53:39אושר, לא רוצה לסבול, לשאול מעומק הלב, התאמה בין הבנה לחוויה, למה אתה לא רוצה לסבול? מהו סבל מוחלט? לא רוצה להרגיש רע, אושר אמיתי, איך להיות מאושר? התמודדות עם כאב, להרגיש טוב... הגישה כאן היא לחקור את מקור הסבל ולהבין מה באמת גורם לו, כדי לשחרר את המחשבות שגורמות לכאב. מהי המחשבה שגורמת לנו לסבול? כיצד מחשבה של אני לא רוצה לסבול בעצם יוצרת סבל נוסף? הסיבה המרכזית לסבל טמונה במחשבה אני לא רוצה לסבול. אליעד כהן הציע כי המחשבה הזו משמשת כאויב פנימי, שגורם לסבל מיותר. המחשבה הזו לא רק מביאה את האדם למצב של התנגדות למציאות, אלא היא עצמה אחראית לכאב שהוא חווה. הכוונה לא הייתה לשחרר את המחשבה הזו, אלא לחקור אותה לעומק, להבין את מקורה ולראות מה היא מייצגת. השאלה למה אני לא רוצה לסבול? היא שאלה שמניעה את האדם לחקור את שורש הכאב, ולפעמים התשובה שתתגלם עשויה להוביל לשחרור מהסבל. האם ניתן לשחרר את המחשבה על הסבל או יש צורך להבין אותה? מהו התהליך שבו ניתן להילחם במחשבה שמובילה לסבל? אליעד כהן הציע שתי דרכים להתייחס למחשבה אני לא רוצה לסבול: 1. זלזול מוחלט - אם אתה זולל את המחשבה ומפסיק להתייחס אליה, הסבל ייעלם. 2. כבוד מוחלט - אם אתה מכבד את המחשבה ומבין את השורש שלה, תוכל להבין את מטרת הסבל ואולי להשתחרר ממנו. ההבנה הזו קשורה במידה רבה לחשיבה פנימית ... הדרך היעילה ביותר להתמודד עם המחשבות המובילות לסבל? האם הסבל יכול להוות אמצעי לחקירה עצמית? בהמשך, אליעד הציע שמה שהמחשבה הזו יכולה להוביל אליו הוא חקירה פנימית עמוקה שתוביל את האדם לאמת הפנימית שלו. ככל שהתשובה לשאלה תהיה יותר ... לצמיחה אישית. כיצד סבל יכול להפוך למניע לחקירה פנימית? מהו העניין של האם אפשר לשאול את השאלה עד הסוף? המחשבה המובילה בסופו של דבר היא שהסבל הוא מניע לחקירה. אליעד הציע שמי שיודע להתמודד עם סבל ולקבל אותו בצורה ... בזה? בהמשך מתברר שהקושי נובע מכך שהאדם מרגיש מגבלה, לא נהנה מהדברים, ולא רוצה את המציאות כפי שהיא. כיצד המחשבה אני לא רוצה לסבול הופכת לאויב העיקרי? יש דוגמה של אדם שמישהו מרביץ לו. אם הוא שואל את המרביץ ... אתה מרביץ לי?, ונתקל בתשובה של לא יודע, ברור שזה לא מתקבל על הדעת. באותה צורה, יש מישהו בתוכך (המחשבה שאומרת אני לא רוצה לסבול) שמכאיב לך. אם לא היתה המחשבה הזאת, לא היה כאב. למעשה, המחשבה אני לא רוצה לסבול היא כמו אויב שמרביץ לך, כי היא יוצרת התנגדות למציאות. כאשר היא מופיעה, נוצר סבל. אם תמחק את המחשבה הזאת, לא תוכל יותר לסבול. למה לא תמיד אפשר פשוט לשחרר את המחשבה? האדם מבקש לשחרר את המחשבה הזאת של אני לא רוצה לסבול. אבל לפי ההסבר, המטרה אינה לבטל אותה ישירות, אלא לחקור אותה לעומק. חשוב להתייחס בכובד ראש לשאלה למה אני לא רוצה לסבול?. יש שתי אפשרויות התייחסות למחשבה אני לא רוצה לסבול: זלזול מוחלט: אם באמת מזלזלים בה עד הסוף, אז לא נוצרת שום התנגדות, והסבל איננו. כבוד מוחלט: אם כבר מכבדים את המחשבה אני לא רוצה לסבול, צריך לחקור אותה לעומק, להבין מי שלח אותה, למה היא שם, מה השורש שלה. בשני ... יכולות לדחוף את האדם לעומק הסבל וגם לעומק החקירה, עד שנחשפות התשובות העמוקות ביותר. כיצד מסכמים את המסר המרכזי? המחשבה אני לא רוצה לסבול היא שורש הכאב, כי היא יוצרת התנגדות למציאות. מומלץ לחקור בכנות וביסודיות מדוע לא רוצים לסבול, בלי לפחד מהאפשרות לגלות סיבה טובה מאוד או לגלות שזו רק מחשבה ריקה. בשני המקרים, עצם גילוי האמת עשוי לשנות את חוויית הסבל באופן דרמטי, כי כאשר האדם פוגש את האמת, ... לסבול. עכשיו, הלא רוצה לסבול, זה כאילו להגיד לך, תיסבול. להגיד, אני לא רוצה לסבול, זה כאילו להרביץ לך. המחשבה שאומרת, אני לא רוצה לסבול, היא מרביצה לך, כי אם היא לא הייתה, לא היה כואב לך. כשאתה אומר, אני לא רוצה לסבול, המחשבה שאומרת שהיא לא רוצה לסבול, היא עצמה מרביצה לך. אתה יודע מי מרביץ לך? רק המחשבה שאומרת, אני לא רוצה לסבול. כי אם אני הורג את המחשבה שאומרת שאני לא רוצה לסבול אתה לא יכול יותר לסבול. אז מי האויב המרכזי שלך? המחשבה, התפיסה שאומרת שהיא לא רוצה לסבול. יש מישהו בתוכך, המחשבה שאומרת שהיא לא רוצה לסבול, היא אחראית לכל הסבל שהיה לך אי פעם, ואם אי פעם תסבול, זה יהיה ... שכאשר אני אומר שאני לא רוצה לסבול, למעשה אני כבר מתנגד, אני מתנגד למציאות. אז איך אני משחרר את המחשבה הזאת? אליעד: אי אפשר. המטרה כאן היא לא לשחרר את המחשבה, אלא המטרה שלי היא לגרום לך להתייחס למחשבה בצורה אחרת. כאשר אני שואל אותך למה אתה לא רוצה לסבול? את עונה לי שאתה לא יודע. אני רוצה ... אם יש שאלות רציניות, זאת אחת מהם. למה אני לא רוצה לסבול? זוהי שאלת מפתח. ואתה לא מתיחס ברצינות למחשבה הזאת. אם באמת לא היה אכפת לך מהשאלה הזאת, והיית מתייחס אליה בזלזול, זה טוב מאוד. למשל מרביצים לך, ובאה מחשבה שאומרת, אני לא רוצה לסבול, אז אתה מזלזל במחשבה, אין לך כוח אליה, לזלזל במחשבה עד הסוף. אבל אתה, אם מרביצים לך, והיא אומרת שהיא לא רוצה לסבול, אתה מתייחס למחשבה בכבוד, כן נכון, אני לא רוצה לסבול, זה לא טוב שאני סובל. אז אם אתה מתיחס למחשבה בכבוד, אז תכבד אותה יותר, תבין למה היא פה, מה היא עושה פה, איך הגיע לפה? אבל אתה מזלזל, לא אכפת לך. אל תזלזל, זוהי מחשבה רצינית. אם אין לך כוח לבדוק, אז זלזל בה, אבל עד הסוף. אם אתה מוחק את המחשבה שאומרת, אני לא רוצה לסבול, באותה שנייה אתה אלוהים. אתה לא צריך יותר לעשות כלום. בשנייה שאתה אומר, לא ...