... לבין האין אני. כך שחוויית ההפרדה שבין יש לאין, היא חוויה מאוד פנימית ועמוקה. ואעפכ, היא לא יותר מאשר אמונה שגויה בלבד. כי על האדם לנטרל לגמרי את כל האמונות, ואת האמונה שלו בנפרדות היש והאין בפרט, שהיא השורש של כל האמונות כולן. ואיך יעקור האדם את האמונה בנפרדות של היש והאין? תשובה: על ידי אמת מוחלטת. כי המוחלטות, שורפת את הנפרדות של היש והאין. כי קיומה ... מה שהם באמת מצד מהותם האמיתית. ונסכם: על ידי השמדת הגבול שבין היש לבין האין, שנעשית על ידי עקירת האמונה ועל ידי התחברות אל האמת המחויבת, על ידי זה מתים כל השינויים, ומתים גם הזמן והמקום איתם, ואז קמה ...

... על האדם להתבונן תמיד, אל תוך עומק השכל שאותו הוא לומד, ולהישמר לנפשו פן ושמא תדבק בו אפילו מעט אמונה שקרית שאינה נכונה. כי כאשר יש אמת, אין שום אמונה כלל. ואו שיש אמונה, או שיש אמת. והאמת, היא התרופה החזקה ביותר בעולם. עד שטיפה אחת של האמת האמיתית, משמידה אין סוף של אמונה שקרית. ובתנאי שזאת תהיה אמת אמיתית. ואעפכ, טיפה אחת של אור האמת, מגרשת המון חושך של רעל האמונה השקרית. ועל האדם להיצמד אל השכל של החכם האמיתי, ולהזרים אותו בתוך המחשבה של עצמו. עד שהאדם לא יחשוב ...

... כל חוקי הלוגיקה וכל חוויית המציאות של האדם. ואחרי שהאדם מבין ורואה שכל חוויית המציאות שלו כולה, מבוססת על אמונה סובייקטיבית אישית שלו, שלא בטוח שהיא אכן נכונה באופן מוחלט, עכשיו על האדם לברר עם שכלו, האם באמת זו ...

... כאילו הוא יודע משהו וכאילו הוא בטוח במשהו, הרי שהאדם מונע מעצמו להגיע לבירור האמת. וברגע שיש לאדם טיפת אמונה שקרית בדבר כלשהו, האמונה הזאת מעכירה את כל המציאות של האדם. כי על ידי האמונה, חוסר הוודאות שלו, הופכת לוודאות שקרית. ואז האדם משקר את עצמו, כאילו הוא יודע איזה דבר בוודאות, למרות שבאמת ... ולא יכול לדעת אותו כלל, ולו רק משום שהוא שקר, שנוגד את אחדות המציאות. וכל זמן שיש לאדם טיפת אמונה שקרית, האמונה משבשת לאדם את המחשבה, והיא גורמת לו לא להודות שהוא אינו יודע. וגם אם הוא מודה שהוא אינו יודע, ... יודע, האם באמת המוחלטת, היש ישנו והאין איננו. ואז, כאשר האדם מתחבר לנקודת האמת האמיתית שבתוכו, שבה אין שום אמונה שקרית, אלא רק רצון אמיתי באמת לדעת את האמת, אז האדם רואה ומבין את האמת, שהכל אחד ממש.

... מאשר חוויה אישית של האדם, שהיא רק אפשרית בלבד להיות נכונה, אך לא מוכרח שאכן היא כזו. וברגע שהאדם מאמין במה שאינו אמת, על ידי זה האדם חושב, שהוא בטוח שיש הפרדה בין דברים שונים, למרות שבאמת אין הפרדה ...

אמונה היא השטן, רעה וארורה ושורש כל הרע שיש בכל העולמות כולם! ובו יתבאר, למה אמונה היא ככ רעה? ואבהיר, כי הכוונה היא לאמונה, שהאדם לא יודע משהו בוודאות, אלא רק מאמין בו. ובטעות נדמה לאדם שהוא יודע את הדבר, במקום לזכור שהוא רק מאמין בו. כי זה בסדר להאמין, אם אתה זוכר שאתה מאמין ולא יודע. הבעיה היא, כאשר האדם מאמין וחושב בטעות שהוא יודע את הדבר בוודאות. והעניין הוא, כי כאשר האדם לא מאמין שדבר כלשהו אפשרי שהוא יהיה קיים במציאות, הרי שגם אם מראים את הדבר הזה לאדם מול עיניו, הוא פשוט הופך להיות עיוור, ולא רואה את הדבר. כי האדם ככ לא מאמין שהדבר אפשרי, עד כדי כך, שגם כאשר הוא רואה מול עיניו, יש שנוצר מאין ויש ואין כישות אחת ממש, ... רואה תמיד. וכיצד יכול האדם לוודא שהוא לא מסמא את עיניו מלראות את האמת כפי מה שהיא, בגלל חוסר האמונה שלו שהדבר אפשרי? והתשובה היא, שהאדם לא צריך להאמין לשום דבר. והסיבה שהאדם חי בגן עדן וחושב שהוא בגיהנום, זה לא משום שהוא לא מאמין שהוא בגן עדן, אלא משום שהוא כן מאמין, שהוא בגיהנום. כי האמונה היא אם כל חטאת!. שהאדם מאמין לשכל שלו, שהשלמות והחיסרון הם שני הפכים. והאדם ככ מאמין לשכל שלו, עד שהוא חי בהכחשה גמורה לאמת. כי כל המציאות כולה, היא הפוכה מהשכל של האדם. והאדם מאמין לשכל שלו, והופך להיות עיוור ממש, וחי במציאות מדומה חלופית ממש, ולא רואה את האמת שהכל מושלם תמיד. (ואעפכ, מצד אחדות ההפכים, בכל אמונה של שקר, יש אמת, והיא עצמה האמת, ואין שום שקר וכולי). והאמונה היא טובה, רק עבור מי שנמצא בתוך האחדות. שאצלו, האמונה מאפשרת לו להתרחק מהאחדות, אל תוך השקר של הנפרדות, ועל ידי זה לעשות ריבוי של האחדות. שזה כבר עניין אחר לגמרי. וכמה שהאמונה טובה עבור החכם האמיתי, כך היא רעה וגרועה עבור מי שאינו חכם אמיתי. ושורש כל הצרות וכל הבעיות וכל הדברים הרעים והשקריים שבעולם, שורשם באמונה השקרית של האדם. שהוא מאמין לשכל שלו, שחושב שהיש והאין נפרדים זה מזה. ואם האדם יכפור באמונה שלו, ויברר את האמת לגבי העניין של היש והאין, הוא יגלה שהכל מושלם ממש. ואז ממילא הוא יראה את ... באמת. והעיקר שהכל תלוי בו, הוא שהאדם לא יאמין כלל, בשום דבר בעולם, ושהאדם ינקה את עצמו מכל טיפת אמונה אפילו כחוט השערה. כי חוט השערה של האמונה, חונק את האדם ולוקח ממנו את חיותו ואת השמחה האמיתית הפנימית שלו. והכל בגלל חטא האמונה השקרית, שהוא החטא החמור ביותר בעולם. וכפי שאמרנו, זה בסדר שתאמין במשהו, כל זמן שאתה מודע לכך שאתה רק מאמין בו, אך לא יודע אותו. וכאן מדובר על כל דבר שהאדם מאמין בו באמת. דהיינו, שהאדם שוכח שהוא רק מאמין בזה, ושהוא בטעות חושב שהוא יודע, את הדבר שהוא רק מאמין בו. ובסיכומו של דבר, האמת, רוצה שידעו אותה. כי להאמין במשהו שהוא אמת, זה שקר. ואת האמת, צריך לדעת. וכדי לדעת את האמת, האדם צריך לנקות ולזכך ולטהר את עצמו מכל שמץ של אמונה. שעל ידי זה אחיזת כל השקרים נעלמת, ונשארת רק האמת, והאדם רואה את האמת שהכל מושלם, וחי חיים טובים ...

... ולגלות את כל השקרים, זה אפשרי, רק על ידי זה שהאדם שואל שאלות, ומנסה להטיל ספק בכל דבר. כי האמונה, היא גורמת לאדם להאמין בשקרים. והדרך היחידה של האדם לעקור מליבו את האמונה השקרית, היא רק על ידי זה שהאדם מטיל ספק אמיתי, בכל דבר. והנה, לפעמים נדמה לאדם שהוא מטיל ספק ... לאדם, שאם הוא באמת יטיל ספק בנפרדות, מיד הוא יראה את האחדות ואת השלמות של המציאות, שהיא מסתתרת מאחורי האמונה השקרית. כי כל קיומה של הנפרדות כנפרדת, הוא רק על ידי האמונה השקרית. ועל ידי אמת, הנפרדות חוזרת לקיומה האמיתי, דהיינו, באחדות, עם האחדות ועם השלמות של המציאות. אבל, כדי שהאדם ... צריך להטיל ספק באמת. כי האחדות של המציאות, נמצאת בצמוד ואחרי הספק של האמת. כי יש אחדות, ואותה מסתירה האמונה של הנפרדות. וכאשר האדם עוקר את האמונה השקרית באמת, על ידי זה שהוא מטיל ספק של אמת בנפרדות, תכף ומיד הוא רואה את האחדות, שנמצאת מאחוריה. ...

... את השקר ואת האמת שאינה מוחלטת, ולאהוב בכל נפשו ומאודו את האמת המוחלטת. ועל האדם לנקות את מחשבתו מכל האמונות השקריות שלו, שהן השורש של כל השקרים שנאחזים באדם, כאילו הם אמת. וככל שיש יותר אמונה, כך יש יותר שקרים ויותר רע. וככל שהאדם מאמין יותר לדברים שונים בלי לבדוק אותם, כך נשמתו סובלת יותר בחוויית הנפרדות. ומי שרוצה לחזור ולגלות את האלוהים האמיתי שהוא, עליו לעקור את האמונה השקרית מליבו. כי האמונה ממלאת את הלב של האדם, וגורמת לאדם להרגיש באמת, את הנפרדות השקרית של העולם. וככל שהאדם חווה יותר את הנפרדות, כך הוא יותר עבד, ופחות מלך. וכך הוא נמצא יותר בתוך החסרונות של העולם. ועל האדם לשנוא את האמונה בתכלית השנאה, ולא להאמין לשום דבר בעולם. וכל דבר לברר את האמת, האם הוא באמת אמת מוחלטת, שאין שום ... נראה כאמת, או שאכן זאת אמת מוחלטת באמת, שאפילו השקרן והמשוגע הגדול ביותר בעולם, מסכים איתה! ואפשרי לחיות בלי אמונה בכלל. דהיינו, אפשרי לחיות ולהאמין לדוגמה שמחר תזרח השמש, תוך כדי שאתה יודע שאתה לא באמת בטוח בכך, אלא רק מאמין בכך. והבעיה היא, כאשר האדם מאמין במשהו וחושב שזאת האמת, בלי לזכור שזו רק אמונה. כי האמת המוחלטת, היא הדבר שכולם מסכימים עליו תמיד. כי אחרת, אם מישהו יכול לא להסכים איתה, אז קיומה ...

... היש והאין. ועל ידי זה שהאדם שונא את השאלות ואת הספקות באופן מוחלט, ואוהב את הוודאות המוחלטת, ושונא את האמונה הטמאה, ואוהב באמת מוחלטת, את בירור האמת המוחלטת, על ידי זה האדם רואה שהכל מושלם ושהכל אחד ממש. ואז ...

... ישות אחת ממש, ואולי אין שום הפרדה כלשהי ביניהם כלל. כך שכל הוודאות של האדם, היא לא יותר מאשר אמונה בלבד. וכל הידיעות של האדם, הן לא יותר מאשר אמונות. ואפילו זה שהאדם קיים כישות נפרדת, גם זו רק אמונה בלבד. כי האדם מאמין, שהיש והאין נפרדים, והוא מאמין שאכן זו האמת, ואז על ידי זה הוא חווה את האני שלו כנפרד ממה שהוא אינו האני שלו, שעל ידי זה נוצרת חוויית האני של האדם, שהיא כולה מבוססת על האמונה של האדם, שהיש והאין נפרדים זה מזה. ומי שרוצה שקט נפשי באמת, עליו לחבר את דעתו אל המוחלט באמת, ... האדם אל האמת המוחלטת. ובפועל, על האדם למצוא רופא נפשות אמיתי חכם גדול ביותר, שירפא את נשמתו מהטעות של האמונה שהורסת את חייו. כי על ידי אמונה, השקר הופך להיות אמת. ועל האדם להיצמד אל השכל של החכם האמיתי, שהוא ההתגלות הגדולה ביותר של השלמות, שיש ... תמיד את האמת המוחלטת, ולשנוא את הוודאות השקרית, ולאהוב אך ורק את הוודאות המוחלטת. ועל ידי זה האדם מתרפא מהאמונה שלו, ורואה את האמת הפשוטה ביותר, שהכל מושלם ממש.