... לדעת את תכונות האופי של האדם, מבלי שיעשה פעולה כלשהי. כל מעשה אותו עושה האדם הוא תוצאה של מחשבה רצון פנימי שלו. האדם אינו עושה שום פעולה לפני שיהיה לו את הרצון לעשות אותה. כאשר מנתחים את צורת ... שליליות. איך משנים תכונת אופי? הדרך היחידה לשנות תכונת אופי, היא על ידי שמגיעים לשורש של המחשבה שלה. פירוש: על האדם לחקור ולאתר את המחשבה רצון שיוצר אצלו את דפוס ההתנהגות. כאשר האדם מוצא את הרצון הזה שיוצר את תכונת האופי, על האדם להמשיך ... והפנימי של עצמו, שממנו נובעות כל תכונות האופי שלו כאדם. סיכום: תכונת אופי = תוצאה של צורת מחשבה. שליטה בתכונות אופי = הבנת הרצון הראשון של האדם שממנו נובעים כל הרצונות מחשבות כולם. ...

... היודע את הידיעה. הדבר שאותו יודעים. והידיעה שמחברת בין זה שיודע לבין הדבר שאותו הוא יודע. כנל לגבי מחשבה. יש את זה שחושב את המחשבה. יש את הדבר שעליו חושבים ושנמצא בתוך המחשבה. ויש את המחשבה עצמה שמחברת בין החושב לבין הדבר שחושבים עליו. כנל גם לגבי ... האדם יודע את השורש של הכל, הוא בעצם אינו יכול לדעת שום דבר שניתן להגדיר אותו לתחום אותו להכניס אותו לתוך מחשבה. השורש של הכל הוא האין סוף של הפוטנציאל האין סופי של המהות של ...

... לתכלית של האכילה ולא לאכילה עצמה. כאשר האדם זוכר את הסיבה שבגללה הוא אוכל, אז הוא בעצם מרגיל את עצמו להיות מקושר תמיד במחשבה שלו לתכלית הפנימית של מעשיו. כאשר האכילה מקושרת לתכלית שלה, על ידי זה האכילה הופכת להיות בריאה יותר. אכילה עם מחשבה ועם דעת. לעומת זאת, כאשר האדם שוכח את התכלית של האכילה שלו, על ידי זה נוצרת התמכרות לאכילה עצמה, מה שתמיד גורר אחריו בעיות בריאותיות, ... גם מתיקות וגם אהבה וכולי. על האדם לשים לב תמיד מהי הסיבה שבגללה הוא אוכל. מהי התכלית של האכילה עצמה. כאשר האדם מקושר במחשבה שלו לתכלית של האכילה, על ידי זה הוא נשמר מליפול לקשר רגשי עם האוכל. קשר רגשי עם אוכל = התמכרות = תלות רגשית = צרות. כאשר האדם אוכל מתוך מחשבה = קישור המחשבה לתכלית ולמהות ולא לפעולה החיצונית = פעולה נכונה. ...

... האגו יכול להיעלם רק מעצמו, כגון על ידי זה שמישהו מחוץ לאדם יבטל לאדם את האגו. כל זמן שביטול האגו נובע מהאגו עצמו, הרי שהאגו עדיין קיים. את האגו לא ניתן לבטל, גם לא על ידי מחשבה כלשהי. כי כל מחשבה היא עדין נובעת מהאגו עצמו. אז מה בדיוק ...

... גם באמצעות החושים, אך לא רק. לדוגמה: ידיעת האני של האדם היא ידיעה שכלית שהאדם יודע אותה שלא באמצעות החושים. האדם יודע את הרצון מחשבה רגשות שלו, שלא באמצעות החושים. בכל מקרה, כאשר השכל ... היא אין סופית. כדי להבין את המציאות בשלמות ובאמת, יש להבין את המהות של האין סוף באמת. משום שהשכל של האדם מוגבל להכניס לתוך מחשבה רק דבר סופי, ממילא לא ניתן להכניס לתוך המחשבה את מהות האין סוף. ומאחר שכל דבר הוא קודם כל המהות ...

... המצב הוא בכלל הפוך והשאלה בכלל צריכה להיות הפוכה. זא מצד האמת במקום לשאול איך אפשר לגעת במחשבה, במקום זה צריך לשאול איך אפשר לגעת במה שחושבים עליו. במקום לשאול איך ניתן לראות מחשבה, צריך לשאול איך אפשר לראות את מה שנמצא בתוך המחשבה. הסבר: מי שיתבונן יראה, כי המחשבה היא הרבה יותר ממשית ומוחשית מאשר כל דבר אחר. האדם לא צריך להיות מסוגל לגעת ולמשש מחשבה, משום שכל מה שהאדם נוגע בו וממשש אותו, הוא עושה זאת באמצעות המחשבה בלבד. כאשר האדם נוגע במשהו, האדם נוגע בו באמצעות המחשבה. זא כל מה שנדמה לאדם שהוא נוגע באמצעות ידיו במשהו מסוים, הכל מתרחש באמצעות המחשבה. אם האדם לא היה חושב על כך שהוא נוגע בדבר באמצעות ידיו, הרי שמבחינתו מעולם הוא לא נגע בדבר. לדוגמה: אדם שמרוכז מאוד באיזה נושא, החושים שלו כולם מאבדים את כוחם ונחלשים. מדוע? משום שכל הכוח של החושים הוא רק באמצעות המחשבה. המחשבה היא זו שבאמצעותה האדם רואה, שומע, מרגיש וכולי. לדוגמה: כאשר מעבירים אל מול עיניו של האדם משהו בצורה מאוד מהירה, למרות שהעיניים ראו את הדבר, אף על פי כן האדם עצמו לא ראה את הדבר, משום שהמחשבה של האדם לא ראתה את הדבר. כאשר האדם מרוכז במשהו ומדברים לידו, למרות שחוש השמיעה שלו שמע את הדבר, הרי שהאדם עצמו לא שמע את הדבר, כי המחשבה של האדם לא שמעה את הדבר. גם כאשר האדם מרוכז מאוד באמצע משהו, הוא לא ירגיש רעב, לא ירגיש כאב וכיוב. מדוע? כי המחשבה של האדם חזקה יותר מהחושים. נמצא אם כן, כי כל מה שהאדם חווה באמצעות החושים, הכל עובר דרך המחשבה. המחשבה היא השער שדרכו האני של האדם חווה את העולם באמצעות החושים. קיים אני שזה האדם. קיים העולם. וקיימת המחשבה שמקשרת ביניהם. כל מה שהאדם רואה, הוא רואה באמצעות המחשבה . הדבר נכנס לתוך המחשבה ואז רואה שומע ממשש אותו האדם. הדבר שאותו ממשש האדם נמצא בתוך המחשבה של האדם. למחשבות מסוג מסוים האדם קורא להן חוש הראייה, לחלק הוא קורא חוש השמיעה וכולי. אך באמת, הכל מתרחש בתוך המחשבה. לדוגמה: בשעת החלום והשינה, האדם רואה שומע מרגיש ממשש דברים וכולי ממש כמו בעולם הממשי, והכל באמצעות המחשבה בלבד. גם כאשר האדם ער, הכל מתרחש באמצעות המחשבה בלבד. כאשר האדם מדמיין בצורה מאוד חזקה משהו (דמיון מודרך) הגוף של האדם מגיב כאילו זה מתרחש במציאות. מדוע? משום שאין הבדל בין דמיון מודרך לבין המציאות עצמה. כל האירועים מתרחשים בתוך המחשבה. כך שמצד האמת, המחשבה היא יותר ממשית עבור האדם מאשר כל דבר אחר. המחשבה של האדם ממשית עבור האדם כמו האני שלו. האם שייך לומר האם ניתן למשש את האני? הרי האני של האדם הוא הדבר היותר ממשי שקיים עבורו, יותר מאשר כל דבר אחר. גם העולם שבתוך המחשבה וגם המחשבה עצמה, קיומם תלוי בקיומו של האני. זא בלי אני אין דרך לחשוב על משהו. כך שהאני יותר ממשי מאשר כל מה שקיים. כמו כן לגבי המחשבה. בלי המחשבה, האדם לא היה יודע על קיומה של המציאות. המחשבה היא זו שמקשרת את המציאות אל האדם. כך שהדבר היחיד שהאדם צריך להתבונן בו הוא, האם ניתן לגעת במה שהאדם חושב שהוא נוגע בו. האני של האדם אינו יכול לגעת בשום דבר ממשי ומשום כך המחשבה מקשרת בין האני של האדם, לבין מה שנדמה לאדם כממשי. המחשבה של האדם ככ חזקה, שהיא גורמת לאדם לחוות את מה שבתוכה כמשהו ממשי. זא ל

... מהי המהות של האני שלו, הרי שהוא מפחד למות. מי שיודע בשלמות מהו האני שלו, לא מפחד למות יותר מאשר לחיות. אדם שיודע שהוא נמצא בתוך חלום מחשבה של המציאות, הרי שהוא אינו יכול לפחד מהמוות, מאחר ... היה מרגיש שהוא מסתובב חסר מטרה. לכן האדם החליט שהמוות הוא רע, ולכן לחיות זה טוב, ולכן התכלית של החיים היא לחיות כמה שיותר זמן. שזאת כמובן מחשבה חסרת תכלית לכשעצמה. כי מאחר שסוף האדם למות, מה ... מהמוות, דומה לפחד של פיל דמיוני ורוד שנמצא בתוך דמיונו של האדם ואותו הפיל מפחד למות. הפיל הדמיוני הורוד אינו יכול למות, כי המהות שלו היא המחשבה של האדם. והמחשבה של האדם תמשיך להתקיים גם אחרי שהאדם יפסיק לחשוב ...

... שום דבר לא יכול לגרום לאדם להפסיק לפחד מהרע ולהפסיק לרצות את הטוב יותר. הדבר היחיד שמביא אושר זאת ידיעה. ידיעה שונה מ: מחשבה. מחשבה = פעולה של ...

... הזמן כולו, כולם נמצאים בתוך מעין מחשבה של אלוהים. זא קיימת מציאות שמהותה היא נצחית, שמהותה היא חסרת מקום וזמן, ובתוכה קיימים הזמן והמקום עצמם. כל הזמן והמקום עצמם נמצאים בתוך מעין מחשבה של המציאות. כמו אדם שחולם חלום בלילה, שכל המקום כולו נמצא בתוך המחשבה שלו, כך כל העולמות כולם נמצאים בתוך המחשבה של המציאות. לומר שיש אלוהים פירושו לומר שיש מציאות שבתוכה נמצא הכל. דהיינו, יש מציאות שהיא זו שמהווה את כל הזמן והמקום עצמם בכל רגע מחדש. לומר שאין ...

... ומעולם ללא נקודת התחלה וכיוב. ונוסיף: בדוגמה הקודמת הסברנו כי רצון הבורא פירושו ישות מורכבת, דהיינו, ישות בעלת רצון. זה כמובן נכון גם לגבי כל יחוס תכונה אחרת לבורא, כגון: מחשבה רגש וכיוב. וניתן דוגמה נוספת: נניח לרגע אחד שלבורא אין רצון מחשבה וכולי, והוא אכן ישות אחת, ושהוא ברא את העולם ללא רצון שנפרד ממנו וכולי, אלא בלי רצון וכולי. נתמקד לרגע אחד ברעיון שאלוהים ברא את העולם, דהיינו, נתמקד בביצוע הפעולה של בריאת העולם על ידי בורא, בלי להתייחס למחשבה רצון של אלוהים וכולי. מי ...