... ואחדות של שקר. ואחדות של אמת היא החיבור של האחדות של שקר, עם הניגוד שלה. והעניין הוא, כי הנפרדות, היא כאשר האדם מפריד בין יש לבין אין ובין דבר להיפוכו ובין טוב לרע וכולי. והאחדות של שקר, היא הניגוד של הנפרדות, ובה אצל האדם הכל אחד, ואין טוב ורע, ויש העדר רצון של נפרדות וכולי. וכל זמן שהאדם מטעה את עצמו ומרחיק את עצמו מהאחדות של אמת, נדמה לו כי ... לא מבין את דרך האחדות (של השקר), אז הוא תמיד חושב שאולי באחדות שמנוגדת לנפרדות, אולי שם יותר טוב. ועל ידי זה האדם מרחיק את עצמו מהאחדות של האמת שתתבאר להלן. אבל כאשר האדם בורח אל האחדות שמנוגדת אל הנפרדות, ומרגיש ומבין שגם היא שקר, על ידי זה האדם מקבל שכל של אמת, לחפש את האמת, שהיא ורק היא האחדות והנפרדות האמיתית. ועד שהאדם מבין מהי ... תופסת מקום. היינו שהיא לא מסוגלת להכיל בתוכה את הנפרדות, אלא היא מנוגדת אליה. ומאחר שהיא ההפך של הנפרדות, ומאחר שהעולם שלנו הוא עולם של נפרדות, לכן האדם מרגיש בתוכו מאבק בין השכל של האחדות לבין השכל של הנפרדות. וכמובן ... שום התהפכות כלשהי. והאחדות של אמת, היא טובה באמת. משום שהיא לא נגד ולא שוללת את הנפרדות כלל. אלא היא רק משדרגת ומעצימה והופכת את הנפרדות לחוויה טובה. כי מי שאינו מחובר לאחדות האמיתית, אצלו הנפרדות היא הגיהנום. וכאשר ... ויש כאן דבר והיפוכו, כי אם הוא בוחר את זה, אז זה לא רע. ואעפכ זה נגד רצונו, ואעפכ הוא בוחר את זה. אבל כל זמן שהאדם לא בוחר בבחירה חופשית ומלאה, שיהיה לו צמצום ורע, הרי שהוא רוצה לבטל את הרע, ושיהיה לו יותר טוב. כי ... ובאחדות של אמת שהיא פנימית באמת, לפני האני של האדם, אין שום התנגדות בינה, לבין שום מחשבה רצון וכולי. משום שהיא נמצאת לפני כל הדברים, ומכילה את כל הדברים. ואיך לזכות לאחדות הזאת? תשובה: על ידי אמת. כי האמת היא שהדבר ...

... וכאשר המטרה המוגדרת היא, שהאדם ישיג משהו ללא מאמץ, ממילא זה אומר, שהאדם לא יכול לעשות שום דבר כדי להשיג את הדבר הזה. משום, שכל עשייה, נוגדת את מהות המטרה. כי המטרה, היא להשיג את הדבר, ללא כל עשייה. ולכן האדם לא ... בשום דרך, אושר ללא כל מאמץ, באמצעות מאמץ כלשהו. וכיוב לעניין חיפוש האמת המוחלטת, שהיא אמת שאינה מוגדרת. כי אם הדבר מוגדר, הרי שיש לו ניגוד ששונה ממנו. ואם יש לו ניגוד ששונה ממנו, אז הוא לא מוחלט. ולכן, האמת המוחלטת, היא דבר שלא ניתן ...

... להורג באכזריות, ולעשות איתם שלום אמיתי ולהכיל אותם? ועוד נושאים שונים. והעניין הוא, כי האדם סובל רק בגלל החוצפה ועזות הפנים שיש לו, לעמוד נגד המציאות, ולקטר ולהתלונן ולשקר, שיש במציאות שלנו רע. והמציאות רוצה ... ובחוצפתו, רוצה שהמציאות תהיה אחרת. ולכן האדם סובל. אבל, יש חוצפה טובה שהיא הכרחית. והיא שהכרחי שלאדם תהיה עזות פנים וחוצפה, לא לפחד ולעמוד נגד החצופים האמיתיים ואלו שהם עזי פנים באמת, שמבזים את המציאות ושמוצאים ... וסובל סתם. ומי שרוצה לחזור ולהיות המלך, דהיינו, לחזור ולחוות את זה שהוא עצמו המלך, עליו למצוא את החוצפה ואת עזות הפנים שבו, ולהשתמש בהם נגד עזות הפנים והחוצפה שבו, שמתנגדים לרצונו העצמי. כי כל מה שקרה קורה ... רק בגלל החוצפה ועזות הפנים שיש לו, לשקר ולומר שיש נפרדות וחיסרון. ועל האדם, לחזור ולהיות המלך, על ידי זה שהוא ישתמש בחוצפה שלו, ויעמוד נגד אותם אלילי שקר, שהם המחשבות שיש בתוך האדם. ועל האדם לא לפחד מהשקר וממצח הנחש, אלא להיות חצוף ועז פנים כנגדו, ולעמוד נגדו עם מצח הרצון (כפי שביארתי במקום אחר), ולבטל את השקר, על ידי חוצפה ... הוא לא יצליח. כי בנקודת האמת, אין שום אחיזה לשקר כלל. ושם באמת האמיתית, האדם לא יכול לשקר את עצמו, גם אם הוא ממש רוצה. כי המוחלטות, אין לה ניגודיות והפך. ולכן לא ניתן לחשוב אחרת ממנה. והדרך של האדם להכיר ולזהות ...

... נפרדות. שכל אחד מהשכלים שבעולם, מפריד את עצמו ומגדיר ומבדיל את עצמו, משאר השכלים ששונים ממנו ומנוגדים והפוכים לו. אבל החכם האמיתי, הוא מלמד את האדם שכל אחר לגמרי. שכל שנמצא מחוץ לכל השכלים שבעולם, שכל שמכיל בתוכו בשלמות מוחלטת, את עצמו וגם את הניגודיות של עצמו, כישות אחת ממש. וכל זמן שנדמה לאדם, שיש עוד שכל בעולם, שיכול להועיל לו ...

... האחדות. והאדם הוא טועה ויישאר טועה, עד שימאס לו לשקר ולהטעות את עצמו. כי יש אחדות שקרית, שהיא הניגוד של הנפרדות. וכאשר האדם מתחבר לאחדות השקרית, אז הוא מתחיל לשנות את המעשים שלו כאן בנפרדות. כי ... מכילה בתוכה, את כל צורות החשיבה האפשריות באשר הן. ועל האדם להפסיק לנסות לחפש הגדרות ששוללות את הניגוד שלהן, אלא במקום זה על האדם לחפש אך ורק הבנה של אמת בלבד. והאדם לא צריך לשנות שום דבר במעשיו ...

... ההגדרות מתפרקות והתודעה מתפרקת והכל מתאחד וכולי. ולהטיל ספק באמת, פירושו, שהאדם לא יטה לצד אחד, יותר מאשר לצד הנגדי לו. ועל האדם להכיל בתוכו באופן שווה, את התפישה השכלית, ואת התפישה שמנוגדת לה. דהיינו, לנסות לשאול ולהבין באמת, האם באמת היש והאין הם נפרדים ומנוגדים זה לזה, או שמא הם ישות אחת. ועל האדם לשאול את ... שבה הכל אחד. דהיינו, שבה, גם השכל של היש והאין כאחד, וגם השכל של היש והאין כנפרד, שניהם שכל אחד ממש, למרות שהם מנוגדים. ובמילים אחרות, תפישת הנפרדות וגם תפישת האחדות ...

... המוחלט, היא נמצאת בכל ישות, של יש מוחלט וממשי. וכאשר האדם תופש את האחדות בצורה לא נכונה, דהיינו, שהאדם חושב שהאחדות, היא נפרדת מהנפרדות של העולם שלנו, ובצדק כנל, כי היא מנוגדת לצורה החיצונית של העולם ... לזהות אותו עפ החיצוניות שלו בשום צורה. משום שבחיצוניות שלו, הוא חי בנפרדות של ממש, שהיא ההפך הגמור של מה שהוא מלמד. כי החכם האמיתי מלמד את השכל של האחדות, אבל נראה שהוא חי בניגוד גמור לכל מה שהוא מלמד. ועצם זה שהחכם מלמד, זה עצמו נפרדות, וזה עצמו נוגד את האחדות. אבל כל זה נכון רק ...

... חוויה של צמצום, שהיא עונש אמיתי עבור האדם. כי האמיתות של האדם, הן כולן הגדרות. וכל הגדרה, היא חוויה של צמצום והגבלה. וככל שהאדם, נאחז יותר באמת מוגדרת, שהיא נפרדת ושוללת את הדעות שמנוגדות לה, כך האדם סובל יותר מהאמת השקרית שבה הוא נאחז. ומי שרוצה לחיות טוב באמת, ... שיש בתוך האדם, שהאדם מסוגל לחשוב בדעתו את ההפך שלה, הרי שהיא שקר עצמי. וכל דבר שנדמה לאדם כמשמעותי, הרי שביחס לאמת המוחלטת, הוא שקר. כי אם יש לו משמעות, הרי שהוא מקבל את משמעותו, מהניגוד ומהשונה ממנו, ואכ הוא אינו ראשון, והוא אינו האמת המחויבת. ועל ידי זה שהאדם ...

... והאחדות הם דבר אחד ממש, הדבר הזה מרחיק את האדם במרחק אין סופי מהאחדות של המציאות. כי כל המציאות כולה, היא נגד האחדות. כי מהות האחדות, היא מחוץ ... לבין הנפרדות, אלא הכל אחד ממש. ואז האדם חי בנפרדות ובאחדות בו זמנית ממש. וכאשר האדם מבין עד כמה האחדות היא הניגוד של הנפרדות, אז הוא קרוב מאוד להבין ...

... כנל, אבל מצד שני המציאות שלנו היא גם רק לא קיימת בכלל. לא כמשהו ממשי ולא כאשליה. וזה דבר שהוא נגד השכל. כי כיצד יכול להיות שהיא לא קיימת בכלל, אפילו לא כאשליה, ואפילו לא כאפשרות, ואפילו לא כפוטנציאל. כי איך אפשר לומר שגם הפוטנציאל של הדבר לא קיים, ושאפילו ... לא להיות קיים, כאשר העדר הקיום שלך, נפרד מהקיום שלך, גם זה עדיין נחשב לקיום, שמוגדר על ידי ההפך והניגוד שלו. והעדר הקיום המוחלט, הוא ההבנה שגם רק יש וגם רק אין וגם רק יש ואין וגם אין יש ואין אין, והכל אחד ממש. שזהו המקום שבו היש והאין מאבדים את המשמעות שלהם ...