השאלה הפנימית ביותר, שורש השאלות, השאלה הראשונה, מה אתה יודע, לא מאמין לשום דבר, כוח המשיכה, להבעיר את אש האחדותהשאלה הפנימית ביותר, שורש השאלות, השאלה הראשונה, מה אתה יודע, לא מאמין לשום דבר, כוח המשיכה, להבעיר את אש האחדות מהו שורש השאלות הפנימיות ביותר? אליעד עוסק בשאלות הפנימיות של האדם, במילים אחרות, בשאלות שהן מעבר למובנות מאליהן. הוא מציין את השאלה הפנימית ביותר, שהיא למעשה לא שאלה של מה אני עושה פה?, ... מישהי, שציפתה להבין למה היא יושבת על המחשב. היא לא ידעה למה היא יושבת שם, ואליעד שאל אותה שלוש שאלות. השאלה הראשונה הייתה אם היא בכלל יושבת על המחשב. התשובה שלה לא הייתה ברורה, משום שהיא לא הבינה את השאלה בצורה עמוקה. השאלה הזו לא התייחסה רק לפעולה הפיזית של לשבת על המחשב, אלא גם לשאלות בסיסיות יותר, כמו אם היא קיימת בכלל. אליעד מסביר שהתשובה לשאלה הזו לא יכולה להיות מידית וברורה. השאלה לא מתמקדת רק במעשה, אלא שואלת משהו הרבה יותר עמוק - מה אתה יודע בכלל?, מה אתה מבין?, מה אתה מרגיש?. אנחנו לרוב לא שמים לב לשאלות מסוג זה, שיכולות להיראות כהשאלות הפשוטות ביותר, אך למעשה הן היסוד לכל השאלות. כיצד השאלות הפנימיות יכולות להוביל אותנו לאמת? לאחר שדיבר על השאלה הפנימית העמוקה ביותר, אליעד ציין את כוח המשיכה של השאלות האמיתיות. הוא סיפר על דימוי של צניחה לכדור הארץ, בה במהלך הצניחה, ככל שאתה מתקרב יותר לכדור הארץ, כך ... יותר. כך גם בעולם הרוחני: ככל שאתה מתקרב יותר לאמת, כוח המשיכה שלה הופך להיות חזק יותר, וכך גם השאלות הפנימיות הופכות יותר עוצמתיות. הכוח הזה לא נשאר בגבולות הגיוניים, אלא הוא פועל על האדם לשאול שאלות עמוקות יותר ויותר, עד שהאדם מוצא את עצמו שואל שאלות שאין להן תשובות פשוטות או חד משמעיות. השאלות המעמיקות האלה מתרקמות על ידי הפסקת האמונות המובנות שהאדם נושא עמו כל הזמן, וזהו הצעד הראשון בדרך לתשובות אמיתיות. כיצד השאלות יכולות להוביל לפריצת דרך רוחנית? אליעד מסביר כי ככל שאתה שואל את השאלות העמוקות יותר, אתה שורף את הדימויים וההבנות הישנות שלך, כלומר, זורק עצים למדורה. ככל שאתה שואל שאלות עמוקות יותר, אתה עוזב את מה שאתה חושב שאתה יודע, ומאפשר לאמת לבעור ולהשתלט עליך. על ידי שאלות אלו, אתה מניע את עצמך אל מחוץ למסגרת המחשבתית הישנה והמצמצמת, ואתה הופך להיות חלק מהתהליך של גילוי עצמי. הדימוי של לזרוק עצים למדורה משמש כאנלוגיה לכך שאתה ממשיך לזרוק יותר ויותר שאלות, עד שהן לא משאירות לך מקום להאמין במשהו. עם הזמן, השאלות הופכות חזקות כל כך, שהן שולפות אותך מעבר לגבולות המוכר והידוע. השאלות לא מתמקדות במה שאתה רוצה להבין, אלא ביכולת שלך להרגיש את השאלה, לחוות אותה, ולתת לה להוביל אותך אל מעבר למה שאתה מכיר. האם זה באמת אפשרי לשאול את השאלות האמיתיות? אליעד טוען כי בדרך כלל, אנחנו לא שואלים את השאלות האמיתיות. השאלות שאנחנו שואלים הן שאלות של דימויים שמסייעים לנו להבין את העולם בצורה רגילה ומובנת. השאלות האמיתיות מתחילות רק כאשר אתה שואל, מה אני באמת רוצה?, למה אני רוצה את זה?, למה אני לא רוצה ... בדרך זו, אתה מתחיל את הדרך המובילה אל האמת המוחלטת, שהיא מעבר לכל תיאוריה או מערכת של אמונות. מהות השאלות הללו היא לא רק להבין את מה שאתה רוצה, אלא גם לא להבין מה אתה באמת מחפש, לחפש את השורש של השאלות עצמן. אליעד מציין שמטרת השאלות הללו היא לשחרר את האדם מהאמונות שהוא נאחז בהן ולהביא אותו למקום בו הוא באמת לא מאמין לשום דבר, מקום בו התשובות מתפוגגות כליל. מהן השאלות הפנימיות ביותר? כיצד השאלות הפנימיות מובילות לאמת? איך השאלות יכולות להוביל לפריצת דרך רוחנית? מהו כוח המשיכה של השאלות האמיתיות? מה זה לזרוק עצים למדורה במובן רוחני?