מחשבה בדיוק תגיע ובאיזה סדר או באיזו צורה. האם לדעת את העתיד פירושו שאתה מייצר אותו? אליעד משתמש בדוגמה נוספת כדי להבהיר זאת: גם אם האדם יודע שמחר השמש תזרח, ... שהוא עצמו גורם לה לזרוח. כך גם אם האדם יודע פחות או יותר על מה הוא יחשוב בעתיד, אין זה אומר שהוא זה שיצר באופן מודע ומכוון את אותה מחשבה. עצם הידיעה מראש אינה מחייבת את האחריות ליצירת התהליך עצמו. כיצד נוצרת מחשבה אם לא האדם מייצר אותה במודע? אליעד מציין כי מחשבות הן תוצר של תהליך פנימי עמוק, שלפעמים האדם מודע אליו ולפעמים לא. גם כאשר האדם חש כי הוא בחר או יצר מחשבה מסוימת, לא תמיד ברור לו מאין בדיוק הגיעה הבחירה או הרצון. כלומר, גם מה שנראה כתוצר אישי ומודע עשוי להיות מושפע מגורמים פנימיים שאינם מודעים. זה כמו לומר שהאדם משתמש בחומרים נסתרים ליצירת מחשבותיו, ולכן הוא לא יכול לדעת במדויק איך תיראה המחשבה הבאה שלו. איך כל זה קשור להחלטות של אלוהים? אליעד מקשר את הדיון הזה לנושא של החלטות אלוהים. הוא מציג את השאלה: איך אלוהים מחליט? כיצד אלוהים מקבל החלטות ... בלתי מודע שמשפיע על החלטותיו? כלומר, גם ההחלטות של אלוהים הן תהליך שדורש הבנה עמוקה יותר. הנקודה שאליעד מדגיש היא שתהליך של יצירת מחשבה או החלטה הוא הרבה יותר מורכב ממה שנראה על פני השטח. הוא מערב תהליכים לא מודעים, רצונות פנימיים, והיבטים שהאדם לא תמיד מודע אליהם, ולכן לא תמיד ברור האם ... רק חווה את התהליך. האם אתה מייצר את המחשבות שלך? איך נוצרות מחשבות? האם אפשר לדעת מראש על מה תחשוב? האם אלוהים יודע על מה יחשוב? מה המחשבה הבאה שלך? האם האדם שולט במחשבות שלו? ...

... את הנושא בצורה מפורטת וברורה, ומפרק את האפשרות הזאת לשני סוגים מרכזיים של מחשבות: מחשבות אקראיות ומחשבות סיבתיות. מה ההבדל בין מחשבה אקראית למחשבה סיבתית? מחשבות אקראיות הן מחשבות שאין להן סיבה גלויה שניתן להסיק ממנה על מה חושבים. לדוגמה, ... הולך ברחוב ורואה רכב, הוא עשוי להסתכל על מספר הרכב ולחשוב עליו. במקרה כזה, אף אחד בעולם לא יכול באמת לדעת איזה מספר הוא ראה, כי זו מחשבה שנוצרה באופן אקראי לגמרי. גם אם אדם פותח ויקיפדיה על ערך אקראי וקורא אותו, אין אפשרות לאדם אחר ... אדם מקבל מכה וכואב לו, הוא יצעק איי! כי הוא רוצה שיפסיקו להכאיב לו. מכאן אפשר להבין בבירור שהוא מרגיש כאב, ורוצה להפסיק את הכאב. המחשבה שלו ברורה והיא מתבטאת בצורה שניתן להסיק אותה באופן ישיר. איך אפשר לקרוא מחשבות באמצעות התנהגות של אנשים? אליעד מסביר שיש שתי דרכים הגיוניות לקרוא מחשבות או רגשות של אדם אחר: אם המחשבה או הרגש הם תוצאה של סיבות מסוימות שידועות לנו, אפשר להסיק מתוך אותן סיבות על מה האדם חושב. לדוגמה, אם מישהו רוצה להיות עשיר, אפשר להסיק זאת מכיוון שרוב האנשים רוצים בכך, וזהו רצון נפוץ ומובן שיש לו סיבה ברורה. אם המחשבה או הרגש הם סיבה להתנהגות מסוימת של האדם, אפשר להבין את המחשבה מתוך ההתנהגות עצמה. לדוגמה, אם אדם מתנהג בצורה לחוצה, עצבנית או חסרת מנוחה, אפשר להסיק שהוא ... למרות שאין באמת יכולת כזו. הם עושים זאת בדרכים הבאות: אוספים מידע מוקדם על האדם, ומסיקים ממנו מסקנות לוגיות פשוטות. שותלים לאדם מחשבה מראש, ואז קוראים את המחשבה הזו כשהאדם חושב אותה, מבלי שהוא מבין שהוא הושפע מראש. גורמים לאדם לחשוף מידע בעצמו מבלי שהוא ... כלומר, ללמוד לזהות את הקשרים בין סיבות ותוצאות ברגשות, רצונות ומחשבות: יש שני תרגילים מרכזיים שיש לבצע כדי לפתח יכולת זו: לקחת מחשבה, רגש או רצון שיש לך ולשאול את עצמך למה אני מרגיש, רוצה או חושב את זה? - כלומר, לזהות את הסיבות שהובילו לאותה מחשבה. לשאול את עצמך איך מה שאני מרגיש, רוצה או חושב משפיע על ההתנהגות שלי? - כלומר, לזהות כיצד המחשבה מובילה לתוצאות ולהתנהגות מסוימת. מי שמבצע את שני התרגילים האלה באופן עקבי משפר בצורה משמעותית ... מתוחכמות של רמאים או אמני חושים. האם אפשר לקרוא מחשבות של אנשים? איך לקרוא אנשים לפי שפת גוף? איך נוכלים קוראים מחשבות? מה זה מחשבה אקראית? איך לפתח יכולת לקרוא מחשבות? האם יש דבר כזה תקשור עם מתים? איך לשתול מחשבות? האם אפשר ... כאלה הוא נוכל. אם היית פותח ספר טלפונים ובוחר מספר אקראי, האם מישהו יכול לדעת איזה מספר בחרת? גם כאן התשובה היא לא, משום שמדובר במחשבה אקראית ללא סיבה מוגדרת. לעומת זאת, יש מחשבות סיבתיות. למשל, אם מישהו מחייב אותך, אתה כנראה תצעק איי! מתוך רצון להפסיק את הכאב. במקרה כזה ניתן להבין שמה שאתה חושב הוא תוצאה של החוויה שעברת. איך אפשר לקרוא מחשבות? אם מחשבה מסוימת היא תוצאה של משהו שאנו יודעים עליו, ניתן להסיק אותה באמצעות הבנת הקשרים הלוגיים. לדוגמה, אם אדם נראה מתוח, סביר להניח שהוא חושב על משהו שמלחיץ אותו. מצד שני, אם מחשבה מסוימת היא הסיבה להתנהגות כלשהי, ניתן להסיק אותה מהתנהגות זו. לדוגמה, אם מישהו מחייך ומדבר ... צריך לפתח יכולת לוגית להסיק מסקנות על בסיס מידע קיים. יש לכך שתי גישות עיקריות: לחקור את הסיבות שגורמות לך להרגיש, לרצות או לחשוב מחשבה מסוימת. לבדוק כיצד המחשבות שלך משפיעות על הפעולות שלך. על ידי ביצוע התרגיל הזה על עצמך ועל ...

... על המציאות כולה, על השלם שבתוכו הכל נמצא. כמו כן האדם אינו יכול לחשוב על כלום, או במילים אחרות לא לחשוב על שום דבר לא לחשוב שום מחשבה, דהיינו, לחשוב על כלום. כמו כן האדם אינו מסוגל לחשוב על דבר שגדול יותר מאשר אין סוף, או קטן יותר מאשר כלום. מאחר שהאדם אינו מסוגל להכניס אל תוך המחשבה שלו את מהות הכלום אין סוף, משום כך מבחינתו של האדם כל מה שגדול מאין סוף הוא אין סוף וכל מה שקטן מכלום הוא כלום. ... ההעדר הגמור, כלום = 0 מוחלט, כלום = אין דבר, כלום = שום דבר, כלום = אין מקום, כלום = אין זמן. כלום אמיתי הוא כלום מוחלט. דהיינו, אין מחשבה, אין רצון, אין רגש, אין שום ישות נפרדת מדבר אחר. אין שום דבר שנבדל מדבר אחר. אין שום דבר ששונה מדבר אחר. מחשבה מודעות עצמית של האדם לאני שלו וכיוב, זה עדיין משהו ממשי. כלום מוחלט כפי שהיה בטרם כל דבר, הוא כלום שאין שם שום מחשבה רצון סיבה תוצאה ישות וכולי, אלא רק שתיקה מוחלטת של כל דבר אפילו של מחשבה. בכלום המוחלט אין שום דיבור מחשבה וכולי משום סוג. נמצא אם כן, כי ההכל מייצג את הקצה העליון של היש והכלום מייצג את הקצה התחתון של היש דהיינו, האין ... בעולם, כולם נמצאים בטווח שבין הכל כלום. כל דבר גדול מכלום וכל דבר קטן מהכל. האדם תמיד נמצא בטווח שבין ההכל לבין הכלום. וכנל, לתוך מחשבה ניתן להכניס רק דברים שהם באמצע הטווח הנל, כי הרי לא ניתן להכניס את ההכל לתוך מחשבה, וגם לא ניתן להכניס כלום אל תוך המחשבה כנל. כפי שכבר ביארתי מספר פעמים, כל הסבל של האדם, כל השקר, כל השאלות ספקות צרות בעיות שיש לאדם, הכל נובע מכך ...

... שמטרידות ומציקות לאדם, מפריעות לו ומונעות ממנו מנוח ושלווה. אליעד כהן מתאר מצב שבו האדם מרגיש לכוד במחשבה מסוימת, שאינה נותנת לו מנוחה כלל. מחשבה זו מתפרצת לתודעת האדם כל הזמן, ולא משנה כמה הוא מנסה לברוח ממנה, היא חוזרת ומאמללת ... החיים שלו. מדוע הפתרון האמיתי למחשבות טורדניות נמצא בשאלת השאלות? אליעד כהן מסביר שכדי להיפטר ממחשבה טורדנית, האדם חייב תחילה להבין לעומק את הסיבה לכך שהמחשבה הזו מטרידה אותו. הוא מדגיש כי הפתרון אינו רק בהכרת הסימפטומים (כגון לחץ, חרדה, מתח, חוסר שקט נפשי), אלא בירידה לשורש הבעיה - מדוע דווקא המחשבה המסוימת הזו מציקה לו. הפתרון שמציע אליעד הוא חקירה לעומק ושאלת השאלות בצורה אמיתית ויסודית. השלב הראשון הוא לזהות מהי בדיוק המחשבה המטרידה. לאחר מכן, לשאול מדוע היא מטרידה. התשובה הראשונית עשויה להיות אסוציאציה או ... זאת, על ידי חקירת האמת לעומקה, מתגלה כי הפחד אינו אמיתי, ואין סיבה אמיתית להמשיך להיות מוטרד מהמחשבה. מדוע מחשבות טורדניות קשורות לפחד שיהיה לאדם רע? אליעד כהן מסביר כי כל מחשבה טורדנית מקורה בפחד שהאדם חש שיהיה לו רע. האדם מחלק את העולם לטוב ולרע, ובתוך החלוקה ... טורדניות, ומדגיש כי חשוב ללכת עד הסוף בכל אחת מהן, אחרת המחשבות לא ייעלמו: אפשרות אחת היא להילחם במחשבה עד הסוף. האדם מחליט באופן נחוש לחקור ולערער את השורשים של המחשבה עד לעקירתה המלאה, באמצעות בירור האמת העמוקה של למה הדבר מטריד אותי, והאם באמת הדבר רע או טוב. הוא משווה את המחשבה הטורדנית לעץ שיש לחפור עמוק כדי לעקור אותו לחלוטין משורשו. האפשרות השנייה היא להתייאש באופן מוחלט. האדם מוותר לגמרי על המאבק, מקבל את העובדה שיש לו מחשבה טורדנית, ומסכים לחיות איתה בשלום, מתוך השלמה מלאה וכנה. גם בדרך זו, לפי אליעד, המחשבה תיעלם לחלוטין. הבעיה מתחילה כאשר האדם נמצא בין לבין - לא מחליט להילחם עד הסוף ולא מתייאש לחלוטין. חוסר ההחלטה הוא שמנציח את המחשבה הטורדנית ומאפשר לה להמשיך להטריד. כיצד מתבצע תהליך העקירה של מחשבה טורדנית מן השורש? אליעד ממליץ על חקירה אינטנסיבית ויסודית, הדומה לעקירת עץ מהשורש. ... הבעיה. הוא לא יכול להסתפק בתשובות שטחיות (כי זה מזכיר לי משהו אחר), אלא עליו להמשיך לשאול ולבדוק כל מחשבה באופן יסודי, תוך בחינת אמיתות הפחד שלו. לדוגמה, אם האדם מוטרד ממחשבה מסוימת, עליו לשאול את עצמו: מה בדיוק מטריד אותי במחשבה הזו? למה זה מטריד אותי כשאני חושב על כך? האם הדבר הזה באמת רע? מי אמר שזה רע? אולי ... שאני חייב לרצות דבר מסוים או לפחד מדבר מסוים? רק לאחר חקירה מדויקת כזו, האדם יוכל לעקור לחלוטין את המחשבה הטורדנית, ולהגיע לשלווה פנימית אמיתית. סיכום ההסבר של אליעד כהן על מחשבות טורדניות ... לפתרון מחשבות טורדניות הוא ללכת עד הסוף עם ההחלטה שהתקבלה: או לחקור ולהבין לעומק את השורש של המחשבה, או להתייאש באופן מוחלט ולקבל את המחשבה בלב שלם. אם האדם בוחר באחת משתי דרכים אלה והולך איתה עד הסוף - המחשבות הטורדניות נעלמות לתמיד. איך נפטרים ממחשבות טורדניות? למה מחשבות טורדניות לא עוזבות? איך לעקור מחשבה מהשורש? מה הסיבה למחשבות טורדניות? האם אפשר לחיות עם מחשבות טורדניות? מה עושים כשהמחשבה מציקה ללא הפסקה? הפעם אשיב על שאלה שנשאלתי, על מחשבות טורדניות. מחשבה שלא עוזבת, וממשיכה להציק ולהטריד, ולא נותנת מנוח לאדם, וכל רגע וכל הזמן המחשבה תוקפת ומאמללת את האדם. ומה הפתרון? אומרים בדרך כלל שכדי לפתור, 50% מהפתרון זה להבין את הבעיה, את מה שמטריד, ואני אומר ש100% הפתרון נמצא בשאלה של מה הסיבה של המחשבה המציקה. ולאחר שהאדם הבין למה הוא מרגיש מוטרד בכלל, ועכשיו למה ומה הסיבה שהדבר הזה, המחשבה הזו מטרידה אותך. ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. ולהיות אמיתי, כי אם אדם ישקר לעצמו, לא יצא לעולם ממחשבות טורדניות. או להעיף לגמרי את המחשבה הטורדנית ולא לוותר, או להגיד אני מוותר ואני מיואש לגמרי. אבל אז להתייאש עד הסוף, להגיד נדפקתי יש לי מחשבה טורדנית, וללכת עם זה בלב שלם, ולא ינסה להילחם בה, גם אז היא תעלם לחלוטין. לא להגיד אני מקבל את המחשבה ויום אחר כך להגיד ההפך, כי אז לא יצא האדם מה

... חיצוניות? אליעד כהן מסביר כי האדם רוצה להרגיש טוב, ולכן הוא משקיע מאמצים גדולים בהשגת מטרות חיצוניות שונות. רוב האנשים חיים מתוך מחשבה שהאושר והסיפוק יבואו רק אם ישיגו דברים חיצוניים כגון כסף, זוגיות, עבודה טובה או בריאות. אך אליעד ... יש מישהו שמשתיל אותם בתודעתנו. זה לא אנחנו שיוצרים אותם באופן עצמאי, אלא כוח חיצוני שמעצב את החוויות שלנו. בכך, כל רעיון, מחשבה ורצון נוצר על ידי משהו מעבר לעצמנו. אליעד מציע שנבין כי לא אנו הצופה, אלא משהו אחר שגורם לנו ... היא באמצעות חיפוש האמת. תהליך זה מחייב אותנו להטיל ספק בכל מה שאנחנו יודעים ולהתעקש להגיע למסקנות אובייקטיביות ונטולות שקר. כל מחשבה שצצה חייבת להיבחן ולוודא שהיא אכן נכונה, אחרת אנחנו עלולים להסתובב עם דעות ושאיפות כוזבות. שאלות ... שלנו היא שאלה מרכזית. אם נעמוד בפני המחשבות והרגשות שלנו כמתבוננים נטולי שליטה, נוכל להתחיל להבין אם יש לנו בחירה אמיתית או אם כל מחשבה ורצון באים ממקום חיצוני. התהליך הזה מחייב אותנו להיות ישרים עם עצמנו ולהטיל ספק גם במה שנראה לנו ... אותו. למשל אתה יוצא מהבית, ואחרי כמה שעות חוזר, למה אתה חוזר? כי אתה חושב שזה הבית שלך. אבל זה לא נכון, מישהו באותו רגע שתל לך מחשבה שזה הבית שלך, באותו אופן הוא היה יכול לשתול לך מחשבה אחרת שאתה גר שם, ואתה לא יכול לדעת איפה גרת אתמול. כול התודעה שלך וכל מה שאתה יודע, זה משהו עכשיו ... על הגישה שלך, את הגישה שלך את צריכה לשנות. אם תהיי אמיתית עם עצמך על כל דבר, את לבד תתקדמי קדימה, ואז לא תצטרכי לשאול אותי. על כל מחשבה שיש לך בראש, תשאלי, האם היא נכונה, אולי לא,? כך מעצמו את תתקדמי קדימה, עד שתראי שהכל אחד. אל ... שמשקר שזה לא קרה, שניהם משקרים. אתה צריך לבדוק, האם זה קרה או לא קרה? מה האמת? איך בודקים? אם הייתי אומר לך שכרגע הכניסו לך את המחשבה הזאת, האם היית מוטרד מזה? סתם מישהו הכניס לך מחשבה עכשיו. אתה אדם חדש עכשיו. אם האדם היה איש אמת, ולא נוכל, ושואל האם זה קרה או לא קרה? מאיפה בא לי הזיכרון הזה? מאיפה באה לי המחשבה הזאת? מה זה? מי זה? שאלה: אבל אני לא חווה את זה. אליעד: אתה יודע מי משתיל לך את המחשבות שגורמות ...

... הוא נברא או לא פשוט נגמרים. מה המשמעות של מחשבה וצמצום ביחס לאלוהים האמיתי? אליעד מסביר נקודה נוספת הקשורה למושג מחשבה וצמצום. הוא מציג את הרעיון שכאשר יש מחשבה, יש בהכרח גם צמצום, כי כל מחשבה היא מוגדרת, וכל הגדרה יוצרת גבולות ומגבלות. לכן, כל מחשבה על אלוהים למעשה מצמצמת אותו ... הוא מסביר שאלוהים האמיתי הוא מעבר לכל מחשבה, מעבר לכל דיבור, ומעבר לכל ... לא חשבו עליו ולא דיברו עליו, מפני שכל מחשבה ודיבור יצרו הפרדה והגבלה. מה ... משמעותו להיות חסר כל הגבלה, מעבר לכל מחשבה, דיבור והגדרה אפשרית, ולכן רק ... האם אלוהים הוא סיבה ראשונה? מהו צמצום המחשבה? האם האדם הוא אלוהים? האם ...

... חסות. אם פעם אחת הוא מתנגד ופעם אחרת הוא משלם, הסחיטה תמשיך לנצח. האדם חייב להיות מודע למה שקורה - להבין שכשהוא מחזק מחשבה מסוימת, הוא נותן לה כוח. לדוגמה, אם עולה מחשבה של מה אני עושה עם החיים שלי? והאדם מתייחס אליה ברצינות - הוא נותן לה כוח לייצר סבל. אבל אם האדם מתייחס אליה כמו לזבוב שעובר, ... עם עצמך. להיות אמיתי עם עצמך פירושו להבין באופן מלא את היתרונות והחסרונות של כל החלטה וכל מצב. אם אתה בוחר להתייחס למחשבה מסוימת ברצינות, תהיה מודע למשמעות של הבחירה הזו. אם אתה בוחר להתעלם, גם לזה יש מחיר. ההחלטה עצמה אינה העיקר - מה שחשוב זה ... צריך לשחק במשחק הזה אתה צריך להיות אמיתי עם עצמך אתה צריך להבין שברגע שאתה קם בבוקר, אוקי קם בבוקר עכשיו פתאום באה לך מחשבה תגיד לי מה אתה הולך לעשות עם עצמך בחיים, נכון פתאום באה לך מחשבה כזאת עכשיו אתה צריך לדעת שיש לך שתי אלטרנטיבות אחת להזדהות איתה ואחת לא, עכשיו אחד להגיד בוא נהיה חבר של המחשבה הזאת ואופציה נוספת לא אכפת לי מה המחשבה הזאת אומרת זאת אומרת אתה צריך לדעת מה המשמעות של ההזדהות עם המחשבה זה הכל. כשהמחשבה קופצת לך בפעם הראשונה עוד אין לה כוח וכשאתה מתחיל לחשוב על המחשבה הזאת אז יש לה כוח, אני אתן לך דוגמה נגיד אתה קם בבוקר ואתה שומע רעש מלמטה שמישהו דופק בפטיש נתן דפיקה אתה מתעלם, נכון אתה מתעלם אבל אם אתה תתחיל עכשיו להקשיב לרעש זה פתאום יתחיל להישמע לך רעש מפריע. עכשיו מה אני בא לומר, אני בא לומר ברגע שהמחשבה באה ואומרת לך מה אתה הולך לעשות עם החיים שלך, כאילו בשביל מה אתה חי ככה אתה מבזבז את החיים שלך כאילו באה אליך מחשבה עכשיו אתה יכול יש לך שתי אופציות אופציה אחת להתייחס לזה כאילו זה היה זמזום של זבוב סתם זבוב מה אתה הולך לעשות עם החיים שלך ... עליו בא נראה מה הוא בא נראה מה קורה איתו עכשיו יש לך בחירה אבל כשאתה בוחר תבין מה משמעות הבחירה כשאתה בוחר להתייחס למחשבה הזאת כאל משהו שאתה רוצה להתבונן בא תבין מה המשמעות, תבין שהמשמעות היא שעכשיו אתה הולך להגדיר הגדרות ואז אתה יכול לפעמים גם ... איך אתה מעיף אותו באיזו אסטרטגיה? ש: אני לא עושה כלום. אליעד: לא אז אתה לא מעיף אותו מה זה היתוש, רגע מה זה היתוש המחשבה נכון עכשיו איך אתה אמור להעיף מחשבה. ש: אני מה שאני עושה עכשיו זה את ההיפוך שלה. אליעד: נכון יפה, עכשיו אתה צריך לקחת את המחשבה ולקחת את הספר לעשות לה ככה כי הספר אם אתה תקרא את זה לא רק את הספר הזה גם את הקודם ואתה תבין אותו זה יהיה המכה, כן זה הסיפור אני אתן לך דוגמה נגיד שבאה אליך מחשבה בבוקר תגיד לי מה אתה הולך לעשות עם עצמך מחשבה עכשיו אם אתה אומר לא יודע מה אני הולך לעשות עם עצמי בוא נפתח עיתון דרושים מה בעצם עשית חיזקת אותה, אם אתה אומר עזוב את המחשבה הזאת בוא נפתח ספר שמסביר לי שזה לא משנה מה אני עושה בבוקר החלשת אותה. השאלה מה עשית איתה אסטרטגיה אם אתה אומר בוא נפתח עכשיו ...