... סוג של תאוות הגוף. כשאדם מזדהה עם תאווה גופנית מסוימת, הוא בעצם מזדהה עם הרצון המוגבל שלו. אליעד טוען שכל עוד האדם קיים בצורה של רצון, הוא למעשה חווה סוג מסוים של תאוות הגוף. האם יש הבדל בין תאוות ... את התאוות לחלוטין? אליעד מציג את העמדה שהדרך היחידה לשבור את כל התאוות, הן הגשמיות והן הרוחניות, היא באמצעות השכל. כאשר האדם מבין לעומק שהמציאות היא אחת ושאין הבדל בין דבר והיפוכו, הוא משתחרר מכל סוגי התאווה. השכל שמבין את האחדות המוחלטת של המציאות מבטל את ההבדלים בין תאווה רוחנית לגשמית, ומשחרר את האדם מחוויית החיסרון והסבל. איך מתרגלים את השחרור מהתאוות באמצעות השכל? אליעד מדגיש שהתרגול המעשי לשחרור מהתאוות מתבצע דרך התבוננות שכלית מעמיקה. האדם צריך להתבונן ולחקור את השורש של התאווה שלו ולהבין מדוע הוא בכלל רוצה את הדבר הזה. על ידי ההבנה השכלית שהכל אחד, ושהתאווה היא בסך הכל אשליה, האדם משתחרר בהדרגה מכל תאווה שהיא. כל שיטות הרוחניות האחרות, לדבריו, עושות שימוש דומה בשכל, אבל חלקן לא מגיעות מספיק עמוק להבנה מוחלטת של האחדות, ולכן הן משאירות את האדם עם תאוות נסתרות. מה ... של חיסרון וסבל. הדרך היחידה לשחרר את עצמך באמת מהסבל ומהתאוות היא על ידי הבנה עמוקה של האחדות, דרך השכל וההתבוננות, באופן שמבטל את חוויית החיסרון לחלוטין. איך לשבור תאוות הגוף? האם יש הבדל בין תאווה גשמית לרוחנית? למה ...

... התחושות ומכניסה אותו למעגל של פחד וסבל. איך לפרק את הפחד לקבל התקף לב? אליעד מציע טכניקה שכוללת חקירה שכלית ורגשית עמוקה. השיטה היא לקחת את הפחד הגדול ולהתבונן בו לעומק, לשאול שאלות ולנסות להבין את השורש האמיתי שלו. ... מה יקרה בפועל אם החשש יתממש: למשל, האם באמת אדם יאבד את כל ההנאה בחיים, או שאולי מדובר בהגזמה שכלית שלא בהכרח תתממש. מה גורם לפחד מהתקף לב להיות חזק כל כך? הפחד מהתקף לב נשען על שתי אמונות ... למה אנשים ממשיכים לפחד גם אם הם יודעים שהסימפטומים אינם מסוכנים? אליעד מדגיש שיש הבדל גדול בין להבין משהו שכלית לבין לחוות אותו בפועל. אנשים רבים יודעים היטב שהסימפטומים שלהם אינם באמת מסוכנים, אך הם עדיין ממשיכים לפחד. הסיבה לכך היא שהם טרם השתכנעו ברמה החווייתית שאין מה לפחד. השכנוע השכלי אינו מספיק, ודרושה חוויה רגשית חזקה שתוכיח להם שבפועל אין שום דבר נורא במצב הזה. מהי המשמעות של שלוש ...

תורת ההיפוכים, לא לכל דבר יש היפוך, היפוך שכלי, היפוך חוץ שכלי, היפוך מחשבתי, ההפך של כל דבר, דבר והיפוכו, אולי ההפך הוא הנכון, שכל שמעל השכל, נכון מצד עצמו, מעל השכל האנושי מהי תורת ההיפוכים, והאם לכל דבר באמת יש היפוך? אליעד כהן בהרצאה זו מציג ומסביר את הרעיון של ... אמת מוחלטת. האם אפשר למצוא היפוך לכל מצב או רעיון? לדברי אליעד, לא לכל רעיון או מצב יש היפוך שכלי הגיוני. יש מצבים שההיפוך שלהם הוא הגיוני וניתן להבנה בשכל, אך יש גם רעיונות שבהגדרתם אין להם היפוך. למשל, ההנחה שאם אתה רוצה משהו זה טוב עבורך, ואם אינך ... מה שאתה רוצה, ורע הוא מה שאתה לא רוצה. הגדרה כזו היא חד - ערכית ואין לה באמת היפוך שכלי, כי לא יכול להיות מצב הגיוני שבו מה שאתה רוצה הוא רע עבורך. לדוגמה, אם מישהו אומר שהוא רוצה משהו ובו זמנית טוען שזה רע עבורו, אליעד מדגיש שזה בלתי אפשרי בשכל, כי עצם הרצון למשהו הופך אותו אוטומטית לטוב מבחינתך. אם אתה רוצה משכורת גבוהה ולכן אתה עובד, למרות שהעבודה ... הרצויה (המשכורת) טובה לך. רע עבורך יהיה אם לא תשיג את התוצאה שאתה רוצה. האם כל היפוך חייב להיות שכלי? אליעד מבהיר שישנם שני סוגי היפוכים: היפוך שכלי - היפוך שניתן להבין אותו דרך ההיגיון והחשיבה האנושית הרגילה. היפוך חוץ - שכלי - היפוך שנמצא מעבר להיגיון האנושי, במקום שהשכל אינו יכול להבין או לתפוס. הוא מסביר שכדי להבין היפוכים מסוימים באמת, יש צורך לצאת מגבולות השכל הרגיל. לא כל היפוך הוא שכלי, ולא כל דבר ניתן להפוך בהיגיון. לדוגמה, אליעד נותן את הטענה: אם אני פה, אז אני לא שם. בהיגיון הרגיל אין אפשרות להפוך את הטענה הזו, כי פה מוגדר מלכתחילה כניגוד של שם. אך בהיגיון חוץ - שכלי, מעבר לתפיסה האנושית הרגילה, אפשר אולי להגיע למצב שבו אתה גם פה וגם שם בו זמנית. איך מתמודדים עם מצבים חסרי היפוך שכלי? אליעד מסביר שכאשר מנסים לחפש היפוך לדבר שאין לו היפוך שכלי, נתקלים במחסום אינטלקטואלי. במקרה כזה, מי שרוצה להגיע להבנה אמיתית חייב לשחרר את ההיצמדות לשכל. השכל מוגבל מעצם טבעו בכך שהוא תמיד בנוי על הגדרות ברורות של מצבים או רעיונות. לשחרר את ההיצמדות הזו אומר ... הרצון שלך למשהו הוא רע עבורך - וזאת בניגוד מוחלט למה שניתן לתפוס בהיגיון הרגיל. לדברי אליעד, השחרור מהחשיבה השכלית הוא הכרחי עבור מי שרוצה להגיע לאיחוד מוחלט עם המציאות, כי המציאות עצמה אינה פועלת רק לפי חוקי ההיגיון. האם המציאות תמיד פועלת לפי חוקי השכל? אליעד מבהיר שהמציאות אינה מוגבלת לחוקי השכל, ושלא ניתן להבין את המציאות בשלמות אם נשארים מוגבלים לחשיבה שכלית. כדי להבין באמת את המציאות במאה אחוז, צריך להשתחרר מההגדרות הבסיסיות ביותר של ההיגיון, כמו אם אני רוצה את זה, זה טוב, ואם אני לא רוצה את זה, זה רע. במצב של חשיבה חוץ - שכלית, אפשר להכיר בכך שהמציאות כוללת את כל האפשרויות בו זמנית - אפשרויות שסותרות זו את זו בשכל, אבל מתקיימות במקביל מחוץ לגבולות השכל. אליעד מוסיף דוגמאות נוספות למקרים בהם היפוך שכלי הוא בלתי אפשרי. לדוגמה, אדם יכול לחשוב: הוא חייב לי כסף או הוא לא חייב לי כסף. שני מצבים אלו הם הפוכים באופן ברור. אי אפשר להיות חייב ולא חייב באותו זמן ובאותו אופן בשכל הרגיל, אבל כאשר יוצאים מחוץ לשכל, אליעד טוען שאפשר לקבל אפילו את הרעיון ששני המצבים נכונים בו זמנית, למרות שהדבר אינו הגיוני מנקודת מבט שכלית. איך לזהות מתי ההיפוך הוא שכלי ומתי חוץ שכלי? אליעד ממליץ, כאשר נתקלים בטענה או במצב, לבדוק אם ההיפוך אפשרי לפי ההיגיון. אם ההיפוך אינו אפשרי בשכל, אזי ההיפוך יהיה חוץ שכלי, וניתן להבינו רק מחוץ למסגרת החשיבה הרציונלית הרגילה. זה דורש השתחררות מתפיסות ההיגיון וההבנה הרגילות. בסיכום דבריו, אליעד מדגיש שלמרות שהחיפוש אחר היפוכים הוא דבר חשוב וטוב, יש להכיר בכך שלא לכל דבר יש היפוך בשכל, והדרך היחידה להבין היפוכים מסוימים היא לחרוג מגבולות החשיבה הרגילה ולהיפתח לחשיבה שהיא מעל השכל האנושי. מהי תורת ההיפוכים? האם לכל דבר יש היפוך? היפוך שכלי וחוץ שכלי האם ההפך הוא תמיד הנכון? שכל שמעל השכל האנושי

גבולות ההיגיון, האם השכל מוגבל, יכולת הכרתית, יכולת אנליטית, יכולת קוגניטיבית, יכולת הכלה, יכולת הפשטה, השכל האנושי, מוגבלות התפיסה האנושית, גבולות השכל, שכל על אנושי, לוגיקה האם השכל האנושי מוגבל או בלתי מוגבל? השאלה המרכזית שעליה דיבר אליעד היא האם השכל האנושי מוגבל, ואם כן, כיצד ניתן לדעת זאת בוודאות. אליעד מסביר שראשית, כדי לענות על השאלה הזו, חייבים להגדיר קודם כל מהו שכל ומה הכוונה במונח מוגבל. כיצד ניתן לדעת אם השכל מוגבל? אליעד מסביר שכדי לדעת אם השכל מוגבל, האדם צריך תחילה להבין את מהות השכל עצמו. הוא נותן דוגמה לכך שאם נחליט שהשכל הוא יכולת התפיסה באמצעות החושים בלבד, כמו הראייה או השמיעה, אז ברור שהשכל הזה יהיה מוגבל, מכיוון שהוא אינו יכול לתפוס דברים שנמצאים מחוץ לטווח החושים שלו. למשל, אם נאמר שהשכל שלנו מוגבל משום שאיננו יודעים מה קורה כרגע בסין, ייתכן שאם היה לנו מספיק מידע או מספיק חכמה, אולי ... זו באמת מוגבלות או פשוט חוסר ידע זמני. מהי דוגמת הספה השרופה של אליעד? אליעד מביא דוגמה כדי להבהיר שהשכל אינו מסתמך רק על קליטה חושית ישירה. הוא מסביר שאם ראיתם בית עולה באש, אינכם צריכים לראות באופן ישיר שהספה בתוך הבית נשרפה כדי להסיק שגם היא נשרפה. זו דוגמה ליכולת הסקת מסקנות, שמראה שהשכל האנושי מסוגל לעבד נתונים מעבר לקליטה החושית הישירה. מה בין קליטה חושית להסקת מסקנות מופשטת? אליעד מבהיר שהשכל כולל גם יכולת הפשטה. הוא מביא דוגמה לשאלה מופשטת כמו האם העולם קדמון או מחודש?. לשאלה כזו אין תשובה ישירה באמצעות החושים, זו שאלה פילוסופית, אך השכל מסוגל לעסוק בה רק על סמך היגיון, מסקנות וניתוח לוגי. זו דוגמה ליכולת שכלית מופשטת שאינה תלויה בקליטה חושית ישירה. האם השכל יכול לתפוס אינסוף? אליעד מסביר שכאשר אומרים שהשכל מוגבל, חשוב להבין מהו מוגבל. הוא נותן דוגמה למישהו שטוען שיש אוקיינוס אינסופי. אליעד אומר שאפילו אי אפשר לדמיין ... אינסופי, מכיוון שעצם ההגדרה אוקיינוס כבר יוצרת מגבלה. כדי לתפוס משהו כאינסופי באמת, עלינו להימנע מהגדרות ספציפיות. כאשר אומרים שכל כבר מגבילים משהו מסוים. לכן בעצם ההגדרה של שכל כמשהו מסוים, כבר נוצרת המגבלה שלו. האם אפשר לתפוס שני דברים בו - זמנית? עוד דוגמה שאליעד מעלה היא ... חווה מוגבלות כלשהי בכך שהיא מתמקדת לרוב במחשבה אחת בכל רגע נתון. זו דוגמה לאופן שבו ניתן לראות מגבלה בשכל מצד אחד, אך מצד אחר אין זה אומר שאין אפשרות להתפתח מעבר למגבלה הזו. האם אמונה והבנה הן מוגבלות של השכל? אליעד מתייחס למושגים של אמונה והבנה, וטוען שהן בעצמן סוג של מגבלה משום שהן מצמצמות את התפיסה. אם אדם ... היכולת לבחור באיזו תפיסה להשתמש - באמונה, הבנה, או תפיסה מעבר להן - מראה שישנו גם צד בלתי מוגבל בשכל. כיצד הבנת מגבלות השכל יכולה לעזור לאדם? אליעד מסביר שחשוב להכיר במגבלות השכל, משום שהכרה כזו מאפשרת לאדם להסתכל על המציאות מפרספקטיבה גבוהה יותר, מחוץ לשכל. כך, אדם שמבין שהשכל שלו מוגבל יכול למעשה להסתכל על המציאות דרך פרספקטיבה בלתי מוגבלת, בכך שהוא מודע למוגבלות זו. הכרת המוגבלות היא ... יוכל לפרוץ את מגבלותיו. ההבנה שאדם יכול לבחור באיזה אני להזדהות, מאפשרת לו להרחיב את תפיסת המציאות שלו. האם השכל האנושי מוגבל או לא? התשובה של אליעד לשאלה זו היא שהשכל הוא גם מוגבל וגם בלתי מוגבל, תלוי במה האדם בוחר להזדהות. אם הוא מתייחס לשכל כיכולת תפיסה בלבד, הוא מוגבל. אך אם הוא מתייחס לשכל כיכולת לבחור בין מוגבל ללא מוגבל, אז השכל הוא בלתי מוגבל. זו הבחנה קריטית שמאפשרת לאדם להרחיב את תפיסתו ואת יכולותיו. האם השכל האנושי מוגבל? כיצד לזהות מגבלות שכליות? יכולת תפיסה והסקת מסקנות מה ההבדל בין אמונה להבנה? האם ניתן לתפוס אינסוף? מהו שכל בלתי מוגבל?

... גם רק יש, גם רק אין, מצא את ההבדלים, הדרך של אליעד כהן, אחדות ההפכים, דבר והיפוכו, יקומים מקבילים, שכל לא הגיוני, הארה רוחנית מה המשמעות של המושגים יש ואין לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר בצורה מעמיקה ומפורטת ... ללא קיים, הוא למעשה דמיוני, אך בו זמנית הוא גם מתייחס להבדלים האלה ברצינות מלאה. זוהי השלמות העליונה של השכל, שבה האדם רואה את המציאות בצורה רחבה ועמוקה הרבה יותר. מה זה רק יש? אחדות ההפכים מהי הארה רוחנית? ...

אין שכל אין דאגות, להשתיק את השכל, להפסיק להשתמש בשכל, לא להשתמש בשכל, לא לשאול שאלות, הרמוניה, לשתוק, שתיקה מוחלטת, לשאול עד הסוף, להשתמש בשכל למה עדיף לא לשאול שאלות בכלל? אחת הגישות שאליעד כהן מציג בהרצאה היא הגישה שבה האדם מפסיק לחלוטין לשאול שאלות ולנסות להבין כל דבר. לפי גישה זו, השכל והחיפוש התמידי אחרי היגיון וסיבות יוצר חוסר הרמוניה וסבל. האדם השואל שאלות נמצא תמיד במתח פנימי, כי הוא לא ... הסוף ויגיע לתשובות מוחלטות. כל מצב אחר רק יוביל לסבל ותסכול. למה עדיף לא לשאול שאלות? איך להשתיק את השכל? האם המציאות היא אקראית או סיבתית? איך להגיע להרמוניה מלאה? למה האדם סובל משאלות? מה יקרה אם לא אשאל ...

... לדעת את הכל, ללכת עד הסוף, לא לדעת שום דבר, לשאול שאלות, לבדוק ולא להאמין, לדעת שאינך יודע, להשתמש בשכל עד הסוף מהי תכלית הידיעה שלא נדע? אליעד כהן מסביר שהנושא של תכלית הידיעה שלא נדע עוסק בשאלה איך ... הידיעה אפשר להגיע לידיעה האמיתית, האולטימטיבית, שהיא למעשה ידיעת הכל. אליעד מדגיש שהמטרה אינה לדעת פחות אלא ללכת עם השכל עד הסוף, עד לנקודה שבה האדם מגלה שכל הידיעות וההבנות שלו אינן מוחלטות, ושאינו באמת יודע דבר. מדוע אנשים קופצים מוקדם מדי למסקנות? לפי אליעד, בעיה נפוצה ... שלב הבירור. אמונה נותנת הרגשה של ודאות, אבל לא מבוססת על ידיעה אמיתית. אליעד מדגיש שהאדם חייב ללכת עם השכל עד הסוף ולא להסתמך על אמונה, גם אם היא נראית הגיונית. רק לאחר שהאדם בדק את כל האפשרויות בצורה שכלית ומוחלטת, הוא יגיע לידיעה אמיתית של אי - ידיעה מוחלטת, וזו הנקודה שבה האמונה כבר לא קיימת, כי כבר ... מספקת, ימשיך לשאול את השאלה שוב ושוב. רק אם יגיע לחוסר ידיעה אמיתי ומוחלט, השאלה תיעלם לתמיד. כיצד להשתמש בשכל עד הסוף? השיטה שאליעד מתאר לשימוש בשכל עד הסוף היא לשאול שאלות, לא להסתפק בתשובות שטחיות או חלקיות, אלא לבדוק כל דבר עד סופו. אם האדם מגיע ללא יודע, עליו לנסות בכוח למצוא תשובות שכליות ולבדוק אותן עד שהן נופלות. הוא מדמה זאת לתהליך שבו אדם נותן מכות עד שמשהו או יעמוד בהן או ...

תינוקות חושבים, על מה תינוקות חולמים? שכל של תינוק, לפני הפוטנציאל של המציאות, להיות אלוהים, הכל בו זמנית, להיות דבר והיפוכו, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, להתבונן ... וחולמים? בהרצאה זו מסביר אליעד כהן על נושא מורכב ומרתק במיוחד: מה חושבים תינוקות, על מה הם חולמים, ומהו השכל של תינוק לפני שהוא מגלה את המציאות. אליעד פותח בשאלה עמוקה: איך תינוק מגלה את אמו? תינוק נולד ללא ... אי אפשר לדמיין דבר והיפוכו בו זמנית - כמו כוס מלאה וכוס ריקה באותו רגע בדיוק. אליעד ממשיך להסביר שכל דבר שאנחנו רואים או חווים במציאות הוא תוצר של אפשרות קיימת מראש. למשל, תינוק שלומד לדבר עושה זאת כי הוא מגלה שכאשר הוא מפיק צלילים מסוימים, נוצרת תגובה מסוימת בסביבה, וכך הוא לומד את השפה. האם השכל של התינוק זהה לשכל של מבוגר? לפי אליעד, לתינוק שנולד יש בדיוק את אותם האינפוטים החושיים שיש למבוגר - הוא קולט באמצעות חושים ... הוא לעולם לא יפתח שפה. האם לתינוק יש חוויות ורגשות? אליעד מדגיש שתינוק הוא אדם לכל דבר ועניין, עם שכל, רגשות, תחושות וחוויות. הוא יכול להרגיש כאב, הנאה, והוא מתקשר כבר מהרגע הראשון באמצעות שפת הגוף, צלילים, תנועות עיניים ... מוחלטת מה בדיוק עובר עליו, מאחר שהידע שלנו על התינוק מבוסס תמיד על הפירוש שאנחנו נותנים להתנהגות שלו באמצעות השכל שלנו. מהי מציאות ומהי פוטנציאל? אליעד כהן נכנס לדיון עמוק יותר על מהות המציאות ועל כך שהכל נמצא כפוטנציאל ... המבט שלפני ההיווצרות של המציאות, מה שאליעד מכנה לפני הפוטנציאל. מהי היכולת לראות דבר והיפוכו בו זמנית? אליעד מסביר ששכל רגיל לא מסוגל לראות דבר והיפוכו בו זמנית - למשל לראות כוס מלאה וריקה באותו הרגע בדיוק. אבל השכל של אלוהים, לפי אליעד, מסוגל לראות את הכל בו זמנית, כי עבורו כל האפשרויות הן אחת. הוא מביא דוגמה ... מדגיש שהדרך להגיע לתפיסה של אלוהים, זו שבה הכל קיים בו זמנית, דורשת להתבונן פנימה מעבר למחשבה הרגילה וההפרדות השכליות שאנחנו עושים. הוא מבקש מאנשים להתבונן פנימה עמוק יותר, ולנסות להבין שכל מה שהם רואים הוא רק אפשרויות שהם חושבים עליהן. הוא אומר שהחוויה של אלוהים היא בעצם היכולת לחוות את ...

... איך זה קשור אליי באופן אישי?, וכך הלאה. ההצעה שלו היא לעבור מילה - מילה, משפט - משפט, עד שכל רעיון יתבהר לחלוטין. אם האדם נתקל במשפט כמו כשהמוחין מתבטלים אז יש יסורים, עליו לשאול מה זה מוחין?, מי ... חשובה כל כך לפי רבי נחמן מברסלב? אליעד מציין שרבי נחמן אמר שנשלם הדעת, נשלם כל החסרונות. המשמעות היא שכל מה שחסר לאדם בחיים הוא תוצאה של חוסר הבנה עמוקה מספיק. לפי גישה זו, כל החסרונות - בין אם ... טכניקות מדיטציה יכולות להחליף את הצורך בחשיבה מעמיקה? אליעד כהן מתייחס לשיטות מדיטציה ותרגולים רוחניים שמלמדים אנשים להשתיק את השכל, וטוען ששיטות אלו אינן מספיקות כאשר נדרש פתרון של בעיות חיים אמיתיות. השיטות הללו עשויות לעזור להרגיע את המוח, אך ברגע האמת, כשאדם מתמודד עם סיטואציות בחיים, הוא חייב להבין לעומק ולהשתמש בשכלו. הוא נותן דוגמה של מישהו שאומר שהוא רעב ומציעים לו לקרוא ספר או להירגע, כשבעצם הוא צריך לאכול. אותו הדבר עם השכל: אדם שרוצה באמת להבין משהו לעומק, לא יכול להסתפק בהשתקת המחשבות או במדיטציה, אלא חייב לחקור ולהעמיק את ההבנה ...

להיות אליעד כהן, תלות במורה רוחני, להיות אלוהים, למה חשוב להגיע למפגשים של אליעד כהן, רוחניות, לזרוק את השכל, רבי נחמן מברסלב, הכל תלוי רק במורה שלך, הכל תלוי רק בך, אפלטון, אריסטו האם אפשר להגיע להארה רוחנית ... השתתפות פעילה ומעורבות בתהליך לימוד מודרך כדי להעמיק ולהגיע לאותו מקום של הבנה עצמית מוחלטת. למה צריך לזרוק את השכל לפי רבי נחמן מברסלב? אליעד כהן מביא את ההסבר של רבי נחמן מברסלב לגבי הצורך לזרוק את השכל. רבי נחמן טען שכדי להתקרב באמת לצדיק ולהגיע למקום רוחני גבוה, יש להיפטר מכל שכל עצמאי שיש לאדם. אליעד מתאר דוגמה בה אדם חולם שנופלות לו השיניים, רבי נחמן מפרש לו שהכוונה היא לזריקת החוכמה העצמית שלו. כלומר, השיניים שנופלות מייצגות את השכל או החוכמה של האדם, והן צריכות לנשור כדי שאפשר יהיה להכניס שכל חדש, שכל של אמת גבוהה יותר. רבי נחמן לא התכוון לזרוק את כל השכל לחלוטין באופן שיהפוך את האדם לטיפש, אלא לזרוק רק את השכל העצמאי והמצומצם שיש לאדם, זה שמגביל אותו מלהגיע לתובנה עמוקה יותר. כיצד ניתן לדעת אם מורה רוחני באמת הגיע ... למציאת התשובה, אז הוא יגיע לסוף הדרך ולהארה שהוא מחפש. האם חייבים מורה רוחני להארה? רבי נחמן מברסלב וזריקת השכל חשיבות מפגשים רוחניים עם אליעד כהן לימוד עצמי או לימוד מודרך להארה? למה לקרוא את אפלטון ואריסטו? איך להגיע ...