... אז ההבנה הזאת אכן משחררת את האדם, לפחות לכמה רגעים. אבל, מי שעיניו בראשו, הוא יודע שההבנה שהעולם הזה ושכל מה שישנו הם אשליה, ההבנה הזאת לא משחררת את האדם כלל. והאשליה האמיתית, היא המחשבה שתפישת המציאות כאשליה וכחלום, ... מצד שני המציאות שלנו היא גם רק לא קיימת בכלל. לא כמשהו ממשי ולא כאשליה. וזה דבר שהוא נגד השכל. כי כיצד יכול להיות שהיא לא קיימת בכלל, אפילו לא כאשליה, ואפילו לא כאפשרות, ואפילו לא כפוטנציאל. כי איך ...

... השאלה, הרי שאינך יודע את התשובה באמת ובשורשו, כל זמן שהאדם מבין שאלה או תשובה כלשהי, הרי שהוא רחוק מהשכל של אחדות המציאות, ששם אין שום ידיעה כלל. ואעפכ, מצד האחדות האמיתית, אפשר גם לדעת את השאלה וגם את ...

... על ידי ההפרדה הזאת, האדם הוא איש שקר, והוא רחוק מהאחדות של המציאות. כי באחדות המציאות, יש אחדות של השכל והרגש. ששניהם מרגישים טוב באמת. וכדי להשיג את אחדות השכל והרגש באמת, לשם כך צריך האדם למסור את נפשו, לאחד את הרגש ואת השכל שלו, שהוא ירגיש את מה שהוא מבין, ושהוא יבין את מה שהוא מרגיש. ובפועל, על האדם לוודא שהרגשות שלו, ... שאותה הוא מבין, על ידי זה הוא לעולם לא ירגיש ולא יחווה את האחדות של המציאות, שהיא אחדות הרגש והשכל. ועל ידי זה שהאדם מוסר את נפשו, לזכך את ההבנה שלו, כדי שהיא תתאים עם הרגש שלו, כי כאשר יש חוסר התאמה בין הרגש לבין השכל, הרי שזה אומר שהשכל והרגש, שניהם של שקר. כי באחדות של האמת, יש הסכמה. ועל האדם לברר רק את האמת, ולראות שהשכל הוא אכן אמת, ושהרגש הוא אכן אמת. ועל ידי זה נוצרת התאמה בין ההבנה לבין החוויה, עד שהכל מתאחד ...

... אינטואיציה / קול פנימי / ידיעה פנימית וכיוב. שהאדם בטוח, שאיזו ישות טובה רוצה לעזור לו, והוא לא מבין שכל הקולות שיש לו בראש, וכל תחושות הבטן שלו, וכל האינטואיציה שלו, וכל הידיעות הפנימיות שלו, הן כולן כולל כולן, ... יוכל להמשיך להתעלל בו. (שזה בכלל טוב מאוד, עבור מי ששומע את הקול הפנימי של השלמות). וכאשר יש לאדם שכל, שהוא מבין שהקולות הפנימיים שלו, הם כולם של נפרדות ורע. ובפרט הקול הפנימי ביותר של האדם, שגורם לו להרגיש ... הקול הפנימי באמת של האדם, הוא זה שמדבר עם האדם עצמו, דרך הדמות של החכם האמיתי. וכאשר האדם מתנגד לשכל של החכם האמיתי, הוא בעצם מתנגד לשכל העצמי הפנימי ביותר, שלו עצמו. כי האדם טועה בלי לשים לכך לב. והחכם מדבר אל האדם, מתוך השכל של האדם עצמו, שהשתגע. אבל האדם, מחמת שהוא השתגע, אז נדמה לו שהשכל של החכם האמיתי, הוא שכל שהוא זר ונפרד ורחוק ממנו וכולי. והאדם לא מבין, שהוא בעצם מסתכל על האני האמיתי הפנימי ביותר שלו, והוא ...

... האדם מוכרח למסור את נפשו להבין את המציאות, ולהגיע לקצה ההבנה שלו. עד שהאדם יהיה בטוח בוודאות מוחלטת, שעפ השכל שלו, המציאות היא הגדרה כלשהי, ושהשכל שלו, לא יכול להבין את המציאות בצורה כלשהי. ובמקום לנסות למצוא תשובות לשאלות, לפני כן צריך לנסות להבין מה ... כי המציאות קיימת, אבל מהי מציאות? מה באמת מצוי? וכולי. ולמרות, שלא בהכרח שניתן להבין את המציאות בשלמות, עם השכל הקיים שמפריד את היש והאין, הרי שגם אם האדם לא מבין את המציאות, הרי שאעפכ המציאות קיימת בכל מקרה. ... חוסר ההבנה, נובע מכך שאין אפשרות לוגית למצוא תשובה? כי אולי יש כאן תהליך פרדוקסאלי, שאינו אפשרי להבנה בצורה שכלית? ועל האדם לזכור ולהבין, שגם אם המציאות היא פרדוקסאלית, עדיין האדם מוכרח להבין, את הפרדוקס שקיים בכל מקרה. ועל ... אין שום שאלה כלל? וכאשר האדם עושה את זה, אז הוא רואה את האמת. שמצד מהות המציאות יש פרדוקס שכלי, והוא שהיש והאין הם אחד. כי מצד אחד, יש צורות שונות. ומצד שני יש מהות אחת, שעפ השכל אין שום אפשרות שמשהו יהיה נפרד ממנה. ואעפכ, יש צורות שנפרדות ממנה. והוא הפרדוקס, של סוד הצמצום. וכאשר האדם ... שהוא לא מבין ולמה הוא לא מבין אותו, אז האדם רואה ומבין את הפרדוקס, ומבין שאי אפשר להבין אותו בשכל שלו. ואז האדם, על ידי זה שהוא מוסר את נפשו להבין את הפרדוקס, על ידי זה האדם מקבל שכל חדש. שהאדם מבין פתאום שהיש והאין הם אחד, ושאין שום שאלה כלל. ולא המציאות היא המשוגעת, אלא כרגע הוא ... היש והאין. שגם קיימת צורה ומהות, וגם שאינו אפשרי שיהיה קיים משהו, יותר מאשר המהות האחת. ואז האדם מקבל שכל חדש, ומבין שהכל זאת ישות אחת ממש. ואז ממילא, גם האני והרצון והישות והתודעה והעולם וכל החיים של האדם ...

... על ידי זה הוא מסיר מעצמו את כל הפחדים והחרדות. עד שהאדם הופך להיות, כמו החכם האמיתי עצמו ממש (בשכלו). ועל ידי זה האדם מסיר מעצמו, את כל הפחדים והחרדות כולם, בשורשם. והדבר דומה לאדם חלש, שבאים מולו אויבים ... משום שהפחד הוא לא אמיתי. אבל החכם האמת, הוא לא מפחד מהדבר, גם אם הוא היה אמיתי. ולכן חוזק השכל של החכם האמת, רק הוא יכול לעזור לאדם להתמודד עם כל הפחדים שלו. ולכן, כאשר האדם מתקרב לחכם האמיתי, ... זה גם האדם עצמו, לא מפחד מהפחדים שלו עצמו. וכמו כן, כל הפחדים שבעולם, כולם נובעים רק מחמת חוסר שכל בלבד. כי הפחד, הוא היה הווה ויהיה, לא מוגדר ולא ברור, אלא רק חזיון תעתועים. כי אף אחד בעולם, ...

... נדמה, שהוא שואל שאלות. אבל אף אחד אף פעם, לא באמת שאל את עצמו בצורה אמיתית וכנה, האם באמת השכל שלו צודק או לא?! וגם אם האדם שאל את זה את עצמו, הרי שהוא לא שאל את זה מתוך ... שבו אין לאדם שום העדפה כלשהי, שהתשובה תהיה כך או אחרת, ומתוך מקום, שבו האדם באמת לא יודע, האם השכל צודק או לא. וכל אחד נדמה לו, שהוא שואל את עצמו המון שאלות ושהוא מחפש את האמת. אבל אף אחד לא עוצר לשאול את עצמו באמת, האם בכלל יש שאלה כלשהי? ואולי השכל של האדם ככ משוגע, עד שבכלל מצד האמת האמיתית הכל אחד ממש, ואין שום שאלה כלל? כי מצד האמת האמיתית, אין שום שאלה כלל, כי היש והאין הם אחד ממש, ואין שום שכל כלל, וממילא אין גם שום שאלה. אבל האדם שואל שאלות, והוא נדמה בעיני עצמו כחכם. והוא לא רואה ולא מבין, שכל השאלות שלו החכמות בעיניו, הן בכלל הטעות שלו. ועל האדם לעקור את השאלות, עם השאלה, האם באמת יש שאלה, ... המוחלטת, ולהטיל ספק בכל דבר, ולהבין שהוא טועה לפחות קצת, ואכ אולי הוא טועה הרבה. ולהבין, שאולי כל מה שהשכל אומר, אולי הכל שקר מוחלט. ואז על ידי זה שהאדם מחפש את האמת באמת, אז הוא רואה את האמת ... העניין. ועל האדם לחקור ולגלות, את השורש הפנימי של כל האמונות שלו. ועל האדם להתבונן היטב ולראות, מהן מגבלות השכל שלו. ולבדוק, האם באמת הן נכונות, או שמא הן כולן שקר והן רק אמונה בלבד. ואז האדם רואה, שהשכל מפרש את המציאות מתוך תפישה, שהיש והאין הם נפרדים. ועל האדם לבדוק, האם אכן יש כאן נפרדות? ואז הוא רואה את האמת, שהשכל שלו הוא טועה לגמרי, ושהכל מושלם ממש, ואז אין שום שאלה כלל.

... רע. כי כל קיום של נפרדות, הוא רע. ואעפכ הנפרדות הרעה היא טובה מאוד, עבור מי שיש לו את השכל של האחדות.

... את מה שאתה יודע - לדעת באמת ולהרגיש באמת כאשר האדם מבין איזה דבר, על האדם לדעת את האמת, שכל זמן שלא כל המציאות כולה, ברורה לו, בשלמות שאין שלמות אחריה, הרי שהוא עדיין לא יכול להיות בטוח בשום ... באמת. ולכן יש הבדל, בין החוויה של האדם, לבין ההבנה שלו. משום שההבנה של האדם, היא לא בשלמות. כי השכל, מאלץ ומכריח את הרגש, להרגיש כפי מה שהוא מבין. כי הידע וההבנה, הם משנים בהכרח את חוויית המציאות ברמה ...

... שהוא חכם. וכאשר האדם מתבונן על המציאות, ועל זה שרע לו, עליו לקחת בחשבון את האפשרות שהוא טועה לגמרי, ושכל מה שהשכל שלו אומר לו, זה הכל שקר. ועל האדם להבין, שיכול להיות שהוא ככ טועה, עד שאפילו זה שנדמה לו ... אלוהים השתגע, וצמצם את עצמו לתוך זמן ומקום, והפריד את עצמו מעצמו, וחילק את עצמו לאין סוף חלקים שונים, שכל אחד ואחד מהם, הוא גם השטן בכבודו ובעצמו. כי כל ישות שנפרדת מהשלמות, היא העדר אחדות המציאות. כך שכל ישות נפרדת, היא גם שטן. כי היא העדר האלוהות והשלמות האין סופית. כך שהאדם הוא בעצם אחדות ושלמות המציאות, ... הבנה של שיגעון, שמזדככת, עד שהיא הופכת להיות הבנה של אמת. ועל ידי ההבנה הזאת של האדם שהוא טועה, ושהשכל שלו טועה, על ידי זה האדם מבין, שבמקום לנסות לשנות את המציאות, הוא צריך להבין את המציאות. כי קודם ... שהמשוגע מעיד עליו שהוא חכם. ומאחר שהאדם הוא טועה לפחות קצת, לכן עליו להבין, שיכול להיות שהוא טועה לגמרי, ושכל מה שנדמה לו שהוא לא משוגע ושהוא קצת חכם, הרי שאולי זה הכל שקר לגמרי, ואולי הוא כן טועה ... חוסר השלמות, כי היא חוויית העדר האחדות של האלוהים. והדרך של האדם להתרפא, היא על ידי זה שהוא הולך לשכל אחר כמותו, שיודע שהוא (עצמו והאדם שבא אליו - תרתי משמע) אלוהים. כי יש אלוהים שנמצא בתודעת אלוהים, ושהוא ... האלוהים והשלמות שלו. ועל תפישת האלוהים הלא מושלם (שבתודעת חיסרון), ללכת לחיסרון אלוהי (שבתודעת אלוהים, שיודע שהחיסרון מושלם), ולהתחבר לשכל שלו. כדי שעל ידי זה, האדם שנמצא בתודעה חסרה, על ידי זה הוא יגלה את האלוהים שהוא, ואז הוא ... ולהבין, שתפישת האני שלו הנוכחית, היא שורש הרע והכפירה, במי שהוא באמת, דהיינו, אלוהים. ועל ידי זה שהאדם נצמד לשכל של החכם האמיתי, על ידי זה האדם זוכה לחזור ולהיות אלוהים האמיתי, כפי מה שהוא באמת.