... כך על האדם להיות מסוגל להבין את המציאות. כי ההסבר של המציאות קיים. אבל האדם אין לו את היכולת השכלית והרגשית להבין את ההסבר הזה. ומי שרוצה להגיע להארה ולהבין את המציאות, עליו להכין את עצמו לכך. וכאשר ההארה ...

... במאמר נסביר, מדוע גם לטיפשות יש סוף. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי לטיפשות יש שני גבולות. והגבול הראשון הוא שכל טיפשות שיש בעולם, יש בה גם סוג מסוים של חוכמה. וטיפשות לא יכולה להתקיים, בלי שתהיה בה לכל הפחות טיפה אחת של חוכמה. ונקודת החוכמה והשכל שיש בכל טיפשות ושחייבת להיות בכל טיפשות, היא ההסכמה על קיומה של המציאות. כי המציאות קיימת. ואי אפשר לומר ... שמודה על קיומה של המציאות. וממילא בכל שקר, יש נקודת אמת כלשהי. וכך גם בכל טיפשות יש נקודת אמת ושכל כלשהם. ובנוסף, לטיפשות יד עוד סוף. והוא, שגם האדם הטיפש ביותר, גם הוא יכול להפוך להיות האדם החכם ביותר. ... גם לטיפש יש את ההיגיון שלו. ובאמצעות ההיגיון של הטיפש, באמצעותו אפשר להפוך את הטיפש לחכם אמיתי. כי כל שכל שיש בעולם, גם של הטיפש הגדול ביותר, הוא מחובר בצורה כלשהי לשכל האמיתי של ההיגיון הישר באמת. ואם הטיפש יחליט לחשוב יותר בהיגיון, גם עפ ההיגיון העקום שלו, עדיין גם זה יוביל אותו להיות חכם. כי באמצעות שימוש בהיגיון העקום שלו, דרך זה הוא יגיע אל השכל הישר. והטיפש יהפוך להיות חכם, או כאשר יהיה לו ממש טוב, ואז יהיה לו ישוב הדעת להסתכל בשכל אמיתי על המציאות, ואז הוא יהפוך להיות נורמאלי. או כאשר יהיה לו ממש רע. כי גם לטיפשות יש סוף. ... אם יהיה לו מספיק רע, ויהיה לו מספיק זמן לחשוב ולנסות להבין למה רע לו, במצב כזה הוא ישתמש בשכל העקום שלו טוב יותר. עד שבסופו של דבר הוא יהיה חכם באמת. כי כאשר רע לטיפש, גם הוא משתמש בשכל שלו. וגם מי שהוא טיפש חסר שכל, גם הוא מרגיש רע לפעמים. כי מי שאין לו שכלל בכלל, הרי שאין לו גם רצון עצמי, והוא לא יכול להרגיש שום רע. אבל מי שיש לו מעט שכל, גם אם זה שכל עקום, אז גם הוא מרגיש לפעמים רע. ואין שכל אין דאגות, זה רק אם אין בכלל שכל. אבל אם יש טיפת שכל, אז יש גם דאגות. וכאשר הטיפש מרגיש רע, אז הוא משתמש בשכל שלו, כדי לגרום לעצמו להרגיש טוב יותר. ולכן, אם הטיפש ירגיש מספיק רע, אז בסוף גם הוא יקבל שכל אמיתי. כי הוא יהיה חייב להשתמש בשכל העצמי שלו. והוא יהיה חייב לחזק את השכל שלו. עד שגם הוא יהפוך להיות נורמאלי עם שכל אמיתי. ולכן, גם לטיפשות יש סוף. גם מצד אחד אי אפשר להיות טיפש לגמרי. וגם מהצד השני, אם הטיפש ...

... איבר, הרי שאם הוא מרגיש את הכאב, זה סימן שאותו האיבר עדיין ממשיך לתפקד. ויש כאלו שהם ככ טועים והשכל שלהם ככ השתבש, עד שהם כלל לא מבינים שאולי הם טועים. כי מי שהוא אדם רגיל וממוצע, הרי שיש ...

... שביכולת הספציפית של הראייה, אותו הכלב נחייה רואה טוב יותר מאשר האדם החכם העיוור שהולך אחריו. ואם נתבונן על השכל שיש בדבר הזה, נראה כי אנחנו בעצם רואים כאן סוג של היפוך היוצרות. כי מצד ההיגיון, הרי שהיה ראוי ... להבין שלפעמים דווקא הדעה ההפוכה של האדם שנחשב לפחות חכם, דווקא היא נכונה יותר. כי לפעמים האדם החכם משתמש בשכל שלו בצורה לא נכונה. ולפעמים השכל של האדם מוביל אותו למסקנות לא נכונות. והטיפש שלא השתמש בשכל שלו, הוא לא הגיע לטעות של אותו החכם שהשתמש בשכל שלו. וכאשר האדם שומע את דעתו של זה שנחשב לחכם, ושומע את דעתו של זה שנחשב לפחות חכם, על ... של זה שנחשב לטיפש, אלא על האדם להתבונן היטב ולנסות להבין מהי האמת. כי יתכן שדווקא החכם טועה, בגלל שהשכל שלו מטעה אותו. ודווקא האדם הפחות חכם, הוא דווקא יותר קרוב לפשיטות ולאמת של המציאות, מאחר שהשכל שאין לו, לא הטעה אותו. ואם נעמיק עוד בעניין נראה, כי הקושי של האדם להיות מאושר, הוא בעיקר בגלל ...

... שיגרום להם להרגיש רע / סבל / חשיבה שלילית / כעס וכיוב. כי את האמת הם יודעים. והאמת היא, שכל האושר שלהם וכל הרוגע שלהם, הוא מזויף והוא מהשפה ולחוץ אך לא יותר מכך. כי את השורש הפנימי ואת ... מבין מהו הטוב האמיתי שיש בכך שהוא לדוגמה מרגיש רע וכיוב. וזה עצמו נובע מכך שהאדם לא מבין את השכל של המציאות, והוא לא מבין למה באמת יש רע בעולם. והדרך של האדם להיות רגוע בשלמות, היא על ידי ...

... כגון לדוגמה לנסות למצוא את הסיבה האמיתית שבגללה המציאות שלנו בכל רגע היא כפי מה שהיא. ולנסות להבין את השכל האמיתי שנמצא מאחורי כל צורות החשיבה בעולם וכיוב. וכאשר האדם מחפש את האמת, באמת, על ידי זה לבסוף האדם ... של ההפכים שיש במציאות שלנו. וכאשר האדם רואה את החיבור של ההפכים, על ידי זה ורק על ידי זה, השכל של האדם גדל והופך להיות, שכל שיודע להכיל בתוכו הפכים. כי השכל של האדם, לא יכול לחשוב על דבר והיפוכו בבת אחת. ולכן האדם לא מבין את המציאות בשלמות. כי כדי ... על האדם להיות מסוגל לחשוב על דבר והיפוכו בבת אחת. וכאשר האדם מחפש רק את האמת, על ידי זה השכל של האדם הופך להיות יותר גדול, והאדם מתחיל להיות מסוגל לחשוב על דבר והיפוכו בבת אחת. וכאשר האדם מקבל את השכל שמעל השכל, שהוא השכל שמכיל בתוכו את ההפכים, אז על ידי זה האדם יכול ברגע אחד, גם להרגיש שהכל טוב בשלמות ושאין שום ...

... אז כיצד קיימות ישויות מוגבלות? ויש בזה עוד עומק נוסף, והוא שאפשר לומר שאין קשר בין כל האירועים השונים. ושכל אירוע הוא לא תוצאה של האירוע הקודם, אלא הוא קורה מעצמו. ובכך בעצם אנחנו אומרים שאין שום כוח שמניע ... האדם לבין מה שהוא עושה אחכ, הרי שאין כאן בחירה חופשית. אלא שעפ נקודת המבט הזו, הרי שבעצם אמרנו שכל דבר הוא הסיבה של עצמו. ואז ממילא העברנו את הכוח הראשון לכל ישות וישות ולכל רגע ורגע. ואז כל ... הסיבה של עצמה. זא גם אם נאמר שאין קשר בין האירועים השונים, ושאין רצון שמניע תהליכים, הרי שזה אומר שכל דבר הוא גם הרצון עצמו וגם הביטוי של עצמו. ואפשר גם לנסות לומר שאולי אין כוח ראשון שמניע את ... אירועים, שמצד נקודת מבט חיצונית, אין הבדל ביניהם. וגם אם יש ביניהם המון הבדלים, הרי שבכל מקרה אפשר לומר, שכל כוח בעולם שמתגבר על כוח אחר, אפשר לומר שזה סוג של ביטוי של רצון עצמי. וגם אם הכוח עצמו ... אחר, שהיא הישות העצמית של האדם. כי כאשר אין ישות עצמית, בלתי אפשרי שיהיה רצון עצמי. וזה בעצם אומר, שכל ישות עצמית, היא ביטוי של רצון עצמי. כך שכל דבר בעולם, יש לו ביטוי של רצון עצמי ברמה כלשהי. ונמצא אם כן, כי כל מה שקיים בעולם, דהיינו, ... כל שאר הדברים. אבל הישות העצמית של הדבר, מגבילה אותו להיות באחדות עם כל שאר הדברים. וזה בעצם אומר, שכל זמן שהאדם קיים כישות עצמית, הוא תמיד ירגיש חסר, כי הוא תמיד יהיה חסר את השלמות של כל שאר ... בשלמות, הרי שרק זה גן עדן. כי אז אין שום רצון עצמי ושום נפרדות כלל. אבל זה כמובן נגד השכל. כי איך ישות קיימת, יכולה בו זמנית לחוות חוסר קיום מוחלט? ואם היא חווה חוסר קיום מוחלט, אז מי ... האם יש או אין לי יכולת לשלוט בבחירה החופשית של עצמי? וכיוב שאלות שגורמות לאדם בסופו של דבר לקבל שכל, שכל שגורם לאדם להבין את המציאות, שכל מעל השכל הרגיל, שכל שכאשר יש אותו לאדם, זה עצמו גן העדן ממש.

... שהוא לא הגיע אל האמת. כי האמת האמיתית, אין לה הפך. כי גם ההפך שלה זהה לחלוטין אליה. כי בשכל הגדול ביותר, שם כל ההפכים מתחברים. וכאשר האדם מגיע לשכל הגדול ורואה את האמת, אז ורק אז הוא מגיע לאמת ככ גדולה, שגם ההפך שלה זהה לה עצמה ממש. ... עדיין לא הגיע לאמת ככ גדולה עד שגם ההפך שלה זהה לה, הרי שהאמת של האדם היא עדיין מוגבלת לשכל האנושי. כי השכל האנושי הוא מוגבל. והאדם מוגבל לתפוס את האמת עם השכל שלו ועם חוקי הלוגיקה שלו. וחוקי הלוגיקה, הם לא יותר מאשר משחק עבור מי שהוא חכם אמיתי. כי מי שהוא חכם אמיתי, הוא יודע את הפגם והחיסרון שיש בשכל ובלוגיקה האנושית, והוא יכול בצורה לוגית להוכיח כל דבר מכל דבר. ולמרות שזה נשמע מוזר, הרי שקודם כל יש ... ומבין כיצד כולם מסכימים על הכל כל הזמן, גם בלי שהם מבינים שהם מסכימים על האמת. וכאשר האדם משתמש בשכל האנושי, אז נדמה לו שדעה אחת צודקת יתר מאשר דעה אחרת. וזה רק משום שהוא לא יודע את השורש ... שיודע כיצד כל דעה בעולם מחוברת לשורש האמת של המציאות, ממילא הוא יכול לקחת כל דעה בעולם, ולהוכיח בצורה שכלית שהיא נכונה לא פחות ולא יותר מכל דעה אחרת. ומבחינה לוגית, ניתן להוכיח דברים שמנוגדים זה לזה. ובשכל האנושי ניתן להוכיח מסקנות הפוכות זו לזו. ומצד האמת הפנימית, מכל דבר בעולם ניתן להוכיח כל דבר, גם דבר ... ומהשורש של כל המציאות נוצרו כל הדעות השונות. ולכן באמצעות השורש של כל טיעון, באמצעותו ניתן להוכיח כל טענה. והשכל האנושי הוא טוב לצורך התנהלות יום יומית, והוא טוב גם כדי לעזור לאדם לקבל שכל אמיתי, אבל הוא לא יכול להוכיח שום אמת מוחלטת כלשהי. כי השכל הוא מוגבל. וגם השכל עצמו מבין שהוא מוגבל. ובשכל מוגבל, לא ניתן להוכיח אמת אבסולוטית שהיא אמורה להיות בלתי תלויה. כי אמת שהיא תלויה בחוקי לוגיקה, היא אמת מוגבלת. וזה שהאדם לא יודע איך להגיע למסקנה שאינה תלויה במגבלות השכל שלו, זה עדיין לא אומר שהמסקנות שאליהן האדם כן מגיע בשכל שלו, שהן אמת. כי על האדם לזכור, שיכול להיות שיש שכל אחר, שיש לו תפישה אחרת, וששם יש חוקי לוגיקה אחרת, וממילא גם אמת אחרת. ואין שום דרך לוגית / שכלית להוכיח שהלוגיקה עצמה נכונה. כי האדם אומנם משתמש בלוגיקה ובשכל שלו לצורך חיי היום יום, אך מצד האמת האדם יכול להבין שתיאורטית יכול להיות שהאדם אולי בכלל צריך לעשות הפוך מהשכל שלו. ואולי בכלל הלוגיקה היא שגויה כולה, ואולי בכלל צריך לעשות את ההפך שלה?! אלא, שלעשות את ההפך של השכל, זה טוב בדיוק כמו ללכת אחרי השכל. ולכן האדם הולך אחרי השכל, כי זה טבעו וזה בסדר גמור. אבל מכך שברירת המחדל של האדם היא ללכת אחרי השכל שלו, ועד המחשבה שאומרת שאפשר בשכל אנושי להוכיח איזו אמת אבסולוטית, מכאן כמובן יש דרך ארוכה ולא נכונה. ובכל מקרה, מי שמשתמש בשכל שלו בשלמות, על ידי זה הוא מגיע אל השכל שיש מעל השכל. כי השכל של האדם, הוא רק הקדמה אל שכל אחר גדול יותר. וכאשר האדם משתמש בשכלו עד קצה גבול היכולת שלו, על ידי זה השכל של האדם גדל, ואז הוא מקבל שכל חדש, שאין שכל אחר גדול ממנו. כי לכאורה, גם אם האדם יקבל שכל חדש, הרי שתמיד יכול להיות שאולי יש שכל אחר גדול יותר. אבל לכל השכלים שיש בעולם, יש להם שורש אחד, שורש של שכל ככ גדול, עד שהוא עצמו אין לו שום שורש אחר ושום שכל אחר גדול ממנו. משום שהשכל שגדול ממנו, דהיינו, השורש של השורש, הוא זהה לחלוטין לשכל עצמו. זא כל דבר הוא חלק מדבר אחר יותר גדול ממנו. אבל השכל שמעל השכל הוא ככ גדול ואין ...

... אמת מוחלטת / לדעת את האמת / חיפוש האמת האחת / מהי האמת? חלק 2 כי לאדם נדמה לו שהשכל האנושי הוא מאוד חכם. למרות שמצד האמת השכל האנושי של האדם, הוא לא יותר חכם מאשר טיפש. והשכל האנושי טיפש בדיוק ולפחות כמו שהוא חכם. והשכל האנושי, יש יותר דברים שהוא לא מבין מאשר מבין. ולבסס אמת אבסולוטית כלשהי, על שכל רעוע כמו של האדם, זה כמו לנסות לבנות בניין באוויר ללא יסודות. כי כל השכל כולו מוגבל, ואי אפשר לבנות עליו שום דבר. ובשכל האנושי אי אפשר להגיע לשום וודאות. כי כל דבר בעולם, תמיד אפשר לשאול, אולי ההפך המוחלט הוא הנכון. ואין ... לוגית, מבוססת על טיעון כלשהו והנחת יסוד כלשהי. ותמיד אפשר לשאול, אולי ההפך הוא הנכון?! ואין שום מוצא לוגי ושכלי, מהשאלה של אולי ההפך הוא הנכון. כי על כל טיעון וכל הוכחה וכל הנחת יסוד, תמיד אפשר לשאול אולי ההפך הוא הנכון. ואין לשכל האנושי שום דרך להתמודד עם זה. ולמרות שברמה המעשית האדם חי עפ השכל שלו וטוב שכך, דהיינו, כך אמור להיות שהאדם יחיה ויתנהל עפ השכל המצומצם שלו, אך מכאן ועד להוכיח אמיתות כלשהן בצורה שכלית, עם שימוש בשכל ככ חלש, זאת ממש בדיחה. כי השכל האנושי הוא חלש. מאוד חלש. והשכל האנושי לא יכול לדוגמה לחשוב על אין סוף. כי השכל האנושי לא יכול לדוגמה לדמיין את המספר הגדול ביותר, או את המקום הרחוק ביותר וכיוב. כי לכל מספר יש מספר אחר גדול יותר ולכל מקום יש מקום אחר רחוק יותר וכיוב. והשכל האנושי הוא חלש מאוד, והאדם לא יכול לחשוב שתי מחשבות שסותרות זו את זו בבת אחת. כי האדם לא ... בבת אחת לדמיין לדוגמה שיש דבר כלשהו, ובאותו הרגע גם לחשוב שאין את אותו הדבר. כי זה דבר והיפוכו. והשכל הוא חלש מאוד, והוא מוגבל ביכולות שלו. ולכן, לבנות עליו אמיתות, זאת כמובן טעות רצינית. וכאשר האדם מגיע אל ... מאוד, והיא מחברת את כל ההפכים גם מבחינה רעיונית. כי האמת היא החיבור של כל הדעות כולן כדעה אחת וכשכל אחד. והיא השורש של כל הדעות שיש בעולם. וכאשר חכם אמיתי אומר איזה דבר ואומר דעה כלשהי ונוקט בעמדה ... מיידית. כי התועלת שבכך היא, שהאדם מרגיל את עצמו להתחבר אל האמת למען האמת. ולברר את האמת, כדי לקבל שכל להבין את המציאות באמת. ויש בזה עוד עניין, והוא כי עדיף לחיות בספק מאשר לחיות בשקר. כי לפעמים יש ... כך הוא צריך ליצור כלי לידיעת האמת. והכלי הוא השאלה. כי שאלה יוצרת תשובה. וידיעת התשובה, היא בניית האמת והשכל של האדם. ומי שרוצה לדעת את האמת, עליו כל הזמן לשאול שאלות ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. ועל ... לעשות הפרדה בין ההתנהלות היום יומית שלו שהיא נעשית בכל מקרה (גם אצל החכם האמיתי שיודע את האמת), באמצעות השכל האנושי הרגיל, לבין הרצון האמיתי והפנימי של האדם להבין את המציאות שבה הוא חי ושהוא עצמו חלק ממנה. כי כאשר האדם מתבונן על זה שהשכל מוגבל, אז לפעמים הוא נלחץ. ולא צריך להילחץ מכך. כי השכל מוגבל. וטוב שכך שהשכל מוגבל. כי יש דבר טוב בכך שהשכל מוגבל. כי צריך גם את השכל המוגבל מסיבות שונות. בעיקר כדי לחיות את החיים של העולם. ובהתנהלות היום יומית של האדם, עליו פשוט להמשיך לחיות ... התודעה האנושית, ולגבי כל השאלות הקיומיות של האדם, שם על האדם ללכת עם האמת עד הסוף, ולהודות על האמת שהשכל מוגבל ולנסות לחפש מה האמת בכל זאת. כי למרות שהשכל מוגבל, הוא מוגבל רק בגלל שככה הרגילו את האדם לחשוב. אבל גם השכל המוגבל יכול להתחבר לשורש שלו, שהוא השכל שמעל השכל, וגם השכל המוגבל של האדם, גם הוא יכול לראות את הדברים כפי מה שהם באמת, בלי כל מגבלה שכלית. ונסכם: על ידי זה שהאדם מחפש את האמת בכל דבר, למען חיפוש האמת עצמה, שזה נקרא רצון אמיתי, שבו ... חיפוש האמת, היא למען ידיעת האמת עצמה, כאשר האדם מתייחס לאמת בצורה כזו, אז בסופו של דבר האדם יקבל שכל אמיתי, יבין את המציאות באמת ויחיה חיים טובים באמת.

... לא אמת. והרעיון הוא, שעל ידי זה שהאדם מחפש את האמת באמת ולא מפחד ממנה, אז בסוף האדם מקבל שכל, מבין את המציאות באמת, ואז האדם חי בשלום באמת עם המציאות, בלי צורך להתאמץ כדי להיות מאושר. ואז גם ... מה שיאמר האדם, וכל מה שיחשוב האדם, שום דבר לא יעזור לאדם להיות מאושר באמת, מלבד אם האדם יקבל שכל שיבין את המציאות באמת, ואז ממילא יהיה מאושר באמת. וכל זמן שהאדם רק מאמין שהכל טוב וכיוב, הרי שלעולם הוא לא יכול להגיע לשקט נפשי אמיתי. כי כאשר יש הבדל בין השכל של האדם לבין האמונה שלו, דהיינו, כאשר האדם מבין בשכל שלו שיש רע, ומנסה להאמין שהכל טוב, אז כמובן שזה נחמד, אבל זה לא מספיק טוב כדי להשיג שקט נפשי אמיתי. כי השקט הנפשי מגיע רק כאשר יש אחדות בין השכל לבין הרגש לבין האמונה. כי כל זמן שיש פער כלשהו בין מה שהאדם מאמין לבין מה שהוא מרגיש לבין ... הרי שגם אין שקט נפשי ואין שמחה ואין שלמות ואין אושר אמיתי. ומי שרוצה אושר אמיתי, עליו להיות אמיתי בשכל שלו, ברגשות שלו ובאמונות שלו. היינו שהאדם ישתמש בשכל שלו באמת ושלא יזגזג בין השכל לבין חוסר השכל. ושהאדם יהיה כנה עם עצמו לגבי מה שהוא מרגיש. ושהאדם לא יאמין במה שלא צריך להאמין. אלא שהאדם בכל התחומים ייצמד לאמת. כי האמת היא אחת, וכאשר האדם נצמד אליה בכל התחומים, על ידי זה נוצרת אחדות בין השכל לרגש לאמונה. ואז האדם הופך להיות מאושר באמת.