... החושים, איך עובד המוח? חוש הראיה, חוש השמיעה, ניסוי מדעי, משחקי מוח, נשיונל גאוגרפיק, ניתוח תהליך, מהירות תגובה, איך המוח חושב? האם המוח מגיב מהר יותר לגירוי ראייתי או שמיעתי? אליעד כהן מסביר את הנושא של מהירות תגובה לגירויים של חוש הראייה לעומת חוש השמיעה, תוך התבססות על ניסוי שהוצג בתוכנית משחקי מוח בערוץ נשיונל גיאוגרפיק. בניסוי ניסו לבדוק האם אנשים מגיבים ... ומולו דגל. כשהצפצפה הופעלה, האדם היה צריך לקום מיידית, וכאשר הדגל זז מולו, הוא היה צריך לקום גם כן. הפעולות צולמו והושוו כדי למדוד איזו תגובה הייתה מהירה יותר. אליעד מתאר את הניסוי ומצביע על כמה בעיות אפשריות בשיטה שבה בוצע. למשל, בתגובה לשמיעה היה ברור מתי בדיוק האדם צריך לפעול, משום שהצפצוף הוא אירוע ברור ומיידי. לעומת זאת, בתגובה לראייה, האדם לא תמיד ידע מתי בדיוק עליו לפעול - האם כשהדגל מתחיל לזוז או כשהוא מגיע לנקודה מסוימת? בנוסף, בדיקת הראייה הייתה בעייתית מכיוון ... ראשונה, הנבדק היה יכול להיות עייף יותר בבדיקה השנייה. כמו כן, הוא מציין כי גורמים אישיים כמו גיל, עייפות ופציעות יכולים להשפיע מאוד על זמני התגובה, ולכן התוצאות אינן חד - משמעיות ואינן מייצגות בהכרח את כל בני האדם. למה משתמשים באזעקות קוליות ולא באזעקות חזותיות במצבי חירום? אליעד כהן מסביר ... שאין כלל מוחלט באיזה חוש אנשים מאמינים יותר, אלא שהדבר תלוי מאוד בסיטואציה ובמידת הבהירות של המידע המגיע מכל חוש. מה הבעיות המרכזיות בניסוי תגובה חושית וכיצד ניתן היה לשפר אותו? אליעד מדגיש כמה בעיות מרכזיות שגרמו לניסוי להיות לא מדויק ולא מייצג: הנבדקים לא קיבלו הנחיה מדויקת וברורה מתי להגיב לתנועה של הדגל - האם עם תחילת התנועה או בנקודה מסוימת? הקרבה של הדגל לפנים גרמה להססנות ולאיטיות בתגובה מחשש לפגיעה. הסדר של הניסויים (שמיעה לפני ראייה או להפך) יכול היה להשפיע על מידת העייפות של הנבדקים. גורמים אישיים כמו עייפות, גיל, או פציעות ... לעומת מול העיניים) יצר תנאים לא שווים בין החושים. הוא מציע שהניסוי היה מדויק יותר אילו היה נעשה בתנאים אחידים וברורים, למשל: לחיצה על כפתור בתגובה לאות, שימוש במרחק אחיד לגירויים השונים, והחלפת הסדר בין הגירויים למניעת השפעת עייפות או הרגל. סיכום: האם אפשר להסיק מסקנה מוחלטת לגבי המהירות ... כהן מסביר כי למרות תוצאות הניסוי והדוגמאות השונות, לא ניתן להסיק מסקנה חד - משמעית לגבי איזה חוש מהיר או אמין יותר באופן כללי. הוא מדגיש שהתגובה של המוח לגירוי כלשהו תלויה מאוד בנסיבות הספציפיות של האירוע. לעיתים חוש השמיעה יהיה מהיר יותר, ובפעמים אחרות דווקא חוש הראייה יגבר. לכן, התשובה ... ותמיד תלויה בהקשר ובסיטואציה הספציפית. איך המוח מגיב לגירויים? האם הראייה מהירה יותר מהשמיעה? למה משתמשים באזעקות קוליות? מה משפיע על מהירות תגובה במוח? באיזה חוש אנשים מאמינים יותר? האם המוח מגיב מהר יותר לחוש הראייה או השמיעה? אליעד כהן מסביר את השאלה האם המוח האנושי מגיב מהר יותר לגירוי ... לגירוי שמיעתי. הוא נותן דוגמה לניסוי מדעי שנועד לבדוק זאת, כפי שהוצג בערוץ נשיונל גאוגרפיק בתוכנית משחקי מוח. מטרת הניסוי הייתה לבדוק מהירות תגובה של אנשים לאותות שמיעה וראייה, ולבחון איזה חוש מפעיל תגובה מהירה יותר במוח. בניסוי המדעי שהוזכר, הושיבו אדם על כיסא וביצעו שני סוגים של בדיקות. תחילה הושמעה לו צפצפה מאחוריו, ובכל פעם שהצפצפה התחילה ... צריך לקום מיד. לאחר מכן, הציבו מול עיניו דגל, וכשהדגל החל לזוז הוא היה צריך לקום. את שני המצבים הללו צילמו בווידאו ולאחר מכן השוו את זמני התגובה של האדם לשני הגירויים. אליעד כהן מתאר את תהליך הניסוי ומצביע על מספר בעיות וכשלים אפשריים בשיטה שבה נעשה המחקר. למשל, בניסוי של חוש השמיעה, האדם ידע בדיוק מתי לפעול כי נאמר לו לקום מיד ברגע שהצפצפה מתחילה. לכן התגובה לשמיעה הייתה מהירה וברורה. לעומת זאת, בניסוי של חוש הראייה, האדם היה צריך לראות תנועה של דגל שמוצב ממש מול פניו. מצב זה בעייתי כי כאשר הדגל היה ... יכול היה להיות עייף יותר בשלב השני של הניסוי, וכך להטות את התוצאות. הוא מוסיף שגורמים אישיים כמו עייפות, גיל, או פציעות יכולים להשפיע על זמן התגובה, ולכן התוצאות אינן חד - משמעיות. למה משתמשים באזעקה קולית ולא חזותית במקרה של סכנה? אליעד כהן עובר לנושא נוסף, דן בשאלה מדוע משתמשים בעיקר ... הוא עדיין יוכל לשמוע צליל אזעקה. דוגמה זו מדגישה את היתרון של חוש השמיעה בהעברת מידע דחוף במצבי חירום. עם זאת, אליעד מציין שהמסקנות מניסוי התגובה בין הראייה לשמיעה אינן מוחלטות. הוא מוסיף שכאשר אדם נוהג בכביש ורואה רכב המתקרב אליו, לעיתים הוא מגיב מהר יותר לחוש הראייה מאשר לחוש השמיעה, ... גם סומכים מאוד על השמיעה. במילים אחרות, האמון של האדם בחושים משתנה בהתאם לסיטואציה ולנסיבות, ואין כלל מוחלט המגדיר חוש אחד כמהימן או מהיר תגובה יותר מהשני בכל מצב. בסיכומו של דבר, אליעד כהן מדגיש שהמחקר שתואר אינו חד - משמעי ויש בו כשלים רבים שיש לקחת בחשבון לפני שמסיקים מסקנות סופיות על מהירות התגובה של החושים. חשוב להבין שהתגובה לחוש מסוים תלויה מאוד בנסיבות הספציפיות של המקרה. איך המוח מגיב לגירויים? האם הראייה מהירה יותר מהשמיעה? למה משתמשים באזעקות קוליות? מה משפיע על מהירות תגובה במוח? באיזה חוש אנשים מאמינים יותר? ...

... כזו, בן הזוג מגיב בתסכול בטענה שהיא לא אומרת לו את האמת ושהוא אינו יכול לסמוך על דעתה. התגובה הזו מצביעה על כך שהוא מחפש משהו אחר, אולי אישור למציאות שהוא מדמיין או תירוץ להתמודד עם חוסר ...

... מנטליים איך להתמודד עם דחייה? פסיכולוגיה של קבלת החלטות שכנוע כאשר אדם אומר אני לא רוצה כאשר מישהו מנסה לשכנע אדם אחר לעשות משהו, כמו לקנות מוצר, והוא מקבל תגובה שלילית בסגנון אני לא רוצה לקנות את זה, עולה ...

... דומה, אם מישהו דוחף אותך ברחוב ואתה מגיב אליו, אתה עשוי לחשוב שהתגובה שלך נבעה מכך שהוא דחף אותך. אבל בפועל, ייתכן שאין קשר אמיתי בין הדברים, והסיבתיות היא רק פרשנות שהמוח שלך מעניק לסיטואציה אחרי שהיא כבר התרחשה. האם ...

... תמונה מלאה של מה חסר לו בקשר, מה היה חסר לך כבוגד, ומה בדיוק חיפשת אצל אדם אחר. האם כדאי לדבר על כך מראש? בתגובה לשאלה שעלתה, נאמר שאם האדם מספיק חכם, אפשר לדבר מראש על תחושות החוסר לפני שמגיעים לבגידה בפועל. בכך מונעים מצבים של חוסר תקשורת, שבהם חוסר שביעות רצון והזנחה פשוט ...

... לשאול מה המשכורת שלך, תקשורת בין אישית, לא מנומס לשאול, נימוסים והליכות, איך להיות מנומס? למה אנשים נעלבים כששואלים אותם בני כמה הם? כאשר שואלים אדם בן כמה הוא, התגובה של חלק מהאנשים יכולה להיות שלילית או אפילו להיתפס כפגיעה. הסיבה לכך היא שאנשים רבים לא מעוניינים להתמודד עם הגיל שלהם או להודות בפני עצמם ובפני אחרים ... אותו - האם מנסים לשפוט אותו לפי הגיל שלו, לקטלג אותו, או להעריך אותו על פי קריטריונים שטחיים? זה עשוי לעורר בו תחושות של שיפוטיות, בושה, או פחד מהערכה שלילית. לכן, התגובה של אנשים יכולה להיות מאוד אמוציונלית, כי זו שאלה שיכולה לשקף פחדים פנימיים או קונפליקטים אישיים. מדוע אנשים מעדיפים שלא לחשוב על הגיל שלהם? אליעד מסביר ...

... לי. הוא צריך להציג זאת כמצב קיים, ללא התנצלויות וללא פחד מתגובת המעסיק. אם העובד יפגין חוסר ביטחון, המעסיק עלול לנצל זאת ולא לתת לו את מבוקשו. אם המעסיק עדיין לא יסכים, העובד צריך להיות מוכן לעזוב או לא לבצע ...

... באמת, לא יחוש שהוא מנוצל או שפוגעים בו בכוונה, מכיוון שהדימוי העצמי שלו לא יהיה תלוי בתגובות חיצוניות. עם זאת, אם אדם כן חושש שיצחקו עליו או יפגעו בו, אליעד מציע לחקור למה זה משנה לאותו אדם אם יצחקו עליו. התשובה תמיד תחזור לכך שהוא חושב שזה אומר עליו ...

... הצרחות? באמצעות שאלות אלה ניתן להגיע להבנה עמוקה יותר לגבי הרגשות, המחשבות והתגובות שלך למצבים שונים, וכך לשנות את נקודת המבט ולמצוא פתרונות מועילים. איך לבדוק אם אירוע הוא אמיתי או ...

... של כל אחד מהם. לדוגמה, נניח שהאישה היא הטיפוס הרגשי, והיא אומרת לבן זוגה מציק לי שככה וככה. במצב כזה, בן הזוג שהוא שכלי נוטה לא להגיב באופן אמפתי ורגשי אלא בתגובה לוגית, שכלית וקרירה. במקום להתייחס לרגש ... ואז אי אפשר הם לא מצליחים לתקשר היא לא מבינה את ההוכחות והוא עונה אומר אני לא מבין מה את אומרת בכלל מה את מתלוננת הוא אומר הבנתי מה את מתלוננת הנה התשובה תגובתית תגובה תגובתית איך מגשרים ביניהם ...