במי הכל תלוי, להתקרב או להתרחק, עבודה עצמית, עבודה פנימית, פרדוקס, בחירה חופשית, הכל תלוי בך, לא תלוי בך

... ולהצליח להסתכל על הרצונות שלו, כאילו הם של אדם זר, וכאילו הם אינם שלו, אלא הם קיימים בפני עצמם, ממילא הוא לא יהיה בחרדה, מכך שהמציאות תהיה נגד רצונו האישי. כי רצונו האישי, הוא כבר לא ממש אישי. ונחדד: כי בדברים האלו, צריך איזון. והשילוב של שני הניגודים ביחד, הוא האידיאלי. ושום צד, הוא לא יותר או פחות טוב, מאשר צד אחר. וכשם שהאדם צריך ... רגשית, עם הרצונות שלו, כך האדם צריך גם לדעת, לא להזדהות רגשית עם הרצונות האישיים שלו. והשילוב של שני הכוחות האלו, הוא הטיפול בחרדה והתרופה נגד חרדה, הטוב ביותר שיש בעולם. וכיצד יכול האדם להצליח להתנתק רגשית מהרצון העצמי שלו? תשובה: על ...

... שמרגילות את האדם לחשוב חיובי, למה גם הן, לא באמת עוזרות לאדם, אלא גם הן רק מזיקות לו? ונבהיר, כי כאשר מדובר על נזק שנגרם לאדם מטיפול פסיכולוגי בחרדה, או מטיפול נגד חרדה מכל סוג שהוא (מלבד הטיפול בחרדה שיתבאר להלן), הרי שהכוונה היא, שלמרות שכלפי חוץ נראה לפעמים שהטיפול בחרדה עובד, והאדם מתרגל להאמין בעצמו, לחזק את האמונה ... ולמה לפעמים טיפול פסיכולוגי בחרדה וכיוב, גורמים לאדם נזק ויוצרים אצלו הפרעות חרדה עמוקות בתת המודע שלו? משום, שכל השיטות (מלבד השיטה שאבאר להלן) שיש בעולם לטיפול נגד חרדה, כולן גורמות לאדם להיאחז באיזו אמונה כלשהי. כדי, לחפות על האמונה, שיוצרת אצלו את הפרעת החרדה. וכאשר האדם מתחיל להאמין באיזה דבר, כדי להתגבר על הפרעת ... מודרך שתצליח, אז בכך תתגבר על הפרעת החרדה שלך מפני קהל וכיוב. וכלפי חוץ, יש הרבה אנשים שיכולים לספר, שהם מרוצים ואפילו מאוד מרוצים מהטיפולים הפסיכולוגיים שהם טופלו נגד חרדה. ויש הרבה אנשים שיכולים להעיד, שטיפול פסיכולוגי נגד חרדה, עזר להם, והצליח לגרום להם להתגבר על החרדה, ולצאת מהפרעת החרדה שלהם. אלא, שמי שיסתכל על העניין בעין אמיתית ומתוך הסתכלות כנה באמת, בלי אינטרסים להגן על ... וכאשר האדם מבין שהוא רוצה זוגיות ואהבה, וגם מבין שאולי ינטשו אותו ואולי יבגדו בו, על ידי זה נוצרת אצל האדם חרדת נטישה חרדת בגידה וכיוב. ולפעמים, טיפול פסיכולוגי נגד חרדה, מלמד את האדם לדעת להיות בטוח בעצמו, ולבטוח בסביבתו, ולא לפחד להיפגע. והטיפול הפסיכולוגי, מתעסק בעיקר בהחלשת ההבנה של האדם, שאולי המציאות לא תהיה כרצונו. כי הטיפול הפסיכולוגי חשיבה חיובית וכיוב, מנסים לגרום לאדם להסתכל על היתרונות שלו וכיוב, ולא לפחד מכך שהמציאות תהיה נגד רצונו. על ידי הדחקת המחשבה, שאולי המציאות תהיה נגד רצונו. וכל מי שיש לו מעט שכל בקודקודו, מבין, שהאדם לא יכול להיפטר לגמרי מהמחשבה שאומרת לו, שאולי המציאות תהיה נגד רצונו. ולא משנה כמה חשיבה חיובית האדם יחשוב, ולא משנה כמה אמונה עצמית וביטחון עצמי יהיו לאדם, ולא משנה כמה אהבה עצמית האדם יאהב את עצמו, ולא משנה כמה טיפולים ... מכל, שאותו האדם לא רוצה שיקרה. ומי שמדחיק את החרדה פוביה פרנויה שלו, על ידי זה שהוא מנסה לשכנע את עצמו, שהמציאות תהיה כרצונו, ושאין לו מה לחשוש מכך שהמציאות תהיה נגד רצונו, הרי שבעצם הוא רק מדחיק את האמת, שאכן המציאות יכולה להיות נגד רצונו. ואז, הוא גם נשאר עם החרדה המקורית שלו ועם הפחד הראשוני שלו. אבל בנוסף, יש לו עכשיו עוד חרדה מודחקת ועוד פחד מודחק נוסף. והוא, לגלות שהאמונה שלו בעצמו, היא שקרית. כי, מי שמאמין מפחד! ממה? את האמונה לאבד! (בניגוד ל: מי שמאמין לא מפחד). דהיינו, מי שסובל מחרדה, ומתמודד איתה על ידי אמונה כלשהי, אז ממילא הוא מפחד לאבד את האמונה שלו, ולחזור לסבול מחרדות. כי את האמת, שהמציאות יכולה להשתנות נגד רצונו של האדם, אי אפשר להדחיק על ידי הכחשה עצמית. וטיפול פסיכולוגי בחרדה, שמלמד את האדם להאמין בעצמו ולא לפחד, הוא בעצם לא מעלים לאדם את החרדה בשורשה, אלא רק ... לאדם. ואם הפסיכולוגים לא מצליחים לעזור לאדם. כגון לדוגמה, אדם שסובל מחרדה קשה פוביה קשה פרנויה קשה וכיוב, אז הם שולחים את האדם לפסיכיאטר. שאולי הוא ייתן לאדם תרופות נגד חרדה, ואולי איזו תרופה נגד חרדה, אולי היא תעזור לאדם. כי יש אנשים, שתת המודע שלהם, לא נותן להם להדחיק את האפשרות שהמציאות תהיה נגד רצונם. ואז ממילא הטיפול הפסיכולוגי, לא מצליח להוציא את האדם מהחרדה הקשה שלו. כי פתי, שמאמין לכל דבר, הוא מאמין שהוא יצליח במבחן ויצליח להשיג את הרצון שלו. ואז ... החרדה שלו. והפסיכולוגים, לא ממש מצליחים לעזור לו. ואז הם מגדירים שיש לו הפרעת אישיות, ונותנים כל מיני שמות שונים ומשונים להפרעת החרדה שלו, ומציעים לו טיפול תרופתי נגד חרדה וכולי. ונמצא אם כן, כי אחרי טיפול פסיכולוגי בחרדה, האדם סובל עכשיו בתת המודע שלו, משתי חרדות. 1 - החרדה הראשונה, שבגללה הוא הגיע לטיפול הפסיכולוגי. שהיא ... העצמי שלו, שרוצה שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת, כל זמן שהוא רק מדחיק את הפחד שלו, הרי שבעצם הוא רק מוסיף לעצמו עוד הפרעות חרדה לחיים שלו. ועוד נחדד, כי עצם הטיפול נגד חרדה שהאדם מקבל, הוא עצמו מחזק אצל האדם את המחשבה, שהחרדה שלו באמת מוצדקת, ושהוא צריך לטפל בה. לדוגמה: טיפול שמנסה לשכנע את האדם להאמין בעצמו, שהוא יצליח ... החרדה לגמרי, ולמרות שהיא רק יוצרת עוד חרדה מודחקת נוספת? תשובה: כי הם פשוט לא מכירים דרך אחרת, שהיא הדרך שאבאר אותה עכשיו. והדרך הטובה ביותר לטיפול בחרדה, והתרופה נגד חרדה הטובה ביותר, היא לטפל בשורש של החרדה, שהוא הרצון העצמי של האדם. שהאדם רוצה, שהמציאות תהיה דווקא כך, ולא אחרת. והטיפול בחרדה הזה, אומנם הוא נראה הרבה יותר ... ביותר. ולטפל בחרדה בשורשה, זה, על ידי זה שהאדם עוקר את הפחד בשורשו. דהיינו, שהאדם מביא את עצמו למצב, שבו, גם אם יקרה לו הדבר הגרוע מכל, עדיין הוא לא יפחד מכך ולא יתנגד לכך. וזה אפשרי, על ידי השתוות הרצון, בין רצונו של האדם, לבין המציאות. שהאדם רוצה את המציאות כפי מה שהיא, בלי שום תנאים כלשהם. כי כל זמן שהאדם לא מיישר קו עם ... החרדות וההפרעות הנפשיות שיש לו. וההבנה של האדם, שמצד האמת המוחלטת, הכל אחד. דהיינו, שאין טוב או רע, אלא הכל שווה באותה המידה ממש, ההבנה הזאת, טובה יותר מכל התרופות נגד חרדה שיש בעולם, וטובה יותר מכל טיפול פסיכולוגי בחרדה, כזה או אחר, ומכל אמונה של חשיבה חיובית וכיוב. ונחדד: שגם אחרי שיש לאדם את ההבנה הזאת שהכל אחד והכל טוב ורע באותה המידה ממש, גם אחכ יש לאדם רצונות שהמציאות תהיה כך או אחרת. וגם אחכ יש לאדם חרדה, אולי המציאות לא תהיה נגד רצונו. אלא, שאחכ החרדה נרגעת ברמה הפנימית ביותר של תת המודע של האדם. על ידי ההבנה של האדם, בתת המודע שלו, שהכל אחד ממש. ובסיכומו של דבר, הטיפול בחרדה הטוב ביותר שיש בעולם, והתרופה נגד חרדה הטובה ביותר שיש בעולם, היא, שהאדם אומר לעצמו, את האמת, את כל האמת, ואך ורק את האמת. דהיינו, האמת היא, שאני רוצה שהמציאות תהיה כך ולא אחרת. האמת היא, שאני ...

... ממילא נוצרות אצלו לפעמים, הפרעות חרדה קשות. ולמה? כי הוא עוד לא יודע לאזן, את הפחדים שלו, עם ההבנה שלו, שהוא לא צריך לפחד. זא הוא לומד לפחד מהכלב, אבל עוד לא מבין שהוא לא צריך לפחד ממנו כשהוא קשור וכיוב. בניגוד לאדם בוגר, שרואה את שני הצדדים של המטבע. שגם אפשר לפחד מהכלב, וגם אפשר לא לפחד ממנו כאשר הוא קשור. והילד שלא רואה את כל התמונה המלאה, מפחד ...

... עצמית שנובעת מסיבות כלשהן, דהיינו, משכל כלשהו, ומשיפוטיות כלשהי, היא לעולם לא יכולה להיות בשלמות. כי תמיד יש גם חסרונות כלשהן. ויש גם את נקודת המבט הנגדית, שבה האדם לא שופט את עצמו, ולא מעריך את עצמו לפי שיפוטיות של טוב ורע. שזה בעצם להתייחס לעצמך, בלי להשתמש בשכל של השיפוטיות שמבדילה ...

... לכך, מסיבות שונות. וכמובן, שגם זה במינונים שונים ובעוצמות שונות. והרעיון הוא, שיש שתי נקודות מבט מנוגדות, שבהן תלוי, האם האדם יהיה אפתי, או יגלה עניין ויתעניין בדבר כלשהו. ונקודת המבט הראשונה אומרת, שיש טוב ורע. ושיש בעולם דברים שהם טובים יותר וטובים פחות. ושכל דבר ... אחד ושהכל שווה תמיד, וששום דבר לא טוב יותר או טוב פחות משום דבר אחר. אבל בו זמנית, צריך גם את הגישה הנגדית, שאומרת, שכן אפשר לשנות, כדי לעשות את המציאות לטובה יותר. או במילים אחרות, אפתיה אדישות שאננות חוסר חשק חוסר אנרגיה וכיוב, הם גם טובים מאוד, והם יכולים לנבוע גם ... ואפתיות כלפי המציאות. ואפתיה, לא נובעת דווקא בגלל סיבה כלשהי בלבד, אלא היא יכולה לנבוע משתי סיבות מנוגדות, בו זמנית, במינונים שונים. ובסיכומו של דבר, אפתיה היא לא טובה יותר או פחות, מאשר לגלות עניין בכל דבר. השאלה היא רק במינונים השונים, ובשילוב של שני הניגודים כנל. ...

... ממנו. כי מי שיש לו אינטרסים אישיים, הרבה פעמים הוא לא רואה את כל התמונה המלאה, בגלל ניגוד אינטרסים שלו, עם חלקים שונים בתמונה המלאה. ומי שיצליח לפתח חשיבה ...

... פשוט מרוצה מהמציאות כפי מה שהיא. שאז במקרה כזה, אין לאדם סבל כלשהו. כי כאשר אין התנגדות רצון של האדם עם המציאות, אז ממילא האדם לא יכול לסבול. ואפשר להגדיר אדם כזה, כמאושר. אבל צריך לשים לב לכך, שההתאמה שבין הרצון של האדם לבין המציאות, הופכת להיות ... תתאים לרצון שלו. כי האדם לא רוצה לסבול, ולא רוצה להרגיש רע. ואם המציאות היא נגד רצונו של האדם, אז הוא מרגיש רע. ולכן האדם רוצה שהמציאות תתאים לרצון שלו. אבל, אם המציאות תתאים לגמרי ובשלמות לרצון של האדם, אז גם האדם כבר לא ירגיש יותר שום סוג של תחושה הנאה וכיוב. כי כבר אין לו את הניגוד הרגשי, לדעת להבדיל בין טוב לבין רע. כי כאשר הכל כרצונו של האדם, עד שהאדם לא מסוגל אפילו לחוות סוג של חוסר שביעות רצון מהמציאות, אז כבר האדם לא יכול ליהנות, מכך ...

... לנסות לראות תמיד את שני הצדדים של המטבע. כי למטבע, יש שני צדדים. דהיינו, כל דבר בעולם, ניתן לראות אותו ולהסתכל עליו מנקודות מבט שונות, ואפילו מנקודות מבט מנוגדות והפוכות. כי כל דבר בעולם, יש בו גם יתרונות וגם חסרונות. וכל דבר שנראה כחיסרון לאדם אחד, יכול להראות כיתרון לאדם אחר וכולי. ומאחר ... לדעה שלו, אז בעצם הוא רואה רק צד אחד של המטבע. ועל האדם להבין, שהדעה שלו, היא תמיד גם נכונה, מנקודת מבט מסוימת. אבל תמיד, יש גם עוד נקודות מבט אחרות, שהן מנוגדות לגמרי, לדעה שיש לו באותו הרגע. וגם הן נכונות, בדיוק כמו שהוא צודק בדעה שלו. והכל תלוי, אך ורק בנקודת המבט של האדם. וכאשר יש לאדם ... איזה דבר, האדם מוכרח להטיל ספק בדבר, ולשאול את עצמו, אולי ההפך הוא הנכון? דהיינו, אולי דווקא ההפך ממה שאני חושב, אולי דווקא הוא הנכון? ואולי, דווקא הדעה המנוגדת לדעה שלי, אולי דווקא היא נכונה? ומי אמר שאני צודק? ואולי, גם ההפך נכון באותה מידה? ואולי, רק ההפך נכון ואני טועה לגמרי? וברגע שהאדם ... דבר הוא לא טוב ולא רע. זא זה שהאדם מצליח להסתכל על המטבע משני הצדדים בו זמנית, זה מה שגורם לכך שהוא כבר לא יראה את המטבע בכלל. כי כאשר חושבים על שני דברים מנוגדים בו זמנית, בעצם לא חושבים על שום דבר מוגדר. וכאשר האדם רואה את כל הצדדים של המטבע בו זמנית, אז ממילא הוא מצליח לראות גם נקודת מבט חדשה נוספת, שהיא נקודת מבט, שבה אין שום ניגוד בין שני הצדדים של המטבע, אלא שני הצדדים הם ישות אחת, והכל אחד ממש. ...

... במטרה, דבקות במטרות, מטרות מנוגדות, השגת מטרות, להשיג מטרות, יעדים ומטרות ובו יתבאר, מהי התמקדות במטרה? מהי נחישות אמיתית? מהי דבקות במטרה? וכיצד להיות ממוקד במטרה שלך? והעניין הוא, שכאשר ... אליו לב, זה שהוא לא פועל בניגוד למטרה שלו. כגון לדוגמה אדם שרוצה להיות בריא, שעליו לוודא שהוא לא עושה פעולות, שנוגדות את המטרה שלו. או לדוגמה, לאכול אוכל משמין, תוך כדי תהליך של ירידה במשקל ושל דיאטה וכיוב. כי הדבר הטיפשי ביותר, הוא לעשות פעולה, שנוגדת את המטרה שלך, ושמרחיקה אותך, מהמטרה שאותה אתה רוצה להשיג. ונחדד: שלפעמים יש לאדם כמה מטרות שונות בחיים, בו זמנית. ולפעמים המטרות האלו, נוגדות אחת את השנייה. כגון לדוגמה אדם שרוצה להיות בריא. אבל בו זמנית, הוא גם רוצה להרגיש שהוא חופשי לאכול מה שבא לו, גם אם האוכל הוא לא בריא. שאז במקרה כזה, יש התנגדות, בין המטרות השונות. ואז כמובן, האדם לא משיג באמת, את אף אחת מהמטרות שלו. ועל האדם להתבונן היטב ולראות, שאין לו מטרות מנוגדות, שמרחיקות אותו מהשגת המטרות שלו. דהיינו, על האדם להתבונן היטב אל תוכו, ולוודא שהוא לא שם לעצמו רגל, ולא מכשיל את עצמו (מה שנקרא הכשלה עצמית), מלהשיג את ... שלו, על ידי זה שיש לו מטרות מנוגדות, שסותרות אחת את השנייה. ואם האדם מגלה שיש לו מטרות מנוגדות, עליו להבין, שאו שהוא לנצח יישאר בתוך מצב של קונפליקט בין המטרות שלו, או שהוא יגדיר לעצמו מטרה כלשהי, שאותה הוא ינסה להשיג, ויוותר על שאר המטרות המנוגדות שלו. אחרת, הוא לעולם לא יוכל להגיע לשביעות רצון אמיתית, כי תמיד יהיו לו מטרות מנוגדות, שאותן הוא לא מצליח להשיג. ואיך האדם יכול לעשות סדר במטרות שלו? את זה כבר ביארתי במקום אחר. כך שהדבר הראשון שהאדם צריך לשים אליו לב, כאשר יש לו מטרה ... הוא, שהוא לא עושה פעולות, שנוגדות את השגת המטרה שלו, ושמרחיקות אותו מהשגת המטרה שלו. והדבר השני שהאדם צריך לשים אליו לב, הוא, שהוא לא עושה דברים, שהם לא מועילים לו להשגת המטרה שלו. ... על דברים שגם אם הם לא מנוגדים למטרה שלו, הרי שהם לא מועילים לו להשגת המטרה שלו. כגון לדוגמה, אדם שנמצא בקרב ובמלחמה. שברור, שהוא לא ימסור מידע רגיש לאויב, כי זו פעולה שנוגדת את המטרה האישית שלו, שהיא לנצח את האויב. אבל, מי שרוצה לנצח בקרב, לא רק שאסור לו לעשות דברים שיכשילו אותו, אלא שהוא צריך להתמקד כל הזמן, בלעשות רק דברים ... הראשון הוא, אל תעשה דברים שנוגדים את השגת המטרה שלך. והדבר השני הוא, אל תעשה דברים, שלא משרתים את השגת המטרה שלך. כי גם לעשות דברים שלא משרתים את השגת המטרות שלך, גם זה נוגד את השגת המטרה שלך, כי זה בזבוז משאבים נפשיים וכולי כנל. אבל יש כאן עוד רמת מיקוד גבוהה יותר, והיא, שכאשר האדם רוצה להשיג איזו מטרה, הרי שלא רק שאסור לו לעשות דבר שנוגד או שלא משרת את המטרה שלו, אלא שאסור לו אפילו להזדהות עם רצון אחר, שהוא לא הרצון שלו להשיג את המטרה שלו. לדוגמה: חיילים בקרב, שהם נחים כדי לאגור כוחות למען ... כך שאפילו הזדהות עם מחשבה מנוגדת להשגת המטרה, גם היא מרחיקה את האדם מהשגת המטרה. דהיינו, אפילו מי שעוברת לו מחשבה בראש, שמטילה ספק בחשיבות של השגת המטרה שלו, אפילו זה עצמו, מחליש את האדם, ...