... הניגודים , לעצור את החשיבה, במה אתה הכי בטוח, לא לדעת שום דבר, ... נדרש להבדיל בין שני הקטגוריות הללו, ולהפסיק לחשוב שהן באמת נפרדות. מה הכוונה באחדות הניגודים? אליעד מסביר את העקרון של אחדות הניגודים, שבו אין באמת הבחנה בין שני הקטבים הקוטביים של מציאות. הוא מציין שמאחורי כל פער בין ניגודים יש סיבה עמוקה יותר שמחברת את שני הצדדים. בשיח הפנימי ... - טוב ורע, יש ואין - כשבפועל הם אינם שונים. בסופו של דבר, כשאנחנו לא מבחינים בין ניגודים , אנחנו מסוגלים להבין את העולם בצורה שלם יותר. למה ... כיש או אין, אנחנו בעצם מגבילים את יכולתנו להבין את המהות האמיתית של הדברים. אחדות הניגודים אין הבדל בין יש לאין? לשאול אם יש הבדל? איך להשתיק את ...

... למשל, מצד אחד אלוהים מתואר כבעל יכולות בלתי מוגבלות, מצד שני, הוא למעשה לא יכול לעשות דבר. הסיבה לכך היא שאלוהים מחוץ לזמן, מחוץ למקום, ללא צורה וללא ניגודים. אליעד מסביר שבמצב כזה, שבו אין הפכים ואין הגדרות, אי אפשר לבצע שום פעולה. דווקא האדם, שהוא מוגבל ומצומצם, יכול לפעול בעולם כי יש לו הפכים וניגודים , מה שמאפשר לו לנוע וליצור. לעומת זאת, אלוהים הוא חסר כל יכולת פרקטית. כך, ההגדרה של כל יכול מאבדת את משמעותה המקובלת ... כביכול את האדם, כדי שבאמצעות האדם הוא יוכל לבצע פעולות ולהביע את עצמו. אלוהים, במצבו המוחלט, אינו יכול לבצע שום פעולה ולכן הוא זקוק ליצורים מוגבלים ובעלי ניגודים - כמו בני האדם - שדרכם הוא יכול לפעול ולהביא לידי ביטוי את עצמו בעולם. באופן זה, לאדם יש משמעות קריטית עבור אלוהים, כי ... הכי איטי, ובמצב של חוסר פעולה מוחלט. אלוהים הוא מעל להגדרות האנושיות, מחוץ לזמן, מחוץ למקום וללא שום פעולה. התכונה המוחלטת של אלוהים כוללת בתוכה את כל הניגודים האפשריים, ולכן אי אפשר באמת להעריץ או לשאוף רק לצד אחד של האלוהות, מבלי לקבל את ההפך שלו. התובנה הזו של אליעד מובילה להבנה ...

... שבה יש טוב מוחלט ללא רע. תפיסת הניגודים בעולם שלנו במציאות שאנו חווים, אין טוב בלי רע. אנו תמיד תופסים תופעות והגדרות בתנאי ניגודים: חושך ואור, רעב ושובע, טוב ורע. כל תופעה או תכונה מתקיימת רק בהקשר שלה, ביחס לניגוד שלה. היגיון זה הופך את השאלה אם יכול להיות טוב ללא רע לשאלה שמעמידה את הבסיס ההיגיוני שלנו למבחן. ... מהו טוב, כי הוא לא יחווה את הניגוד. האם ניתן לדמיין טוב בלי רע? כשהמרצה מנסה להעמיק בשאלה, הוא טוען שגם ברמה הדימוי, קשה לדמיין מצב ... ייתכן שיש מציאות שבה לא נדרשים ניגודים כדי לקבוע את המצב, ויתכן ששם טוב מוחלט יכול להתקיים. בסופו של דבר, אליעד מציע כי מדובר בנושא מאוד ... - מה זה אומר? איך להתנתק מהניגודים ולהגיע להרגשה טובה? מהי לוגיקה וכיצד היא משפיעה על תפיסת המציאות? האם יכול להיות טוב בלי רע ביקום ... קיים טוב מוחלט ללא רע? תפיסת הניגודים בעולם שלנו לפי ההיגיון שלנו, נראה שלא יכול להיות טוב בלי רע, כשם שלא יכול להיות חושך בלי אור או ... שאנו חווים בעולם, יש שני צדדים מנוגדים. הדבר נכון לכל ההיבטים של הקיום - לכל תכונה או תופעה יש צד נגדי, ולכן לא ניתן להפריד ביניהם. ... כלומר, מחוץ לחוקי ההיגיון והניגודים שאנו מכירים. בתוך חוקי המציאות הרגילים, הדבר בלתי אפשרי. אך מחוץ למסגרת ההיגיון, אולי יש דרך להגיע לתודעה שאינה תלויה בניגודים, שבה ניתן לחוות מציאות אחרת. איך עושים זאת? זו כבר שאלה אחרת לחלוטין. למידע נוסף האם אפשר להרגיש ... - מה זה אומר? איך להתנתק מהניגודים ולהגיע להרגשה טובה? מהי לוגיקה וכיצד היא משפיעה על תפיסת המציאות? ...

... שלו לראות 2 דברים שונים כדבר אחד. שכל מוגבל רואה בשני הצדדים של המטבע שני ניגודים , במקום לראות בהם מהות אחת. כפי שכבר ביארתי מספר פעמים, מצד מהותה ...

... זה את שורש קיומו של השני, הוא בא לידי ביטוי בעוד המון תהליכים שונים. כי יש בעולם שלנו המון כוחות שונים שמנוגדים זה לזה. וכלפי חוץ נראה שהם קיימים זה לצד זה, למרות שהם שונים ומנוגדים זה לזה. אבל כאשר מעמיקים אל נקודת השורש שלהם, דהיינו, כאשר מחפשים את הסיבה ואת נקודת החוזק של כל אחד מההפכים האלו, רואים שמנקודת המבט של השורש של ההפכים, אין ... השורש של כל דבר, היא נקודת החוזק שלו. וכאשר מתקרבים לנקודת השורש של דבר כלשהו, על ידי זה נשלל הקיום של הצד הנגדי. כי בשורש של הדבר, לא יכול להיות שתהיה זכות קיום גם להפך שלו. כי אם בשורש יש זכות קיום גם להפך של עצמו, הרי שממילא הוא לא יכול להיות שורש חזק של הדבר. כי הוא עצמו כשורש מאפשר את הקיום גם של ההפך של עצמו. וכל המאבקים שיש בעולם בין כוחות שונים, כולם נובעים מכך שיש שני שורשים מנוגדים, שאף אחד מהם לא מוכן ולא יכול לאפשר את קיומו של השני. כי אם השורשים של הדברים היו מאפשרים זה את קיומו של זה, הרי שלא היה בעולם שום מאבק ושום הבדל בין שום דבר לשום ... שום מאבק שבא לידי ביטוי בחיצוניות של המציאות. וכאשר האדם חוקר ומחפש את השורש ואת נקודת החוזק של הכוחות השונים שמנוגדים זה לזה, לבסוף הוא מגיע לשני שורשים שאחד שולל את קיומו של חברו. כפי שאכן אמור להיות. כי מהותו של שורש הדבר, היא לשלול את הדבר שמנוגד לו. כי זה מה שמגדיר אותו. וזה דבר שהוא בלתי נתפש בשכל האנושי. כיצד זה יכול להיות שיש שני כוחות שווי ערך בכוחם, שכל אחד מהם הוא הניגוד של חברו. כי אם כוח אחד היה חזק אפילו בטיפה אחת יותר מחברו, הרי שהוא היה מעלים את חברו. ומכך שיש בעולם שלנו ניגודים והפכים, הרי שזה אומר שחייבים לומר שיש שורשים שונים שכל אחד שולל את ההפך שלו, והם בעוצמת כוח שווה. וכאשר האדם מחפש את האמת, אז האדם בעצם מנסה לגלות את השורש של ... מה השורש שלהם עצמם? והם עצמם חלק ממה הם? וככל שהאדם מנסה להעמיק ולנסות לגלות את השורש של ההפכים ושל הכוחות המנוגדים, כך בכל פעם הוא מגיע לשאלות חזקות יותר. כי בכל פעם הוא מגלה רמת עומק חדשה חזקה יותר, ששם רמת ההתנגדות של ההפכים גדולה עוד יותר. וזה בעצם המחסום השכלי של האדם, שהוא לא מסוגל לחשוב על דבר והיפוכו בו זמנית. כי מצד אחד האדם רואה שורש אחד חזק, ומצד שני האדם רואה גם את ... שלו, שגם הוא חזק. והאדם נמצא בתוך מלחמת עולם. כי הוא מבין בשכלו את שני השורשים האלו, ואף על פי כן הם הפוכים ומנוגדים זה לזה. כי כדי להבין את השורש של כוח כלשהו, לשם כך על האדם להכיל בתוכו את נקודת החוזק של הדעה האחת. ואז האדם מנסה להכיל בתוכו גם את נקודת החוזק של הכוח הנגדי. וזה דבר שהשכל של האדם לא מסוגל לעשות, להכיל בתוכו שתי נקודות כוח שמנוגדות זו לזו, ושכל אחת מהן שוללת את קיומה של השנייה. ואז האדם שמחפש את האמת, הוא מעמיק את מחשבתו לנסות להבין מה השורש של ההפכים האלו? וזה עצמו דבר שהוא בלתי אפשרי לתפישה ... מחפש את השורש של כוח אחד, וממילא הוא מתרחק מהכוח השני. ואז האדם מחפש את השורש של הכוח השני, ואז הוא מתרחק מהכוח הנגדי. וזה אומר, שבכל פעם כאשר האדם מנסה למצוא את השורש של שני כוחות מנוגדים, אז בכל פעם הוא מגיע לרמת חוזק גדולה עוד יותר, והשאלה הופכת להיות קשה עוד יותר. עד שלבסוף האדם מבין שכנראה שיש כאן איזה שורש אחר לכל הדברים ולכל ההפכים. שזה לכשעצמו שינוי תפישה מחשבתית. כי עפ ההיגיון שורש לא יכול ליצור הפכים שמנוגדים זה לזה. יכול אומנם ליצור כוחות שונים שמבטאים חלקים שונים של אותו הדבר, אך לא כוחות מנוגדים. כי כוחות מנוגדים לא יכולים להתקיים זה לצד זה, מעצם הגדרתם וטבעם. ועל ידי זה שהאדם חוקר ומעמיק בכל זה, לבסוף האדם מגלה את המהות הפנימית ביותר של המציאות, ומקבל שכל חדש, ואז כל ...

... מביאה בסופו של דבר להיעלמות כל השאלות. שאלה קיימת רק כאשר יש כמה אפשרויות או ניגודים, אך כאשר מגיעים להבנת המהות הפנימית והעמוקה ביותר, מבינים שאין כלל הבדל בין יש לאין, בין רוצה ללא רוצה, ובין ... זו - ממילא כל השאלות שלו מתבטלות, כי השאלות נולדות מתוך ההנחה שקיימים הבדלים וניגודים בין דברים. לסיכום, הדרך הנכונה ביותר לפתור התלבטויות ולמצוא תשובות אמיתיות לשאלות פילוסופיות ולשאלות החיים היא ...

... המסוגל לחלק את האור האינסופי לחלקים קטנים כדי שאנשים יוכלו ליהנות ממנו. התלמיד חכם הזה חייב להיות נוקם ונוטר, כלומר, כזה שמסוגל להחזיק בניגודים ובסתירות, ובכך הוא מסוגל להפריד את האור האחד ליחידות קטנות יותר, ולהביא אנשים להבנה חלקית של האינסוף. למרות שבמהותו אור אין סוף אינו ניתן לחלוקה, התלמיד החכם לא מחלק באמת ... נוקם ונוטר נתפס בדרך כלל כדבר שלילי - אדם כועס ונוטר טינה, אך כאן המשמעות עמוקה יותר. התלמיד החכם שהוא נוקם ונוטר מצליח לחבר בתוכו ניגודים, למשל בין כעס לרחמים או בין נפרדות לאחדות. רק מי שמסוגל לשאת את הסתירה הזו, יכול באמת להסביר לאחרים את האחדות האמיתית, שהיא מעבר להפרדות הרגילות בעולם. אליעד כהן משתמש ...

... פסיכיאטריים, למשל, אנשים נמצאים שם רק בגלל שיש להם אמונות שגויות. הם מאמינים שמה שהם חושבים הוא נכון, אבל אין לכך קשר למציאות. אילו היו מבינים שהמחשבות שלהם הן שקריות, לא היו נחשבים למשוגעים. הוא מדגיש שאמונה ואמת הן ניגודים מוחלטים, אם אדם יודע בוודאות משהו, זו אמת ולא אמונה. אמונה, לעומת זאת, קשורה תמיד לחוסר ודאות, ולכן היא שקר. ...

... להבין את המציאות באמצעות השכל, שמאמין בלוגיקה, שזו אמונה בלבד. וכך נמנע מהאדם להבין מציאות שאינה בהכרח לוגית. ולאדם ככ ברור שהיש והאין אלו שני ניגודים שונים, שזו מהות הלוגיקה, עד שהאדם לא מבין כלל, מה החידוש בכך שהיש והאין הם אחד. כי זה נראה לאדם דבר ככ טבעי, עד שהאדם לא מסוגל ... ומאותה ישות אחת שאין בה שום נפרדות של צורות כלל, גם לא ברמת הפוטנציאל (שגם זו נפרדות), הישות האחת הזאת, מהווה צורות שונות זו מזו. וזהו דבר שהוא נגד השכל, שהמהות של המציאות, היא יש ואין בבת אחת (וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקומות אחרים נוספים). והרעיון הוא, שהשכל של האדם יכול ... אבל לא לעניין של אחדות ההפכים. כי חוסר ההבנה של האדם את אחדות ההפכים, לא נובעת מכך שחסר לאדם שכל, למצוא הסברים לעניין. אלא משום, שהשכל של האדם, נוגד את האפשרות שהמציאות תהיה כך, ואעפכ היא כך. וכל דבר בעולם, מי שיחקור אותו עד סופו, יראה שכל ההפכים מתאחדים בו. כגון לדוגמה הסיבה ... היחידה האפשרית של המציאות, והוא לא משקף את התפישה המוחלטת, של האמת האובייקטיבית של המציאות. וכאשר האדם מבין בשכלו שיש במציאות שלנו, תופעות שהן נוגדות את יכולת התפישה של השכל, הרי שזה אומר באופן חד משמעי, שהשכל הנוכחי של האדם, הוא משוגע. והאדם יכול לטעון עד מחר, שהוא הנורמאלי ... שהמציאות שלנו היא לא ברורה ומשוגעת. ומי שבעיניו המציאות היא משוגעת, הוא המשוגע. וכיוב, מי שחושב שאי אפשר להבין את אלוהים, כי השכל של אלוהים הוא נגד השכל שלנו, הרי שהוא מעיד על עצמו, שהוא מוגבל שכלית. והמוגבלים שכלית, מנסים להחליף בתי כלא. אבל הם לא יכולים להחליף, את זה שהם ...

... ואיך זה פותר את כל ההתלבטויות? אליעד מבהיר שהמצב שבו האדם מגיע לאחדות הוא מצב שבו אין הבדל בין ניגודים , כמו חיים ומוות, טוב ורע. במצב כזה האדם לא חווה לחץ, פחד או מצוקה, כי הכל הופך לשווה ערך. כאשר האדם נמצא בנפרדות, כלומר, במצב שבו הוא חושב שדבר אחד טוב ...