אחריות אישית - לקחת אחריות אלוהית פנימית, במקום להסיר אחריות אנושיתאחריות אישית - לקחת אחריות אלוהית פנימית, במקום להסיר אחריות אנושית ובו יתבאר, כי על האדם לקחת אחריות אלוהית, ולהבין כי הוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם. או לכל הפחות על האדם לנסות לבדוק ולראות, האם הוא ... לצרותיו, צרותיו לא באמת נעלמות ממנו, אלא הן רק מתגברות עליו. (אאכ הוא חווה חוסר בחירה מוחלט, והופך להיות אלוהים שקיים, לפני קיומו של רצונו העצמי). והאדם יכול לנסות כמה שבא לו להסיר מעצמו את האחריות לגורלו, ולהאמין שאולי אלוהים / היקום / המציאות ירחמו עליו, ויעשו את העבודה השחורה או הלבנה במקומו, אבל למזלו הרע של האדם, חוקי ... שאחראי לגורלו ואפילו מי שאחראי לגורלה של כל המציאות כולה, זה הוא עצמו ממש. כי האדם הוא גם רק אלוהים וגם רק בן אדם. ומהצד שהאדם הוא אלוהים, הרי שהוא שולט בכל מה שהיה הווה ויהיה תמיד, איתו עצמו כצמצום וגם עם כל אחד אחר, בכל מקום ובכל זמן. והאדם, הוא אלוהים, שמצמצם את עצמו (בזמן הווה), לתוך גוף גשמי של נפרדות וכולי. ועל האדם להבין, שמרכז הכוח של העולם כולו, ... כל העולמות כולם, שהיא זו שמחייה את כל העולמות כולם, נמצאת בתוכו. ועל האדם לדעת, שבכלל העוון של כפירה באלוהים, נכללת הכפירה של האדם בעצמו. כי אמונה באלוהים שנפרד ממך, היא בעצם כפירה באלוהים האמיתי שבתוכך. ומי שכופר באלוהים, ומתכחש ליכולות האלוהיות שבתוכו, סובל לנצח נצחים. ועל האדם להיאחז באמת, שאין דבר טוב ממנה. ועל האדם לא להתייאש כלל, אלא אך ... משמים, אבל במקרה לגמרי, השמים, הם האדם עצמו, שהוא במקרה, גם המחוקק של הגזירה. והדרך של האדם להתחבר לכוח האלוהי שבו, שמפעיל את כל העולמות כולם, היא על ידי התבוננות אמיתית של האדם פנימה אל תוכו. שהאדם מחפש ומתבונן ... הפנימית הזאת של האדם, על ידי זה הוא זוכה לחזור בתשובה שלמה ולשוב להיות מי שהוא היה פעם, דהיינו, אלוהים, שזאת האחדות של המציאות, ואז נשלמים כל החסרונות כולם. ונסכם, על האדם לכפור לגמרי בקיומו של אלוהים חיצוני לו, או כוח כלשהו חיצוני לו שיכול לעזור לו. ועל האדם לקחת אחריות על גורלו, ולהבין שהוא בעצם ...