המשוגע הרע, הוא האדם עצמו. וזה, גם אם נאמר שהמציאות היא משוגעת ורעה - למה?... לקחת את האחריות כולה, רק על עצמו בלבד. (וכאשר האדם לוקח רק על עצמו, את כל האחריות כולה כמו אלוהים ממש, אז ממילא הכל טוב). והאדם רגיל להאשים את המציאות, שהיא לא מובנת ולא ברורה. ונראה לאדם, שהמציאות שלנו ... נאמר שהמציאות היא המשוגעת, ושהאדם הוא חכם ממנה, הרי שגם זה אומר, שהאדם הוא משוגע. ונחדד: גם אם נאמר שאלוהים הוא הרע ביותר, והאדם הוא החף מפשע ביותר, וגם אם נאמר שהאדם הוא צדיק בסדום ושהוא חכם באמת, ושהמציאות ... לכל המחדלים שקורים, בשעת החלום בתוך החלום. וכך גם לגבי המציאות, שהאדם חושב שאם הוא יגלגל את האחריות על אלוהים, אז זה מוציא אותו חף מפשע. והאדם לא מבין, שאלוהים זה הוא עצמו ממש. כי השלם שמכיל את הכל, הוא האני האמיתי של האדם, שבתוכו מתרחש כל החלום של ... ההבנה הזאת, האדם מבין שעליו לקחת אחריות, ולא לגלגל את האחריות על אף אחד אחר. ואז האדם מבין ששום אלוהים לא יעזור לו, ואם הוא לא יעזור לעצמו אף אחד לא יעזור לו, משום שהוא עצמו אלוהים שמשגע את עצמו. ואם אלוהים לא יעזור לעצמו, אף אחד לא יכול לעזור לו, כי הכל בכוחו של אלוהים. ואז האדם מתבונן אל תוכו, מגלה את האלוהים שהוא, ואז ממילא נשלמים כל החסרונות, והאדם הופך להיות חכם אמיתי ורואה שהכל אחד / הכל הגיוני / הכל ...