... להגיע למצב של אושר פנימי יציב יותר. לדוגמה, כאשר אדם סובל מחיסרון מסוים, הוא סובל משום שהוא מרגיש שיש ניגוד בין מה שיש לו לבין מה שאין לו. אם הוא היה רואה את כל המציאות כמחוברת, הוא היה מבין ...

... הנחות יסוד, אמונות ותפיסות חיים. איך להגיע לתשובה מוחלטת, והאם זה אפשרי? אליעד טוען שכן אפשרי להגיע לתשובה מוחלטת, בניגוד לדעה של רוב האנשים שזה בלתי אפשרי. הוא אומר שכדי להבין את הדברים ברמה המוחלטת, יש להתחיל מתהליכים קטנים ...

... תחושת כפייה. מהי כפייה ומה קובע אם פעולה נכפתה עלינו? אליעד מפרק את מושג הכפייה. כפייה מוגדרת כפעולה שנעשית בניגוד לרצון שלנו. הוא נותן דוגמה ברורה: אם אדם אוכל כי הוא רעב, יש כאן סיבה לפעולה, אבל האם הפעולה ... כפויה עליו או לא? התשובה תלויה בפרשנות של האדם לסיבה זו. אם האדם ירגיש שהרעב מחייב אותו לאכול והוא מתנגד לכך, תיווצר תחושת כפייה. אבל אם הוא מקבל את הסיבה ורוצה לאכול, אין תחושת כפייה. האם פעולה הנעשית מתוך ... תלויה בהתייחסות של האדם לסיבה: אם האדם מקבל את הסיבה, הוא יחווה תחושה של בחירה. לעומת זאת, אם האדם מתנגד לסיבה אך עדיין מבצע את הפעולה, הוא יחוש כפייה. אליעד מציין שאין דבר כזה פעולה בלי סיבה. לכל פעולה ... אין גם כפייה מוחלטת. בכל פעולה שאדם עושה, יש תערובת של תחושת בחירה ותחושת כפייה, וההבדל הוא רק במידת ההתנגדות הפנימית של האדם לסיבות הקיימות. האם אפשר לרצות משהו בלי סיבה בכלל? אליעד מסביר שלא ניתן לרצות משהו ללא ... כפייה. כאשר אנחנו מזדהים עם סיבה מסוימת, נרגיש שבחרנו בה, אבל כאשר אנחנו חשים שסיבה מסוימת נכפית עלינו ואנחנו מתנגדים אליה, נחווה זאת ככפייה. הוא מביא דוגמה של תסמונת טורט - אדם שמזיז את ידו באופן בלתי רצוני וללא סיבה ברורה. פעולה כזו אינה נחשבת לבחירה חופשית משום שאין לה סיבה מודעת. אך אם האדם חש שהיה יכול להתנגד לפעולה ועדיין מבצע אותה, הוא יוכל לחוות את הפעולה כבעלת סיבה, אפילו אם אינה מודעת לחלוטין. מהי ההגדרה הנכונה ...

... מנקודת מבט של ההיפוך שלה. כלומר, לא להינעל על פרשנות אחת בלבד, אלא להבין תוך כדי השיחה את המשמעות הנגדית או האלטרנטיבית של כל משפט שנאמר. תרגול נוסף המוצע הוא ניתוח שיחות לאחר שהן מסתיימות. על האדם להקליט או ...

... מבט אחרת. הסיבה לכך שאין טוב ללא רע או רע ללא טוב היא משום שכל דבר מוגדר על פי ניגודו. לדוגמה, אליעד מסביר שאדם שנמצא בזוגיות חווה מצד אחד יתרון של אהבה, אך מנגד חיסרון של פחד מאיבוד אותה אהבה. כל מושג, כמו אהבה או זוגיות, כולל בתוכו את ההיפך שלו - לכן ... ולהפך. הדוגמה המוחשית ביותר שנותן אליעד היא בנושא זוגיות. בזוגיות יש יתרונות ברורים כמו תחושת אהבה, ביטחון וחום, אך מנגד יש גם חסרונות ברורים כמו מחויבות, פחד מפרידה ואובדן חופש. הוא מוסיף שככל שמתקרבים להתבוננות עמוקה יותר, מגלים שהאהבה ... וגם חוסר משמעות? אליעד מדבר על פרספקטיבה נוספת, מתקדמת עוד יותר, שבה האדם מסוגל לראות בו זמנית שני מצבים מנוגדים לחלוטין - גם מצב שבו לדברים יש משמעות וגם מצב שבו שום דבר לא משנה. הוא מסביר כי דווקא ...

... לו נקודת השוואה. מדוע תמיד קיימים יתרונות וחסרונות באותה המידה? הסבר נוסף שאליעד נותן הוא כי כל מציאות מורכבת מניגודים השווים בעוצמתם. אם לא היה רע, לא היה טוב. אם לא היה חיסרון, לא היה יתרון. המערכת בנויה כך ...

... ההוכחה בוויכוחים? אליעד משתמש במושג נטל ההוכחה כדי להסביר כיצד לנצח בוויכוחים פנימיים וחיצוניים. בכל ויכוח ישנן שתי עמדות מנוגדות. כאשר אדם רוצה להוכיח צד מסוים, הוא חייב לשים את נטל ההוכחה על הצד השני. לדוגמה, אם אדם לא ... למה לא. על ידי כך, אתה מעביר את חובת ההוכחה אליה, והיא נחלשת מכיוון שאינה יכולה לספק הוכחות מוצקות נגד רצון פשוט ואבסולוטי. האם יש רצונות מחויבים באמת? אליעד מסביר שהרצון היחידי שהוא באמת מחויב, הוא הרצון הראשוני ביותר ... נשען על אמונה פנימית שכאב הוא רע. אם תחקור את האמונה הזאת, תוכל אפילו לערער עליה. מה עושים כשהשכל מתנגד לשכנוע העצמי? אליעד נותן דוגמה נוספת על אדם שרוצה להרים משקולת כבדה, ואומרים לו להתחיל להתאמן עם משקל קטן ... הגיוני של המחשבה הקיימת (לדוגמה, לרצות דווקא את ההפך ממה שנראה לך טבעי). העברת נטל ההוכחה לצד השני (לרצון הנגדי) ולדרוש הוכחה להיגיון שלו. תרגול חוזר ועקבי של ההיפוך הלא הגיוני, עד שהמוח מאמץ את האמונה החדשה באופן טבעי. ...

... לא ירצה כסף, ודווקא ינסה להיפטר ממנו. מכאן נגזרת מסקנה חשובה: האושר והסבל מתקיימים רק משום שכל מצב מהווה ניגוד למצב האחר. ללא הניגודיות בין טוב לרע, אף אחד מהמצבים לא היה קיים בפני עצמו. מדוע לא נוצרנו מראש במצב של אושר מוחלט? ... הכל טוב לחלוטין? גם מצב שבו הכל טוב באופן מוחלט אינו יכול להימשך לנצח. הסיבה לכך היא שהמוח זקוק לניגודיות, וכאשר הכל מושלם, האדם כבר לא יוכל להרגיש הנאה משום דבר, מכיוון שאין לו למה להשוות את הטוב שהוא חווה. במצב כזה, תיווצר שוב חוסר משמעות לקיום, כי אם האדם והמציאות זהים לחלוטין ברצונותיהם ואין ביניהם ניגוד או הבדל, החוויה האנושית תאבד את משמעותה לחלוטין, והאדם לא יוכל להמשיך להתקיים כאדם. למה אנשים מתאבדים? אליעד מנתח גם את הסוגיה של התאבדויות. הוא טוען שאדם שרוצה להתאבד בעצם נמצא במצב שבו הוא חווה שהמציאות נגד רצונו. אבל הוא מוסיף הערה חשובה: אדם שבאמת ובתמים היה רוצה להפסיק להתקיים, היה עושה זאת ללא היסוס ובקלות, ...

... הרגשות והתחושות, ואלה לפעמים חזקים מההיגיון עצמו. הוא אומר שאפילו אם ההיגיון יאמר משהו מסוים, האדם עדיין יכול לפעול בניגוד להיגיון, משום שהתחושה שלו אומרת אחרת. הוא מסביר שכך נוצרת הסתירה הפנימית אצל האדם, שאינו בטוח לגמרי בשום דבר, ...

... למה? כי בשכלו הוא לא מחויב למות באופן מוחלט, תמיד יכול להיות שאולי יהיה פתרון שימנע את מותו. זאת בניגוד לעובדות לוגיות מוחלטות, כמו שאי אפשר להכניס מטר לתוך סנטימטר - דבר שהוא מוחלט לגמרי ואין לגביו ספק. לכן, ... שהוא לא יקבל את זה זה בגלל שההבנה שהוא הולך למות היא לא מחויבת מצד השכל לכן הוא יכול להתנגד לזה ולא לרצות למות לעומת זאת ההבנה שתמיד יש חיסרון היא מחויבת מצד השכל ולכן שמה אולי אם נאמר שהוא ישתכנע מצד השכל שתמיד יש חיסרון אז אולי לזה הוא לא יכול להתנגד. ש: למה מצד השכל הוא לא מחויב למות? אליעד: כי למה שהוא יהיה מחויב למות יש חוק פיזיקלי שאומר ... חייב למות הוא עדיין לא רוצה למות זה לא הוכחה לכך שאם נגיד לו משהו שמצד השכל מחויב שהוא יתנגד לזה אבל אף על פי כן אני אומר שגם אם זה מחויב מצד השכל זה לא מחויב כי עדיין ...