5:23שאלות פרדוקסאליות, הוכחות לוגיות, טענות לוגיות, לדעת מה האמת, הוכחה שכלית, דבר והיפוכו, רטוריקה, דיבייטינגשאלות פרדוקסאליות, הוכחות לוגיות, טענות לוגיות, לדעת מה האמת, הוכחה שכלית, דבר והיפוכו, רטוריקה, דיבייטינג למה לפעמים המוח קופץ בין ... על המנורה, אך זה לא תמיד עוזר, כי המחשבות ההפוכות ממשיכות להתחלף ביניהן שוב ושוב ללא פתרון אמיתי. איך שאלות פרדוקסאליות מייצרות ספק תמידי? אליעד מביא דוגמה נוספת: נניח אדם שמתעורר בחדר סגור, והוא חושב: עכשיו יום. הוא משוכנע ... בחוץ?. כתוצאה מכך הוא משנה את דעתו ואומר כנראה עכשיו לילה. נראה לרגע כאילו השאלה נפתרה, אבל במהרה עולות שאלות חדשות, והמעגל חוזר להתחלה, שוב ושוב, בלי סוף ברור. זה בדיוק המנגנון שגורם למוח להסתובב בלופים מחשבתיים. למה המוח ... ושוב למחשבה הקודמת? אליעד מתאר סיבה משמעותית נוספת לכך שהמוח חוזר שוב ושוב למחשבה הראשונה: לפעמים המוח מנסה לפתור שאלות או ספקות לגבי דעה מסוימת על ידי החלפתה בדעה ההפוכה. ההיפך הזה באמת פותר את כל השאלות הראשונות, אך באותה עת, הוא גם יוצר שאלות חדשות, שונות לחלוטין. הוא נותן דוגמה: אדם תוהה למה הבחורה הזאת לא איתי? ואז עונה לעצמו כי היא פשוט ... להכריע. מה הקושי עם הוכחות לוגיות מוחלטות? אליעד מסביר שבמקרים רבים הוכחות לוגיות נראות מושלמות ויכולות לפתור את כל השאלות בנושא מסוים, אך זה לא אומר שההיפך אינו נכון. למשל, בנושא של בחירה חופשית, ייתכן שלאדם יש מאה הוכחות שאין לו בחירה חופשית. הוא משוכנע לחלוטין, וכל השאלות שהיו לו מתיישבות בצורה מושלמת. אולם, בשנייה שהוא מתחיל לקבל את ההנחה הזו, נוצרות שאלות חדשות. כך הוא בוחר להניח את ההפך, יש לי בחירה חופשית, וכל השאלות המקוריות נפתרות מיד. אבל שוב מתעוררות שאלות חדשות על ההנחה החדשה. זה יוצר מצב של פינג - פונג מחשבתי, שבו האדם עובר מדעה לדעה ולא מצליח ... איך נוצרים לופים מחשבתיים? אליעד נותן דוגמה נוספת הקשורה לרצון: אדם חושב שהוא רוצה דבר מסוים, ואז עולות לו שאלות שגורמות לו לחשוב שאולי הוא לא באמת רוצה אותו. כתוצאה מכך, הוא מחליט שלא לרצות את הדבר הזה. אבל גם ההחלטה הזו מעלה שאלות חדשות, ואז הוא חוזר שוב למחשבה המקורית שהוא כן רוצה את זה. התהליך הזה ממשיך במעגל אינסופי, מה שיוצר ... ואף עושה לאדם טוב, אבל המוח בכל זאת בורח ממנה. למה? כי כל מחשבה חדשה שמאמצים, יכולה אמנם לפתור שאלות קיימות, אך היא גם עלולה להוליד שאלות חדשות לחלוטין. לכן תמיד נשאר ספק שמונע מהאדם להגיע לוודאות מוחלטת. כך המוח נמצא במצב של בריחה מתמדת בין ... או לא, אך שוב חוזר לאותה התלבטות ראשונית. המצב הזה מתואר כמעין מעגל מחשבתי שמייצר אי ודאות מתמדת. איך שאלות פרדוקסאליות מייצרות ספק תמידי? אליעד נותן דוגמה נוספת: אדם מתעורר בחדר סגור, חושב שעכשיו יום, אך אז שואל את ... יש שקט מוחלט בחוץ?. בגלל השאלה הזו, האדם מסיק שכנראה עכשיו לילה. כך, השאלה הראשונה מקבלת תשובה הפוכה, ונראה שהשאלות נפתרות. למרות זאת, אחרי שהאדם מסיק שההפך נכון (עכשיו לילה), מתעוררות בו שאלות חדשות שגם הן יוצרות ספק, וכך נוצר מעגל אינסופי של שאלות. למה המוח חוזר שוב ושוב למחשבה הקודמת? אליעד מסביר נקודה חשובה: לפעמים כאשר אדם נתקל בשאלות או ספקות כלפי דעה מסוימת, הוא מסיק את ההיפך ממנה, וההיפך פותר באופן מלא את השאלות שהיו על הדעה המקורית. אך למרות זאת, המוח עדיין מתקשה להחזיק בדעה ההפוכה לאורך זמן, כי ההיפך הזה יוצר שאלות חדשות, שונות לחלוטין. זה בדיוק מה שמסביר מדוע המוח ממשיך לחזור למחשבה הראשונה שוב ושוב, למרות שהאדם כבר חשב ... אליעד מציג מצב של מחשבה למה היא לא איתי? כי היא פשוט לא חברה שלי. מחשבה זו פותרת את השאלות הקודמות, אך עדיין המחשבה הראשונה (למה היא לא איתי?) שבה שוב ושוב ומטרידה את האדם. כך המוח חוזר כל ... שחושב על נושא של בחירה חופשית. נניח שלאדם יש מאה הוכחות לכך שאין בחירה חופשית. הוא משתכנע בכך, וכל השאלות שהיו לו בנושא נעלמות לחלוטין. אולם, ברגע שהוא מתחיל לחשוב על האפשרות הזו (שאין בחירה חופשית), עולות שאלות חדשות שקשורות להנחה שאין בחירה חופשית. ואז הוא מחליט להניח את ההיפך - שיש בחירה חופשית. שוב, כל השאלות הראשונות נפתרות, אך מיד מתעוררות שאלות חדשות, הפעם בכיוון ההפוך. המוח מתנהל כמשחק פינג פונג, נע הלוך ושוב בין שתי דעות מנוגדות. איך נוצרים לופים מחשבתיים? אליעד נותן דוגמה נוספת בנושא רצון. אדם חושב שהוא רוצה דבר מסוים, אך מתעוררות אצלו שאלות שמוכיחות לכאורה שהוא לא באמת רוצה זאת. כתוצאה מהשאלות הללו, הוא משנה את דעתו ומחליט שהוא לא רוצה את אותו דבר. ואז, גם ההחלטה הזו מעוררת שאלות חדשות, ולכן הוא חוזר למחשבה המקורית שהוא כן רוצה את זה. כך נוצר מצב מתמשך של ספק וקפיצות חוזרות ... לסמוך על הוכחות שכליות? נקודה מרכזית שאליעד מדגיש היא שגם אם מחשבה מסוימת נראית נכונה לחלוטין, גם אם כל השאלות שהיו עליה נעלמו לגמרי, אין זה אומר שהמחשבה ההפוכה אינה נכונה. עצם זה שיש לנו מיליון הוכחות נגד דעה ... טוב או שהיא נראית לו הגיונית יותר, אך עדיין המוח מתרחק ממנה. מדוע? כי בכל מחשבה חדשה יש פוטנציאל לשאלות חדשות, כך שאף פעם אי אפשר להגיע למצב של ודאות מוחלטת ומוחשית. תמיד יכול להיות מצב שבו המחשבה שפתרה כמה שאלות, יצרה שאלות אחרות, ולכן נוצרת בריחה אינסופית של המוח ממחשבה למחשבה הפוכה. מהי הוכחה לוגית? איך להתמודד עם ספק תמידי? מהו ... זה נכון אין שאלה כזאת ומה שקורה, עד כאן הבנתם את התהליך? בן אדם חשב מחשבה המוח הקפיץ לו שאלות על המחשבה הזאת ואז הוא אמר טוב אם אני אניח את ההפך לדוגמה נגיד למה היא לא איתי? היא ... טוב סבבה פתרנו את הבעיה אבל אף על פי כן יש מצב שבן אדם הייתה לו מחשבה היו לו שאלות על המחשבה מהשאלות האלו הוא הסיק את המחשבה הנגדית שפתרה לו את השאלות האלה ועדיין המחשבה שלו כל הזמן רצה אחורה למחשבה הקודמת. זאת אומרת הייתה לו מחשבה x הוא חשב x היו לו על ה - x הזה שאלות, באה מחשבה z נניח שזה ההפך של x שכביכול זה נותן תשובה לכל השאלות שהיו לו על x נעלמו ואף על פי כן קשה לו לחשוב על z, אף על פי כן המחשבה ... זה x ואולי זה x ואז הוא אומר מה אולי זה x אבל הנה אמרו לי היה x היו שאלות העפנו את השאלות הגענו למסקנה z מה המוח כל הזמן מקפיץ לי את x חזרה. איך זה יכול להיות ...