הסוד של האיזון - מהו הסוד שאותו *לא* יודעים *כל* הפסיכולוגים / חכמי הרוח?... אומרים לאדם להתחבר לצד אחד שבו, ופעם אחרת אומרים לאדם להתחבר לצד אחר שבו. והדבר הזה יכול לשגע את האדם. לדוגמה: יש בעולם שלנו שתי תכונות הפוכות. מצד אחד להיות שמח בחלקך, שאם האדם לא יהיה שמח בחלקו, הרי שכל מה שיש לו לא שווה מאומה. ומצד שני יש גם את השאפתנות, שהאדם כל הזמן שואף להתקדם. ושתי התכונות האלו, הן מנוגדות אחת לשנייה. כי עפ ההיגיון הפשוט והשכל הישר, מי שהוא שמח בחלקו, הוא לא שואף להתקדם. כי לשאוף להתקדם, פירושו לרצות להתקדם. ולרצות אפשר רק כאשר חווים חיסרון. כי האדם לא רוצה אלא את מה שחסר לו. כי אף אחד לא רוצה את מה שלא חסר לו. ואם האדם שמח בחלקו בשלמות, הוא לא יכול לרצות להתקדם. ולרצות להתקדם זאת תכונה הפוכה, מאשר להיות שמח בחלקך. ואף אחד בעולם לא באמת יודע איך לאזן את שתי התכונות האלו. ובני אדם לפעמים מתחברים לצד של להיות שמח בחלקו ולפעמים מתחברים לצד של לשאוף להתקדם. והאדם קורא לזה איזון. וכמו שהמציאו את המשפט שאומר, תרצה רק את מה שאתה יכול להשיג. שגם זה שקר גדול. כי מי באמת יכול לדעת, מה באמת הוא יכול להשיג ומה הוא לא יכול להשיג? ואם האדם יהיה שמח בחלקו, הוא יפספס הזדמנויות של התקדמות שאותן הוא כן יכול להשיג. וכאשר האדם לא שמח בחלקו, אז לפעמים הוא סובל, גם כאשר הוא לא יכול להשיג את מה שהוא רוצה להשיג. ובנוסף, השלמות היא ללכת עד הסוף. ואם תכלית חייו של האדם זה להתקדם, אז למה בכלל שהאדם יהיה שמח בחלקו? ואם תכלית האדם זה להיות שמח בחלקו, אז למה ובשביל מה בכלל להתקדם בתחום כלשהו בחיים? וכיוב יש עוד תכונות מנוגדות, כגון לדוגמה להתאהב ולהיקשר רגשית, אל מול לא ... של האדם. כי מאחר שלכל דבר בעולם, יש בו גם חיסרון וגם יתרון, אז האדם לא יכול למצוא שום דרך בעולם שהוא יכול ללכת איתה עד הסוף. כי אם האדם ילך עד הסוף אחרי להיות שמח בחלקו, זה לא טוב. ואם האדם ילך אחרי ההפך של זה, גם זה לא טוב. ואם האדם יהיה רק נחמד לאנשים, זה לא טוב. ואם האדם יהיה רק לא נחמד ... רגשית, דהיינו, ריבוי רגשות מנוגדים זה לזה באותו הרגע ממש. כי חוסר איזון נוצר, בגלל המאבק שיש בין הרצונות המנוגדים זה לזה. כי כאשר רצון אחד אומר לאדם להיות שמח בחלקו, והרצון השני אומר לאדם לרצות את מה שאין לו, על ידי זה נוצרת מלחמה. אבל אם יש לאדם את היכולת להכיל בתוכו את שני הרגשות האלו ... להיות שני הפכים בו זמנית. כי מנהיג אמיתי, נראה כאחד האדם ממש. כי מאחר שהוא מכיל בתוכו את כל ההפכים, הרי שפעם אחת הוא כועס ופעם אחת הוא רגוע. ופעם אחת הוא שמח ופעם אחת הוא עצוב וכיוב. שזו השלמות, להיות מסוגל להכיל את כל ההפכים. כי כל העולם הם כל הזמן בשינוי של מצבי הרוח שלהם. אבל אצל כל ... וכיוב. אך השלמות כמובן, רחוקה מהם והלאה. כי כולם כולל כולם, תמיד יש בהם איזה חוסר שלמות כלשהו. כי גם אם המנהיג הזה נראה כלפי חוץ שהוא לא כועס כלל ושהוא רגוע ושמח תמיד, הרי שתמיד יש בתוכו גם כעס וחוסר שקט נפשי. כי מצד האמת, כל רצון שיש לאדם הוא ביטוי של כעס. וכאשר האדם לדוגמה אוכל דבר ... בשלמות, הוא לא היה עושה שום פעולה כלל בשום נושא בעולם. כך שכל המנהיגים הרוחניים בעולם, שכלפי חוץ נראה שכאילו הם משוחררים מכל הרצונות של העולם, ושכאילו הם שמחים ומאושרים או רגועים ושלווים וכיוב, זה הכל שקר אחד גדול. כי כל פעולה שלהם מעידה על כך שהם בעצם לא מרוצים מהמציאות. כי מי שמרוצה ...