... תחושה של חוסר נוחות, ספק, ואף לזלזל בלקוח. הדוגמה המרכזית שבה השתמש אליעד היא של אדם שנכנס לחנות סמבוסק, ושואל את המוכר האם אפשר להוסיף ביצה לסמבוסק. המוכר עונה לו בטח, איזה שאלה? על פניו התשובה נשמעת חיובית לחלוטין, ... מפרט שמבחינה פסיכולוגית, תשובה כזו עלולה לפגוע בחוויית הלקוח וליצור אפקט שלילי לטווח ארוך. הלקוח עלול: להרגיש שלא בנוח לשאול שאלות נוספות בעתיד. לפתח חשש לא מודע מאינטראקציה נוספת עם המוכר או עם בית העסק. להימנע מלשאול שאלות שעשויות להיות חיוניות לתהליך הרכישה. להרגיש זלזול מצד נותן השירות, ולהקטין את הסיכוי שיחזור לעסק או ימליץ עליו לאחרים. ... את התקשורת ולהימנע מתחושת חוסר נעימות? לפי אליעד, המוכר צריך להיות מודע למצב הנפשי שבו נמצא הלקוח בעת שהוא שואל את השאלה. אם לקוח שואל שאלה, הוא נמצא במצב של ספק או חוסר ודאות. לכן, התשובה של המוכר צריכה להיות מנוסחת בצורה שתעניק לגיטימציה לשאלת הלקוח ותייצר אצלו תחושה של נוחות, ביטחון, והבנה. לדוגמה, אם לקוח שואל: אפשר להוסיף ביצה? - עדיף לענות בצורה פשוטה, חיובית וברורה, כמו: בוודאי, אין שום בעיה, או כן, בהחלט אפשר. ... היא המפתח להצלחה בשירות ובמכירות. מוכרים ואנשי שירות צריכים להבין באופן עמוק מה באמת קורה בראש של הלקוח כשהוא שואל שאלה. באמצעות מודעות עצמית, נותן השירות יכול לזהות את הצורך של הלקוח באישור, ודאות או נוחות רגשית, ולתת מענה ...

... ההנחה שיש הבדל בין יש לבין אין. כאשר האדם מגיע למצב זה, המחשבה מפסיקה לפעול, כי אין יותר בסיס לשאול שאלות או לחוות חיסרון. במצב של ספק מוחלט זה, האדם חווה מצב אמיתי של לא יודע כלום ובכך גם מצב ...

איזה שאלה לשאול, איך לבחור שאלה? שאלת שאלות, מהי השאלה החשובה ביותר? חיפוש עצמי, מאיזו שאלה להתחיל, איך למצוא תשובות לשאלות? תמיד יש חיסרון, מודעות עצמית, חיפוש עצמי איך מחליטים איזו שאלה לשאול קודם? אליעד כהן מסביר כיצד אדם יכול להחליט איזו שאלה כדאי לו לחקור ראשונה. לפי אליעד, כל אדם נתקל בחייו בהרבה שאלות, וכל אחת מהן יכולה להיראות חשובה. אך השאלה היא - איך להחליט על איזו מהן לענות קודם? אליעד מציג ... טוען כי הדרך הפשוטה ביותר להחליט איזו שאלה לחקור היא לפי מה שמתחשק לאדם באותו רגע. אפשר לקחת רשימת שאלות, למספר אותן ולערוך הגרלה. אך הוא מדגיש שהבעיה בדרך זו היא שלא תמיד באמת נגיע לתשובה מהותית. אם לא באמת רוצים את התשובה לשאלה מסוימת, היא לא תספק את האדם באמת. האם כל השאלות מובילות לאותה שאלה בסיסית? לפי אליעד, אף שבתחילה נראה שהשאלות שונות, כולן בסופו של דבר מובילות לאותה שאלה בסיסית. הוא מסביר שכל השאלות הן ביטוי לאותו חיסרון פנימי, ולכן אם נחקור כל שאלה לעומק, בסוף נגיע לשאלה אחת ויחידה, שמאחוריה מסתתרת התשובה לכל השאלות. לדוגמה, אם אדם מוטרד משאלת איך להגיב כשמעליבים אותי? זו שאלה פרטית, אך השאלה הכללית שמסתתרת מאחוריה היא למה אכפת לי מעלבון בכלל?. כשמעמיקים בשאלה, מבינים שמה שנראה כמו שאלות שונות הן למעשה ביטויים שונים של אותו חיסרון בסיסי ואותה תחושת חוסר נוחות פנימית. האם עדיף לחקור שאלות כלליות או פרטיות? אליעד מציג שתי גישות: גישה ראשונה אומרת שכדאי לחקור שאלות כלליות, כי אם נבין את השאלה הכללית נבין גם את הפרטיות. שאלות כלליות הן כמו השורש, ושאלות פרטיות הן הענפים שיוצאים ממנו. לכן עדיף לחקור את השאלה הכללית תחילה. גישה שנייה אומרת הפוך: דווקא עדיף לחקור שאלות פרטיות, כי הן ממוקדות ומאפשרות לחקור לעומק. דרך החקירה הפרטית, נגלה תובנות שיעזרו לנו להבין גם את השאלות הכלליות. ההחלטה איזו גישה לקחת תלויה במה שנראה לאדם יותר מוחשי ויותר רלוונטי לחוויה שלו ברגע נתון. למה לחקור ... מעניינת נוספת: דווקא השאלה שנראית לאדם הכי פחות קשורה אליו, היא זו שאולי כדאי לו לחקור ראשונה. למה? מפני שהשאלות שהאדם מרגיש קשור אליהן באופן מובהק הן שאלות שיש לו בהן אינטרס רגשי. ככל שהאינטרס הרגשי גדול יותר, כך האדם פחות מחפש תשובה אמיתית ויותר מחפש תשובה נעימה או נוחה. מנגד, דווקא בשאלות שנראות רחוקות ולא רלוונטיות, האדם יכול למצוא תובנות עמוקות ואמיתות מפתיעות, כי אין לו אינטרס ברור מראש לקבל תשובה מסוימת. לפעמים בשאלות האלה מסתתרת האמת הגדולה, וככל שהשאלה נראית פחות קשורה לאדם, כך גדל הסיכוי שהוא ימצא בה משהו משמעותי יותר. ... שאין תשובה מוחלטת לשאלה מאיזו שאלה להתחיל? מחזירה את האדם לשאלה בסיסית עוד יותר, והיא: למה בכלל יש לי שאלות? כי עצם הקיום של שאלות, לפי אליעד, מראה על קיום של חיסרון פנימי. כאשר האדם מבין לעומק שכל שאלה שלו היא ביטוי לחיסרון פנימי, ... מבין שהשאלה האמיתית היא לא איזו שאלה לבחור?, אלא למה אני חווה חסרונות?. מה המשמעות של לחפש את האמת בשאלות? אליעד מדגיש שהעניין האמיתי הוא לא השאלה שנבחרה, אלא מידת האמת שיש בשאלה ובתשובה. הוא מתאר את החשיבות של ... ולא רק אמת יחסית או נוחה. ככל שהאדם יותר כן ואמיתי בחיפוש שלו, כך הוא יותר קרוב לפתרון כל השאלות. החיפוש אחר אמת מוחלטת הוא זה שמוביל בסוף למצב של הבנה אמיתית ועמוקה. אליעד מדגיש את הצורך להמשיך ולחקור ... שבה האדם יבחר ללכת, הוא יפגוש מגבלות. ההכרה במגבלות האלו היא בדיוק מה שמאפשר לאדם להבין את החשיבות של לשאול שאלות עוד יותר עמוקות: למה בכלל יש חיסרון, ולמה בכלל יש שאלות? לכן, אליעד מציע להשתמש בשאלות עצמן ככלי להגיע לתובנה עמוקה יותר לגבי טבע המציאות והקיום. במקום להתעקש על בחירת שאלה אחת על פני אחרת, ... עד שהוא מבין את השורש שמאחוריה. מהו המפתח להבנת המציאות לפי אליעד? המפתח שמציע אליעד הוא ההכרה בכך שכל השאלות הן ביטוי לחיסרון. ברגע שהאדם יבין לעומק מדוע הוא בכלל חווה חיסרון, ומדוע הוא בכלל מפריד בין דמיון למציאות, אז הוא יגיע לתשובה לכל השאלות בבת אחת. הדרך לתובנה עמוקה כזו היא לא להיתקע בשאלה ספציפית, אלא להבין שכל השאלות מובילות לאותה נקודה פנימית, ולחקור דווקא אותה נקודה פנימית של חיסרון וקונפליקט. איך לבחור שאלה לשאול? מהי השאלה החשובה ביותר? איך לחפש תשובות לשאלות? למה יש תמיד חיסרון? איך להשיג מודעות עצמית? מאיזו שאלה להתחיל? מה המשמעות של חיפוש עצמי?

... האדם לא מצליח להגיע למצב של יתרון מוחלט? אליעד מדגיש שכאשר האדם מתעקש לקבל יתרון ללא חיסרון, הוא בעצם שואל שאלה שמכניסה אותו למלכוד עצמי. כל רצון כזה הוא בעצמו החיסרון שממנו האדם סובל. לכן, כדי לפתור את הבעיה, ... של אליעד היא לבדוק שוב ושוב את ההנחות הבסיסיות שעליהן נשען הרצון של האדם ליתרון ללא חיסרון. הוא מציע לשאול שאלות כמו מה זה יתרון?, מה זה רצון?, מאיפה בא הרצון?, מהי המציאות שיצרה אותו?, ולהבין לעומק כל מושג. התהליך שהוא מציע הוא חקירה אינסופית, מאחר שהוא מאמין שכל ניסיון לתת תשובה חד - משמעית תמיד יוליד שאלות חדשות. האם באמת אפשר להיות מאושר תמיד ללא שום בעיה? אליעד עונה בבירור: כל עוד האדם מתעקש להגדיר מהו ...

... הוא מביא דוגמאות, כמו מחלוקות שיכולות להתעורר בזוגיות או במשפחה, ומדבר על איך כל מחלוקת כזו יכולה להביא אותנו לשאול שאלות מהותיות על החיים. מה הכוונה להתעמק במחלוקת? אליעד מציין שאם נבין מהות המחלוקת ולא נתמקד בתוצאה החיצונית שלה, נוכל להגיע להבנה פנימית יותר. לדוגמה, במחלוקות משפחתיות או זוגיות, במקום להתעקש על פתרונות שטחיים, יש לשאול למה הוא או היא אומרים את מה שהם אומרים? ולהתבונן לא רק במילים אלא גם בשורש הרגשי או מחשבתי שמאחורי כל טענה. מחלוקות אלו לא נועדו להיות רק תהליך של תוצאה אלא הם מעוררות שאלות שמובילות אותנו להתמודדות עם עצמנו. כיצד המחלוקות קשורות לבעיות חינוך ויחסים? ההרצאה עוסקת גם בהקשר של חינוך ילדים ובעיות ...

... האדם לכדי חוסר תודעה שהכל תלוי בורא עולם. לסיכום, מה המשמעות העמוקה של בעזרת השם ביחס לאמונה? ההרצאה מבקשת לשאול שאלות שיכולות לעורר את האדם לחשוב על משמעות הביטוי בעזרת השם ולבחון את ההשלכות הפילוסופיות והדתיות שבאמירה כזו. בעזרתה של ...

... משמעות של צורת שאלה, איך ליצור חיסרון? איך להשפיע? איך לגרום למישהו לעשות מה שאתה רוצה? איך לגרום לאדם לשאול את השאלה שאתה רוצה? כדי לגרום לאדם לשאול שאלה, חשוב להבין את ההבדל בין צורות ניסוח שונות של שאלות וההשפעה הפסיכולוגית שלהן. אליעד מסביר לעומק את ההבדל בין לשאול אדם: את רוצה לשאול משהו? לעומת את לא רצית לשאול משהו?. השוני בניסוח יוצר הבדל מהותי בתחושה הפנימית של האדם הנשאל ובסופו של דבר משפיע על ההחלטה שלו לשאול או לא לשאול. מה ההבדל בין רצית לשאול לבין רוצה לשאול? כשאתה שואל אדם את רוצה לשאול משהו?, אתה מפנה אותו ישירות לתחושה פנימית עכשווית של רצון. השאלה הזאת מייצרת לחץ פסיכולוגי מיידי, כי היא מחייבת אותו להודות שיש לו כרגע חיסרון או צורך. לעומת זאת, כששואלים אדם את לא רצית לשאול משהו?, השאלה מתבססת על זיכרון עבר. כאן הלחץ הפסיכולוגי מופחת, כי הנשאל יכול להעמיד פנים שאין לו כרגע חיסרון, ... אליעד מדגיש שיש שילוב אידיאלי בין שתי צורות הניסוח: השימוש גם ברצית (עבר) וגם ברוצה (הווה). לדוגמה: את רוצה לשאול את מה שרצית לשאול?. בשילוב הזה יש תהליך פסיכולוגי מושלם: אתה מזכיר לאדם שבעבר היה לו רצון (הוא מכיר בזה שזה נכון וקל לו יותר להודות בכך). מיד לאחר מכן, אתה מחבר אותו לרצון העכשווי לשאול שאלה - ובכך מעצים את החיסרון הנוכחי, ומגדיל את הסיכוי שהוא ישאל. למה חשוב לשלב בין זיכרון העבר לרצון בהווה? השילוב חשוב כי כל צורה בנפרד היא חלשה יותר: אם תגיד רק את רוצה לשאול משהו?, האדם יכול להכחיש את הרצון הנוכחי שלו ולהימנע מלשאול. אם תגיד רק את לא רצית לשאול משהו?, האדם יכול בקלות לומר אני לא זוכר או זה היה פעם, עכשיו כבר לא. כשמשלבים בין השתיים, האדם ... כבר הכיר ברצון שהיה לו, ומצד שני הוא חייב להתמודד עם תחושת החיסרון הנוכחית. כך הוא מרגיש מחויב יותר לשאול את השאלה. מהו הניסוח המושלם שיגרום לאדם לשאול שאלה? אליעד מבהיר כי הניסוח המושלם חייב להתחיל בתחושת הרצון הנוכחית (את רוצה?) ואז להזכיר את הרצון הקודם (מה שרצית לשאול קודם), ולסגור שוב עם התחושה העכשווית (את רוצה לשאול עכשיו?). משפט אידיאלי יהיה לדוגמה: את רוצה לשאול אותי את מה שרצית לשאול קודם?. התהליך הזה יוצר מעין משולש: העבר (רצית) מחזק את תחושת החיסרון שכבר הייתה קיימת. ההווה (רוצה) מפעיל את התחושה ומחייב את האדם לפעול כרגע. השאלה הסופית (את רוצה לשאול?) מייצרת לחץ מיידי שנותן לנשאל תחושה שהדרך היחידה להיפטר מהלחץ היא לשאול את השאלה. איך להפחית התנגדות באמצעות ניסוח שאלה? לעיתים אדם עלול להתנגד להודות שיש לו חיסרון, כי זה מצביע ... מרגיש חייב להודות שיש לו חיסרון, אלא הוא רק מתעניין. המילה מתעניין פחות מאיימת, ולכן קל יותר לאנשים להסכים ולשאול שאלות. לסיכום, אליעד מדגיש שניסוח שאלות והשימוש המדויק במילים יכול לגרום לאדם לפעול בצורה שאתה רוצה, על ידי יצירת לחץ פסיכולוגי מתון וממוקד, והפחתת התנגדויות. איך לשכנע מישהו לשאול שאלה? ניסוח שאלות בלחץ פסיכולוגי איך להשפיע על אחרים באמצעות מילים? יצירת תחושת חיסרון פסיכולוגית איך לשאול שאלות נכון?

... השאלה אם אפשר לדעת בתוך חלום שאתה חולם, ואיך זה משנה את החוויה. אליעד מתחיל את השיחה בכך שהוא שואל אם מישהו יכול לדעת שהוא בחלום. הוא מציע שאם אדם היה יודע שהוא בחלום, הוא לא היה מרגיש פחד ... בתוך החלום. כל דבר שמתרחש, אם אתה מודע לכך שזה לא אמיתי, לא יפגע בך באמת. למרות זאת, יש שאלות פילוסופיות שנשאלות, כמו האם אדם יכול לראות את עצמו חולם את החלום, והאם זה משנה אם אתה יודע שאתה בחלום. אליעד ... נבין שזה לא אמיתי, נוכל לשחרר את עצמנו מהחוויה. האם אפשר לשלוט במציאות כמו בחלום? במהלך השיחה, עולות גם שאלות נוספות לגבי איך אפשר לשלוט במציאות, כמו בחלום. אליעד מציין שאם אדם יכול להבין שזו מציאות חלומית, הוא יוכל ... ולצמצם את ההזדהות עם כל שקר או אשליה, יאפשר לאדם להיות חופשי ולהימנע להיות מושפע ממחשבות שקריות. הדרך היא לשאול שאלות ולחקור את המציאות, מתוך מטרה למצוא את האמת או להבין אם משהו שהוא חושב הוא שקר. מה המשמעות של ...

... הערכה עצמית נמוכה, לחזק ביטחון עצמי האם כל הרגש שלנו כלפי אחרים הוא רק השלכה של עצמנו? אנשים רבים שואלים את עצמם האם הרגשות שהם חווים כלפי אנשים אחרים - כמו רחמים, שמחה או עצב - הם בעצם רק ... האמת הפנימית שלו, במקום להשליך זאת על האחר או להימנע מהתמודדות ישירה עם הרגש. אליעד מסביר כי האדם נוטה לשאול שאלות עקיפות כדי לברוח ממצבים שבהם הוא חושב על עצמו בצורה שלילית. מהי הדרך להתמודד עם דימוי עצמי שלילי? אליעד ...

NLP / שכנוע - איך להשתמש בשאלות הסחה? איך להשתמש בשאלות הטעייה? איך לעשות מניפולציה? איך ליצור ספק אלטרנטיבי? איך לעשות הסחת הדעת? איך לשתול מחשבות בת מודע? איך לגרום ... רעיון אחר שמאמין ברעיון שלך. ואבאר כאן גם: איך המוח של האדם מנתח את המידע שהוא שומע? ואבאר, מהן שאלות הסחה ושאלות הטעייה ואיך להשתמש בהן? ומהו ספק מהותי ומהו ספק צורני ומהו ספק אלטרנטיבי? ואסביר גם, מהן שאלות של צורה / שאלות מורכבות, ומהן שאלות של מהות / שאלות פשוטות ואיך להשתמש בהן בתהליך של שכנוע? ומהי שאלה צורנית ומהי שאלה מהותית? ואבאר איך לעזור לעצמך לקבל החלטות יותר נכונות עבור עצמך, באמצעות שאלות עצמיות? ואבאר איך לחזק את הספק האלטרנטיבי שאתה מציב לאדם? ואיך לגרום למישהו להאמין לך? ועוד. ואסביר: כאשר אתה ... היא עצמה הבעת אמון ברעיון שלך. לדוגמה (חינוך ילדים): נניח שאתה רוצה שהילד שלך יאכל ארוחת צהריים. עכשיו, אם תשאל אותו האם אתה רוצה לאכול צהריים?, או אפילו לדוגמה תאמר לו בא לאכול צהריים, בכל אחד מהמקרים בתת המודע ... הרצון לאכול צהריים. דהיינו, תת המודע של הילד ישאל את עצמו, האם אני רוצה לאכול צהריים. לעומת זאת, באפשרותך לשאול את הילד שאלה אחרת ולומר לילד משפט אחר, שיעביר את הספק של הילד, למקום שבו בכל מקרה הוא מסכים ... לכך היא, על ידי זה שאתה הופך את הספק האלטרנטיבי שאתה מציג בפניו, ליותר ממשי וליותר מוחשי. לדוגמה: במקום לשאול מה אתה רוצה לאכול לארוחת צהריים, תשאל מה אתה רוצה מעדיף לאכול לארוחת צהריים, אוכל מסוג 1 או אוכל מסוג 2 או אולי בכלל אתה מעדיף ... בספק האלטרנטיבי, במקום בספק המהותי לגבי מה שאתה אומר לו. כי יש שני סוגים של ספק. יש ספק מהותי (שאלות של צורה / שאלה צורנית), שהוא ספק שעוסק במהות של הדבר. ויש ספק צורני (שאלות של מהות / שאלה מהותית), שהוא ספק שעוסק בצורה החיצונית של הדבר, אך מסכים עם המהות של הדבר. וכל ... ולא באם לאכול. ובפועל, כאשר אתה רוצה לשכנע מישהו במשהו, קח את המהות של מה שאתה רוצה לשכנע אותו. ותשאל את עצמך, אם הוא היה מסכים איתי על הדבר, איזה ספק נוסף היה יכול להיות לו בעקבות ההסכמה שלו עם הרעיון שאני רוצה שהוא יסכים איתי. לדוגמה: אתה רוצה לשכנע מישהו לפגוש אותך. עכשיו תשאל את עצמך, אם הוא היה רוצה לפגוש אותי, איזה ספק היה יכול להיווצר אצלו, בעקבות זה שהוא רוצה לפגוש ... הספק האלטרנטיבי, כך תרחיק את תת המודע שלו, מהספק המהותי של האם הוא רוצה לפגוש אותך. כגון לדוגמה במקום לשאול מתי אתה רוצה להיפגש, תשאל באיזה שעה נוח לך יותר להיפגש? האם תרצה להיפגש בערב או בבוקר? או: מתי יותר נוח לך להיפגש, בבוקר ... המהותית של האדם, עם הדבר שאתה רוצה שהא יסכים איתך. ועוד אוסיף, שמי שישים לב לדוגמה שהבאתי קודם, שבמקום לשאול מה אתה רוצה לאכול לארוחת צהריים, תשאל מה אתה מעדיף לאכול לארוחת צהריים X /Y /Z כנל, יש בה עוד טכניקה נוספת, שבה המילה רוצה הוחלפה ... באמת רוצה לדעת מה מישהו רוצה, אפילו אם ברצונך לדעת מה לדוגמה אתה עצמך רוצה, במקרה כזה לדוגמה, במקום לשאול שאלות מורכבות, שאלות של צורה, תשאל שאלות של מהות. זא שאם יש לך ספק מתי אתה רוצה לעשות משהו ואתה לא יודע איך להחליט, אז תשאל את עצמך, האם בכלל אני רוצה לעשות אותו, ולמה אני רוצה לעשות אותו. ואל תתחיל משאלות מורכבות, שיש בתוכן הנחות יסוד סמויות, אלא תתחיל משאלות פשוטות, שעוסקות במהות ולא רק בצורה. ואם אתה מדבר עם אדם אחר, וברצונך באמת לדעת מה הוא רוצה, גם אז שים לב שאתה לא שואל שאלות מורכבות שיש בתוכן הנחות יסוד מוקדמות, אלא אתה מתחיל בשאלות הפשוטות, שעוסקות במהות של הדבר, ולא בצורה שלו. ואתה, כאשר מישהו שואל אותך שאלה וכאשר אפילו אתה שואל את עצמך שאלה, האם אתה מצליח לזהות את הנחות היסוד המוקדמות ואת הנחות היסוד הסמויות שיש בתוך השאלה. ואולי ...