... ולהתבוננות מחודשת על החיים עצמם. מפגש עם אדם מת, היה מלמד את האדם שהתכלית של החיים היא אינה החיים עצמם, כי הרי בסופו של דבר הגוף מת. לא יתכן שהתכלית תהיה דבר שסופו ידוע מראש. לא הגיוני ... מת היא מאוד פשוטה. על האדם לשבת עם עצמו ופשוט לדמיין את עצמו מת. מפחד לעשות זאת? חשוב על כך שבשלב כלשהו תצטרך להתמודד עם המוות של הגוף שלך. אז למה להתחמק?! טוב יותר להקדיש מחשבה ולפתור את הפחד ... המצב שבו אתה מת. הדבר דומה לנקודת המבט של חולם חלום על האנשים עולם שנמצאים בתוך החלום. כאשר האדם מצליח לחוות את החיים והמוות של גופו בצורה כזו, על ידי זה אינו חושש מהמוות כלל. כאשר האדם מסתכל ... גם לך יהיה טוב תמיד. תחיית המתים אמיתית, היא לגרום לאדם שחושב שהוא זה דבר שיכול למות, להבין שהוא דבר שאינו יכול למות אלא קיים לנצח . דהיינו, לגרום לאדם להזדהות תודעתית עם המציאות, ולראות את ...

...האמת האובייקטיבית = ללא הנחות יסוד כלשהן, ללא דעות קדומות, ללא קיבעון מחשבתי כלשהו. ככל שהאדם מתרחק יותר מהאמת, ומייחס יותר חשיבות לדברים שאינם חשובים, כך רע לו יותר. על האדם לחפש תמיד את האמת ולשאול את עצמו, האם זה באמת משנה? האם זו האמת לאמיתה? מי החליט שזה משנה? מדוע זה משנה? מה גורם לזה להיות משנה? אם זה מצד האמת לא באמת משנה, אז למה לחשוב שזה משנה ולהתעקש בחינם?! כמו כן על האדם לחפש תמיד את המהות ולא את המעטפת החיצונית. כאשר האדם נתקל במשהו...

...הרגשות שלו. הרגשות של האדם הם האינדיקציה הטובה ביותר לעד כמה האדם אכן משתמש בשכלו בצורה נכונה. אם הרגשות אינם טובים, הרי שהאדם אינו משתמש בפוטנציאל השכלי שלו. קשר זוגי טוב בין השכל לבין הרגש = אהבה של האדם את המציאות. על האדם לקחת את הרגשות שלו, ולנסות להבין אותם בשכל. לכל רגש יש היגיון. האדם לא סתם מרגיש רגש כלשהו. על האדם לנסות להבין את השכל ואת ההיגיון של הרגשות שלו. רק כאשר האדם מבין את השכל של הרגשות שלו, רק אז יש אפשרות שהם יהיו חיוביים. כאשר...

... מדיטציה = לשבת עם עצמך במקום שקט מרעשים חיצוניים ולחשוב פנימה אל תוכך. מדיטציה = חשבון נפש ובקרה עצמית של האדם על משמעות חייו. מדיטציה = חקר הרצון העצמי של האדם. להגיע אל השורש של כל הרצונות ... השלמות היא שהאדם יהיה רגוע מרוכז וכולי גם תוך כדי תנועה ועשיית היום יום. מדיטציה = שקט נפשי = אושר = התחברות למציאות הפנימית והחיצונית כאחד. ...

...תהיה רעה. כאשר אין שום רע בעולם כלל, הרי שנוצרת הנאה של שלמות. כאשר אין שום רע בעולם כלל, האדם חווה שלמות והנאה אין סופית. איך מגיעים לזה? תשובה: על ידי התבוננות ושאלות. על האדם לשאול ולחקור תמיד את הסיבה שבגללה הוא מרגיש רע. כאשר האדם חוקר ומגיע לסיבה שבגללה הוא מרגיש רע, עליו לחקור את הסיבה שבגללה הסיבה עצמה קיימת. וכן הלאה. כאשר האדם מגיע אל הסיבה הראשונה, זה הרגע שבו הוא מבין את הסיבה של המציאות. כאשר האדם מבין את הסיבה של כל דבר = מבין את הטוב...

...של הסיבות, כך הוא מתקרב יותר אל המשמעות האמיתית של כל הדברים. כאשר האדם יודע את הסיבה האמיתית של המציאות, אז טוב לו באמת. אם האדם מבין סיבה כלשהי, אך עדיין הוא אינו מרגיש טוב בשלמות אחרי הבנת הסיבה, הרי שזה נובע משום שיש לו שאלה על הסיבה. להבין סיבה ולא להרגיש טוב = לחשוב שהסיבה אינה מוצדקת = לא להבין את הסיבה של הסיבה. להבין את הסיבה של הסיבה ולא להרגיש טוב = לא להבין את הסיבה של הסיבה הראשונה. רק כאשר האדם מבין מהי הסיבה האמיתית של כל הסיבות, רק...

...מה קרה אחרי שהאגדה התגשמה. האם אז נמצא האושר המיוחל? האם אז הפסיקו גיבורי האגדה לחפש אגדות נוספות? בשורה התחתונה, גם אם כל האגדות כולן היו מתגשמות, הרי שהחיים לא היו טובים יותר או פחות. הם היו שונים, אך לא טובים יותר או פחות. כך שלחשוב שהאגדות טובות יותר מאשר המציאות כרגע, זו עצמה אגדה. יחד עם זאת, האמת היא, שהתחושה הטובה שמשרות האגדות על האדם, התחושה של השלמות ושל הטוב האמיתי באמת, זה עצמו כבר קיים במציאות. הסיבה היחידה שהאדם לא חי חיים טובים באמת...

...ממה שהוא יודע על המציאות. ככל שהאדם מבין טוב יותר את המציאות, כך תפיסת החיים שלו אמינה יותר. על האדם לחקור תמיד את תפיסת החיים שלו ואת צורת המחשבה שלו. על האדם לחקור את תפיסת החיים שלו ולראות האם היא בכלל אמיתית. היחס של האדם לדברים, משקף את תפיסת החיים שלו. אדם שיש לו תפיסת חיים אמיתית, יאהב את המציאות ויאהב את כל מה שיש בה, בדיוק כמו שהמציאות עצמה אוהבת ומקבלת ומכילה את כל מה שיש בה. לעומת זאת, אדם בעל תפיסת חיים משובשת, אדם כזה אינו מסוגל להבין...

...להגיע אל השלמות. על מה לוותר ולהתפשר ועל מה לא? על המהות אסור לוותר ואסור להתפשר. על המעטפת והצורה החיצונית אסור להתעקש אלא צריך לוותר ולהתעלם. מהות = עיקר = לא להתפשר = לא לוותר = להתעקש = שלמות. חיצוניות = טפל = להתפשר = לוותר = לא להתעקש = שלמות. מי שמתפשר על דברים מהותיים בחיים, לעולם לא יגיע אל השלמות האישית שלו. על האדם לדעת כי לא חייבים להתפשר על שום דבר, מותר להתעקש על הכל. להתעקש על המהות של הכל. לא על המעטפת החיצונית. על רצון חיצוני אפשר...

... משמעות החיים - כיצד המוות הופך את החיים לטובים יותר? מהי תכלית החיים? מוות. חיים. כיצד המוות הופך את החיים לטובים יותר? כיצד זה שאדם זוכר שבסוף גופו ימות, כיצד זה עצמו אמור לגרום לו לחיות טוב יותר? המוות גורם לאדם להתמקד במהות ולא בחיצוניות. זיכרון של המוות מאפשר לאדם להסיר מעצמו את התלות הרגשית שלו בצורה החיצונית של ... מחזיקה שנה. את מה האדם יקנה? תשובה: את מה שנשאר ליותר זמן. מה שאינו נצחי יכול למות. מה שהינו נצחי לא יכול למות. האדם יכול להחליף בגדים אך הוא ישאר אותו האדם. הגוף יכול להחליף חלקים אך הוא ישאר אותו הגוף. התודעה יכולה להחליף את הגוף אך היא תישאר אותה התודעה וכן הלאה. האדם מטבעו מחפש טוב אמיתי. טוב אמיתי = טוב שאינו תלוי בגורמים חיצוניים. ככל שהטוב תלוי פחות בגורמים כלשהם, כך הוא טוב יותר. המוות של הגוף גורם לאדם לרצות ליהנות יותר כאן ועכשיו. המוות של הגוף דוחף את האדם ליהנות כבר עכשיו ולא לחכות לעוד 100 שנה. מה עושה אדם שחושב שזהו יומו האחרון עלי אדמות = מנסה ליהנות ככל האפשר ברגעים האחרים. מסקנה: ככל שהאדם זוכר טוב יותר את המוות של הגוף, כך הוא מחפש הנאה גדולה יותר בהווה. כאשר האדם מחפש הנאה גדולה יותר בהווה ולא מוכן להתפשר על ליהנות מחר, הדבר הזה דוחף את האדם בסופו של דבר לחפש הנאה בכל רגע. וכדי ליהנות בכל רגע על האדם להגיע אל הטוב הפנימי שקיים בכל רגע. כך שהמחשבה על המוות של הגוף דחפה את האדם לחיפוש עצמי של הנאה מיידית, דהיינו, ההנאה הגדולה ביותר שקיימת בכל רגע ברמה הפנימית ביותר של המציאות. האדם מעדיף לקנות את מה שאי אפשר שיאבד לו. כאשר האדם מבין שהגוף אינו נצחי, זה מעביר את המחשבה שלו אל התודעה הפנימית, שהיא המהות הפנימית יותר של האדם. לדוגמה: אדם שמקור ההנאה היחיד שלו הוא הגוף + האדם יודע כי בעוד כמה שנים הגוף כבר לא יוכל לספק את אותה ההנאה = האדם מחפש הנאה שאינה תלוי בגוף . בסופו של דבר, המוות של הגוף, מזכיר לאדם כי הגוף הוא רק תופעה חולפת. המוות של הגוף מזכיר לאדם כי הגוף הוא אינו התכלית וכי התכלית היא דבר פנימי יותר ונצחי יותר. מוות הגוף = מוות החיצוני = מוות הבגדים = מוות הדבר הזמני = המעטפת החיצונית. החיים של התודעה = חיים פנימיים = מהות = נצח. בשורה התחתונה: המוות של הגוף גורם לאדם להסתכל על המהות של החיים ולא על החיצוניות. בסופו של התהליך, כאשר האדם מגיע לחיבור מלא למהות שלו, אצל אדם כזה המוות של הגוף הוא בדיוק כמו להחליף חולצה ולעבור מחדר אחד לחדר אחר. ומי שדוחף את האדם לחיפוש העצמי של המהות, זהו המוות. המוות מזכיר לאדם כי החיים של הגוף הם אינם התכלית, מאחר שהגוף בכל מקרה ימות. המוות של הגוף קורא לאדם לחפש תכלית אחרת שאינה הגוף עצמו. הרגשת הטוב הפנימי של התודעה = תכלית הפנימית = חיבור לטוב שבמציאות = חיבור למהות המאחדת של המציאות שהופכת את הכל לטוב אמיתי מצד עצמו. המוות = עוזר לאדם לחיות טוב יותר, על ...