... ועל האדם לעקור את השאלות, עם השאלה, האם באמת יש שאלה, ואולי אין שום שאלה כלל? ואולי שני ההפכים והניגודים הם אחד, ואז ממילא אין שום שאלה? וכל השקרים, מבוססים על אמונה. והדרך להתרפא מהאמונה, היא על ידי זה ...

... עושה את מעשיו כרגיל. כי ההבנה והחוויה, היא פנימית בלבד. וברמה החיצונית של העולם שלנו, הכל ממשיך להתנהל כרגיל. בניגוד לאלו שחושבים שכדי להגיע אל האושר, לשם כך צריך לשנות את המציאות החיצונית. כי לא כך הוא הדבר. והדבר ...

... השכל האחד, שהוא התשובה של כל השאלות? והעניין הוא, כי לכל השאלות שיש בעולם, יש שורש אחד ויחיד. והוא, ניגוד ההפכים של היש והאין. כי בשורש המציאות, היש והאין הם אחד. וזאת השאלה החזקה ביותר בעולם, שהיא שורש כל השאלות. כי היא חיבור ההפכים המנוגדים, שהוא הפך כל המהות, של התפישה השכלית של האדם. והשאלה הזאת, היא השאלה היחידה שבאמת קיימת במציאות. וכל השאלות ... אם אני אעשה כך או אחרת? והאם באמת יש הבדל אמיתי, בין התשובה הזאת, לבין תשובה אחרת, שנראית הפוכה ומנוגדת לה? וכאשר האדם שואל את זה, אז מיד קופץ השקר ואומר לו, ברור שיש הבדל, כי זה דבר אחד, ...

... כי לאמת האמיתית, אין שום קושי להתחבר. והקושי להתחבר, הוא רק לאמת של שקר, שהיא לא מוחלטת, ושיש לה ניגוד כמוה, שהוא יוצר את המאמץ. ולכן, אם האדם רואה שקשה לו להיות איש אמת, עליו לדעת שהוא כלל לא ...

... עבור המטרה שלו. וזה, רק משום שהמטרה של האדם, לא ממש ברורה לו. ובכל פעם שהאדם רואה שיש אצלו ניגוד מטרות, שמצד אחד הוא רוצה דבר אחד ומצד שני הוא רוצה את ההפך, עליו לברר לעצמו את האמת, מה ... כל כולו למען הרצון האמיתי שלו, ומשיג אותו בשלמות. וכל זמן שיש לאדם ספקות לגבי הרצון שלו, דהיינו, רצונות מנוגדים, וכל זמן שהאדם לא עושה בשלמות מוחלטת, את כל מה שהוא כן יכול לעשות, כדי להשיג את הרצון שלו, ...

... והסימן לדעת, האם הישות מורכבת או לא, היא על ידי זה שהאדם בודק, האם קיימת ישות נוספת שונה או מנוגדת לישות עצמה. כי כמו שקיים האני, כך קיים גם מה שאינו אני. ואם האני היה המצוי הראשון, שממהותו קיימים ... ישות מורכבת. וממה מורכב האין? כי האין הוא רק אפשרי המציאות וקיומו הוא לא מוכרח. כי יש לו את הניגוד, של היש צורה. וההפך וההעדר של האין, הוא היש. כי ההעדר של האחדות, היא הנפרדות. וגם האין וגם היש, ...

... עושה, הוא עושה אותו מתוך בחירה, רק כי הוא רוצה אותו. כי יש טועים שנדמה להם שהם עושים דברים נגד רצונם, אבל כל דבר שהאדם עושה אותו, הוא עושה אותו כי זה מה שהוא רוצה לעשות. וכמו כן, האדם ... לעשות את מה שהוא רוצה, אבל הוא מחויב לעשות את מה שהוא רוצה. והאדם לא יכול לעשות שום דבר נגד הרצון שלו. ואם פתאום יהיה לאדם רצון להשתגע, הוא לא יכול לעשות שום דבר נגד זה. והאדם לא יכול בשום דרך בעולם, לוודא שהוא לא ישתגע בעוד רגע אחד, ויתחיל לרצות להתנהג כמו משוגע. והאדם לא יכול בשום דרך כלשהי, לעשות משהו נגד רצונו. והאדם לא יכול גם לא לשנות את רצונו, בלי שיהיה לו רצון אחר פנימי יותר, שהוא יגרום לו ... את רצונו. אבל בסופו של דבר, האדם פועל רק לפי מה שהוא רוצה, והוא לעולם לא בוחר שום דבר, נגד מה שהוא רוצה. ומי שיתבונן עוד קצת פנימה יראה, כי הרצון של האדם הוא לא בשליטתו. כי האדם הוא ... מנקודת המבט שלפני רצונו של אלוהים, עוד לא היה לו רצון, לרצות את רצונו. אבל גם לא היה לו ניגוד רצון, או רצון שלא לברוא את רצונו. וגם אם זה לא כרצונו, עדיין זה ממהותו, ובכל מקרה זה לא נגד רצונו, כי עוד לא היה שום רצון כלל. ואצל אלוהים הכל קורה בפחות מרגע אחד. והוא לא צריך לרצות ...

... לא מבין את דברי החכם, אלא שהוא מבין אותם בצורה ככ טובה, עד שהוא רואה את כל הסתירות וההפכים והניגודים שיש בדברים של החכם האמת. עד שהם נדמים לשקרים של ממש ולשיגעון של ממש. עד שנדמה לאדם, שהוא הצליח ... כלל, שבו האדם רואה ומבין שהכל אחד. וכדי שזה יקרה, על האדם לחפש תמיד את הפירוש ההפוך ואת השכל הנגדי של כל דבר, עד שכל האמונות של האדם מתפרקות, והוא רואה את האמת, שהכל אחד ממש. ועד שהאדם לא ...

... השלמות. ואצל בני האדם, איזון פירושו, כאשר אתה לא נמצא בשום קצה, אלא אתה בצורה מאוזנת, מחבר את שני הניגודים וההפכים. כגון לדוגמה, שהאדם לא יהיה עצלן לגמרי ושהאדם לא יהיה חרוץ לגמרי, אלא שהאדם יהיה גם וגם בצורה ...

... לא קיימת בנפרד מהנפרדות כלל. אלא האחדות האמיתית, היא באחדות אחת ממש עם הנפרדות. והצורה והמהות, הם אחד. וזה נגד השכל. כי הצורה והמהות, והאמת והשקר, והטוב והרע, אלו הפכים מנוגדים ונפרדים. אבל הטוב האמיתי, הוא לא קיים כלל כישות נפרדת, אלא הוא באחדות אחת, עם מה שנראה לאדם כניגוד שלו. ומי שכבר נמצא באחדות של האמת, (וגם החלק של האחדות של האמת, שכבר נמצא אצל האדם בצורה מאוד ... כל האדם מגדיר וחווה את מה שאינו מוגדר כלל. אבל הוא חווה אותו באופן מוגדר, דהיינו, על ידי שלילת הניגוד שלו. ואחכ האדם מבין שהכל אחד ממש. שהוא מחבר את ההפכים, והוא רואה את האמת, ששני הניגודים הם אחד ממש. ואז יש לאדם שלמות מוחלטת תמיד באמת. כי רק כאשר האדם מגדיר את ההפכים בצורה נפרדת ... ומהי אמת ומהי המהות וכולי, הרי שהוא לא רואה עדיין, שהמהות והטוב והאמת, לפני ההגדרה שלהם, הם באחדות עם הניגוד שלהם. אבל רק מי שהולך עד לקצה האחרון של הגדרת הנפרדות, רק אז הוא רואה את האמת. שבאמת בקצה האחרון של הנפרדות, האדם רואה את האחדות שמנוגדת לה. ולכן, כאשר האדם מנסה להבין את מהות העולם, הוא בעצם יוצר נפרדות. כי הבנה והגדרה, פירושו נפרדות. ובכך ... מנסה להבין ולהגדיר, עליו לזכור תמיד, שהכל אחד. דהיינו, שכל מה שהוא מבין ומגדיר, זה הכל נמצא באחדות, עם הניגוד שלו. כגון לדוגמה, האדם שמבין מהי תחושה של טוב שאינו תלוי, שעל האדם לזכור, שהתחושה הזאת, נמצאת באחדות, עם ...