... המון פרקטיקות ואספקטים. מדובר על הדרך שבה אנו מעריכים את ההצלחות של אחרים, ולעיתים, בצורה לא מודעת, גם מפרגנים לעצמנו. אליעד מתאר את הרעיון של פרגון כמעשה שמתחיל במחשבה חיובית ומוביל לביטוי מילולי של אותה מחשבה, בין אם מול האדם שהפרגון מיועד לו ובין אם לא. מהו פרגון ואיך נוכל להגדיר אותו? כששואלים מהי ההגדרה של פרגון, קשה למצוא תשובה אחת שתכסה את כל ההיבטים של המילה. פרגון יכול להיות מחשבה חיובית או דברי שבח כלפי מישהו אחר, מתוך רצון להעריך את מה שיש לו או שהוא עשה. זה יכול להיות גם ביטוי חיצוני של אותה מחשבה חיובית, בין אם בעניין הישגיו של האדם או בעניין תכונותיו האישיות. האם פרגון תמיד חיובי? פרגון יכול להיתפס כהכרת תודה או הערכה כלפי מי שעשה ...

... מרגיש שזה מחויב ולכן חש סבל גדול יותר אם הוא לא מקבל את מה שהוא רוצה. שלישית, להבין שהרצון הוא בעצם מחשבה או אמונה. הרצון עצמו מבוסס על אמונה מסוימת, ... העצמית שלנו. למשל, כשאדם אומר אני חייב להצליח, ההטלת ספק ברצון משמעה להבין שהאמירה הזו היא רק מחשבה, היא לא בהכרח האמת המוחלטת. ברגע שמבינים ... עוצמה. בסיכום, לפי אליעד כהן, להטיל ספק ברצון פירושו לזהות שהרצון עצמו הוא לא עובדה מוחלטת אלא מחשבה או אמונה שניתן להטיל בה ספק. דרך הטלת ספק זו, ...

... עם מישהו או לדוגמה מישהו נגיד לדוגמה הולך לים ואתה רוצה לשתול לו איזו מחשבה שהוא ייהנה מזה או אתה רוצה לשתול לו מחשבה שהוא לא ייהנה מזה מה שהוא עושה, איך מגדילים את ההנאה של בן אדם ממשהו או איך מקטינים את ההנאה שלו מהמשהו הזה. ש: מגדילים את היתרונות אם אני רוצה שהוא ייהנה מזה. אליעד: איזה ... שהוא לא ייהנה בטיול, אבל אתה לא נוסע איתו לטיול אתה רק יכול לתת לו איזה מחשבה על הטיול נגיד, יפה אז מה הנוסחה? ש: אני אומר אני אישית מברר מה הוא רוצה וממלא לו את זה כמה שיותר. אליעד: מה? ש: אני בודק מה הוא רוצה ועושה איתו פעילות מסוימת כל פעילות. ...

... אומרים לעצמנו אם הוא באמת נכון או שהוא רק אפשרי? האם אנו מטילים ספק באופן עקבי, בכל רגע, בכל מחשבה ובכל תחושה, או שאנו מסתפקים בהצהרות כלליות כמו כבר למדתי את זה? הוא ... משחק ואינם מיישמים באמת. הוא מדגיש שהיישום האמיתי הוא עבודה פנימית מתמדת, יומיומית, בכל רגע ובכל מחשבה . מה לעשות כשאומרים ניסיתי וזה לא עובד? כאשר אנשים אומרים שהם ניסו את ... לא באמת מיישמים את מה שלמדו. היישום דורש מחויבות, כנות פנימית ובדיקה מתמדת של עצמנו בכל פעולה, מחשבה והרגשה. מי זה אליעד כהן? איך ליישם את העצות של אליעד כהן? האם רבי נחמן ...

... לזהות את הנחות היסוד של כל דבר, של כל מחשבה, של כל אירוע ושל כל רעיון. ככל שאתה מצליח בזמן קצר יותר ובאופן ... קצר יותר לראות את ההיבטים ההפוכים של כל מחשבה או תפיסה שאתה נתקל בה, כך מוכח שאתה מתקדם ומפתח את החשיבה שלך. ... ולמצוא את ההיפוכים והאלטרנטיבות של כל מחשבה או הנחה, מראה בבירור על התקדמות שכלית משמעותית. מה המשמעות של ...

... מתקרב אליו מאחור כדי לדקור אותו, אבל הוא לא יודע על כך. למרות הסכנה האמיתית, הוא לא ירגיש שום פחד או רגש שלילי כל עוד הוא אינו מודע לסכנה. הרגש נוצר רק ברגע שהמחשבה מופיעה במוחו - כלומר, כשיחשוב שמישהו עומד לפגוע בו. לעומת זאת, גם אם אף אחד לא נמצא באמת מאחוריו, אך הוא רק חושב שיש מישהו, עדיין ירגיש פחד ורגש שלילי. אליעד מדגיש שהרגש הוא תוצאה ישירה של מה שאנחנו חושבים, בין אם המחשבה נכונה או מוטעית. האם אפשר להרגיש בלי מחשבות? אליעד ממשיך ומפרט שכל סוגי הרגשות - פחד, כעס, שמחה, אהבה, עצבות, דיכאון, חרדה - ... לו להרגיש את הרגש. אליעד מדגים זאת באומרו שאם אדם חש שמחה, זה יכול להיות קשור לכך שהוא חשב משהו כמו הצלחתי במשימה או הכל הלך לי טוב. גם אם הוא לא זוכר את המחשבה במפורש, משהו בתוכו יודע אותה. איך ניתן לשנות או לשלוט ברגשות? אליעד מסביר שכדי לשנות או לשלוט ברגשות, הצעד הראשון הוא להבין מה המחשבה שגורמת לרגש. למשל, אדם מרגיש רע כי קר לו. אבל מה שמעצים את התחושה השלילית זו המחשבה שהקור הזה יהרוג אותי או זה בלתי נסבל. אם האדם ישנה את הפרשנות שלו למצב, גם הרגש שלו ישתנה. הוא נותן דוגמה נוספת של אדם שסובל ... ויגלה שאפילו אם יהיו לו יותר כסף החיים לא בהכרח יהיו טובים יותר, הוא עשוי להבין שהרגש השלילי מגיע ממקום עמוק יותר. כלומר, ייתכן שהסיבה האמיתית לדיכאון שלו היא מחשבה אחרת לחלוטין שהוא אפילו לא מודע אליה. האם רגשות הם אקראיים או שיש להם סיבה? אליעד מציג שתי אפשרויות: או שהרגשות הם אקראיים ... אין טעם לנסות להשיג מטרות או לשנות משהו במציאות, כי ממילא הרגשות יגיעו ללא קשר למה שקורה בחוץ. אך אם מבינים שהרגשות הם תוצאה של מחשבות, יש טעם לחפש את מקור המחשבה ולשנות אותה, ובכך לשנות את הרגש. מהי הטעות של פסיכולוגים ואנשי מקצוע לגבי רגשות? אליעד מבקר את הגישה של חלק מהפסיכולוגים ... כימי במוח. לדבריו, כאשר אנשים מקבלים את התשובה הזאת, הם מתחילים להאמין שהרגשות שלהם לא בשליטתם, וכך מאבדים את היכולת לשנות אותם בעצמם. לדבריו, הרגש תמיד נובע ממחשבה , ולכן האדם יכול לשלוט ברגשותיו אם ימצא וישנה את המחשבה שגורמת לרגש. איך להתמודד עם רגשות שליליים כמו דיכאון או חרדה? אליעד מסביר כי כאשר אדם חווה דיכאון או חרדה, קיימות מספר דרכים ... לדיכאון או לחרדה, ולנסות לשנות אותה. למשל, אדם מרגיש רע כי אין לו כסף, אך ייתכן שהוא יגלה שהסיבה האמיתית היא שהוא מרגיש חסר ערך או לא מוצלח, וכך יוכל לעבוד על מחשבה זו. אפשרות נוספת היא לקבל את התחושה השלילית ולהבין שהיא אינה בהכרח דבר רע. למשל, אדם מדוכא יכול לומר לעצמו אז מה אם אני ... מה הם מרגישים. האם קיים תת מודע או שזו רק תיאוריה? אליעד מסביר שהרעיון של תת מודע הוא לא יותר מאשר שם שניתן למחשבות שאנחנו מודעים להן באופן חלקי מאוד. כל מחשבה שאיננו מודעים אליה בצורה ברורה יכולה להיחשב כתת מודעת. זה לא אומר שיש אזור נסתר או תעלומה, אלא פשוט מחשבות שפועלות ברקע ולא ...

... של היצמדות לאמת היא לא רק לשאול האם משהו הוא נכון, אלא לשאול גם האם זאת כל האמת. אנשים נוטים להסתפק בלשאול האם מחשבה מסוימת נכונה, אך שוכחים לשאול האם היא נכונה בכל ההיבטים האפשריים שלה. ... נוספים שבהם הוא דווקא הצליח. אדם עלול לראות את עצמו ככישלון מוחלט בגלל כישלון אחד קטן, וזה גורם לו להאמין במחשבה חלקית באופן מוחלט. מדוע צריך לבדוק האם ההפך הוא הנכון? אליעד כהן מציג שיטה ... יש להטיל ספק גם בפרשנות שאנו נותנים למציאות ולא רק במציאות עצמה. מדוע חשוב להטיל ספק בפרשנות שלנו ולא רק במחשבה עצמה? אליעד מסביר שהרבה פעמים אנשים מגלים אמת מסוימת ואז טועים כשהם חושבים ... שאנו מעניקים לעובדות. איך אפשר לבדוק אם אנו רואים אמת יחסית כאמת מוחלטת? אליעד כהן מציע שיטה שבה לוקחים כל מחשבה ושואלים עליה באופן מסודר שלוש שאלות מרכזיות: האם זאת האמת? האם זאת כל האמת? האם רק זאת האמת ואין אמיתות נוספות? הבדיקה הזאת מבטיחה שאנחנו לא מתייחסים למחשבה מסוימת בצורה מוגזמת או מוחלטת, אלא שומרים על פרספקטיבה מאוזנת יותר. אליעד ... נכונה רק בהיבטים מסוימים ולא בכל המקרים. הטעות הזו מתרחשת מפני שאנשים לא מבררים מספיק עמוק את כל ההיבטים של מחשבה או מצב. הם מסתפקים בהבנה שטחית ואינם בוחנים את המציאות בצורה מלאה ומדויקת. ...

... שהצד השני ינסה לשתול בנו מחשבה חיובית בכוונה תחילה, למשל לגרום לנו להתגאות בכך שיש לנו כסף, כדי שנציין זאת בבירור ולא נוכל לחזור בנו אחר כך. אם נבין מבעוד ... יש לי כסף אז תשתול לו מחשבה שתגרום לו לרצות להגיד יש לי כסף. זאת אומרת לדוגמה תגיד לו, אני ממציא עכשיו דוגמה נגיד תגיד לו וואלה אנשים שנגיד שיש להם כסף ... לך ואז אתה שתלת לו את המחשבה שהוא יגיד הולך לי טוב יש לי כסף. ואז אחר כך אתה עושה איתו איזה סיבוב ועכשיו הוא כבר לא רוצה להגיד אין לי כסף הוא כבר ראה את ... ואנחנו גם נרצה לשתול לו מחשבה שבגללה הוא ירצה לתת את התשובה שאנחנו רוצים שהוא ייתן. זה אחד זה הבנו? עכשיו מי שמבין את זה מי שמבין את זה ויודע את זה אז קודם ...

... היה בלחץ ממשהו וחווה חרדה בעוצמה גבוהה (דופק מואץ, הזעה, קוצר נשימה וכדומה), והסתובב עם המחשבה שהוא עלול למות. לאחר בדיקות רפואיות שבהן נאמר לו שהוא בריא, עדיין נשאר בו ... שאולי לא איתרו אצלי מחלה מסוכנת, או אולי לא מדובר רק בחרדה אלא במשהו קטלני. לעיתים, עצם המחשבה אולי אקבל שוב התקף חרדה מובילה להחרפת הפחד, עד כדי תחושות כבדות שמפריעות ... לו אתה בריא אתה אתה חולה, חולה בריא בסוף אמרו לו שהוא בריא. אוקי אבל עדיין יש לו בראש מחשבה ואז יש כמה מחשבות שקורות בדרך כלל מחשבה אחת זה אולי הרופאים לא איתרו את המחלה שיש לי, אולי יש לי מחלה שהרופאים לא איתרו אותה, דבר שני ברגע שכבר בן אדם נכנס לו לראש מחשבה שאולי הוא הולך למות עכשיו הוא אומר רגע אולי יש לי מחלות אחרות בכלל שגם הן ...

... עבורו. אליעד נותן דוגמה ברורה: אדם מבצע פעולה אובססיבית או טורדנית, כמו לחשוב מחשבה שמטרידה אותו שוב ושוב. לכאורה, פעולה זו גורמת סבל מתמשך, אך אליעד מסביר שאפילו במקרה כזה, האדם חושב שבאותו רגע הפעולה הזו מיטיבה איתו בצורה כלשהי. האדם אולי מאמין שהמחשבה הטורדנית מגנה עליו מפני סכנה כלשהי, או שהיא מבטיחה לו שליטה במצב בלתי נשלט. ולכן, למרות שהמחשבה כואבת, האדם חוזר אליה מתוך תפיסה שהיא עדיפה על אלטרנטיבה אחרת שעלולה להיות גרועה יותר עבורו. האם תמיד אנשים פועלים מתוך רצון ... שהוא מאמין שיהיה עבורו טוב יותר. כדי להמחיש זאת, אליעד מתאר מצב שבו אדם חושב מחשבה שלילית חוזרת, ולמרות שהוא מבין באופן שכלי שזו מחשבה לא מחויבת ולא נכונה, הוא עדיין ממשיך לחשוב אותה. מה שחשוב להבין הוא למה, למרות ההבנה השכלית, המחשבה ממשיכה להופיע. אחת האפשרויות שאליעד מציג היא שהאדם מאמין, באופן לא מודע, שהמחשבה השלילית הזו מועילה לו במידה כלשהי. למשל, המחשבה הטורדנית יכולה להיתפס ככזו שמכינה אותו לאסון או משמרת אותו במצב של דריכות. אליעד מציע מספר אפשרויות להסביר מדוע האדם ממשיך במחשבה הטורדנית: האדם אינו באמת מאמין להוכחה שהמחשבה שלו אינה נכונה או מחויבת. האדם חושב את המחשבה באופן לא מודע, ללא שליטה. האדם נהנה או מוצא תועלת כלשהי בעצם החוויה של המחשבה השלילית. האדם בוחר להמשיך לחשוב את המחשבה הטורדנית למרות הכאב, משום שהחלופה נתפסת בעיניו כגרועה יותר. איך לזהות למה אנשים בוחרים להמשיך בהרגלים שליליים? אליעד מדגיש שכדי להבין באמת מדוע אדם ממשיך בפעולה או במחשבה שגורמת לו סבל, חייבים לנתח את המניע שמאחורי הפעולה, את האמונה שיש לו לגבי מה יקרה לו אם הוא יפסיק, ואת התועלת שהוא מייחס ...