... עדן היא, שאם האדם ישמור את מצוות האל (בתפישה השגויה שלו), אחרי מותו בעולם הבא, הוא יקבל גן עדן מאלוהים. ונמצא שהאדם עושה את מעשיו בהווה, למען עתיד טוב יותר. וכך גם כל בני האדם בעולם, שהם עושים את ... לאדם להשתחרר מתחושת הקיום העצמי שלו. והקיום העצמי של האדם כנפרד משאר המציאות, הוא עצמו העונש של האדם. ואם אלוהים / המציאות הייתה רוצה שלאדם יהיה טוב, הרי שמלכתחילה היא לא הייתה יוצרת את האדם כישות נפרדת. כי אין קיום כישות נפרדת בלי רע. ואין טוב, בלי להיות כישות שאינה נפרדת. ואם אלוהים היה רוצה לעשות רק טוב, הרי שמלכתחילה הוא היה יוצר את האדם, כישות שאינה נפרדת. ובכל מקרה הרעיון הוא, ...

... לגן העדן הבדיוני... והנה, אעפכ, הגיהנום של העולם הזה ו/או כל גיהנום אחר, הוא גן עדן של ממש, עבור אלוהים עצמו. כי אחרת, אלוהים לא היה יוצר את העולם הזה. ואלוהים שהוא כל יכול, שהוא אינו חסר דבר, למרות שהוא בשלמות אינו חסר שום דבר, אעפכ הוא יצר את הנפרדות של העולם הזה, כי היא טובה מאוד עבורו. כך שהגיהנום, עבור האדם, הוא גן עדן, עבור אלוהים. ומי שחווה את המציאות כאלוהים, גם הוא חווה את גן עדן, גם בגיהנום של העולם הזה. כי האדם מלא חסרונות תמיד. והחסרונות הם סבל ... גורמת לאדם לחוות את כל הנפרדות שלנו, לא כהעדר של השלמות, אלא כריבוי של השלמות. ומי שלא בטוח שהוא אלוהים, ולא חווה באמת את האלוהים שהוא, אז הוא חווה סבל תמידי, מחוויית חוסר השלמות שיש בעולם. כי האדם מוגבל ומלא חסרונות תמיד. אבל כאשר האדם חווה את אלוהים עצמו באמת, אז כאלוהים, הוא נהנה לחוות גם את הנפרדות, שהיא כולה צורות שונות, שמעצימות את האחדות של המציאות. ובסיכומו של דבר, על ...

... אחד שונה מדבר אחר וכולי. והנפרדות הזאת, היא העונש של האדם, כל זמן שהוא לא מחובר אל האחדות. כי האלוהות, היא חוויית האין סוף. שהאדם חווה חוויה של שחרור מוחלט ואמיתי, ללא כל חוויית צמצום כלל. (וכמובן שהשחרור הוא ...

... יש שני מצבים בלבד. והמצב הראשון הוא, שהאדם יש לו גאווה אמיתית ורגשות אשם אמיתיים. דהיינו, שהאדם מבין שהוא אלוהים, וממילא הוא עצמו אחראי לכל הדברים שקורים בעולם. שזאת שלמות הגאווה, וגם שלמות רגשות האשמה בו זמנית. וכאשר האדם מבין, שהוא באחדות עם המציאות, אז טוב לו תמיד. כי אצל אלוהים, לא באמת שייך רגשות אשם. משום שאצל אלוהים אין טוב ורע, וממילא לא שייך להרגיש אשמה כלשהי. ואם האדם מזדהה בטעות, רק עם האני הנפרד והמצומצם שלו, ... גם חווה מצד אחד מחשבות גאווה, שנדמה לאדם שיש בו דברים טובים, שאלו מחשבות מטופשות, עבור מי שהוא באמת אלוהים ואחראי לכל מה שקורה. ואז, כאשר יש לאדם הזדהות עם האני הנפרד שלו, אז ממילא יש לו גם רגשות ...

... מנקודת המבט של הכלום, הוא הקיום הנצחי באמת, שהוא באמת אין לו שום התחלה כלל, והוא החיים הנצחיים של השית, שהוא השכל הנקנה וכולי.

... שכל הדרך, הופכת בעיניו למטרה הסופית של כל המציאות, והאדם זוכה להשיג את התכלית הסופית, בכל דבר. כי אצל אלוהים, אין מטרה שנפרדת מהדרך, אלא יש רק דרך שהיא באחדות עם המטרה. והדרך, היא המטרה הסופית ללא שום מטרה ...

... שאר הדברים שיש בעולם. כי הטועים, כאשר שואלים אותם מהי מהות התודעה של האדם, הם עונים, שהתודעה היא חלק מאלוהים וכיוב. והטועים הללו מרמים רק את עצמם. כי אין להם מושג מהי מהות האלוהים, וממילא גם אין להם מושג, מהי מהות התודעה, שהיא חלק ממנו וכיוב. ועוד יש להבין, כי כאשר האדם שואל ... המחשבה של זה שחושב את החלום. וכך גם המציאות שלנו כולה, היא נמצאת כולה, בתוך זה שחושב אותה, שהוא האלוהים, דהיינו, האחדות של המציאות, ששם הכל אחד, ללא שום מקום וזמן ממשיים. והתודעה של האדם, כמו גם כל שאר ...

אגו - מהו השקר של המלחמה באגו? איך לקבל את האגו של אלוהים? ובו יתבאר אחד הרעיונות המוטעים ביותר שיש בעולם, והוא הרעיון של המלחמה באגו. והרעיון של המלחמה באגו, אומר, שהאגו ... והאדם עדיין לא באמת חווה בחירה חופשית מלאה, כאשר הוא מרגיש רע. דהיינו, האדם עדיין לא חווה את השלמות האלוהית שהוא, כי הוא עדיין לא חווה שהכל אחד ממש, ואת זה שבנפרדות, הוא זה שבוחר מלכתחילה את הרע. והאדם ... אמת. והעניין הוא, כי האגו הוא טוב, במצב שהוא אכן אמיתי. כי יש אגו שהוא טוב, והוא האגו של אלוהים. שהוא יש לו אגו בריא ואמיתי, שהכל כרצונו תמיד, וזאת חוויית שלמות האלוהות עצמה. ומי שרוצה את חוויית שלמות האלוהות עצמה, עליו להיות איש אמת. כי האמת היא שהאדם הוא כבר שלם כאלוהים ממש. והאדם לא חווה את זה, כי הוא חי בשקר ומשקר את עצמו שהוא רק בן אדם. והאדם בגלל ... האדם מתבונן פנימה, הוא רואה את מהותו שהיא האחדות של המציאות, שקיומה הוא מחויב המציאות, ואז האדם חווה את האלוהים עצמו. ושם, בנקודה הפנימית ביותר, האדם מתחבר לנקודת אמת, שבה החיבור של האדם לאחדות המציאות, הוא לא תלוי בישות ... תלויה באדם, היא גורמת לאדם להיות באחדות איתה. ובסיכומו של דבר, על האדם להחליף את האגו שלו, לאגו של אלוהים עצמו, שמצמצם את עצמו אל תוך העולם ואל תוך האני הנפרד של האדם. וזה אפשרי, על ידי התבוננות פנימית, שהאדם מתבונן אל תוך האני שלו, עד שהוא רואה את הישות שחושבת את המציאות החלומית שלו, וחווה את שלמות האלוהות עצמה.

... כלום. כי האדם, הוא כבר גם רק כלום. כי מהות האדם ומהות הישות כולה, היא כלום ואין ואפס ממש. והאלוהות שבאדם, היא מתה. כי האלוהות, היא הכוח שמניע את הכל, שהוא הכלום המחויב והאחדות הראשונה. והאלוהות הזאת, היא מתה בתוך האדם. שהאדם לא חווה, את האין שמהווה את היש. ומי שזוכה להתקרב לצדיק אמיתי, הוא ... של המציאות, אז האדם מקבל כבוד שקרי. והאדם רודף אחרי הכבוד הזה, והכבוד הזה בורח ממנו. כי יש כבוד אלוהים וכבוד של מלכים. והמלך מקבל כבוד, אבל לא תמיד הכל כרצונו. אבל אלוהים מקבל כבוד אמיתי, שהכל כרצונו תמיד. וגם כאשר נדמה שמבזים את אלוהים, הרי שגם זה כבודו של אלוהים, כי הכל זאת התגלות רצונו. ומי שרודף אחרי הכבוד, הוא מקבל כבוד של מלכים. דהיינו, שלא תמיד הכל כרצונו, שאז האדם סובל תמיד, מכך שתמיד חסרה לו התחושה של האלוהים, שהיא, שהכל כרצונו תמיד. אבל מי שזוכה לחזור בתשובה אמיתית, על ידי התקרבות לצדיקי (= חכמי) אמת, שהם מלמדים ... אז על ידי זה, האדם חוזר בתשובה אמיתית ושב להיות מי שהוא באמת. דהיינו, הישות שחושבת את החלום, שזהו האלוהים, הכלום הראשון המחויב, שממלא ומקיף את המקום והזמן כולם וכולי. וזוהי תחיית המתים, שהשפלות והכלום של האדם מתעורר לתחייה. ... לתחייה, כי האדם מתעורר מהשינה, ומתחבר לתודעה של הישות שחושבת את החלום ואת המציאות שלנו, ואז האדם חוזר להיות אלוהים, ומקבל כבוד אמיתי, שהכל כרצונו תמיד, ואז האדם חי חיים טובים באמת לנצח נצחים.

... ואת ההתהוות של העולם, ולראות את הבריאה הזאת, מנקודת מבט שקודמת לעולם לפני הזמן והמקום, דהיינו, מנקודת המבט של אלוהים, שעל ידי זה האדם חווה גם את הנפרדות אחרת, דהיינו, מתוך ידיעה שהוא אלוהים וכולי, מי שרוצה לזכות לכל זה, עליו לדעת, שאסור לו להיות זקן. והכוונה היא, שאסור לאדם לעשות שום דבר ...