... - מהו השקר של המלחמה באגו? איך לקבל את האגו של אלוהים? ובו יתבאר אחד הרעיונות המוטעים ביותר שיש בעולם, והוא הרעיון של המלחמה באגו. והרעיון של המלחמה באגו, אומר, שהאגו ... ולא להרגיש רע. והאדם עדיין לא באמת חווה בחירה חופשית מלאה, כאשר הוא מרגיש רע. דהיינו, האדם עדיין לא חווה את השלמות האלוהית שהוא, כי הוא עדיין לא חווה שהכל אחד ממש, ואת זה שבנפרדות, הוא זה שבוחר מלכתחילה את הרע. והאדם משלה את עצמו שהוא ... את האגו של עצמו, היא על ידי אמת. והעניין הוא, כי האגו הוא טוב, במצב שהוא אכן אמיתי. כי יש אגו שהוא טוב, והוא האגו של אלוהים. שהוא יש לו אגו בריא ואמיתי, שהכל כרצונו תמיד, וזאת חוויית שלמות האלוהות עצמה. ומי שרוצה את חוויית שלמות האלוהות עצמה, עליו להיות איש אמת. כי האמת היא שהאדם הוא כבר שלם כאלוהים ממש. והאדם לא חווה את זה, כי הוא חי בשקר ומשקר את עצמו שהוא רק בן אדם. והאדם בגלל הטעויות שלו, חושב שהאני שלו, ... ידי זה, כאשר האדם מתבונן פנימה, הוא רואה את מהותו שהיא האחדות של המציאות, שקיומה הוא מחויב המציאות, ואז האדם חווה את האלוהים עצמו. ושם, בנקודה הפנימית ביותר, האדם מתחבר לנקודת אמת, שבה החיבור של האדם לאחדות המציאות, הוא לא תלוי בישות של ... קיימת בלי להיות תלויה באדם, היא גורמת לאדם להיות באחדות איתה. ובסיכומו של דבר, על האדם להחליף את האגו שלו, לאגו של אלוהים עצמו, שמצמצם את עצמו אל תוך העולם ואל תוך האני הנפרד של האדם. וזה אפשרי, על ידי התבוננות פנימית, שהאדם מתבונן אל תוך האני שלו, עד שהוא רואה את הישות שחושבת את המציאות החלומית שלו, וחווה את שלמות האלוהות עצמה. ...

... כלום. כי מהות האדם ומהות הישות כולה, היא כלום ואין ואפס ממש. והאלוהות שבאדם, היא מתה. כי האלוהות, היא הכוח שמניע את הכל, שהוא הכלום המחויב והאחדות הראשונה. והאלוהות הזאת, היא מתה בתוך האדם. שהאדם לא חווה, את האין שמהווה את היש. ומי שזוכה להתקרב לצדיק אמיתי, הוא מתחיל לקבל ... והאדם רודף אחרי הכבוד הזה, והכבוד הזה בורח ממנו. כי יש כבוד אלוהים וכבוד של מלכים. והמלך מקבל כבוד, אבל לא תמיד הכל כרצונו. אבל אלוהים מקבל כבוד אמיתי, שהכל כרצונו תמיד. וגם כאשר נדמה שמבזים את אלוהים, הרי שגם זה כבודו של אלוהים, כי הכל זאת התגלות רצונו. ומי שרודף אחרי הכבוד, הוא מקבל כבוד של מלכים. דהיינו, שלא תמיד הכל כרצונו, שאז האדם סובל תמיד, מכך שתמיד חסרה לו התחושה של האלוהים, שהיא, שהכל כרצונו תמיד. אבל מי שזוכה לחזור בתשובה אמיתית, על ידי התקרבות לצדיקי (= חכמי) אמת, שהם מלמדים ... ושב להיות מי שהוא באמת. דהיינו, הישות שחושבת את החלום, שזהו האלוהים, הכלום הראשון המחויב, שממלא ומקיף את המקום והזמן כולם וכולי. וזוהי תחיית המתים, שהשפלות והכלום של האדם ... של הישות שחושבת את החלום ואת המציאות שלנו, ואז האדם חוזר להיות אלוהים, ומקבל כבוד אמיתי, שהכל כרצונו תמיד, ואז האדם חי חיים טובים באמת לנצח נצחים. ...

... ולחוות בכל רגע מחדש, את בריאת העולם ואת ההתהוות של העולם, ולראות את הבריאה הזאת, מנקודת מבט שקודמת לעולם לפני הזמן והמקום, דהיינו, מנקודת המבט של אלוהים, שעל ידי זה האדם חווה גם את הנפרדות אחרת, דהיינו, מתוך ידיעה שהוא אלוהים וכולי, מי שרוצה לזכות לכל זה, עליו לדעת, שאסור לו להיות זקן. והכוונה היא, שאסור לאדם לעשות שום דבר בעולם, מתוך הרגל. ולא משנה מהו ההרגל, אסור לעשות שום דבר ...

... לא הולך עד הסוף ממש, הוא עדיין לא מגיע לאחדות עצמה, אלא רק ללבושים חיצוניים שלה. והחכם האמיתי, רוצה לגלות לאדם את האלוהים שהוא. והאלוהים שבתוך האדם, הוא נסתר בתוכו עמוק עמוק. ככ עמוק, עד שהוא מחוץ למקום ממש. כי הוא נמצא ...

... רעלים ושטיפת מוח ונפש טובה - איך לעשות ניקוי אמיתי? ובו יתבאר, כיצד על האדם לעשות לעצמו שטיפת מוח וניקוי רעלים אמיתי, מהרעלים שממלאים את המחשבה ואת הנשמה שלו? כי האלוהות היא הטוב, והנפרדות היא הרע. כי הנפרדות, היא כולה גבול והגדרות ... והחוצה. ומהאני של האדם והחוצה, יש רק נפרדות. כי מהות האני של האדם, היא הנפרדות שלו, ממה שאינו הוא. ואחכ על בסיס הנפרדות הזאת, האדם מלא בעולם שלם של נפרדות, ושל הגדרות ושל סבל, שהן הפך חוויית האלוהות , שהיא אין סופית במהותה, ללא שום צורה והגדרה, אפילו ללא הגדרת ...

... וכאילו יש להם תשובות לכל השאלות. אבל כמובן שיש אזורים אסורים, שאותם אסור לחקור, כגון מה היה לפני אלוהים , וכיוב שאלות על מהותו של אלוהים, שהן אסורות בתכלית האיסור, ושיש חרמות וקללות, על מי שחוקר את הנושאים האלו. והם ...

... אלוהים להשיג שלמות אלוהית - האם אפשר ואיך אפשר להיות אלוהים ולהשיג שלמות אלוהית? ובטרם נשיב לשאלה הזאת, האם אפשר או אי אפשר, ואיך אפשר להיות אלוהים (אלוהים במובן של: המציאות המושלמת מהות המציאות) ולהשיג שלמות אלוהית, נאמר, שמי שעיניו בקודקודו, עליו לשאול את עצמו, האם זה בכלל טוב יותר להיות אלוהים? ועוד נקודה למחשבה והיא, אם אלוהים הוא טוב שעושה טוב, והוא החליט לעשות את האדם כנפרד ממנו, ולא כמותו ממש, הרי שזה אומר, שלהיות אלוהים זה לא ככ טוב. כי אם זה ככ טוב להיות אלוהים, ואם זה אולי הכי טוב להיות אלוהים, אז אם אלוהים הוא טוב באמת, הרי שהיה עליו לברוא עוד אלוהים ממש כמותו, ואת זה כמובן הוא לא עשה. אז אולי אלוהים מבין, שיותר טוב להיות בן אדם? ואולי זה טוב באותה המידה? ואולי זה רע? ואולי אלוהים הוא רע, ועושה רע, ולכן הוא ברא אדם, כדי שיהיה רע? ואולי הוא טוב, ... לא בטוח שזה ככ טוב להיות אלוהים, לפחות לא מנקודת המבט של השאלה, שאם הכי טוב להיות אלוהים, אז למה מראש האדם הוא לא אלוהים. (ואולי אלוהים כן ברא עוד אלוהים כמותו, ורק שאר האלוהים החליטו שהם לא רוצים להיות אלוהים? וכולי). ומי שיפקח מעט את עיניו ויתבונן היטב על הדבר הזה, ירא, ה שלהיות אלוהים זה רע, בדיוק כמו להיות בן אדם תודעה חלק מאלוהים וכולי. (אאכ אתה אלוהים אמיתי, כפי שכבר ביארתי במקום אחר). ולמה? ונקדים ונאמר, כי כל בני ... בעולם, תופשים את ישותו של אלוהים, בצורה שגויה. ועצם זה שהאדם עושה הפרדה בינו לבין אלוהים, הרי שממילא זה אומר שהוא תופש את אלוהים, כישות סופית. וגם אם נדמה לאדם, שאלוהים הוא אין סופי, הרי שבכך מפריד האדם את האלוהים האין סופי, מכל שאר הישויות הסופיות. והמציאות גדולה יותר מ

... מהי סיבת רצונו של האדם? וגם אם האדם ינסה להתחכם ולומר, שסיבת רצונו של האדם, היא רצונו של האלוהים המציאות, עדיין גם זו אינה תשובה כלל. כי עדיין יש וצריך לשאול, ומהי סיבת רצונו של אלוהים? וכל סיבה באשר היא, יש וצריך לשאול, מה הסיבה שלה עצמה? כך שכל התשובות, הן תעתוע בלבד. שהן נדמות לאדם כאמת, למרות שהן כולן חסרות. ושום תשובה בעולם, לא משקפת את האמת המוחלטת. ...

... והמקום, שהרי גם הם, לא יותר מאשר צורה, ושהוא זה שמחייב את הצורה של הזמן ושל המקום ואת כל הצורות שבתוכן, להיות כפי מה שהן בכל זמן ובכל מקום. דהיינו, אולי יש איזה אלוהים, שהוא מחייב את הכל תמיד להיות כפי מה שהוא?! ומי שיתבונן היטב, יראה את השקר של אלוהים כמחייב המציאות וכסיבת המציאות. ובקצרה נאמר כי אם אלוהים נפרד מהמציאות, דהיינו, שהמחייב נפרד מהמחויב, והמסובב נפרד מהמסובב, והבורא נפרד מהבריאה, הרי שממילא זה אומר שזהו לא אלוהים אמיתי. כי אם משהו נפרד ממנו, הרי שהוא לא אין סופי, והרי שהוא לא המחויב הראשון, ואכ הוא עצמו תוצאה של משהו אחר ...

... מודחקים - שלא לפחד ולהדחיק רגשות - התגלות הרגש האלוהי כי האדם, הוא גם רק מושלם כאלוהים ממש. ובכל רגע ורגע, יש בתוך האדם רגש מודחק של שלמות אלוהים ממש. ולכן האדם, לעולם לא מאושר בשלמות. משום, שהוא רוצה להעצים ולגלות את הרגש של האלוהים שבו. והאדם לא מרוצה משום רגש שיש בעולם, מלבד הרגש של האלוהים עצמו. וכל רגש שגורם לאדם להרגיש טוב, הרי שזה רק משום שיש בו התגלות של חוויית האלוהים. וגם להפך, שכל רגש רע, הוא משום הסתרת הרגש של חוויית האלוהים. והנה, הרגש הזה של האלוהים ושל השלמות, שכבר נמצא בתוך האדם, הוא מוסתר ומודחק בתוך האדם. והסיבה שהאדם מדחיק את הרגש הזה של השלמות, היא משום שהאדם רוצה להרגיש גם רע! ומצד האחדות, הסיבה האמיתית לכך היא, שאין שום שאלה כלל. אבל מצד הנפרדות הסיבה היא, שהאלוהים שבתוך האדם, רוצה להרגיש גם רע. ולכן הוא מדחיק את האלוהות, ויוצר את הצמצום של התודעה, שהיא האדם הנפרד. ומי שרוצה לזכות להתגלות הרגשית של האלוהים שבו, עליו למסור את נפשו בכל כוחו, שלא להדחיק את הרגשות שלו. ואין הכוונה לומר שעל האדם לבטא את הרגשות שלו, כלפי העולם החיצוני החוצה. אלא ... כל הרגשות שלו, ולסך כל המחשבות והתחושות והרצונות וכולי שעוברים בתוכו. כי מי שמסתיר מעצמו את הרצונות תחושות רגשות מחשבות שיש לו, הוא גורם לכך שגם האלוהות שנמצאת מאחורי כל הרגשות, שגם היא תהיה מוסתרת. והאדם מפחד לבטא את הרגשות שלו כלפי עצמו. דהיינו, שהאדם מפחד לומר לעצמו את האמת, לגבי מה ... לאדם משהו. והאדם מפחד להודות, שתמיד חסר לו משהו, ושהוא סובל תמיד. ושורש כל הרגשות והתחושות והרצונות וכולי, הם כולם מגיעים מהאחדות הראשונה, שהיא האלוהים, שנמצא מאחורי ולפני ובתוך פנימיות כל הדברים כולם. ובדרך אל האלוהות, יש שדים אכזריים, שמפחידים את האדם לא להתקרב אליהם. והם גורמים לאדם, לפחד להיות מודע אל הרגשות שלו. וככל שהאדם מתבונן, פנימה יותר אל ... מסוים, הוא מפחד יותר לאבד את הטוב השקרי שלו, ומהיבט אחר, הוא כבר רוצה להתחבר אל הטוב האמיתי באמת. כי ברגע שהאדם מסתכל פנימה באמת, הוא רואה את האלוהים שהוא, והאני השקרי של האדם נעלם. והאני הזה מפחד למות, ולכן הוא מפחיד את האדם, שלא יסתכל פנימה. כי גם הנפרדות, רוצה לשרוד כנפרדות. ולכן היא ... הופך להיות איש חיל ואמיץ, והוא מסתכל אל תוכו פנימה, דהיינו, אל תוך מהותו, ואל תוך השכל של עצמו. ואז הוא רואה את האמת שהכל אחד ממש, ואז מתגלה הרגש האלוהי, שהוא החוויה של השלמות. ובסיכומו של דבר, אסור לאדם להדחיק את הרגשות שלו, כי זה גורם לאדם, לא להרגיש את האלוהים שהוא ואת האחדות שהוא. ועל האדם לפקוח את עיניו, ולא לשקר לעצמו לגבי הרגשות שלו באשר הם, טובים או רעים. ועל האדם להודות על האמת, גם כאשר ... לגבי ההבנה שלו את מה שהוא מרגיש, ולמה באמת הוא מרגיש כך וכולי. ועל ידי זה, האדם מתחבר ומגלה את האמת ואת הרגש הפנימי ביותר שלו, שהוא הרגש של האלוהים שהוא. ...