... = קיימת מציאות כלשהי = קיימת ישות כלשהי. 2 - קיים מישהו שחושב את האני = האדם החושב את המחשבה. 3 - קיים משהו כלשהו שחושבים אותו כאני = הדבר שנמצא בתוך המחשבה של החושב. 4 - קיימת מחשבה כלשהי שמקשרת את החושב את האני לבין האני שהוא חושב עליו = המחשבה עצמה. לפני שנדון במהות האמיתית של השאלה ובתשובה האמיתית שלה, לפני כן נציג מספר שאלות למחשבה. כללי: האם תינוק חושב אני? האם תינוק מודע לעצמו? האם תינוק בבטן אימו חושב על אני? האם בעלי חיים ... האני הזה שחושב אני? האם האני מסוגל בכלל להבין את מהות האני? כדי להבין משהו צריך להכניס אותו לתוך מחשבה. המחשבה נמצאת עצמה בתוך האני. האם האני יכול להיכנס כולו אל תוך עצמו ולהבין את מהות עצמו בשלמות? האם ניתן ... הוא מת? האם יתכן כי כאשר האדם מתעורר מחלום, הוא בעצם גורם לאנשים שבחלום למות? ובצורה הכללית יותר: האם מחשבה יכולה לחשוב על עצמה? האם דמיון יכול לדמיין את עצמו? האם העולם חושב על עצמו? אם כן, איזה חלק ... זה שאני חושב זה אומר ש: משהו בוודאות קיים + שמישהו חושב + שקיים משהו שחושבים עליו + שקיימת מחשבה כלשהי. אך האם יתכן שמישהו חושב את כל העולמות כולם? כאשר האדם ישן, כל המקום כולו שנמצא בתוך המחשבה שלו. האם יתכן כי גם כל מימד המקום כולו נמצא בתוך מחשבה של מישהו אחר? האם יתכן שמישהו חושב את כל מה שקורה? האם דג מסוגל לדמיין את הים שבו הוא ... האצבע של האדם מסוגלת להיות מודעת לקיומו של הגוף כולו? האם האצבע של האדם מסוגלת להיות מודעת לקיומה של המחשבה שיש לאדם? וכמובן, מהי האמת? כיצד ניתן לדעת אותה? ומה זה בכלל משנה פרקטית? אז בטרם ניגש להבנת האמת, ... עניין אחר, אך המהות של המציאות מהווה את הכל. גם האני של האדם, גם הדברים שעליהם האדם חושב, וגם המחשבה שלו עצמה, כל הדברים האלו מהותם הפנימית היא אחת. האני החושב / העולם שחושבים עליו / המחשבה שמחברת את החושב ואת העולם, אלו הכל בגדים שונים / צמצומים שונים של המהות האין סופית האחת. מאחר שהמחשבה של האדם יכולה להכיל בתוכה רק דברים שאפשר לעשות להם סוף, ממילא לא ניתן להכניס לתוכה את המהות של ...

... של האדם. וכאשר האדם קונה מחשב חדש, אז הכל עובד אצלו מהר ובצורה תקינה. דהיינו, כאשר האדם נולד, שאז המחשבה שלו עדיין לא עמוסה בשטויות, אז החיים של האדם טובים. וכמו שבמחשב יש חומרה ותוכנה, כך גם אצל האדם ... האדם הוא עדיין ילד צעיר, אז המחשב והמחשבות שלו נקיות. ואין לו עדיין בראש כל מיני תוכנות דהיינו, דפוסי מחשבה שגויים. וככל שהאדם משתמש יותר ביכולות האישיות שלו, דהיינו, ככל שהאדם מתבגר, כך במשך הזמן מצטברים בתוך המחשבה של האדם, כל מיני תוכנות מיותרות, דהיינו, מחשבות מיותרות. וכמובן שיש גם וירוסים שונים שגורמים למחשב לעבוד יותר לאט. ... גם אצל האדם עצמו מתרחשים כל הזמן תהליכים שהאדם לא מודע אליהם. ויש עשרות ומאות דפוסי חשיבה שרצים בתוך המחשבה של האדם, והם צורכים ממנו המון משאבים של מצב רוח ושל שמחת חיים. והאדם לא רואה בעין שלו את ... התוכנות שלוקחות לו את שמחת החיים. וכאשר המחשב נדלק, יש עשרות תוכנות שנדלקות יחד איתו. וגם אצל האדם, בכל מחשבה שיש לו, יש מאחורי עשרות ומאות ואלפי דפוסי חשיבה והנחות יסוד קודמות, שהן אלו שיוצרות אצל האדם את המחשבות ... המחשב שלו, למרות שבאמת ברגע שהוא הדליק את המחשב, אוטומטית נדלקו עשרות תוכניות שונות. וכך גם האדם נדמה לו שהמחשבה שלו נקייה, אבל הוא לא יודע ולא מבין, שיש אצלו בראש מאות מחשבות שהן הפכו להיות חלק מצורת המחשבה שלו. ולכן הן נראות כמו דבר טבעי, שלא שמים אליו לב. כי כאשר רוכשים מחשב חדש, דהיינו, חומרה חדשה, ... מדליק את המחשב, כחלק ממערכת ההפעלה יש עשרות תוכניות שירות שפועלות ברקע, בלי שהאדם מודע לקיומן. וכאשר האדם חושב מחשבה כלשהי, הוא בעצם תוך כדי זה מושפע מעוד מאות רבות של מחשבות נוספות, שהן אלו שיוצרות את המחשבה שלו. אבל בגלל שהמחשבות האלו טבועות עמוק בתוך האדם, לכן האדם בכלל לא שם לב למה שמתרחש בתת המודע ... יבחר להשתמש ביכולות שלו. ויש גם תוכנה, שהיא המחשבות שהאדם חושב אותן. ויש תוכניות שירות של המחשב, שהם דפוסי המחשבה של האדם וכולי כנל. ואז, לקנות מחשב חדש פירושו להיוולד מחדש. אבל זה כמובן לא אפשרי. ולהתקין את מערכת ... הכל מחדש. אבל גם זה לא אפשרי. ואז יש את הפיתרון השלישי, שהוא לעשות ניקוי למחשב. דהיינו, לעשות ניקוי למחשבה. ויש תוכנות מיוחדות שרצות על המחשב ויודעות לזהות איזה תוכניות מיותרות וחשודות יש עליו. דהיינו, שיש דברים ידועים שהאדם ... דרך רוחני טוב, הוא יכול להסתכל על הפנימיות של האדם, ולראות את כל אותן מחשבות שנמצאות אצל האדם בתוך המחשבה שלו, ושהאדם לא מצליח להבחין בהן. והאדם יכול לדוגמה לקחת את כל מערכת האמונות שלו. ולבדוק אחת אחת מהן, ... מאושר? האם זה היה משפיע על האושר שלי? האם זה היה מביא אותי אל השלמות בשלמות? וכך האדם בודק מחשבה מחשבה, והרגל הרגל, וכל דפוס פעולה וכל תבנית מחשבתית וכיוב. והאדם דרך זה מאתר את המחשבות שהן אלו שגורמות למחשב ...

... צורת החשיבה שלו בדבר הזה, הרי שהוא לא יוכל יותר לשאול שום שאלה בשום נושא בעולם. ונחדד: יש צורת מחשבה מאוד מסוימת, שאם האדם חושב עפ צורת המחשבה הזאת, אז האדם מגיע למצב שבו אין לו שום שאלה לגבי שום נושא בעולם. ולא משום שיש לאותו האדם תשובה אחת שטובה לכל השאלות, אלא שיש צורת מחשבה אחת, שלא מאפשרת לשאלות להתקיים כלל. וכאשר האדם חושב את צורת המחשבה הזאת, אין לו לאדם את האפשרות לשאול שום שאלה כלל. כי בצורת המחשבה של השכל הגדול ביותר, שם אין שום שאלה כלל. וכדי שהאדם יוכל שם לשאול איזו שאלה, לשם כך על האדם להשתגע ממש, ולחשוב עפ צורת המחשבה הרגילה של בני האדם, שאז ורק אז האדם יכול לשאול שאלות ולתת תשובות. ובהחלט יש דבר טוב בלשאול שאלות ... את עצמו את השאלה הבאה, מהו הדבר שאם לא הוא לא הייתה שום שאלה בעולם כלל? ואיזה דבר בצורת המחשבה שלי, אם הוא היה שונה, לא הייתי יכול לשאול שום שאלה כלל? וכך גם על האדם להעמיק עם עצמו, ... לחקור את שורש הפחד והחרדות שלו, ואת שורש הרצונות שלו, ועל האדם לשאול את עצמו, מהו הדבר היחיד בצורת המחשבה שלי, שאם הוא היה שונה, אז לא הייתי יכול יותר לפחד משום דבר כלל. ולא היה שום מצב בעולם ... נקודת המבט האחרת, שמשם אין שום מקום לשום שאלה ולשום תשובה ולשום בעיה ולשום פתרון. והדרך לגלות את צורת המחשבה הזאת, שהיא זאת שמבדילה בין השכל של האדם, לבין השכל שגדול ממנו, היא על ידי זה שהאדם מנסה לחקור ... לחשוב, האם עדיין יש אפשרות לשאול שאלות כלשהן? ועל ידי זה שהאדם מתבונן בדרך הזו, לבסוף האדם מגלה צורת מחשבה מיוחדת ביותר, ששם אין שום שאלה כלל בשום נושא בעולם. צורת מחשבה, ששם אין שום פחד, ושום רע, ושום התנגדות רצון, ושום בעיה בכל נושא שהוא בעולם. וכאשר האדם מקבל שכל ... שום דבר לא היה קיים, הרי שלא היה שום צורך לנסות לומר ששום דבר לא קיים. ומעצם כך שיש מחשבה שחושבת אולי לומר שהעולם לא קיים, הרי שמכך ניתן להוכיח שהעולם כן קיים. אך יכול לבוא המתחכם ולומר, אולי ... דבר כלשהו, שגם הפוטנציאל עצמו לא קיים. הרי שיש להבין, שכל זמן שהאדם חושב שהעולם לא קיים, הרי שבעצם המחשבה הזאת הוא אומר בעצם שיש משהו שונה מהמחשבה הזאת. זא בכך שהאדם מנסה לומר שהעולם לא קיים, בכך האדם בעצם אומר שיש גם מצב של קיום וגם ...

... אם מסירים את כל הצורות, נשארים רק עם המהות עצמה, שהיא חסרת צורה ולכן גם חסרת הגדרה. למה כל מחשבה על צורה היא מחשבה על סך הכל? אליעד מסביר שכל מחשבה על משהו מוגדר היא מחשבה על חלק מתוך סך כל המציאות. לכן אי אפשר לדמיין משהו ספציפי בלי לדמיין את הסך הכל שהוא חלק ... אינה מדויקת. הטעות לפי אליעד היא שברגע שאומרים אני קיים, מיד מגדירים קיום של משהו נוסף - קיום של מחשבה, קיום של מודעות, או קיום של דבר שמקיף ומגדיר את העצמי. כלומר, לא ניתן לטעון קיום של משהו בלי ...

... ודעות שיש לנו על המצב עצמו. התחושה של הפחד אינה נובעת בהכרח מכך שאדם הוא באמת לבד, אלא מעצם המחשבה שלו על כך שהוא לבד. כאשר אדם אומר שהוא מפחד להיות לבד, הוא למעשה מפחד מתחושת סבל או מכאב ... שהאדם האחר יעזוב אותה ברגע הקשה או אפילו יחמיר את מצבה. לכן, לפי אליעד, הבעיה אינה עצם הבדידות, אלא המחשבה השלילית והחשש מן הסבל שיכול להתלוות לבדידות. מה קורה כשאנחנו מתנגדים לבדידות שהמציאות מציעה? אליעד מתאר את החיים כמו ... ולא אכפת לי, אז זאת אומרת שמה שמפריע לי בכל הסיפור זה ההבדל עצמו, ההבדל עצמו זה סוג של מחשבה סוג של דעה ואני מנסה להבין את זה בשביל זה אני חוזר סוג של דעה על היש ועל האין ואם לא היה את המחשבה הזאת או הדעה הזאתי אין בעיה. השאלה עכשיו אז אני לא צריך להיפטר לא מהיש ולא מהאין אלא מההבדל ... עליה אמרה עכשיו נעשה לה היפוך נגיד גם יכול להיות. ש: זאת אומרת שלהיות לבד זאת לא בעיה אלא המחשבה שאני לא צריך להיות לבד זאתי הבעיה. אליעד: אני מסביר לך משהו להיות לבד זה טוב ורע ולהיות ביחד זה טוב ורע והבעיה זה בגלל שאתה מבדיל בין המצבים. ש: מבדיל זאת אומרת שיש לך מחשבה על הדבר הזה. אליעד: לא יש לך מחשבה שאתה מבדיל בין יש לאין יש לי חברים אין לי חברים, אני נמצא על הרצפה או נמצא על הכיסא, ... מחושמל או נמצא לא מחושמל, לא כשאתה חושב על הדבר כשאתה חושב שהוא שונה מההפך שלו. ש: שיש לי מחשבה על ההבדל ביניהם. אליעד: תראה היא יושבת פה והיא בראש יש לה שני תרחישים על החיים תרחיש אחד שבעוד ... בין שום דבר לשום דבר אז נגמר המשחק. ש: זאת אומרת אני עכשיו יושב לבד במדבר ככה ואין לי מחשבה בראש שאומרת זה לא בסדר להיות לבד אז זה לא מעניין אותי להיות לבד. אליעד: נכון זה לא מעניין ...

... הגישה כאן היא לחקור את מקור הסבל ולהבין מה באמת גורם לו, כדי לשחרר את המחשבות שגורמות לכאב. מהי המחשבה שגורמת לנו לסבול? כיצד מחשבה של אני לא רוצה לסבול בעצם יוצרת סבל נוסף? הסיבה המרכזית לסבל טמונה במחשבה אני לא רוצה לסבול. אליעד כהן הציע כי המחשבה הזו משמשת כאויב פנימי, שגורם לסבל מיותר. המחשבה הזו לא רק מביאה את האדם למצב של התנגדות למציאות, אלא היא עצמה אחראית לכאב שהוא חווה. הכוונה לא הייתה לשחרר את המחשבה הזו, אלא לחקור אותה לעומק, להבין את מקורה ולראות מה היא מייצגת. השאלה למה אני לא רוצה לסבול? היא שאלה שמניעה את האדם לחקור את שורש הכאב, ולפעמים התשובה שתתגלם עשויה להוביל לשחרור מהסבל. האם ניתן לשחרר את המחשבה על הסבל או יש צורך להבין אותה? מהו התהליך שבו ניתן להילחם במחשבה שמובילה לסבל? אליעד כהן הציע שתי דרכים להתייחס למחשבה אני לא רוצה לסבול: 1. זלזול מוחלט - אם אתה זולל את המחשבה ומפסיק להתייחס אליה, הסבל ייעלם. 2. כבוד מוחלט - אם אתה מכבד את המחשבה ומבין את השורש שלה, תוכל להבין את מטרת הסבל ואולי להשתחרר ממנו. ההבנה הזו קשורה במידה רבה לחשיבה פנימית ... הדרך היעילה ביותר להתמודד עם המחשבות המובילות לסבל? האם הסבל יכול להוות אמצעי לחקירה עצמית? בהמשך, אליעד הציע שמה שהמחשבה הזו יכולה להוביל אליו הוא חקירה פנימית עמוקה שתוביל את האדם לאמת הפנימית שלו. ככל שהתשובה לשאלה תהיה יותר ... לצמיחה אישית. כיצד סבל יכול להפוך למניע לחקירה פנימית? מהו העניין של האם אפשר לשאול את השאלה עד הסוף? המחשבה המובילה בסופו של דבר היא שהסבל הוא מניע לחקירה. אליעד הציע שמי שיודע להתמודד עם סבל ולקבל אותו בצורה ... בזה? בהמשך מתברר שהקושי נובע מכך שהאדם מרגיש מגבלה, לא נהנה מהדברים, ולא רוצה את המציאות כפי שהיא. כיצד המחשבה אני לא רוצה לסבול הופכת לאויב העיקרי? יש דוגמה של אדם שמישהו מרביץ לו. אם הוא שואל את המרביץ ... אתה מרביץ לי?, ונתקל בתשובה של לא יודע, ברור שזה לא מתקבל על הדעת. באותה צורה, יש מישהו בתוכך (המחשבה שאומרת אני לא רוצה לסבול) שמכאיב לך. אם לא היתה המחשבה הזאת, לא היה כאב. למעשה, המחשבה אני לא רוצה לסבול היא כמו אויב שמרביץ לך, כי היא יוצרת התנגדות למציאות. כאשר היא מופיעה, נוצר סבל. אם תמחק את המחשבה הזאת, לא תוכל יותר לסבול. למה לא תמיד אפשר פשוט לשחרר את המחשבה? האדם מבקש לשחרר את המחשבה הזאת של אני לא רוצה לסבול. אבל לפי ההסבר, המטרה אינה לבטל אותה ישירות, אלא לחקור אותה לעומק. חשוב להתייחס בכובד ראש לשאלה למה אני לא רוצה לסבול?. יש שתי אפשרויות התייחסות למחשבה אני לא רוצה לסבול: זלזול מוחלט: אם באמת מזלזלים בה עד הסוף, אז לא נוצרת שום התנגדות, והסבל איננו. כבוד מוחלט: אם כבר מכבדים את המחשבה אני לא רוצה לסבול, צריך לחקור אותה לעומק, להבין מי שלח אותה, למה היא שם, מה השורש שלה. בשני ... יכולות לדחוף את האדם לעומק הסבל וגם לעומק החקירה, עד שנחשפות התשובות העמוקות ביותר. כיצד מסכמים את המסר המרכזי? המחשבה אני לא רוצה לסבול היא שורש הכאב, כי היא יוצרת התנגדות למציאות. מומלץ לחקור בכנות וביסודיות מדוע לא רוצים לסבול, בלי לפחד מהאפשרות לגלות סיבה טובה מאוד או לגלות שזו רק מחשבה ריקה. בשני המקרים, עצם גילוי האמת עשוי לשנות את חוויית הסבל באופן דרמטי, כי כאשר האדם פוגש את האמת, ... לסבול. עכשיו, הלא רוצה לסבול, זה כאילו להגיד לך, תיסבול. להגיד, אני לא רוצה לסבול, זה כאילו להרביץ לך. המחשבה שאומרת, אני לא רוצה לסבול, היא מרביצה לך, כי אם היא לא הייתה, לא היה כואב לך. כשאתה אומר, אני לא רוצה לסבול, המחשבה שאומרת שהיא לא רוצה לסבול, היא עצמה מרביצה לך. אתה יודע מי מרביץ לך? רק המחשבה שאומרת, אני לא רוצה לסבול. כי אם אני הורג את המחשבה שאומרת שאני לא רוצה לסבול אתה לא יכול יותר לסבול. אז מי האויב המרכזי שלך? המחשבה, התפיסה שאומרת שהיא לא רוצה לסבול. יש מישהו בתוכך, המחשבה שאומרת שהיא לא רוצה לסבול, היא אחראית לכל הסבל שהיה לך אי פעם, ואם אי פעם תסבול, זה יהיה ... שכאשר אני אומר שאני לא רוצה לסבול, למעשה אני כבר מתנגד, אני מתנגד למציאות. אז איך אני משחרר את המחשבה הזאת? אליעד: אי אפשר. המטרה כאן היא לא לשחרר את המחשבה, אלא המטרה שלי היא לגרום לך להתייחס למחשבה בצורה אחרת. כאשר אני שואל אותך למה אתה לא רוצה לסבול? את עונה לי שאתה לא יודע. אני רוצה ... אם יש שאלות רציניות, זאת אחת מהם. למה אני לא רוצה לסבול? זוהי שאלת מפתח. ואתה לא מתיחס ברצינות למחשבה הזאת. אם באמת לא היה אכפת לך מהשאלה הזאת, והיית מתייחס אליה בזלזול, זה טוב מאוד. למשל מרביצים לך, ובאה מחשבה שאומרת, אני לא רוצה לסבול, אז אתה מזלזל במחשבה, אין לך כוח אליה, לזלזל במחשבה עד הסוף. אבל אתה, אם מרביצים לך, והיא אומרת שהיא לא רוצה לסבול, אתה מתייחס למחשבה בכבוד, כן נכון, אני לא רוצה לסבול, זה לא טוב שאני סובל. אז אם אתה מתיחס למחשבה בכבוד, אז תכבד אותה יותר, תבין למה היא פה, מה היא עושה פה, איך הגיע לפה? אבל אתה מזלזל, לא אכפת לך. אל תזלזל, זוהי מחשבה רצינית. אם אין לך כוח לבדוק, אז זלזל בה, אבל עד הסוף. אם אתה מוחק את המחשבה שאומרת, אני לא רוצה לסבול, באותה שנייה אתה אלוהים. אתה לא צריך יותר לעשות כלום. בשנייה שאתה אומר, לא ...

... רק קיום טהור ללא זמן. לדוגמה, אם אדם מנסה לחשוב על עצמו רק ברגע בודד אחד ללא זיכרון וללא מחשבה קדימה, הוא יגלה שאין אני מוגדר באותו רגע. האני הוא תמיד דימוי שנוצר כאשר התודעה מוסיפה לרגע הנוכחי מחשבה על עבר או עתיד. כיצד מתגבשת תחושת האני? אליעד מדגים שתפיסת האני נוצרת מתוך השילוב של זיכרון וציפייה. למשל, ... או דימויים במוחו של האדם. לדוגמה, הזיכרונות שלנו מהעבר הם תמונות ומחשבות שנוצרות בהווה, ולכן העבר הוא בעצם רק מחשבה על העבר, ולא העבר עצמו. אותו דבר לגבי העתיד - הוא קיים רק בדמיון או בציפייה, ולכן הוא איננו ... חוקרים אותו לעומק, הוא הופך לעניין מורכב. הוא מבהיר שאם היינו באמת חיים רק את הרגע הזה, ללא שום מחשבה על העבר או על העתיד, לא היינו חווים תחושה של אני, מכיוון שהאני מוגדר תמיד ביחס למשהו שהיינו או ... אך ורק לרגע הזה. הוא מסביר שבעצם כל הזמן הוא רק אשליה, גם העבר וגם העתיד הם דימויים. כל מחשבה על העבר או על העתיד לא בהכרח שייכת לנו בהיבט של האני. האני כפי שאנחנו תופסים אותו הוא לא ...

... לשנות את התפיסה ולשלוט במחשבות אלו. אחת הדרכים שבהן הוא מציע להתמודד עם מחשבות שליליות היא להבין כי כל מחשבה רעה שמציגה את עצמה כשלילית, היא למעשה החלטה שאנחנו לוקחים. אם נחליט לראות את המחשבה באופן חיובי, נוכל לשנות את השפעתה עלינו. מה זה אומר לשלוט במחשבות שלנו? בהמשך, אליעד מעלה את הרעיון ששלטון במחשבות הוא למעשה לא שליטה במחשבה עצמה, אלא בהבנה של מה אנחנו בוחרים לחשוב. ברגע שאנחנו מבינים שהמחשבות אינן מכתיבות לנו את הדרך, אלא אנחנו ... - או לפחות את הדרך שבה נבחר להגיב להן. הדבר תלוי בהחלטה האישית של כל אדם, והיכולת להבחין בין מחשבה לבין מה שהוא בוחר לחשוב על אותה מחשבה. מה אם אנחנו רוצים להרגיש רע? במהלך השיחה, אליעד מתייחס לשאלה האם אנשים יכולים לבחור להרגיש רע, ומסביר כי ... יותר. מהו הקשר בין המחשבות לרגשות? במהלך ההרצאה, מתבהר גם הקשר העמוק בין מחשבות לרגשות. אליעד טוען כי כל מחשבה יש לה את היכולת לגרום לרגש מסוים. אם נחשוב על משהו שלילי, נרגיש רע, ואם נחשוב על משהו חיובי, ... יכול לשלוט במחשבותיו, לא על ידי דיכוי מחשבות שליליות, אלא על ידי בחירה במחשבות חיוביות. כלומר, אם נבין שכל מחשבה היא בסופו של דבר החלטה שלנו, נוכל לבחור מחשבות שיביאו לנו תחושות טובות ויציבות רגשית. שליטה במחשבות איך לשלוט ...

... קיים? כאשר אדם אומר שמשהו קיים, לדוגמה יש כוס, למעשה מתרחשים כמה תהליכים במקביל במוח שלו. אליעד כהן מסביר שהמחשבה שמשהו קיים דורשת באופן הכרחי מחשבה על כך שאותו הדבר גם אינו קיים. למשל, כדי לומר שיש קיר, חייב להיות במוח גם הידע של המצב ... יודע מהו אין קיר, לא היית יכול להבין או להגדיר את המצב ההפוך לו - יש קיר. לכן כל מחשבה על דבר שקיים מחייבת גם מחשבה הפוכה או זיכרון הפוך. מה הקשר בין הזיכרון לבין ההבנה של המציאות? כדי להבין איך המוח חושב או תופס מציאות כלשהי, אליעד מסביר את מושג הרשימו. רשימו הוא זיכרון או שארית של מחשבה קודמת שממשיך להתקיים בתודעה. למשל, אם אדם חושב יש פיל, בו זמנית קיים בו הרשימו של המחשבה ההפוכה, אין פיל. כך למעשה נוצרת תפיסה של דבר מתוך הניגוד שלו. ברגע שאדם חושב שיש דבר כלשהו, באותו הרגע מתקיים במוחו רשימו של המחשבה שאין. זה מה שמאפשר את ההכרה בקיומו של הדבר. אם לא היה זיכרון של ההיפך, לא היה מתאפשר למוח ... לחשוב רק על דבר אחד באופן מוחלט? לפי אליעד, אי אפשר לחשוב באופן מוחלט רק על דבר אחד, מכיוון שהמחשבה תמיד מתבססת על ההבדל בין שני הפכים. אם אדם היה חושב אך ורק על דבר אחד ללא היפוכו, הוא ... להיות בטוח באופן מוחלט בשום דבר, וזאת מכיוון שכדי להיות בטוח, יש לחשוב אך ורק על הדבר עצמו, ללא המחשבה על ההיפך שלו. אך אם האדם יחשוב רק על הדבר הזה מבלי לחשוב על ההיפך שלו, הוא למעשה לא ... אומר יש לי כסף, הדבר משמעותי רק בגלל שהוא מודע גם לאפשרות שאין לי כסף. ללא המודעות לאין כסף, המחשבה יש לי כסף היא חסרת משמעות. לכן, כל מושג מוגדר ביחס להיפוכו, ובאופן מהותי הוא כלום. במילים אחרות, מושגים ... זהים במהותם, תיעלם כל שאלה וכל ספק. כיצד זיכרון משפיע על התפיסה של האדם? המוח משתמש בזיכרון (רשימו) של המחשבה ההפוכה כדי לתת משמעות למחשבה הנוכחית. כלומר, כשאדם אומר יש פה קיר, הוא למעשה אומר: אני זוכר גם את המצב שאין פה קיר, ורק ... בלתי נפרד מתהליך החשיבה וההבנה של המוח. מדוע המהות של כל דבר היא כלום? אליעד מסביר שכל מושג או מחשבה הוא למעשה כלום בפני עצמו, מפני שהוא חסר משמעות בלי המחשבה ההפוכה לו. המוח מייצר אשליה של משמעות רק על ידי משחק בין שני הקצוות של הניגודים. למשל, אם לא ... הכי בסיסית והכי עמוקה, כל המושגים הם כלום והמשמעות היא אשליה שנוצרת מתוך היחס ביניהם. כיצד אפשר לצאת מפרדוקס המחשבה והמשמעות? הדרך היחידה לצאת מהפרדוקס היא להבין שאין באמת הבדל בין יש לאין. אליעד כהן מציין שאם אדם יגיע ...

... בצורה מוחלטת במחשבות שלו, בלי לבדוק אותן באמת. התהליך המרכזי שאליעד מציע הוא לנסות לזהות את האמת מאחורי כל מחשבה, רצון או תחושה, ולברר האם הדבר הוא באמת נכון באופן מוחלט. למה כל העצות מובילות אל בירור האמת? אליעד ... העצות הן רק דרכים שונות לומר את אותו הדבר: לבדוק, לברר, להטיל ספק ולנסות לגלות את האמת מאחורי כל מחשבה או רצון. לדוגמה, כשמישהו מתמודד עם חרדה או רצון מסוים, במקום רק לפתור את הבעיה הנוכחית, אליעד מציע לבדוק ... תחושת חופש מוחלט? התחושה של חופש מוחלט, לפי אליעד כהן, מתאפשרת רק כשאתה מסוגל לראות את ההיפך של כל מחשבה או רצון. כאשר אדם מסוגל לראות בצורה מלאה גם את הצד ההפוך של הדברים, הוא כבר לא כבול לאף מחשבה או רצון, וכך הוא למעשה משתחרר מכל המחויבויות הפנימיות שיצר לעצמו. לא חייבים לבחור תמיד לראות את ההיפך, אך ... בין אם היא חיובית או שלילית, ניתנת להפוך ולראות את ההפך שלה, והדבר הזה משחרר את האדם מכבלי המחויבות למחשבה אחת בלבד. מהו הגבול האחרון של התודעה? הגבול של התודעה, או המחסום האחרון של האושר לפי אליעד, הוא ההבנה ... לחזור לחיים הרגילים, אך עכשיו מתוך חוויה של שלמות וחופש פנימי. מדוע ההבנה של אולי אינה מספיקה? אליעד מסביר שהמחשבה אולי לכאורה יוצרת מצב של ספק ושחרור, אך בעצם, אפילו הספק הזה הוא סוג של חיסרון, מכיוון שהוא עדיין ... כבד או להגיע להישגים בחיים. אבל ההישג הכי גדול, הבלתי אפשרי באמת, הוא לצאת לגמרי מעצמך, להשתחרר לחלוטין מכל מחשבה ומכל ידיעה, ולהיות מסוגל לראות ולהבין את הדברים מחוץ לתפיסת העצמי שלך. אליעד מביא את הסיפור של רבי נחמן, ...