... מפסיק לרצות להיות מאושר, על ידי זה שהוא כבר מאושר. ושום חשיבה חיובית בעולם, לא יכולה לגרום לרצון של האדם להיות מאושר, להיעלם לגמרי. כי כל החשיבה החיובית, וכל
האמונה של האדם שהכל לטובה וכל כיוב, הכל ביחד לא מסוגל לגרום לאדם להיות ככ מאושר, עד שהרצון להיות מאושר יעלם ... מתחיל לעבור סוג של זיכוך וניקוי פנימי. ועל האדם להתחיל לבדוק את המחשבות שלו, ולנסות לראות איזו מהן היא אמת, ואיזו מהן היא לא אמת. ועל האדם לבדוק לדוגמה את כל
האמונות שלו לגבי עצמו ולגבי העולם, ולאמת אותן, ולשאול את עצמו, האם ועד כמה ולמה הן אמת או לא אמת. והרעיון ... האדם, וכל מה שיחשוב האדם, שום דבר לא יעזור לאדם להיות מאושר באמת, מלבד אם האדם יקבל שכל שיבין את המציאות באמת, ואז ממילא יהיה מאושר באמת. וכל זמן שהאדם רק
מאמין שהכל טוב וכיוב, הרי שלעולם הוא לא יכול להגיע לשקט נפשי אמיתי. כי כאשר יש הבדל בין השכל של האדם לבין
האמונה שלו, דהיינו, כאשר האדם מבין בשכל שלו שיש רע, ומנסה להאמין שהכל טוב, אז כמובן שזה נחמד, אבל זה לא מספיק טוב כדי להשיג שקט נפשי אמיתי. כי השקט הנפשי מגיע רק כאשר יש אחדות בין השכל לבין הרגש לבין
האמונה. כי כל זמן שיש פער כלשהו בין מה שהאדם
מאמין לבין מה שהוא מרגיש לבין מה שהוא מבין, הרי שגם אין שקט נפשי ואין שמחה ואין שלמות ואין אושר אמיתי. ומי שרוצה אושר אמיתי, עליו להיות אמיתי בשכל שלו, ברגשות שלו
ובאמונות שלו. היינו שהאדם ישתמש בשכל שלו באמת ושלא יזגזג בין השכל לבין חוסר השכל. ושהאדם יהיה כנה עם עצמו ... ושהאדם לא יאמין במה שלא צריך להאמין. אלא שהאדם בכל התחומים ייצמד לאמת. כי האמת היא אחת, וכאשר האדם נצמד אליה בכל התחומים, על ידי זה נוצרת אחדות בין השכל לרגש
לאמונה . ואז האדם הופך להיות מאושר באמת. ...