... של הצמצום - איך מתוך אחדות מתהווה נפרדות? אם הכל טוב, אז איך זה שיש רע? כפי שכבר ביארתי, גם הטוב וגם הרע, בשורשם הם ישות אחת. כי בעולם שלנו יש ישויות שונות. והישויות השונות שיש בעולם שלנו, הן נפרדות זו מזו. אך כל הישויות השונות שיש בעולם, הן כולן ביטויים שונים וגוונים שונים וצמצומים שונים והיבטים שונים, של המציאות, שהיא הישות האחת. ומנקודת מבט על המציאות כישות אחת, ... התהוויות שונות של המציאות. כי פעם אחת המציאות באה לידי ביטוי בצורה אחת, ופעם היא באה לידי ביטוי בצורה אחרת. והשאלה הנשאלת היא, אם באמת בשורש של המציאות הכל אחד, אז איך זה שיש גם רע? ואיך זה שבתוך המציאות שלנו קיימת התודעה של האדם שחושבת שיש רע, אם באמת הכל טוב? ובפשיטות, אם בשורש של המציאות אין חילוק בין טוב לרע, אז איך זה שאצל האדם יש חילוק בין טוב לרע? ושורש השאלה הוא עמוק עוד יותר. כי השאלה הזאת בעצמה, היא ביטוי של שאלה אחרת עמוקה יותר. והשאלה הפנימית יותר, היא כיצד מאחדות פשוטה נוצרו פעולות משתנות וישויות שונות ונפרדות. כי בשכל האנושי ניתן להבין שלכל הישויות כולן, יש מכנה משותף כלשהו. ויש איזה רובד פנימי כלשהו מאחורי כל הישויות כולן. וגם אם האדם לא מבין מהו הרובד הפנימי הזה, המהות הזאת, ... להכיל אותו שכלית וכיוב, הרי שעדיין יש איזה משהו שנמצא מאחורי כל הדברים כולם. וכאשר האדם מתבונן, אז הוא מבין שבעצם ברובד הפנימי ביותר של המציאות, יש רק אחדות ויש רק הוויה אחת ללא נפרדות. אך תכף שהאדם מסתכל על כל דבר אחר שהוא רחוק מהשורש של המציאות, מיד האדם רואה את הנפרדות של המציאות. והשאלה הפנימית ביותר היא, כיצד זה יכול להיות שהוויה אחת תהווה ישויות שונות ונפרדות זו מזו? ואיך יכול להיות שמתוך אחדות פשוטה, יתהוו ישויות שונות זו מזו? וגם לשאלה הזאת עצמה יש שורש פנימי יותר. כי השאלה היא, כיצד מתוך אחדות נוצרה נפרדות. אך באמת יש כאן שאלה פנימית עוד יותר, והיא איך מתוך אחדות נוצרה ישות שהיא נפרדת מהאחדות . כי כאשר יש אחדות, אין מקום לעוד ישות נוספת על האחדות. ועצם קיומה של ישות נוספת על האחדות, זה עצמו שולל את הרעיון של האחדות. כי לכאורה נדמה שמאחדות יכולה להיווצר אחדות אחרת אך לא נפרדות אחרת. וכאשר האדם רואה את הנפרדות, אז הוא שואל איך מתוך אחדות נוצרה נפרדות. ואחכ השאלה הזאת באה לידי ביטוי, באיך מתוך הכל טוב והכל אחד, נוצר הבדל בין טוב לבין רע. אלא שמצד האמת, מנקודת מבט של אחדות, אין אפשרות שיווצר שום דבר. כי אם לדוגמה הייתה נוצרת ישות של אחדות, מתוך הישות של האחדות הראשונה, הרי שהיה צריך לשאול: האם האחדות שנוצרה, האם היא זהה ל

אחדות ונפרדות הרצונות והמציאות - מהי מהותם? מהי אחדות הרצונות ואיך היא קשורה לנפרדות הרצונות? אחדות הרצונות היא מצב שבו האדם מזהה את כל הרצונות השונים שלו כמהות אחת ממש. אליעד כהן מסביר שהבעיה המרכזית של האדם נובעת מכך שיש לו רצונות נפרדים, כלומר, הוא רוצה דברים מסוימים ולא רוצה דברים ... כאשר הרצון שלו מתממש, טוב לו, וכאשר הרצון אינו מתממש, רע לו. אולם, הסיבה העמוקה לכל תחושת הסבל הזו היא בעצם הנפרדות של הרצונות, משום שאילו האדם היה רוצה את כל הדברים במידה שווה, או לא היה רוצה דבר כלל, הוא לא היה חווה את ההבדלים שבין טוב ... מציע נקודת מבט מעניינת לפיה אם האדם יבחר לרצות את הבעיה שלו עצמה, הבעיה תיעלם עבורו. כיצד כל הדברים בעולם מתאחדים למרות הנפרדות החיצונית? ברמה החיצונית של המציאות, הדברים נראים נפרדים לחלוטין: ישנם אנשים שונים, מקומות שונים, זמנים שונים, ואירועים שונים. אבל ככל שאדם מסתכל פנימה לעומק הדברים, הוא יגלה מכנים משותפים רבים שמאחדים בין כל הדברים האלה. למשל, אם ניקח פריטים שונים שעשויים מעץ, נמצא שכולם חולקים את אותו חומר הבסיס. באותה מידה, הזמן ... מטאפיזיים (כמו רצונות ומחשבות). הזמן והמקום, על פי ההסבר של אליעד, הם בעצמם עשויים ממשהו עמוק יותר, איזושהי מהות אחת המאחדת בתוכה את כל מה שקיים. האם באמת קיימת הבחנה בין רצון לחוסר רצון? אליעד כהן מציג תפיסה לפיה האדם, כאשר ... שרצונו משתנה שוב. אבל כאשר האדם מבין לעומק, הוא מזהה שבבסיס כל הרצונות האלה, למרות השוני החיצוני ביניהם, יש מהות אחת משותפת. מהי משמעות האחדות של הזמן והמקום? אליעד כהן מתאר כי כל הדברים במציאות נמצאים בתוך זמן ומקום, ולמעשה, הזמן והמקום עצמם גם הם מתאחדים למהות אחת. ברמה העמוקה יותר, כל האירועים וכל הזמנים כבר קיימים בתוך רגע אחד. הוא נותן דוגמה לכך שלפני שנוצר כל דבר ביקום, לא היה זמן ולא היה מקום, אבל בכל זאת, הכל כבר היה קיים, אלא שהוא התקיים באחדות מוחלטת. איך אחדות הרצונות מובילה לשקט פנימי אמיתי? אליעד כהן טוען שכאשר האדם חוקר ומבין את העומק של הרצונות שלו, הוא מגיע לתפיסה עמוקה ... הוא יחווה שכל הרצונות הם אחד ממש. מצב זה מתואר כמצב של שקט פנימי מוחלט, שבו האדם יודע בוודאות שכל המציאות היא אחדות אחת שלמה ומוחלטת. אחדות הרצונות למה הרצון משתנה? איך לחוות שקט פנימי? האם אפשר לרצות את הבעיה? האם יש הבדל בין לרצות ללא לרצות? האם הזמן והמקום הם אחד? הפעם אני רוצה להשיב לשאלה שנשאלתי, בנושא אחדות הרצונות, בפנימי ובחיצוני. הדבר הוא די פשוט, העניין הוא שאדם רוצה בפנים משהו אחד, אבל חיצונית בעצם עושה משהו אחר, או קורה ... היה הבדל בין טוב לרע, זה לא היה משנה לו. כל הצרה שהאדם לא רוצה את הכל באותה המידה, וכל הרע שיש בחיים זה בגלל נפרדות הרצונות כל רגע ורגע, יש לו רצון אחר, הרצון של האדם, כל חלקיק של שניה, יש לו רצון חדש, גם אם לא מודע לכך. זה כמו בכלכלה ... רגע ללכת באותו הכיוון, כי אם היה בוחר אחרת, בו ברגע היה משנה את הכיוון. ובעולם שלנו הרצונות משתנים, זה עולם הנפרדות של הרצונות, ובמציאות שלנו בכלל יש הרבה דברים נפרדים אחד מהשני, מקומות שונים, בני אדם שונים ועוד... אך מי שיתבונן יראה שכל ... החיצונית של המציאות יש דברים נפרדים, אבל יש המון מכנים משותפים במובנים שונים, וככל שמסתכלים פנימה רואים שהם מתאחדים, כמו לקחת עץ חומר ממנו עשויים המון דברים והוא עשוי מהחומר ממנו כל שאר הדברים עשויים. והזמן והמקום, גם הם עשויים ממשהו, ... הזמן והמקום כל הדברים נמצאים, ובסופו של דבר, הזמן והמקום הם ישות אחת. כל הדברים כולם, במהותם בסופו של דבר הם מתאחדים. וכל הרצונות של האדם, כל האירועים השונים, כל המקומות כולם, נמצאים באותו המקום ואותו הזמן, וכל הזמנים כולם מתרחשים באותו ... בדיוק כמו לפני שנוצר כל מה שנוצר, שם לא היה זמן או מקום, וגם שם, יש עומק נוסף, הכל כבר היה קיים, רק שהכל היה באחדות. ומי שיחקור ויתבונן, יראה את שורש הדברים, שהכל זה אותו אחד, אותו הדבר, ואז תהיה לו הבנה, שאין הבדל בין ללכת שמאלה או ... שלו, ולא משנה מה אמרו לו, הוא באמת ירגיש שאין הבדל בין ימינה לשמאלה או בין הרצון הזה, לרצון הזה, כי מצד האמת, הכל אחד ממש. וזה נקרא השקט הפנימי של אחדות הרצונות, כי בתוכך אתה יודע שהכל אחד ממש, והימינה והשמאלה שהם בנפרדות, הם מחוברים בזה שאין הבדל בין רוצה ללא רוצה ...

... קיימים השקר והטיפשות של הנפרדות? + למה דווקא התורה היא השטן בהתגלמותו? למה בעצם קיימת טיפשות ושקר של תפיסת הנפרדות? אליעד כהן עוסק בשאלה מדוע קיימת בעולם תפיסת הנפרדות והטיפשות של האדם, אותה תפיסה של טוב ורע, של סיבה ותוצאה ושל חוקים. לדבריו, תפיסה זו היא הבסיס לקיומו של העולם וליכולת שלנו לפעול ולחיות. אליעד מסביר כי הנפרדות וההפרדה בין דברים היא זו שמאפשרת מציאות. ללא הנפרדות הזו, לא היה ניתן להתקיים, ולא היה ניתן לקיים שום פעולה, מכיוון שאם האדם היה חי בתפיסה שהכל תמיד טוב בצורה מוחלטת, לא היה צורך בשום פעולה או מאמץ כלשהו. הנפרדות מאפשרת את החיים כפי שאנחנו מכירים אותם. אבל אליעד כהן מוסיף כי השלמות האמיתית מתרחשת כאשר האדם מבין את הקשר בין הנפרדות לבין האחדות. כלומר, כאשר האדם מבין שהנפרדות היא ביטוי וצמצום של האחדות עצמה, דווקא אז החיים הופכים לטובים באמת. במצב כזה, הנפרדות לא נתפסת כדבר שלילי, אלא כדבר חיובי וטוב מאוד, מכיוון שהיא מאפשרת ביטוי מוחשי ושלם לאחדות הגדולה יותר. אליעד מדגיש שהשלמות האמיתית אינה רק באחדות אלא בשילוב של נפרדות ואחדות ביחד. הוא מוסיף כי למעשה שורש השאלה למה קיימת הנפרדות? הוא עמוק מאוד ומתחיל כבר בשאלה למה בכלל אלוהים רצה לברוא את העולם מלכתחילה. אם אלוהים חשב על בריאת העולם, זה אומר שגם הוא חשב במונחים של טוב ושל רע, ולכן השאלה הזו למעשה מתחילה עוד הרבה לפני תפיסת הנפרדות האנושית, אלא בשורש הבריאה עצמה. אליעד מסביר שכדי להבין באמת את שורש הנפרדות, יש להבין את מהות הבורא עצמו, וכיצד נוצר הרצון הראשון שלו לברוא עולם, ואת זה הוא משאיר לחקירה אישית ועמוקה יותר. למה דווקא התורה היא השטן בהתגלמותו? בנוגע לשאלה ... השטן בהתגלמותו, אליעד כהן מסביר כי אמנם כל עולם הנפרדות הוא סוג של שטן, אך התורה היא התגלמות שיא של השטן, מכיוון שהיא מדברת בשם אלוהים ובשם האמת אך למעשה מציגה שקר מוחלט. לדבריו, כל תפיסת החוקים הדתיים, הטענות שיש בחירה ... מוגבל ביכולתו להעניק טוב, היא כפירה מוחלטת באחדות המציאות ובאמת האבסולוטית. אליעד מפרט כי הסיבה שהוא מגדיר את התורה כשטן היא לא סתם בגלל שהיא חלק מעולם הנפרדות, אלא מכיוון שהיא מתיימרת לדבר בשם האמת ובשם אלוהים, ובעצם מצמצמת ומסלפת את דמות האל האמיתי. הוא מציין את התפיסות הדתיות כמו לחם הבושה, שכר ועונש, ואלוהים שכביכול ... לכן, דווקא התורה מהווה ביטוי עמוק של השקר והנפרדות, מכיוון שהיא משקרת לאדם בשם האמת ובשם אלוהים, וכך היא מתעתעת באופן חמור יותר מכל שאר התפיסות בעולם. למה אליעד טוען שמשה רבנו היה פחדן? אליעד מוסיף הסבר על דמותו של ... אליעד אומר שמשה, בכך שלא התעקש ולא ניסה לערער על הגבולות האלה, בעצם הביע חוסר אמונה באלוהים האמיתי שהוא בלתי מוגבל. משה, לדעת אליעד, קיבל את האלוהים המוגבל שמדברת עליו התורה, ולא את האלוהים הבלתי מוגבל האמיתי. איך האדם יכול להבין את הנפרדות והאחדות באמת? הפתרון שאליעד כהן מציע הוא שהאדם צריך לחפש את האמת ללא פחד, לחקור ולהבין את מהות הבורא עצמו. כאשר האדם יגיע להבנת האלוהים האמיתי, הוא יצליח להבין את הנפרדות , את הרצון הראשון של הבורא, ואת שורש הטיפשות והשקר של העולם. רק אז האדם יבין באופן ודאי ומוחלט שהתורה היא השטן והיא רק צמצום וביטוי קטן של אלוהים האמיתי. בסופו של ... הן רק אשליות וסטיות מהאמת האבסולוטית, שהיא האחדות השלמה של המציאות. למה קיימת נפרדות במציאות? למה התורה נחשבת לשטן בהתגלמותו? האם משה רבנו היה פחדן? מה הקשר בין נפרדות ואחדות? האם אלוהים באמת מוגבל? איך להבין את מהות האלוהים? ...

אחדות ההפכים, חוויית האחדות והשלמות תוך כדי הנפרדות - איך להשיג אותה? מהי חוויית הנפרדות ומה הופך אותה לסבל? אליעד כהן מסביר כי חוויית הנפרדות היא החוויה הבסיסית ביותר של האדם. הכוונה בכך היא שתחושת הקיום של האדם מבוססת על כך שיש לו רצונות שונים ומגוונים, הוא תמיד רוצה דבר אחד ולא רוצה דבר ... זו בדיוק, משום שהסבל והעונש הם עצם הרצונות המתמשכים. האדם כל הזמן מחפש משהו אחר, ולעולם אינו מסופק באמת. לכן, חוויית הנפרדות היא במהותה מצב של סבל מתמשך. מהי חוויית האחדות ומדוע היא יוצרת קושי? חוויית האחדות, לפי אליעד, היא מצב בו האדם חש כי הכל טוב באותה מידה. בחוויה זו אין הבדל בין חי למת, עשיר לעני, בריא לחולה - הכל נתפס כמצב אחד אחיד ושלם. במצב זה, ... בחיים. בחוויה זו, החיים הופכים לסוג של אדישות, מצב שאין בו התפתחות ואין בו פעילות או משמעות מיוחדת. הקושי של חוויית האחדות נעוץ בכך שהיא שוללת מהאדם את המוטיבציה לעשות דברים ולחוות את החיים. אליעד מסביר כי אנשים שנמצאים בחוויה זו עלולים לחוש חוסר עניין מוחלט בחיים, משום ששום דבר לא מעניין או משנה להם. איך ניתן לחוות את חוויית האחדות והנפרדות בו זמנית? השאלה המרכזית שאליעד מציג היא כיצד האדם יכול לחוות גם את האחדות וגם את הנפרדות באותו הזמן, למרות שהדבר נראה בלתי אפשרי. מבחינה לוגית, האדם אינו יכול להגיד הכל טוב לי באותה מידה ובו זמנית להגיד אני רוצה דווקא את זה. זוהי סתירה ... עצמה מובילה את האדם לחקור לעומק את שורשי הרצונות שלו ואת המהות של המציאות, וכאשר האדם עושה זאת, הוא מגלה שבעצם נפרדות ואחדות הן שני פנים של אותה המציאות. כיצד ניתן להבין את האחדות והנפרדות כמציאות אחת? אליעד כהן מדגיש כי הדרך להשגת חוויית אחדות ההפכים היא על ידי הבנה של הסיבה הראשונה של המציאות. הסיבה הראשונה היא בעצם הכוח שמניע את הכל, וכאשר האדם מצליח לראות את המציאות דרך עיני הסיבה הראשונה, הוא רואה כיצד כל הדברים השונים וההפוכים למעשה נמצאים יחד באחדות מוחלטת. כל האירועים וכל הזמנים מתרחשים מנקודת מבט מוחלטת באותו מקום ובאותו רגע, למרות שהחוויה הרגילה של האדם היא שהם מתרחשים בנפרד. כאשר האדם מבין את המהות של הסיבה הראשונה, הוא מסוגל לראות שהמציאות מורכבת מאחדות ונפרדות בו - זמנית. הוא מסוגל לחוות את הרצונות השונים ואת הנפרדות של העולם כולה מתוך הבנה עמוקה שהם ביטויים של מציאות אחת כוללת. במילים אחרות, האדם חווה נפרדות, אך הוא מודע בו זמנית לכך שכל הנפרדות הזאת היא רק צורה של ביטוי לאותה מהות אחת. מהי השיטה הפרקטית להגיע לחוויית אחדות ההפכים? הדרך הפרקטית שאליעד כהן מציע להגיע למצב הזה של אחדות ונפרדות היא חקירה עצמית עמוקה ויסודית. האדם צריך לשאול את עצמו באופן מתמשך שאלות על שורש הרצונות שלו: מאיפה מגיעים הרצונות שלי? מאיפה ... הראשונה לכל מה שקורה לי?. התהליך הזה, של חקירה מתמדת אל עומק הצמצום והשורש של הדברים, הוא שמוביל את האדם להבין את האחדות בתוך הנפרדות. אליעד מדגיש שכאשר האדם מתבונן בצורה מעמיקה, הוא מתחיל לראות את הנפרדות והאחדות כחלק בלתי נפרד של אותו המנגנון. הוא מבין את מהות הצמצום, את האופן שבו המחשבה והרצונות נוצרים, והוא מסוגל לחוות את החיים מתוך ... כפולה: מצד אחד, הוא חי חיים נורמליים לחלוטין, פועל ומגיב לרצונותיו, ומצד שני, הוא יודע שכל מה שהוא חווה הוא ביטוי של האחדות המוחלטת. בסיום התהליך, האדם מגיע למצב שבו הוא מסוגל לחוות את ההפכים בו זמנית: הוא גם חווה רצונות ונפרדות וגם מודע באופן עמוק ואמיתי לכך שהכל אחד. מהי אחדות ההפכים? איך לחוות שלמות ו

... הרצון העצמי של הנפרדות, על ידי השכל של האחדות וכאן יתבאר, איך יכול האדם לפרק ולנטרל את כל הרצונות שלו, הרצונות של הנפרדות, על ידי שימוש בשכל של האחדות? והעניין הוא, כי יש שני סוגים של רצונות או אפילו שלושה. והסוג הראשון, הוא רצון רגיל, שבו האדם רוצה איזה רצון מוגדר. כי כל רצון, ... שותק. ויש גם עוד מצב נוסף, שבו, כאשר האדם נמצא בשעת ביטול לשכל של האחדות, אז אין לאדם שום רצון כלל. כי בשעת ביטול לאחדות, אין שום תודעה עצמית ושום רצון כלל, אפילו לא רצון, שאפשר להגדירו כרצון שאינו מוגדר. וזהו הרצון הלא מוגדר ביותר, שהוא ככ לא מוגדר, עד שאין הבדל, בין הרצון לבין הרצוי לבין הרוצה, שאז הכל אחד ממש. ויש עוד סוג שלישי ונוסף, שבו יש לאדם כמה רמות שונות של רצון. שברמה החיצונית יש לאדם רצון חיצוני ומוגדר, וברמה הפנימית יותר ... תכלית וחוסר תכלית, ויש טוב ורע וכולי. אבל ברמה הפנימית של המציאות, הכל אחד ממש. ובסיכומו של דבר, כאשר האדם משתמש בשכל שלו, ומברר מה האמת. האם באמת, צורה אחת של המציאות טובה יותר מאשר דבר אחר? ולמה היא ... בה שום ניגודיות כלל, אז על ידי זה האדם מקבל שכל, רואה את האמת שהכל אחד, והרצון שלו מתפרק והופך מרצון מוגדר לרצון שאינו מוגדר. וכל זה ברמה הפנימית. כי עדיין יש רצונות חיצוניים וכולי... ונזכיר: כי ...

... יש נפרדות? למה נוצרת נפרדות, מתוך האחדות? ועד שהאדם שואל למה יש נפרדות, עליו לשאול האם באמת יש נפרדות? כי אולי יש רק אחדות? ואולי הנפרדות והאחדות, הן ישות אחת ממש, נגד השכל של האדם, ואז ממילא אין שום שאלה כלל?! ...

נפרדות, שהיא כולה אחדות - חיבור הנפרדות והאחדות הטעות הגדולה ביותר של האדם היא, שהוא מפריד, בין היש לבין האין. דהיינו, בין הנפרדות (יש), לבין האחדות (אין). ובגלל ההפרדה הזאת, נדמה לאדם שהאחדות לא קיימת כלל, ושאחדות פירושו ההעדר המוחלט של הנפרדות. כי הרי האחדות מנוגדת לנפרדות, ואכ אחדות פירושו העדר מוחלט. ומשום כך נדמה לבני האדם, שהחכם האמיתי המציאות, הם מציאות של נפרדות. כי אחדות, היא העדר מוחלט של נפרדות. והחכם האמיתי המציאות, הם בתוך נפרדות של זמן ומקום, ואכ גם הם בנפרדות ממש, שהיא נפרדת מהאין המוחלט שהוא האחדות. והאדם אינו מבין שזה הכל רק מחמת טעות מחשבתו, שנדמה לו שהיש והאין נפרדים זה מזה, ועל ידי זה הוא מפריד, בין צורת הנפרדות לבין צורת האחדות. והאדם אינו מבין, שגם האחדות וגם הנפרדות, אלו רק צורות של אחדות גדולה עוד יותר, שהיא האחדות האמיתית, ששם הכל אחד ממש. ושם, צורת האחדות וצורת הנפרדות, מתאחדות והופכות להיות לישות אחת ממש. והוא נגד השכל של האדם, שהצורות שמנוגדות זו לזו מצד הגדרתן, הן יהיו ישות אחת ממש. ואעפכ, הן ישות אחת ממש. וכאשר האדם עוד לא הגיע אל האחדות האמיתית, נדמה לו, שלהגיע לאחדות, פירושו שהוא ייעלם לגמרי. כי באחדות, שהיא ההעדר המוחלט, אין שום תודעה עצמית כלל. וזו אכן האמת, אלא שזו אמת חלקית בלבד. כי ב

נפרדות, היא אחדות - למה שלמות הנפרדות, היא שלמות האחדות? ובו יתבאר, מדוע ולמה, שלמות הנפרדות ושלמות האחדות, היא אחת? דהיינו, שאין סוף נפרדות ואין סוף אחדות, זה אותו הדבר ממש. כי בעולם שלנו, יש גם מהות וגם צורה. והצורה, נפרדת מהמהות שלה. וכל זמן שהמהות נפרדת מהצורה, הרי שזו לא שלמות האחדות, כי המהות נפרדת מהצורה. אבל זו גם לא שלמות הנפרדות, כי הצורה מחוברת ונמצאת באחדות, עם המהות שלה. וגם אם הן אינן ישות אחת ממש, עדיין הצורה מחוברת בדרך כלשהי, למהות שלה. דהיינו, שיש גם אחדות וחיבור, של לפחות שתי ישויות, בכל ... שאליו הדבר מוכרח להיות מחובר תמיד. אבל כאשר הצורה והמהות הם אחד ממש, שההוויה והלבוש הם אחד ממש, אז מצד אחד זו שלמות האחדות . כי המהות לא נפרדת מהצורה, אלא הם אחד ממש. אבל זו גם שלמות הנפרדות, כי שום דבר לא נמצא באחדות עם שום דבר, כי יש רק ישות אחת ממש. ואז זו גם שלמות האחדות, כי אין ריבוי. אבל זו גם שלמות הנפרדות, כי יש ישות אחת, שהיא ככ נפרדת מכל דבר שהוא, עד ששום דבר אחר לא קיים מבלעדיה. כי תמיד יש מכנה משותף והוויה אחת, שמאחדת את הנפרדות. כי המקום המציאות, הם מקיפים את הכל, והם מאחדים את כל מה שבתוכם. והמציאות, מקיפה את המהות והצורה, ומאחדת אותם. אבל כשיש רק ישות אחת ויחידה, שאפילו זמן ומקום אין, אז זו שלמות הנפרדות, שאין שום מכנה משותף ושום אחדות כלל. ובסיכומו של דבר, שלמות האחדות והנפרדות, היא אחד ממש. ...

... - איך אפשר לחיות בעולם הנפרדות, בלי אמונה? כפי שהתבאר, האמונה השקרית היא שורש כל הרעות שיש בעולם, כולל כולן. וכל רע שיש בעולם, קיים רק בגלל אמונה שקרית. כי באמת, הכל מושלם. וכשהאדם מאמין שלא הכל מושלם, מיד הוא מרגיש חיסרון של נפרדות וכולי. ולכן צריך האדם לבטל את האמונה, שהיא שורש כל הרעות שיש בעולם. והשאלה ... הראשונה היא, שמי שנוח לו להמשיך לחיות כאן בעולם שלנו בצורה רגילה, שימשיך להאמין ולחיות כאן בעולם שלנו בצורה הרגילה. ומי שמואס בחוויה של נפרדות, ורוצה להגיע לחוויה של העדר רצון נפרד מוחלט, אז, ביטול ועקירת כל האמונה, תביא ... אבל ברמה הפנימית שהיא הצורה שבה האדם תופש את המציאות שלנו, שם על האדם לזכך את עצמו מכל שמץ של אמונה. כגון לדוגמה, שאם האדם מבין בשכל של הנפרדות שלו, שהגוף שלו צריך לאכול, אין צורך להילחם ברצון הזה. כי המלחמה החיצונית, ...

... - הנפרדות, היא שורש כל השאלות - איך לשאול ולראות, שהכל אחד ושאין שום שאלה? כי כמות המידע, היא אין סופית. ומי שרוצה שלמות, צריך לדעת את הכל. כי מי שחסר ידיעה, ... שלא צריך לדעת את הכל, אלא צריך להבין את הכל. ולהבין את הכל, פירושו להבין את מהות הדבר. ומי שידע ויבין דבר אחד בשלמות, יגיע לאחדות של המציאות, שכוללת בתוכה את הכל. והנה, האדם כל הזמן נתקל בשאלות חדשות. ובכל פעם שיש לאדם תשובה, מיד ... מהר יותר את מהות כל השאלות, ואז כמובן להבין את השכל האחד, שהוא התשובה של כל השאלות? והעניין הוא, כי לכל השאלות שיש בעולם, יש שורש אחד ויחיד. והוא, ניגוד ההפכים של היש והאין. כי בשורש המציאות, היש והאין הם אחד. וזאת השאלה החזקה ביותר ... כי כל השאלות שיש בעולם, הן צורות שונות של השאלה, האם יש או אין. כי כל השאלות שיש בעולם, נובעות, מכך שיש אצל האדם, חשיבה של נפרדות, בין שתי אפשרויות שונות. כגון לדוגמה, שהאדם מתלבט מה לעשות, שזה נובע רק משום, שהוא עושה הפרדה, בין ... לא מסוגל להבין, כיצד זה אפשרי בכלל שאין הבדל. כי האדם, בטוח שכן יש הבדל. ואעפכ, מי שרוצה לרפא את נפשו, עליו להטיל ספק בתפישת הנפרדות שלו. ועליו לברר את האמת ולשאול, האם באמת יש הבדל אמיתי, בין אם אני אעשה כך או אחרת? והאם באמת יש הבדל ... מסוימת, אלא צורה אחרת, וברור שיש הבדל בין הדברים האלו. וזהו מעשה שטן שמתעתע באדם. ועל האדם לחסל ולהוציא להורג, את השקר של הנפרדות. ואיך? על ידי זה שהאדם לא יאמין ולא יקבל שום תשובה, עד שהוא לא יבין באופן מוחלט, למה הדבר הוא כך ולא ... האפשרויות השונות, הרי שהוא נמצא באמונה שגויה. כי אם האדם לא מבין בשלמות את מהות ההבדל, ואעפכ הוא ממשיך להתייחס לדבר בצורה של נפרדות, הרי שהוא מאמין לטעות, שגורמת לו לחשוב שיש נפרדות, בלי שהוא מבין מהי האמת. וגם מי שלא יתייחס לנפרדות, בלי להבין באמת, את האחדות, גם הוא טועה. וכל זמן שהאדם לא מבין את המציאות, הוא טועה, ולא משנה, כיצד הוא מתייחס אליה. כי גם הנפרדות קיימת. ומצד האמת, אין הבדל בין אחדות לבין נפרדות . אבל האדם שמתייחס לנפרדות או לאחדות, בלי להבין את המציאות, הוא טועה, והוא מוכרח להבין את מהות המציאות, ואת מהות ושורש ההבדלים שבין הצורות השונות שבמציאות. ומי שיברר את האמת עד הסוף באמת, דהיינו, ימסור את נפשו להבין, כיצד קיימת הנפרדות הזאת? ולמה יש את הנפרדות הזאת? ומה גורם לכך שהנפרדות תהיה קיימת? מי שימסור את נפשו להבין את הנל באמת, הוא יגלה שבכלל אין שום נפרדות כלל, אפילו לא כאשליה. אלא הכל אחד ממש. ואז כאשר האדם הולך עד הסוף ועד הקצה האחרון, של המאמץ להבין את המציאות, ולא לקבל כמובן מאליו את הנפרדות ואת ההפרדה שיש בין דבר לדבר, אלא האדם מוסר את נפשו להבין את מהות ההפרדה הזאת, אז על ידי זה הוא רואה את האמת שהכל אחד, וכל השאלות נעלמות לגמרי, ואז האדם חי חיים טובים באמת. ולא שהאדם מגלה שבשורש הכל אחד, ושאעפכ יש נפרדות. כי זאת לא הבנה של אחדות, וזאת הבנה שעדיין יש בה שאלות. כי עדיין יש הפרדה בין השורש והמהות, לבין הצורה. אלא מדובר על הבנה פנימית באמת, ששם האדם רואה את האמת, שהצורה נכללת במהותה, לישות אחת ממש. שאז אין שום שכל של נפרדות, ושום שאלה כלל. ויש נפרדות וגם אחדות, בו זמנית כישות אחת וכולי. ...