במי הכל תלוי, להתקרב או להתרחק, עבודה עצמית, עבודה פנימית, פרדוקס, בחירה חופשית, הכל תלוי בך, לא תלוי בך

... משלנו בוויכוח, צריך תמיד לשאול שתי שאלות מרכזיות: מהי הסיבה האמיתית שבגללה האדם השני חושב שהוא צודק? למה הוא מאמין בדעתו? מה מרחיק אותו מלהסכים איתנו? מדוע הוא מתנגד לדעתנו גם מעבר לנושא עצמו? למשל, אם לקוח מתלבט בין ... לשכנע. למה חשוב לזהות התנגדויות פנימיות? אליעד מדגיש שבתהליך השכנוע יש תמיד שתי רמות: הרמה האובייקטיבית - למה אדם מאמין במה שהוא מאמין, ומה הצדק בעמדתו. הרמה הפסיכולוגית - למה הוא מתקשה להסכים איתנו גם אם הוא היה מזהה שהעמדה שלנו נכונה. ...

... שיתבאר להלן), הרי שהכוונה היא, שלמרות שכלפי חוץ נראה לפעמים שהטיפול בחרדה עובד, והאדם מתרגל להאמין בעצמו, לחזק את האמונה העצמית שלו בעצמו, לחזק את הביטחון העצמי שלו בעצמו וכיוב, הרי שאעפכ נגרם לאדם נזק קשה מאוד, מהטיפולים הפסיכולוגיים ... המודע שלו? משום, שכל השיטות (מלבד השיטה שאבאר להלן) שיש בעולם לטיפול נגד חרדה, כולן גורמות לאדם להיאחז באיזו אמונה כלשהי. כדי, לחפות על האמונה, שיוצרת אצלו את הפרעת החרדה. וכאשר האדם מתחיל להאמין באיזה דבר, כדי להתגבר על הפרעת החרדה שלו, הרי שבעצם ... מדחיק את החרדה הראשונה שלו, שבגללה הוא הגיע לטיפול פסיכולוגי. ובנוסף, הוא יצר אצל עצמו חרדה חדשה, לאבד את האמונה החדשה שלו, ולחזור לחרדה הבסיסית שלו. ונסביר: כגון לדוגמה אדם שסובל מפחד קהל וכיוב. שבטיפול הפסיכולוגי, האדם לומד לא ... ובאופן מוחלט לפחד מהקהל. אלא, שהפחד של האדם לטעות ולהיכשל עדיין קיים. אלא, שהאדם עכשיו אחרי הטיפול הפסיכולוגי, הוא מאמין בעצמו וחושב, שהוא יצליח לנאום לפני קהל. ככ בטוח בעצמו, עד כדי כך שכבר נראה שאין לו חרדת קהל ... לגמרי מהמחשבה שאומרת לו, שאולי המציאות תהיה נגד רצונו. ולא משנה כמה חשיבה חיובית האדם יחשוב, ולא משנה כמה אמונה עצמית וביטחון עצמי יהיו לאדם, ולא משנה כמה אהבה עצמית האדם יאהב את עצמו, ולא משנה כמה טיפולים פסיכולוגיים ... שלו ועם הפחד הראשוני שלו. אבל בנוסף, יש לו עכשיו עוד חרדה מודחקת ועוד פחד מודחק נוסף. והוא, לגלות שהאמונה שלו בעצמו, היא שקרית. כי, מי שמאמין מפחד! ממה? את האמונה לאבד! (בניגוד ל: מי שמאמין לא מפחד). דהיינו, מי שסובל מחרדה, ומתמודד איתה על ידי אמונה כלשהי, אז ממילא הוא מפחד לאבד את האמונה שלו, ולחזור לסבול מחרדות. כי את האמת, שהמציאות יכולה להשתנות נגד רצונו של האדם, אי אפשר להדחיק על ידי ... האפשרות שהמציאות תהיה נגד רצונם. ואז ממילא הטיפול הפסיכולוגי, לא מצליח להוציא את האדם מהחרדה הקשה שלו. כי פתי, שמאמין לכל דבר, הוא מאמין שהוא יצליח במבחן ויצליח להשיג את הרצון שלו. ואז האמונה שלו, עוזרת לו להדחיק את הפחד שלו, שמא המציאות לא תהיה כרצונו. אבל, מי שלא מצליח להאמין באמונות שקר, כי להאמין שתצליח, זאת כמובן אמונת שקר. כי לא בטוח שתצליח. ומי שלא מצליח להאמין באמונות שקר, הוא ממשיך לסבול מהפרעות החרדה שלו. והפסיכולוגים, לא ממש מצליחים לעזור לו. ואז הם מגדירים שיש לו הפרעת ... לא באמת טופלה. 2 - חרדה נוספת, לגלות, שהטיפול בחרדה שהוא קיבל, הוא לא עובד. דהיינו, חרדה נוספת, לגלות, שהאמונה העצמית שלו, והביטחון העצמי שלו, הם שקר, ולא באמת יעזרו לו, להתמודד עם הפחד הראשון, שהוא עכשיו, עדיין רק ... הזאת, טובה יותר מכל התרופות נגד חרדה שיש בעולם, וטובה יותר מכל טיפול פסיכולוגי בחרדה, כזה או אחר, ומכל אמונה של חשיבה חיובית וכיוב. ונחדד: שגם אחרי שיש לאדם את ההבנה הזאת שהכל אחד והכל טוב ורע באותה המידה ...

... כיצד לבדוק את עצמך, ולא רק להיצמד אליו. הוא מסביר שהלמידה המשמעותית ביותר מתרחשת כאשר אתה חופשי מתלות או מאמונה עיוורת במורה שלך. איך לזהות מורה רוחני שרלטן? מה עושים כשהמורה הרוחני טועה? כיצד לזהות שרלטנות רוחנית? האם להאמין ...

... הילד עדיין כמעט ואין לו שום דעה עצמית על העולם. והילד מגבש את תפישת המציאות שלו, בעיקר על סמך האמונה שלו, למה שמלמדים אותו. כי הילד כמעט ואין לו עדיין שכל של שיפוטיות, לבדוק האם מה שמלמדים אותו, האם זה נכון או לא. והילד בעיקר מאמין למה שמלמדים אותו. או במילים אחרות, ילדים מאמינים יותר בקלות, למה שאומרים להם. ולכן, הרבה יותר קל לטפל בפחדים של ילדים. ולמה? כי לילד יותר קל להאמין ...

... כרגע. והאדם יכול גם לא לאהוב ולא לשנוא את עצמו, על ידי זה שהוא לא מגדיר שום דבר, ולא מאמין לשיפוטיות של השכל שלו. אלא, שאז זו כבר לא נקראת אהבה עצמית. כי כאשר אין שכל, אז כבר אין ...

להאמין בדבר אמיתי, אמונה בדבר אמיתי, אמונה או הבנה, הבנה היא אמונה, לא לדעת שום דבר, אמונה הופכת להבנה, אמונה או ידיעה מה ההבדל בין אמונה לבין הבנה? אליעד מסביר שלעיתים אנשים מאמינים בדבר מסוים אך לא באמת מבינים אותו. בתחילה, האמונה בדבר מסוים יוצרת תחושה שזה נכון, אך למעשה יש בה מרכיב של שקר. כאשר אדם מאמין, הוא עדיין לא יודע את הדבר, הוא רק חושב שהוא יודע. ההבדל הוא שידיעה או הבנה מלאה של דבר מסוים היא מצב שבו האדם חווה את האמת באופן ישיר ומלא, ללא ספקות. כל עוד האדם מאמין בלבד, הוא אינו חווה את המציאות באופן ישיר לחלוטין, ולכן עדיין קיים בתוכו ספק. איך אמונה הופכת להבנה אמיתית? אליעד מסביר שתהליך המעבר מאמונה להבנה מתרחש כאשר האדם מטיל ספק באמונה שלו וחוקר אותה לעומקה. לדוגמה, אדם שחווה בעיה או סבל, יכול לקבל עצות שונות כיצד להתמודד עם זה, אך אליעד מציע לו לשאול את עצמו מי אני? ולחקור את האמונה עד הסוף. אם אדם מאמין שהוא המציאות, אבל לא באמת מרגיש כך, עליו לבדוק לעומק מדוע הוא לא מרגיש שהוא המציאות. רק אחרי חקירה מעמיקה שבה האדם מטיל ספק בכל הנחות היסוד שלו, הוא יכול לעבור ממצב של אמונה בלבד למצב של הבנה מלאה. במצב של הבנה, האדם כבר אינו מאמין במשהו, אלא חי את הדבר עצמו, ללא ספק וללא צורך להאמין בו. מדוע כל הבנה היא למעשה סוג של אמונה? אליעד מציג רעיון נוסף ומעניין: כל סוג של הבנה היא למעשה סוג של אמונה. הוא מדגים זאת בכך שכאשר אדם אומר שהוא הבין משהו, הוא בעצם מאמין שהוא הבין. אם מבקשים ממנו להסביר את ההבנה, מתברר שהוא מסתמך על מושגים נוספים שגם בהם הוא מאמין. המשמעות היא שכל ידע שאדם חושב שיש לו מבוסס על אמונות נוספות, ולכן הוא אינו ידע מוחלט ואובייקטיבי. לפי אליעד, ידע מוחלט מתאפשר רק כאשר האדם אינו יודע דבר באופן ... לפי אליעד? אליעד מתאר מצב תודעתי של לא לדעת שום דבר כמצב שבו האדם מאבד לחלוטין כל ידע או אמונה לגבי עצמו, לגבי העולם ולגבי המציאות. במצב זה, האדם אינו יודע מי הוא, אינו יודע אם הוא קיים, ואינו ... שבנקודה זו האדם אינו נפרד מהמציאות, אלא מתאחד איתה לחלוטין. למעשה, כל עוד קיימת ידיעה כלשהי, היא מבוססת על אמונה ולכן אינה מוחלטת. כאשר אין שום ידע בכלל, אז האדם הופך להיות המציאות עצמה, והוא כבר אינו צריך להאמין ... עצמו ועל העולם. אדם רוצה לדעת דברים כי הוא חושב שזה יגן עליו מפני דברים רעים, ולכן הוא נאחז באמונות ובידיעות שלו. אך למעשה, כל ידיעה וכל אמונה יוצרת גם את הפחד לאבד אותה. מי שיכול לוותר על כל הידיעות והאמונות שלו, באמת לחיות מתוך מצב של לא יודע כלום, הוא הופך להיות חופשי לחלוטין, כיוון שהוא אינו מוגבל על ידי שום פחד, אמונה או ידיעה. איך להגיע למצב של לא לדעת שום דבר? אליעד מציע את הדרך להגיע למצב זה באמצעות שאלת ... כי אין טעם להאמין לו או לאף אחד אחר, אלא תמיד לבדוק את הדברים לבד. אדם חייב לבדוק את האמונות והידיעות שלו לעומק, כי רק בדיקה אישית יכולה להביא אותו להבנה מלאה של האמת. אליעד אפילו מבהיר כי אם ... לו אלא לבדוק בעצמכם. רק בדיקה עצמית ואמיתית יכולה להביא למצב של ידיעה מוחלטת ולשחרור מלא. מה ההבדל בין אמונה להבנה? האם אפשר לדעת משהו בוודאות? מה זה לא לדעת שום דבר? איך אמונה הופכת לידיעה? מי אני באמת? איך להפסיק להאמין ולדעת באמת?

... הוא פשוט. והוא, שלהיות אובייקטיבי, פירושו להסתכל על הדברים כפי מה שהם, בלי נגיעות אישיות ובלי שיפוטיות שנובעת מתוך אמונות אישיות והנחות יסוד אישיות והעדפות אישיות וכיוב. ולהיות סובייקטיבי, פירושו לשפוט את הדבר, מנקודת מבט אישית, שאינה בהכרח נכונה, ושאינה בהכרח מבוססת, ושהיא נובעת מתוך אמונות, ונקודת מבט אישית, שיכולה להיות שגויה. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי יש יתרונות רבים למי שיצליח להסתכל על הדברים ...

... שאינו מבין. אך אם היית נמצא באחד מהקצוות באופן מוחלט, לא היית רואה הבדל כזה. האם יש הבדל בין אמונה מוחלטת לידיעה מוחלטת? אליעד כהן ממשיך לבחון את ההבדלים לכאורה בין מצבים נוספים, למשל: בין אמונה מוחלטת לידיעה מוחלטת. לכאורה, יש הבדל גדול בין שני המצבים האלה - כשאתה יודע משהו באופן מוחלט, אתה לא צריך להאמין בו, וכשאתה מאמין באופן מוחלט, אתה לא צריך לדעת. אך כאן שוב מתגלה אותו פרדוקס: כשאתה מגיע להבנה מוחלטת, גם אם זו אמונה וגם אם זו ידיעה, אין לך עוד צורך בשום דבר חיצוני ואין לך שאלות נוספות. לכן, באופן אבסולוטי, אין ... של שום דבר - לא של קיומך, לא של המציאות, לא של שום דבר אחר. במקום הזה אין גם אמונה ואין ספק, כי אין בכלל שום הגדרה. הוא לא אומר שבמקום הזה אדם בהכרח שותק, אלא שאדם שהגיע להבנה ... במצב כזה האדם פועל מתוך חוויה ישירה וספונטנית של המציאות, בלי שום מנגנון שמגביל אותו. האם יש הבדל בין אמונה לידיעה? האם אפשר לדעת משהו באופן מוחלט? איך להגיע להבנה מוחלטת של המציאות? מה ההבדל בין אמת יחסית לאמת ...

נייטרליות, דעות קדומות, אמונות, חשיבה נייטרלית, אינטרסים אישיים, להיות נייטרלי, אובייקטיביות ובו יתבאר, מהי נייטרליות? ומהי חשיבה נייטרלית? האם באמת יש אפשרות לחשוב ... ומתבונן בדברים, מנקודת מבט שאינה משוחדת, מנקודת מבט שאין לה אינטרסים אישיים, מנקודת מבט שאין לה רצון להגן על אמונות / הנחות יסוד / דעות קדומות / פרות קדושות וכיוב. אלא נקודת מבט, שרואה את הדברים כפי מה שהם, ... מקום נייטרלי לגמרי, הוא מקום שאין בו שום דעה קדומה כלשהי. וכל מה שהאדם יודע באשר הוא, זה הכל אמונות והנחות יסוד. כי הנחת היסוד הגדולה ביותר, היא, שהשכל צודק / שהחושים צודקים וכולי. וזו כמובן אמת יחסית. אך מבחינה מוחלטת, השכל של האדם, והחושים של האדם, הם רק אמונה בלבד. כי אין שום הוכחה מוחלטת, לכך שהם נכונים. כך שמנקודת מבט כלשהי, כל מה שהאדם בטוח בו, הוא ...