... דווקא ההפך הוא הנכון?! ועל האדם לחפש את האמת, כמו משוגע של ממש. שעל כל דבר ודבר ועל כל שכל ושכל, על האדם לשאול, אולי דווקא ההפך הוא הנכון?! ולא סתם לשאול, אלא לחוות את השאלה, שאולי באמת ההפך הוא הנכון. כי השכל, הוא המשוגע האמיתי, שהוא אומר שיש נפרדות, למרות שבאמת אין. וכאשר האדם בטוח באיזה דבר, כי השכל שלו לא מסוגל לחשוב אחרת, האדם מוכרח להיות חכם אמיתי, להגדיל ראש, ולנסות לברר את האמת, ולנסות לחשוב גם בצורה לא שכלית. ולברר, אולי בכל זאת דווקא ההפך הוא הנכון?! עד שהאדם רואה את האמת שהכל אחד וכולי.

... השקר, הוא לבוש של אמת כלשהי. וכאשר האדם משקר בשקר כלשהו, שגורם לו להרגיש טוב, זה משום שהוא מתחבר לשכל האמיתי של המציאות, שמסתתר מאחורי השקר שלו. שכל אמיתי, שאותו האדם לא יודע להשיג באופן ישיר, ולכן הוא משיג אותו, דרך קליפה ולבוש של שקר. ועל האדם לבדוק תמיד, למה האמת מרה לו, ולמה השקר מתוק לו. כי המרירות והמתיקות, הם בגלל השכל שמסתתר, מאחורי הצורה שהאדם רואה במציאות. וכאשר האדם מגלה למה האמת מרה לו, עליו לדעת שהמרירות, היא בגלל שיש ... לא רואה את כל האמת. ואז האמת של האדם היא רעה, והוא בוחר לשקר, כדי להתחבר דרך השקר, אל שכל מתוק, שמסתתר מאחוריו. ועל האדם להתבונן במתיקות שמאחורי השקר, ולהתבונן היטב על האמת שלו, ולזכך אותה באמת. ואז לראות ...

שכל או רגש - מה ההבדל ביניהם? כי לאדם נדמה, שיש הבדל, בין שכל לבין רגש. ומצד האמת, שניהם אחד. כי השכל, הוא כולו מבוסס על הרגש. שהאדם ברמה הרגשית, לא מסוגל להכיל בתוכו ולהרגיש, שיש ואין הם אחד, ואז הוא קורא לזה שכל, שיש ואין הם לא אחד. ובאמת, כל השכל, הוא כולו רגש. וכל מה שהאדם לא מסוגל להרגיש, זה הגבול של השכל שלו. וגם הרגש הוא כולו שכל. כי האדם מרגיש, את מה שהוא מגדיר אותו בשכל. ובלי הגדרה שכלית, אין גם רגש. כך שרגש ושכל, הם אחד ממש. ולכן, מי שמבין, מרגיש. וכדי להרגיש, צריך להבין. ומי שלא מרגיש, לא מבין. והאדם מרגיש, בדיוק ...

אמונה או שכל - אמונה, שהיא שכל שהוא אמונה כי לפעמים נדמה לאדם שהוא מאמין באיזה דבר, באמונה אמיתית בלי שום שכל. ועל האדם לדעת את האמת, שכל האמונות שלו והדברים שנראה לו שהוא בטוח בהם בלי שכל, הם כולם שכל, שהוא ככ שקרי, עד שהוא נראה לאדם ככ אמיתי, עד שהאדם חושב שהוא יודע שזאת האמת, בלי שום שכל כלל, למרות שבאמת, הכל מבוסס על שכל שקרי. כגון לדוגמה אמונה באלוהים. שיש כאלו שנדמה להם שהם מאמינים באלוהים, בלי שום שכל כלל. וכאשר הם היו ילדים קטנים, הם עוד לא האמינו באלוהים, כפי כמה שהם מאמינים בו היום. ובכל יום, האדם המאמין, הוא מתחזק באמונה שלו באלוהים. וזה אפשרי, רק משום שזאת לא באמת אמונה, אלא שזהו שכל שקרי, שהוא אוסר על האדם לחקור ולגלות את שורשו, ולכן הוא נקרא אמונה, אך באמת זהו שכל לכל דבר ועניין. כי יש סיבה למה האדם מאמין באלוהים ולא באיזה מפלצת ספגטי מעופפת אחרת. ואם יש סיבה, אז יש שכל, וזאת לא אמונה, אלא שכל. והשכל עצמו, הוא אמונה. כי האדם מאמין שהשכל שלו דובר אמת וכולי.

... ללמוד את הספר, היא ללמוד את הספר, כמה שיותר, בכמה שיותר דרכים, וכמה שיותר, יותר טוב. ויש להבין, כי השכל של הספר הזה, הוא כולו שכל אחד ויחיד, והוא כולו נובע מכולו ותלוי בכולו. וכל רעיון שיש בספר, הוא גם הסבר של כל שאר הרעיונות שיש בספר. אבל גם כל שאר הרעיונות שיש בספר, מסבירים אותו. כי כל שכל, הוא גם הקדמה וגם התכלית, וכולם הקדמות אל שכל אחד, שהוא מחוץ להכל. ולכן, בפועל, על האדם ללמוד את הספר הזה בכמה צורות שונות במקביל. וצורת הלימוד הראשונה, ... המון רעיונות שונים, שלפעמים נדמה לאדם שהם רחוקים ממנו ושאין להם קשר ישיר אליו. והאדם מוכרח להבין, כיצד כל שכל ושכל שיש בספר, כיצד הוא קשור באופן אישי וישיר לרצון האישי שלו שיש לו ברגע הזה ממש. כי כל הדיבורים שיש בספר, כולם קשורים באופן ישיר, לכל אדם בכל זמן בכל מקום. וכולם עצות ושכל לאדם, כיצד לחוות את השלמות בכל מקום ובכל זמן. והאדם מוכרח להתבונן היטב על השכל שיש מאחורי הטקסט ולמצוא (לא לנסות למצוא, אלא למצוא!) את עצמו בטקסט, ולקחת ממנו עצות ושכל עבור עצמו באותו הרגע ובאותו המקום.

... הוא מרפא את עצמו וחוזר להיות המלך. כי האדם אינו נפרד מאלוהים ומהשלמות, רק שהוא שכח את השלמות שבו. והשכל שבספר הזה, מעביר את האדם תהליך, שהמטרה המוצהרת שלו, היא לגרום לאדם להגיע לשלמות האלוהית של אלוהים בכבודו ובעצמו, ...

... של המציאות בתוכו. ולשם כך, המציאות נותנת לאדם לראות את האני הפנימי שלו, בצורה ממשית מחוצה לו, דרך התגלות השכל של החכם האמיתי. כי כאשר החכם האמיתי מדבר עם האדם, זה בעצם הקול הפנימי ביותר של האדם, שמדבר איתו. והאני הפנימי ביותר של האדם, הוא מדבר עם האדם, דרך השכל של החכם האמיתי. כי הקול הפנימי ביותר, מדבר תמיד. אבל מי שהוא ישנו, הוא מונע מהשמש לזרוח דרכו. והחכם ... מתגלה לאדם, דרך החכם האמיתי. ולכן, מי שרוצה להתחבר לעצמו ולהקשיב לאני הפנימי ביותר שלו עצמו, הוא צריך להתחבר לשכל של החכם האמיתי וכולי.

... כי המשוגע, שבאמת מבין את השיגעון של עצמו, הוא חכם. כי הוא יודע להבדיל, בין השיגעון של עצמו, לבין השכל האמיתי. ומי שיודע שהוא משוגע, אבל הוא מבין בדיוק, למה וכמה ואיך בדיוק הוא משוגע, הרי שהוא לא משוגע. ... עצמו. להבין, מהו בדיוק? ולמה הוא שיגעון? ולמה השיגעון עצמו קיים? ומה ההבדל המדויק, בין השיגעון של עצמו, לבין השכל של עצמו? וכולי. והבנת השיגעון, היא עצמה הופכת את האדם להיות חכם אמת.

קושי שכלי להבין דברים חיצוניים, שהוא קושי פנימי להבין את עצמך כי לפעמים קשה לאדם להתמודד עם איזה דבר שחיצוני לו, ... הדבר הקל ביותר בעולם. כי הבנת האחדות, היא, שאין מה להבין כלל, כי היש והאין הם אחד, ואין שום שכל כלל. אבל מצד שני, הבנת האחדות, היא הדבר המורכב ביותר בעולם. ומי שלא מסוגל להתמודד, ולהבין איזה דבר כלשהו ... האחדות של המציאות, בדיוק כפי כמה שהוא מבין אותה. והאדם חווה ומבין את האחדות של המציאות, בדיוק כפי כמה שהשכל שלו, מסוגל להבין, שדבר והיפוכו הם אחד. וזה בדיוק, כפי כמה שהשכל של האדם, מסוגל להבין דברים מורכבים. כך שכאשר האדם נתקל באיזה דבר מורכב, שקשה לו להבין אותו, על האדם ... מרוב שהוא קל להבנה. אבל אם הוא מורכב וקשה להבנה, האדם חייב לדעת, שבסוף התהליך, הוא חייב להגיע לרמת שכל, שבה הוא יוכל להבין, את כל סוגי השכל שיש בעולם. כי כל צורות השכל, אלו חלקים מהשכל של המחוקק של המציאות. ובלי להבין את כל הצורות, אי אפשר להבין באמת, את זה שעושה אותן, ושכל חלקי השכל שלו, מפוזרים בכל מקום וכולי. והאדם יכול לבחור תמיד, להתחבר למציאות בשלמות ולהכיל את כל המציאות בשלמות, על ידי זה, שהוא יפסיק להשתמש בשכל שלו לגמרי, ויפסיק לעשות הפרדות כלשהן, ויפסיק לנסות להבין את המציאות בשכל שלו. שכאשר האדם מפסיק לגמרי, להשתמש בשכל שלו, אז ממילא הוא לא חווה שום נפרדות כלל. עד שהוא לא יודע, אפילו לא שהוא עצמו קיים. אבל האדם הוא חכמולוג, שהוא כן רוצה להבין ולהשתמש בשכל שלו. ולכן הוא סובל, ולכן עליו להשתמש בשכל שלו עד הסוף וכולי. וכאשר האדם בורח מהתמודדות עם קושי כלשהו, עליו לדעת, שברגע הזה ממש, יש בתוכו סבל ... האני האמיתי שלו, שהוא זה שחושב את המציאות, שהיא נראית לו כחיצונית לו. ומי שרוצה להבין את הסופר ולהתחבר לשכל שלו, כדי לחוות את המציאות כמוהו, עליו להבין את הספר של אותו הסופר, בדיוק כמו שהסופר מבין את עצמו. ...

... האפשריות, כולן קיימות בתוך האדם, תמיד, בכל רגע ובכל מקום. ובכל פעם ופעם, מתבטאות כל נקודות המבט האלו. אלא, שכל נקודת מבט, מתבטאת בעוצמה אחרת. ומנקודת מבט אחת, האדם בתוך תוכו מחובר תמיד לאחדות המציאות בשלמות אמיתית. ולכן, מנקודת ... בתוך האדם עצמו. ועל האדם להתבונן תמיד, רק על דבר אחד ויחיד בתוך דברי החכם האמת. והוא, על נקודת השכל האמיתית, שיש בתוך דברי החכם האמת. וכאשר האדם שומע את החכם האמת, על האדם לנסות להתבונן, על הסיבה ועל השכל, שבגללו החכם האמת, אומר לו את דבריו. והחכם האמת, מוכרח לדבר עם האדם דיבור של נפרדות, כדי לגלות לו ... האמת, דיבורים שנשמעים לו כנפרדות. כי האדם עצמו, עדיין לא חווה, שאחדות ונפרדות הם אחד. ועל האדם לזכור תמיד, שכל דיבורי החכם האמת, אלו רק הקדמות אל שכל אחר של אחדות אמיתית, שהוא מכיל בתוכו תמיד, גם את ההפך של הלבוש החיצוני, של כל דברי החכם האמת. ...