הבנת האחדות של המציאות - מהי הבנת והכלת האחדות של המציאות? כאשר האדם חוקר ומנסה להבין את המציאות, בשכלו שתופש את האין ואת היש, כשני הפכים וכשתי ישויות שנפרדות ומנוגדות זו מזו, אז בסוף הדרך הוא רואה, שהיש והאין הם ישות אחת. ואז כאשר האדם מנסה להבין זאת בשכלו, הוא כמובן לא מצליח להבין זאת בשכלו, כי השכל תופש את המציאות, הפוך ממה שהיא באמת. ואז כאשר האדם מתעקש להבין את המציאות בכל זאת, אז הוא מתייאש להבין את המציאות בשכל שלו, שחושב שהיש והאין נפרדים. ואז כאשר הוא מתייאש להיאחז בתפישה שהיש והאין הם נפרדים, אז זה עצמו גורם לכך, שהאדם מקבל שכל חדש, שבו הוא תופש את האחדות של המציאות שהכל אחד. וכל עניין הבנת האחדות של המציאות, הוא תהליך שכלי ורגשי בשלמות מלאה. תהליך בשלמות רגשית ושכלית ככ גדולה, עד שהוא משנה את החוויה הרגשית והשכל של האדם. שינוי, שבא לידי ביטוי בכל רגע ורגע בחיי האדם, ושהאדם פועל מתוך מודעות אליו. אבל עדיין, הוא ... להכיל בתוכו את הידע הזה, שהיש והאין הם אחד ושהשלמות והחיסרון הם אחד. כי לא מדובר כאן על הבנה שכלית מוגדרת, כי הבנת האחדות, היא הכלת העדר ההגדרה, הבנת הדבר שאינו ניתן להבנה ולהגדרה. והיכולת להכיל, דהיינו, להתחבר אל הרעיון, דהיינו, שהאני מתחבר כולו בכל הבחינות, כולל השכליות והרגשיות וכולי, אל תפישת המציאות שבה הכל אחד ממש, ללא שום הגדרה כלל, זה עצמו נקרא הבנת האחדות של ...

... להבין את אלוהים, אאכ אתה הוא. ולכן, לעולם לא תבין את אלוהים, כי אינך הוא. אבל איש האמת / השכל שבספר הזה אומר, שאי אפשר להבין את אלוהים, אאכ אתה הוא. אבל, אתה כבר הוא ממש. ואם תיזכר בכך ...

... בדרגה הגדולה והגבוהה ביותר. כי הספר הזה הוא כולו הקדמות, לכל הנושאים ולכל דרכי החשיבה שיש בעולם, ששורשם הוא השכל שיש בספר הזה. וכאשר חכם שקרי אומר איזה שכל, אז השכל שלו, לא מתאים עבור כל האנשים שבעולם, לכל זמן ולכל מקום. משום, שהשכל של מי שאינו חכם אמת, הוא קליפה, שהיא נמצאת בתוך המקום והזמן, ולכן היא לא מתאימה לכל מקום ולכל זמן. אבל השכל של החכם האמת, הוא מחוץ למקום ולזמן, והוא מלובש במקום ובזמן. ולכן הוא מתאים לכל מקום ולכל זמן. ובפועל, ... החיים האישיים של כל אחד ואחד בכל מקום ובכל זמן, בכלליות ובפרטיות לפרטי פרטים. ועל האדם להתבונן היטב, על השכל שמתגלה בכל מקום ומקום בספר הזה, ולראות כיצד הוא יכול לקחת ממנו, עצה מוחשית עבור המקום והזמן שלו וכולי. ועוד אוסיף ואומר, כי על האדם לדעת את האמת, שמצד אחד הוא יכול להיעזר באחרים, שיסבירו לו את השכל שיש בספר הזה. אבל האדם מוכרח לזכור, שבשום פנים ואופן, אף אחד בעולם ושום שכל בעולם, הוא לא תחליף לכך שהאדם עצמו בעצמו ילמד את הספר הזה עצמו, וינסה להבין אותו בכוחות עצמו, עד שהאמת תהיה מבוררת לאדם, מתוך עצמו ממש. ועל האדם להעמיק את שכלו בספר הזה, ולזכך את שכלו על ידי האמת, עד שלא יהיה שום הבדל כלשהו, בין השכל של האדם, לבין השכל שמתגלה בספר הזה, ועד שהאדם יגיע למצב, שבו הוא יוכל לומר, שכל השכל שיש בספר הזה, הוא השכל העצמי שלו עצמו ממש, ושהוא עצמו יודע ומבין את השורש הראשון של השכל שיש בספר הזה, שהוא שורש השכל של כל המציאות כולה, שהוא השכל שיש מעל השכל, ושהאדם צריך להשיג אותו בשלמות שאין שלמות אחריה וכולי. ועל האדם לדעת את האמת, שכל התלמידים של החכם האמיתי, הם כולם רחוקים מפנימיות השכל של החכם האמיתי. ואפילו הלבוש החיצוני ואפילו הלבוש הפנימי של הספר הזה, גם הוא עצמו רחוק לגמרי, מהשכל האמיתי של החכם האמיתי, שהוא חסר כל צורה, ושאותו צריך האדם להשיג, ולהיות החכם האמיתי בעצמו. ולכן, האדם יכול להיעזר באחרים, לצורך הבנת הספר הזה. ואפילו רצוי שהאדם יעמיק את מחשבתו ביחד עם אחרים, כדי להבין את השכל שיש בספר הזה. כי לפעמים כאשר האדם לומד עם אחרים, אז הוא רואה צורות חשיבה שונות להבנת כוונת הספר. ... להטיל ספק מוחלט בכל הפירושים כולם באשר הם, והאדם מוכרח לברר את האמת באמת. והאדם מוכרח להטיל ספק, גם בשכל שיש בספר הזה עצמו, והאדם מוכרח לברר את האמת באופן מוחלט וכולי.

... ורק אז הוא יכול להיות גם בנפרדות וגם באחדות בו זמנית, ואז ורק אז הוא חווה שלמות אמיתית. כי בשכל של הטועה, נראה לו שהכל זה הפכים ונפרדות. ואז הוא לא יכול בבת אחת, להיות גם וגם דבר והיפוכו בבת אחת. אבל על ידי זה שהאדם הוא חכם אמיתי, שהוא מבין את האמת שכל ההפכים הם אחד, על ידי זה השכל והרגש והרצון של האדם, גם הם מכילים בתוכם דבר והיפוכו בבת אחת. ואז ורק אז, האדם חווה את השלמות ...

כל דבר הוא בחזקת ספק, עד שלא הוכח אחרת והעניין הוא, שעבור מי שמחובר לאמת, הרי שכל רעיון בעולם, הוא בחזקת ספק, עד שלא הוכח אחרת. וגם אם יש אין סוף הוכחות שהוא אמת, הוא עדיין ... כי הכוח של ההוכחות עצמן, הוא עצמו מוטל בספק. כי כל הכוח של ההוכחות עצמן, הוא רק בגלל האמונה, שהשכל הוא אכן כלי שאפשר באמצעותו להבין את האמת. אך זו כמובן אמונה, אך לא יותר מכך. ולכן, גם אם יש אין סוף הוכחות שהדבר הוא כך ולא אחרת, הרי שעדיין הדבר מוטל בספק אמיתי, שמא ואולי השכל של האדם הוא ככ משוגע, עד שהוא בטוח שהדבר הוא כך, למרות שבאמת הדבר הוא אחרת. ויש גם היגיון לחשוב, שהשכל של האדם הוא משוגע. משום, ששום שכל רגיל, לא יכול להבין את כל העולם כולו. ואם השכל מוגבל להבין את כל המציאות, הרי שכנראה שלא הוא הכלי הנכון להבין את המציאות באמת. ועל ידי זה שהאדם מכיר בכך שאולי השכל שלו טועה, על ידי זה הוא ממשיך לחפש את האמת עם השכל שלו, אבל גם בלי השכל שלו. דהיינו, שהאדם מנסה להבין את המציאות, גם בצורה הפוכה ממה שהשכל שלו אומר לו. והאדם מכיר בכך שאולי הוא משוגע ככ גדול, שהוא לא יודע שהוא משוגע ככ גדול, והוא מבין, שכל אמת, היא בחזקת ספק אמת ספק שקר, עד שהאדם לא מגיע אל האמת האמיתית, ששם אין שום ספק כלל. ...

... המציאות, אבל גם חכם אמיתי, בכל ענייני העולם הזה. כי כל החוכמה שיש בעולם הזה, יש לה שורש, שהוא השכל שיש בספר הזה. כי החוכמה של האדם, היא כאשר הוא מבין את התהליכים השונים שיש בעולם, שעל ידי זה הוא חכם בענייני העולם. ואין מי שמבין את כל התהליכים שיש בעולם, מלבד מי שיש לו את השכל של החכם האמיתי, שהוא מבין את התהליך הראשון של כל התהליכים כולם, שהוא התהליך הכללי, שהוא חיבור היש והאין, ושכל התהליכים שבעולם, הם רק צורות שונות של התהליך הכללי, שהם חלקים ממנו וביטויים שלו. והחכם האמיתי, מבין את השכל שיש בכל דבר, טוב יותר מכל אחד אחר בעולם, וגם ממי שנחשב לחכם ביותר בתחומו. כי גם החכם ביותר ... הוא כך ולא אחרת? וכיצד הדבר שבו הוא מומחה, קשור לכל שאר הדברים שהיו ושיהיו בעולם? והחכם האמת, כל שכל שהוא רואה בעולם, הוא יודע ומבין, למה באמת הוא כך ולא אחרת, וכיצד הוא משפיע ומושפע וקשור לכל הדברים האחרים שהיו ושיהיו בעולם וכולי. ועל ידי זה שהאדם מעמיק את שכלו בספר הזה, על ידי זה הוא מפתח את השכל שלו, גם בענייני העולם הזה. ומי שרוצה להיות יותר חכם ולקבל שכל, בכל תחום שהוא, שילמד את הספר הזה כמה שיותר. כי דרכי החשיבה שיש בספר הזה, הן המפתח של השכל לכל הנושאים שיש בעולם. עד שבסופו של דבר, האדם מבין את כל התהליכים כולם וכולי. ומי שבקיא היטב בשכל שבספר הזה, הוא רואה שכל השיחות והדיבורים שיש בעולם, הם כולם פירושים של הספר הזה. כי כל השכל שיש בעולם, הוא כולו הקדמות להבנת השכל שיש בספר הזה. ואין שום דבר בעולם, שלא יהיה לו קשר לשכל שיש בספר הזה. כי כל השכל של כל הדברים שבעולם, כולו נובע מהתגלות השכל שבספר הזה. ומי שלא מסוגל להבין את השכל של דבר כלשהו בעולם, הוא גם לא יכול להבין באמת את השכל של הספר הזה. והדרך להבין את כל השכל שבעולם, היא דווקא על ידי הלימוד של הספר הזה, ועל ידי זה שהאדם מקיים את העצות שיש בספר הזה, שעל ידי זה נפתחים לאדם שבילי השכל, והוא מתחיל לחשוב בצורה אמיתית באמת וכולי.

... יודע ולא יכול לחוות אותה, בכל צורה של המציאות. ולו רק, משום שהצורה, היא הפך השלמות. אבל על ידי השכל שהחכם האמיתי מגלה, על ידי זה האדם רואה ומבין, שהכל אחד. כי השלמות האין סופית שנמצאת מחוץ לכל המקום והזמן, שאין בה שום צורה כלל, היא באחדות מוחלטת עם כל צורה שהיא. שכל צורה, היא שלמה באמת, למרות שהיא רק צורה מצומצמת. וזהו דבר שהוא נגד השכל, שהצורה תהיה באחדות, עם המהות האין סופית שלה. כי הצורה היא יש מקום וזמן, והמהות היא אין מקום וזמן, ... המציאות בלבד. ואז על ידי זה, האדם יוצר את שלמות הנפרדות, שבין האחדות לבין הנפרדות. כי כדי שהאדם יבין בשכל שלו מהי האחדות, לשם כך הוא מפריד אותה מהנפרדות. וכדי להבין את המהות, לשם כך האדם מפריד אותה מהצורות. ... עד שאין שום אחדות ומהות כלל, אלא הכל אחדות אחת אין סופית, למרות הנפרדות של הצורות. אבל האדם שמאמין לשכל שלו, שהיש והאין הם נפרדים, הוא לא מסוגל לראות בכל צורה, את התגלמות המהות של המציאות עצמה. כי המהות של המציאות, ממלאת את המקום והזמן כולם. ובשכל האנושי לא ניתן להבין, שכל צורה סופית, היא עצמה המהות השלמה, של כל המקום והזמן כולם. ואז כדי להבין את המהות, האדם חייב לחשוב ... ממש. ושהאחדות האין סופית, ששם הכל אחד והכל טוב, היא באחדות מוחלטת עם כל צורה של המציאות, שזה נגד השכל האנושי, ואעפכ זה כך. ורק על ידי ההבנה הזאת באמת, על ידי זה נוצרת החוויה הזאת באמת וכולי.

... וההוויה הזאת, היא נמצאת באחדות מוחלטת, עם כל הצורות כולן. שהרי בלעדיה, אין שום חיות לשום דבר. והוא נגד השכל, שהצורה היא גם צורה סופית, וגם הוויה אין סופית. וכאשר האדם מבין שהכל אחד ממש, דהיינו, שהצורה והמהות הם אחד ממש, אז ממילא זה אומר, שכל מה שנכון לגבי המהות, נכון לגבי כל צורה שהיא. וכל מה שנכון לגבי כל צורה שהיא, הוא נכון לגבי המהות של הכל. וזה כמובן נגד השכל. כי המשמעות של זה היא, שכל צורה שנראה לאדם שהיא צורה סופית ושהיא נמצאת בתוך זמן ומקום, הרי שמצד האמת, היא עצמה ממלאת את כל המקום והזמן כולם, לישות אחת ממש. וזה כמובן נגד השכל של האדם. ובנוסף, כאשר הכל אחד ממש, זה אומר שהמהות שממלאת את הכל, התכונות שלה, הן בעצם התכונות של ... היא גם רק צורה אחת, והיא גם רק צורה אחרת, וכך הלאה, על כל הצורות כולן. וגם זה נגד השכל, שהמהות של הכל, תהיה צורה סופית, שממנה יצאו ויתהוו צורות נוספות, שהן נפרדות ומנוגדות לצורה הראשונה. וכאשר הכל אחד, ... צורה וצורה שנפרדת ושונה זו מזו, היא עצמה המהות של הכל. דהיינו, שיש ריבוי אין סופי של מהויות שונות, שכל אחת מהן מהווה את כל המקום והזמן כולם, והכל בו זמנית ממש. ומי שיתבונן עוד יראה, כי כאשר הצורה ... בו זמנית, בלי שום שינוי כלל. ולכן אין שום שאלה ושום שינוי של זמן ומקום כלל. והבנת האדם את השכל הזה, היא מחליפה לאדם את חוויית הזמן והמקום שלו. כי האדם מבין את האמת, שהזמן והמקום שלו, שבהם הוא ... מתוך כל האפשרויות האלו. וכאשר כל היקומים וכל הצורות קיימים בו זמנית בכל מקום ובכל זמן, זה בעצם אומר שכל היקומים כולם כישות אחת, הם בעצם הכל וכלום בו זמנית. כי כל צורה ממלאת את כל המקום והזמן באופן ...

... שקר ורע, וממילא הוא סובל. עד שהוא רואה את האמת האמיתית, ואז באמת טוב לו תמיד. והעניין הוא, כי בשכל של העולם הזה, האמת היא אחת, והשקר הוא ריבוי ונפרדות. כי יש רק אמת אחת. כגון על כלי כסף, ... המציאות. והרע, הוא כאשר יש ריבוי ונפרדות, בין צורת הרצון של האדם, לבין צורת המציאות. וכל זה, הוא רק בשכל של העולם שלנו. כי באמת האמיתית של האחדות, שם הכל אחד. וכאשר הכל אחד, אז לומר שרק דבר אחד ... קיימת בנפרד מהנפרדות כלל. אלא האחדות האמיתית, היא באחדות אחת ממש עם הנפרדות. והצורה והמהות, הם אחד. וזה נגד השכל. כי הצורה והמהות, והאמת והשקר, והטוב והרע, אלו הפכים מנוגדים ונפרדים. אבל הטוב האמיתי, הוא לא קיים כלל כישות ... שהוא יכול לתפוש את מה שאינו מוגדר, כפי מה שהוא, בלי להגדיר אותו. אבל אצל האדם הרגיל, שהוא מאמין לשכל שלו, שדבר והיפוכו אלו שני דברים נפרדים, ושהיש והאין הם נפרדים זה מזה, הוא לא מסוגל להכיל בתוכו את ... מתוך תהליך של הגדרה, האדם מצליח לראות שההפכים הם אחד. ואז, האדם בעצם מרוויח, את זה שהוא מסוגל להגדיר בשכל שלו, את מה שאינו מוגדר. כי תהליך ההגדרה, בהתחלה הוא יוצר נפרדות ושקר. אבל אחכ הוא מאפשר לאדם, להגדיר בשכל שלו ולחוות ברגש שלו (כי החוויה, היא תמיד כמו ההבנה בדיוק מוחלט), את זה ששני ההפכים המוגדרים, הם בעצם ישות אחת. וכל זמן שהאדם לא מנסה להגדיר בשכל שלו את מהות המציאות, הרי שבכך הוא בורח מהשכל שלו. אבל, זה לא אפשרי. כי האדם תמיד כן משתמש בשכל שלו. כי אפילו ידיעת האדם את עצמו, גם היא עצמה תלויה בהגדרת השכל של האדם. ולכן מי שלא מסוגל להגדיר בשכל שלו, את מה שאינו מוגדר באמת, דהיינו, מי שלא מסוגל בשכל שלו, לחבר דבר והיפוכו, אז תמיד כאשר הוא ישתמש בשכל שלו, דהיינו, תמיד, הוא יחווה חיסרון. מכך שהשכל עצמו, יוצר נפרדות תמיד. אבל מי שהולך עם השכל שלו עד הקצה האחרון, אז גם בשכל שלו הוא מצליח לראות ולהבין שהכל אחד ממש. ואז תמיד כאשר הוא מגדיר משהו בשכל שלו, הוא תמיד רואה וחווה את האמת, שהכל אחד ממש. ובפועל, מי שרוצה להקל על הסבל שלו בדרך אל ... אמת וטוב אמיתי. ולכן על האדם, תוך כדי זה שהוא מנסה להבין ולהגדיר, עליו לזכור תמיד, שהכל אחד. דהיינו, שכל מה שהוא מבין ומגדיר, זה הכל נמצא באחדות, עם הניגוד שלו. כגון לדוגמה, האדם שמבין מהי תחושה של טוב ... של הטוב התלוי. ולמרות שזהו דבר והיפוכו, אעפכ זה כך וכולי. עד שהאדם רואה את האמת בשלמות, שהאדם מגיע בשכל שלו לקצה האחרון של ההגדרות, ורואה באופן מוגדר, את מה שאינו מוגדר, שהיא האחדות שמתאחדת עם הנפרדות וכולי.

לסמוך על הלב - האם אפשר לסמוך על הלב? כי על הלב אי אפשר לסמוך, אבל, גם לא על השכל. כי אולי הם טועים?! אבל בהחלט, כן אפשר לסמוך על הלב ו/או על השכל, ובתנאי שאין שום ספק כלל. וכל זמן שיש ללב / לשכל ספק כלשהו, הרי שהוא עצמו, מעיד על כך שהוא לא מוחלט. ורק כאשר ללב ולשכל אין שום ספק כלל, עד שהלב עצמו, לא מסוגל לחוות את הספק כלל, עד שהלב עצמו, לא מסוגל להכיל ...