... חרדה, תופעות אחרי חרדה, חרדה מתמשכת, התקפי חרדה, שליטה ברגשות חזקים, איך לשנות רגש? ממה נובע רגש, איך נוצר רגש? איך מחשבות ואמונות יוצרות רגשות חזקים כמו חרדה והתאהבות? אליעד כהן מסביר שחרדה והתאהבות, שהן דוגמאות לרגשות חזקים במיוחד, הן בעצם ביטויים של מחשבות ואמונות פנימיות מאוד חזקות ומחייבות. כל תחושה רגשית חזקה שאנחנו חווים, כמו חרדה גדולה או התאהבות עמוקה, היא תוצר ישיר של האופן שבו אנחנו מפרשים את המציאות במחשבתנו. התחושות הפיזיולוגיות שאנחנו מרגישים (כמו דופק מהיר, סחרחורות, או תחושה של התרגשות בגוף) הן רק הביטוי החיצוני של האמונות הללו. לדוגמה, אם אדם מאמין שהוא בסכנה גדולה, מחשבה זו עלולה לעורר בו חרדה עוצמתית. לחלופין, אדם שמאמין שהוא מצא את אהבת חייו, יחוש רגשות חזקים של התאהבות והתרגשות. במילים אחרות, הרגש תמיד נובע באופן ישיר מהמחשבות ומהאמונות שלנו. האם אפשר לשנות רגשות לא רצויים באמצעות שינוי מחשבתי בלבד? התשובה היא כן, באופן עקרוני, רגשות משתנים בעקבות שינויים במחשבה. אליעד נותן דוגמה: אם אדם מאוד מחבב מישהו, ואותו אדם עושה לו משהו רע או בוגד בו, החיבה שלו ... או כעס. באופן דומה, אם אדם חושב שמישהו עומד להרוג אותו, ולאחר מכן מתברר לו שזו הייתה רק מתיחה, החרדה שלו תיפסק. שינוי המחשבה על האירוע הוא זה שגורם לרגש להשתנות או להיעלם. מדוע לפעמים רגשות ממשיכים להופיע גם אחרי שהמחשבה השתנתה? עם זאת, אליעד מציין שלעיתים, גם לאחר שהמחשבה שהובילה לרגש משתנה, התחושה הפיזיולוגית או הזיכרון של התחושה הרגשית עדיין נשארת לזמן מה. הוא ... מהאפשרות לחוות שוב את תחושות החרדה שחווה בעבר, גם אם הגורם המקורי לחרדה כבר אינו קיים. לדוגמה, אדם שחווה התקף חרדה בגלל מחשבה שהוא בסכנת חיים, יכול לאחר מכן לפחד לא מהסכנה עצמה, אלא מהאפשרות שבעתיד שוב יחווה חרדה כה עוצמתית. במקרה זה, הבעיה היא כבר לא המחשבה המקורית שהובילה לחרדה, אלא פחד מהתחושות הפיזיולוגיות והרגשיות עצמן. הוא פוחד מתסמיני החרדה ... לסמל בעיניו (מוות, איבוד שליטה וכדומה). לפעמים אנשים אפילו שואלים עצמם: מה יקרה אם לא אוכל להתמודד עם החרדה?, וזו מחשבה חדשה שיוצרת חרדה בפני עצמה. האם התחושות הפיזיות הן הגורם לחרדה? אליעד מסביר כי תחושות ... איך אפשר לשלוט ברגשות חזקים ולשנות אותם? על פי אליעד, כדי לשלוט ברגשות חזקים, חייבים קודם כל להבין שהם תמיד תוצר של מחשבות ואמונות. אם המחשבה משתנה באמת, הרגש משתנה בעקבותיה. עם זאת, לפעמים הרגש הוא כל כך עוצמתי וחזק, שהשינוי בו מתרחש ... להכיר בכך שהרגשות שאנו חווים אינם תופעות אקראיות, אלא ביטויים של אמונות ותפיסות שלנו. אם נבין זאת לעומק ונוכל לשנות את המחשבות שיצרו את הרגש מלכתחילה, נוכל גם לשנות את הרגש עצמו. לסיכום: אליעד מדגיש שרגשות חזקים הם תמיד תוצר של אמונות ומחשבות פנימיות. תחושות פיזיולוגיות הן רק הביטוי החיצוני. ניתן לשנות כל רגש, בין אם חיובי או שלילי, באמצעות שינוי של הסיפור שאנו מספרים לעצמנו. לעיתים לוקח זמן עד שהרגש משתנה לגמרי, אך עצם ההבנה שהמחשבה יוצרת את הרגש נותנת לאדם שליטה מסוימת על עולמו הרגשי. איך נוצרים רגשות ומה משפיע עליהם? מהי חרדה מתמשכת ואיך להתמודד איתה? כיצד מחשבות יוצרות חרדה ומה הקשר לתסמינים פיזיים? איך מתמודדים עם חרדה מהחרדה? האם ניתן לשלוט בתהליכי ההתאהבות? איך לשנות רגשות לא רצויים? מה הקשר בין רגשות חזקים כמו חרדה והתאהבות לבין מחשבות ואמונות? רגשות חזקים, כמו חרדה גדולה או התאהבות עוצמתית, הם למעשה ביטוי של אמונות ומחשבות מחייבות וחזקות. כאשר אדם חווה חרדה או התאהבות, התחושות הפיזיולוגיות שהוא מרגיש הן תוצאה של מחשבותיו הפנימיות. האם ניתן לשנות רגשות באמצעות שינוי מחשבה? כן, רגשות משתנים בהתאם לשינוי מחשבה. לדוגמה, אם אדם מרגיש חיבה כלפי מישהו, ולאחר מכן אותו אדם פוגע בו או בוגד בו, החיבה יכולה ... אמונה שהוא בסכנה, וברגע מסוים מתברר לו שהסכנה אינה קיימת, החרדה יכולה להיעלם. מדוע לפעמים רגשות נשארים גם לאחר שינוי מחשבה? ישנם מצבים שבהם, גם לאחר שהאדם מבין שאין לו סיבה לחרדה, התחושות הפיזיות שלה עדיין נותרות בו. ... יכולה לגרום לאדם לחשוש לא רק מהסיבה המקורית שלה, אלא גם מהחוויה של החרדה עצמה. לדוגמה, אם אדם היה בחרדה קיצונית בגלל מחשבה שקרתה לו סיטואציה מסוכנת, גם לאחר שהוא מבין שזה לא היה אמיתי, הוא עשוי לחוות חרדה חדשה - ... בעתיד. האם חרדה היא תוצאה של סיפור בראש או של תחושה פיזיולוגית? באופן עקרוני, חרדה היא תוצאה של סיפור בראש - כלומר, מחשבה או אמונה מסוימת שמובילה לתגובה רגשית. עם זאת, התחושות הפיזיות הנלוות לחרדה יכולות להפוך לגורם ... לתחושת ההתאהבות עצמה, יותר מאשר לאדם שבו התאהבו. איך לשלוט ברגשות חזקים? כדי לשלוט ברגשות חזקים, יש להבין שהם נובעים ממחשבות ואמונות, ולא מתופעות פיזיולוגיות בלבד. שינוי המחשבה והגישה כלפי האירוע המקורי עשוי לשנות את הרגש כלפיו. יחד עם זאת, כאשר הרגש מאוד עוצמתי, ייתכן שיידרש זמן עד שהשפעתו תדעך לחלוטין. איך נוצרים רגשות ומה משפיע עליהם? מהי חרדה מתמשכת ואיך להתמודד איתה? כיצד מחשבות יוצרות חרדה ומה הקשר לתסמינים פיזיים? איך מתמודדים עם חרדה מהחרדה? האם ניתן לשלוט בתהליכי ...

... ברגשות אינה מתבצעת באופן ישיר אלא באמצעות הבנה ושליטה על מה שיוצר את הרגשות מלכתחילה. לדבריו, הרגש הוא תמיד תוצאה של המחשבות שהאדם חושב. אירוע שמתרחש בחיים גורם לאדם לחשוב מחשבות מסוימות, ואלו המחשבות הן שיוצרות את הרגש שאותו הוא מרגיש באותו הרגע. מדוע אי אפשר לשנות רגש באופן ישיר? ... לא יוכל פשוט להחליט שהוא מפסיק להיות עצוב באופן ישיר. הסיבה לכך היא שהרגשות אינם נוצרים מעצמם, אלא הם תוצאה ישירה של מחשבות מסוימות. כדי לשנות רגש, יש לשנות את המחשבות שעומדות מאחוריו. איך מחשבות יוצרות רגשות? אליעד מדגים כיצד מחשבה יוצרת רגש באמצעות דוגמה של אדם שרואה אריה: כשהאדם רואה את האריה, הוא חושב שהאריה עלול לטרוף אותו. האדם חושב שהוא לא רוצה שהאריה יטרוף אותו. כתוצאה ממחשבות אלו, האדם מרגיש פחד או חרדה. דוגמה נוספת שאליעד מביא היא של אדם שמרגיש טוב כאשר ... שהבחורה תרצה אותו ולכן מרגיש טוב כשהוא מאמין שזה קורה. אליעד מבהיר שהרגש תמיד מגיע בעקבות פרשנות של מצב כלשהו על ידי מחשבות ספציפיות. ללא המחשבות הללו, הרגש לא היה נוצר. איך אפשר לשנות רגשות על ידי שינוי מחשבות? הדרך לשינוי רגשות לפי אליעד היא להבין מהן המחשבות המדויקות שגורמות לרגש שאותו האדם מרגיש. הוא ממליץ על השלבים הבאים: ראשית, לשאול איזה רגש אני מרגיש כרגע? ולזהות את הרגש באופן ברור. שנית, לברר מה המחשבות שגורמות לי להרגיש את הרגש הזה? ולמצוא את המחשבות המדויקות שעומדות בבסיס הרגש. שלישית, לבדוק את נכונות המחשבות הללו, לשאול האם המחשבות האלה נכונות? ולנסות להטיל ספק באמיתות שלהן. אם האדם יצליח לראות שהמחשבות שיוצרות את הרגש אינן נכונות או לפחות מוטלות בספק, הוא יוכל לשנות את אותן מחשבות וליצור רגש אחר, טוב יותר או פחות בעייתי. מה ניתן לעשות כדי לשפר את השליטה הרגשית? ... יותר על שליטה רגשית, באמצעות חיפוש של נושאים כמו: איך נוצרים רגשות? איך משנים רגשות? איך שולטים ברגשות? איך משנים מחשבות? איך להטיל ספק במחשבות? איך להחליף מחשבה? איך לבדוק אם מחשבה נכונה? לדבריו, ככל שאדם יכיר יותר את תהליך היווצרות הרגשות וירכוש כלים לבדוק ולשנות את מחשבותיו , כך הוא יוכל לשלוט בצורה אפקטיבית יותר ברגשותיו ובחווייתו הפנימית בחיים. איך לשלוט ברגשות? איך לשנות מחשבות? איך נוצר רגש? איך להפסיק להרגיש רגש מסוים? איך להטיל ספק במחשבות? מה יוצר את הרגשות? איך להשפיע על רגשות? ...

... (ברסלב) מדוע האדם מרגיש שהוא לא מצליח לשלוט במחשבותיו? אליעד כהן מסביר שאנשים רבים מרגישים שהם לא מצליחים לשלוט במחשבות שלהם. האדם אומר לעצמו שהוא רוצה לחשוב בצורה מסוימת, אבל בפועל המחשבות נמשכות לכיוונים אחרים והוא לא מצליח לעצור אותן. אליעד מסביר שהבעיה האמיתית איננה חוסר שליטה במחשבות, אלא חוסר הבנה עמוק לגבי המנגנון שגורם להן להופיע. לדברי אליעד, חשוב להבין שכל מחשבה שיש לאדם בראש היא למעשה תוצאה של מנגנון מסוים. האדם חושב שהמחשבה באה משום מקום, שהוא אינו אחראי לה, ושהוא רק סובל ממנה. אך בפועל, כל מחשבה מתעוררת מתוך תהליך פנימי מוגדר. המחשבה שמטרידה את האדם, או גורמת לו לסבל, היא תמיד תוצר של רצונות סותרים או אי בהירות ברצון הפנימי שלו. מה הסיבה שהאדם לא מצליח לעצור מחשבה מטרידה? אליעד כהן מדגיש שהאדם לא מצליח להפסיק מחשבה מטרידה, משום שהוא בעצמו רוצה בה באופן כלשהו. הוא נותן דוגמה ברורה: אדם טוען שהוא לא רוצה לחשוב על משהו שמפחיד אותו או מטריד אותו. אליעד שואל אותו - האם אתה בטוח שאתה לא רוצה את המחשבה הזו? כאשר האדם מתעקש שהוא לא רוצה אותה, אליעד מציע לו לבדוק לעומק: אם המחשבה הזו לא מביאה לו שום תועלת, אז מדוע הוא לא מפסיק אותה מיד? התשובה היא שלמרות שבאופן מודע האדם אומר שהוא לא רוצה את המחשבה, ברובד עמוק יותר, יש בו חלק שכן רוצה בה מסיבה כלשהי. למשל, אדם שחושב מחשבות של פחד או דאגה, אומר לעצמו שהוא לא רוצה לפחד, אבל אליעד מצביע על כך שברובד עמוק הוא דווקא כן רוצה לפחד - למשל, מתוך רצון להיזהר, להגן על עצמו ... אישור מסביבתו. איך לזהות את הרצון הסמוי מאחורי המחשבות? כדי להבין מדוע המחשבות חוזרות שוב ושוב, אליעד כהן מציע שיטה של בדיקה פנימית: כל אדם צריך לשאול את עצמו בכנות: אם הייתה לי אפשרות להפסיק את המחשבה הזאת מיד ולתמיד, האם הייתי בוחר להפסיק אותה? אם האדם משיב בכנות שהוא לא יכול, כי הוא חייב את המחשבה, או מפחד לוותר עליה, זה סימן שיש לו רצון פנימי נסתר להמשיך לחשוב אותה. אליעד מביא דוגמה נוספת: אם אדם אומר שהוא רוצה לשכוח את האקסית שלו, אבל ... עליו לשאול את עצמו: למה בעצם אני לא משחרר את המחשבה הזו לחלוטין? אולי אני עדיין רוצה משהו מאותה אקסית, אולי יש לי תקווה לחזור אליה או לקבל ממנה משהו שלא קיבלתי. לכן המחשבה לא נפסקת, כי האדם עדיין נאחז בה באיזשהו אופן פנימי. מהי הדרך לשלוט במחשבות לפי אליעד כהן? לדברי אליעד, הדרך לשלוט במחשבות מתחילה מהבנת המנגנון הפנימי שמניע אותן. על האדם לשאול את עצמו, בכנות מוחלטת וללא פחד: למה אני רוצה לחשוב את המחשבה הזו? איזו תועלת סמויה אני מפיק ממנה? ככל שהאדם יבין בצורה ברורה יותר מה הוא מרוויח מהמחשבה, כך הוא יוכל להחליט אם הוא רוצה באמת להמשיך איתה או לא. אליעד מדגיש שהשליטה במחשבות היא תמיד פועל יוצא של הבנת הרצונות הפנימיים ביותר של האדם. כל עוד האדם לא הבין לעומק את הרצון הפנימי הנסתר, המחשבות ימשיכו להגיע ולהציק לו. ברגע שהאדם מבין את הסיבה האמיתית, הוא יכול להחליט בצורה מודעת - אם הוא באמת זקוק לאותה מחשבה או שהוא מוכן לשחרר אותה לחלוטין. כיצד לשחרר מחשבות מטרידות? כדי לשחרר מחשבות מטרידות, אליעד כהן מציע לא להילחם בהן, אלא להבין אותן לעומק. המלחמה במחשבות רק מחזקת אותן, כי היא נותנת להן יותר משמעות וכוח. במקום זאת, יש להבין לעומק מהי הסיבה שהאדם רוצה ב

... כהן מסביר שיש בחיים מלחמת עולמות תמידית, שהיא למעשה מלחמה פנימית בין מחשבות ורצונות סותרים. כל קונפליקט שאנו חווים בחיינו הוא למעשה ביטוי של מלחמת העולמות הזו, שנעה בין המציאות כפי שהיא, לבין הרצונות, המחשבות והאמונות שלנו על איך המציאות צריכה להיות. לדוגמה, כאשר אדם חווה כאב בחזה, ישנן שתי מציאויות מנוגדות הפועלות בו - זמנית: מציאות שבה הוא חווה ... לשנות מציאות קיימת. אבל אם הוא מסוגל לראות שגם הרצון שלא יהיה כאב הוא מחשבה בלבד - הוא יכול להפחית את הסבל. מהן ארבע האפשרויות של כל מחשבה, לפי אליעד כהן? אליעד מפרט על ארבע אפשרויות הגיוניות שמחשבה יכולה להיות לגביהן, כאשר הוא משתמש במשפט: אמור או לא אמור, צריך או לא צריך: אפשרות ראשונה: זה אמת מוחלטת. אפשרות שנייה: זה שקר מוחלט. ... מנסים להיאחז בשני דברים מנוגדים בו זמנית, מה שיוצר קונפליקט וסבל. מדוע המחשבה צריך או לא צריך גורמת לסבל? לפי אליעד, כל מחשבה שאומרת שמשהו במציאות צריך או לא צריך להיות, יוצרת באופן מידי קונפליקט. זאת מכיוון שהמציאות תמיד קיימת כפי שהיא כרגע, ללא תלות ברצוננו. כאשר ... שנובע מההתנגדות הפנימית שלו לכאב. כיצד אפשר להפחית את הסבל על ידי הבנת המחשבות? אליעד מציע להטיל ספק בכל מחשבה, במיוחד במחשבות שאומרות צריך או לא צריך. כאשר האדם מבין שהמחשבה לא צריך להיות כאב היא רק מחשבה ואינה המציאות עצמה, הוא מתחיל להשתחרר מהסבל. הדרך שהוא מציע היא להתבונן במחשבות מנקודת מבט נייטרלית: כאשר אדם מבין שהמחשבה על המציאות אינה המציאות עצמה, הוא יכול לחיות בשקט נפשי, גם אם יש כאב פיזי. הוא מבין שהסבל הרגשי נובע מהמחשבות ולא מהכאב עצמו. מהי המשמעות של יש, אין, ולא יודע לפי אליעד כהן? אליעד מרחיב את ההסבר ומציג שלוש אפשרויות עיקריות להתייחסות לכל דבר: יש - ... כהן בפועל? אליעד ממליץ להכיר בכך שכל מה שהאדם חושב שהוא יודע - זה רק מחשבות. ההכרה בכך שכל הידע הוא בעצם מחשבה בלבד, יכולה להביא את האדם לשחרור נפשי מהסבל. לדוגמה, אם אדם מרגיש לחץ בחזה, הוא צריך לשים לב שיש בו זמנית שתי מחשבות מנוגדות: יש לי לחץ בחזה. לא צריך להיות לי לחץ בחזה. ברגע שאדם מבין ששתי אלו הן מחשבות בלבד, הוא יכול להפסיק להזדהות איתן ולהיות משוחרר יותר מהחוויה הרגשית השלילית. מהו השקט הנפשי לפי אליעד כהן? אליעד מגדיר שקט נפשי כמצב שבו האדם אינו מזדהה עם אף מחשבה ספציפית. במצב זה האדם מודע לכך שכל מה שקורה הוא רק מחשבות. הוא אינו מנסה לשנות את המציאות, ולכן לא חווה התנגדות למציאות - וכך הוא חי בשלווה פנימית. הוא מבהיר שההגעה לשקט אינה קשורה בהכרח להיעלמות של כאב או סבל פיזי, אלא קשורה להבנה עמוקה שהמחשבות על המציאות אינן המציאות עצמה. מה המשמעות של לאהוב את מה שיש או לשנוא את מה שיש? אליעד מסביר שכשאומרים לאהוב את מה שיש, הכוונה היא לקבל את ... שהמציאות תהיה אחרת ממה שהיא. לפי אליעד, אם אדם מבין שהרצון שלו הוא רק מחשבה, הוא יוכל להיות חופשי באמת. הוא יוכל לאהוב או לשנוא, אבל מתוך חופש והבנה שזה רק משחק של מחשבות - ולא מתוך סבל פנימי שנובע מהזדהות עם הרצון לשנות את המציאות. איך להפחית סבל נפשי? מה גורם לסבל בחיים? איך להתמודד עם מחשבות שליליות? מה המשמעות של קבלת המציאות? האם יש משמעות אמיתית לצריך ולא צריך? כיצד להגיע לשקט נפשי? ...

... מוטרד מבעיות של אחרים, טיפול בחרדות, טיפול בפוביות כיצד להתמודד עם מחשבות טורדניות ומפחידות? אליעד כהן מסביר כיצד להתייחס למחשבות מטרידות ואכזריות, אותן מחשבות שלא נותנות לאדם מנוח. הוא מציע שלא להתייפייף עם אותן מחשבות, אלא להתייחס אליהן בדיוק באותה צורה שבה הן מתייחסות אליך. אם המחשבה מתעללת בך ואומרת לך דברים קשים, אל תנסה להיות יפה ... דברים נעימים. לפי אליעד, יש להשתמש באותה הגישה הקשוחה והאכזרית של המחשבה עצמה כדי לנטרל אותה. הוא מדמה זאת למקרה של אדם ... ולכן לדבר יפה לא יעזור, אלא יש לנקוט בגישה תקיפה דומה. כך גם המחשבות האכזריות, אם תיכנע ותאמר להן יאללה, מה שאת אומרת יקרה, לא אכפת לי, תוכל להפסיק את המשחק הפנימי האינסופי של מחשבות מטרידות. הוא ממליץ להפסיק את הדיונים הפנימיים האינסופיים בין מחשבות מנוגדות ולומר למחשבה פשוט אני נכנע לך, יאללה, תפסו אותי הגנבים, יקרה מה שיקרה. גישה זו עשויה להפסיק את הסבל, שכן כאשר אתה מפסיק להילחם במחשבה, היא מאבדת את כוחה עליך. האם לחיבור פנימי אמיתי יש ... להפסיק לחפש פתרונות חיצוניים ולהתחבר לעצמך באמת, להבין את הרגשות והמחשבות שלך לעומק. כאשר אדם מחובר לעצמו באמת, הוא פחות תלוי ... חושב על המשטרה, עושה זאת רק משום שהוא רגיל לייחס חשיבות גדולה מדי למחשבות שלו. כשאדם מבין שהמחשבות הן רק מחשבות, ושניתן להתייחס אליהן כאל רעש לא משמעותי, הן מאבדות ... כל תהליך ההתמודדות עם חרדות ופוביות. איך לטפל בפוביות? מה לעשות עם מחשבות מטרידות? התמודדות עם חרדה חברתית איך להגיע לחיבור ...

... ולהפסיק לדבר עם עצמך בראש? אליעד כהן מסביר כי אנשים רוצים לעיתים לחשוב פחות, או אפילו להפסיק לחלוטין את זרם המחשבות שלהם, משום שהם מוצאים בכך הקלה מסוימת. אבל עצם הרצון להפסיק לחשוב הוא גם מחשבה בעצמה. למשל, אם האדם אומר לעצמו אני נוכח או אני לא חושב, הוא למעשה עדיין חושב ומנהל דיאלוג פנימי. התודעה ממשיכה לעבוד, והשיחה עם עצמך אינה נפסקת רק ... משמעותית את כמות החשיבה, היא להתמקד בשאלה אחת ויחידה: האם זה אני או לא אני?. האדם צריך לבדוק כל אובייקט או מחשבה שעולה לו בראש, ולשאול האם הוא מזדהה איתה או לא. על ידי ההתמקדות בשאלה הפשוטה הזו, כל שאר המחשבות והרעיונות האחרים מתחילים להתפוגג, משום שהתודעה מתרכזת רק בדבר אחד. הרעיון כאן הוא שדווקא ההתמקדות בנקודה אחת בלבד מפחיתה את עומס המחשבות ומאפשרת רוגע נפשי. כמה זה לחשוב פחות, ואיך מודדים את זה? כשאדם אומר אני רוצה לחשוב פחות, אליעד מעלה נקודה חשובה: מה זה בכלל לחשוב פחות? איך מודדים את זה? האם מדובר בפחות מחשבות במספר או בפחות זמן של חשיבה? כשאדם מנסה להגדיר לחשוב פחות, עליו להבין בצורה ברורה יותר מה המשמעות של זה עבורו, האם הוא רוצה להפסיק לחשוב על דברים ... רוצה לצמצם את זמן החשיבה באופן כללי. לדוגמה, אם האדם רוצה חצי שעה לא לחשוב, מה יקרה אם במהלך הזמן הזה יעלו מחשבות? התשובה שאליעד נותן היא פשוט להיות מודע למה שקורה, בלי לנסות לעצור או לפרש את המחשבות הללו. האם אפשר לא לחשוב על העבר או העתיד? אליעד מסביר כי בלתי אפשרי לא לחשוב לחלוטין על העבר או העתיד, אך מה שניתן לעשות הוא להכיר בכך שמחשבות על העבר או העתיד הן בסך הכל סיפורים שהמוח מספר לעצמו. בכל פעם שעולה מחשבה כזו, האדם צריך לשאול את עצמו מה המשמעות של המחשבה, ומי בכלל קבע שזה חשוב? למשל, אם צץ זיכרון מהעבר, האדם יכול לשאול את עצמו: למה הזיכרון הזה עולה דווקא עכשיו? מדוע אני חושב עליו? מה הוא בכלל משנה לי ברגע זה? השאלות הללו מפחיתות את העוצמה של המחשבות ומחזירות את האדם לרגע ההווה. מה הכוח האמיתי של הרגע הנוכחי? הרעיון המרכזי שאליעד מציג הוא שאין לרגע הנוכחי כוח בפני עצמו. הרעיון שהרגע הזה הוא בעל כוחות מיוחדים הוא בעצמו סוג של מחשבה. אין באמת הבדל מהותי בין מחשבות על העבר, העתיד או ההווה - הכל הוא מחשבה אחת גדולה. כשאדם מאמין שלרגע הנוכחי יש כוח מיוחד, הוא נותן לו משמעות וכך דווקא מחזק את המחשבות. אליעד אומר שהפתרון הוא לא בהכרח לחשוב על הרגע הנוכחי אלא פשוט לבחון למה בכלל צריך להעניק חשיבות לכל מחשבה שעולה. איך להפחית שיפוטיות ומחשבות מטרידות? אליעד מציע שיטה נוספת להתמודדות עם מחשבות מטרידות ושיפוטיות: כאשר עולה מחשבה שמסווגת כטובה או רעה, האדם צריך לבדוק מדוע הוא סיווג אותה כך. למשל, אם קופצת מחשבה שלילית, לשאול: אולי זה בכלל חיובי? ואם עולה מחשבה חיובית, לשאול: אולי זה דווקא רע?. כל פעם שהאדם מנסה לקבוע אם משהו הוא טוב או רע, עליו לחקור את ההפך. מי החליט שהדבר הוא טוב או רע? מה הופך אותו ... את העוצמה של השיפוטיות הפנימית. האם אפשר להפסיק לחשוב לגמרי? אליעד מציג בצורה ברורה שגם להפסיק לחשוב לגמרי זו מחשבה בעצמה, ושאולי בכלל אי אפשר להפסיק לחשוב לחלוטין. הוא גם מודה שהוא עצמו אינו מסוגל להפסיק לחשוב לגמרי ואינו רוצה בכך. הוא מסביר שבעצם הרצון להפסיק לחשוב יש סתירה פנימית, כי הרצון הזה הוא בעצמו מחשבה נוספת. המטרה היא לא להכריח את המחשבות להיעלם, אלא ללמוד להתמודד איתן בצורה אחרת. המפתח הוא להיות מודע לכך שהמחשבות הן לא הכרח ולא אמת מוחלטת. בסיכום, אליעד מציע שתי טכניקות מרכזיות להתמודדות עם מחשבות: לשאול על כל מחשבה האם זו אני או לא אני, ולהתמקד בכך בלבד. להטיל ספק בשיפוט הראשוני של מחשבות, לשאול למה דבר הוא טוב או רע ולבדוק את ההנחות שעליהן בנויה המחשבה. איך להפסיק לחשוב יותר מדי? מהי חשיבה שיפוטית? איך להתמודד עם

... רגשות ואיך הם נוצרים? רגשות הם תופעות נפשיות הנוצרות באופן ישיר כתוצאה ממחשבות. אליעד כהן מסביר זאת בדוגמה מפורטת מאוד: נניח שאדם הולך ברחוב ... שום פחד או רגש שלילי כל עוד הוא אינו מודע לסכנה. הרגש נוצר רק ברגע שהמחשבה מופיעה במוחו - כלומר, כשיחשוב שמישהו עומד לפגוע בו. לעומת זאת, גם ... שלילי. אליעד מדגיש שהרגש הוא תוצאה ישירה של מה שאנחנו חושבים, בין אם המחשבה נכונה או מוטעית. האם אפשר להרגיש בלי מחשבות? אליעד ממשיך ומפרט שכל סוגי הרגשות - פחד, כעס, שמחה, אהבה, עצבות, דיכאון, חרדה - הם תמיד תוצאה של מחשבות מסוימות שיש לאדם בראש. לפעמים אנשים טוענים שהם מרגישים שמחה או עצב סתם כך, ללא סיבה, אך זה לעולם לא קורה. במקרים אלו ישנן מחשבות בתת - המודע שהאדם לא מודע אליהן באופן מלא, אך הן עדיין גורמות לו ... שהוא חשב משהו כמו הצלחתי במשימה או הכל הלך לי טוב. גם אם הוא לא זוכר את המחשבה במפורש, משהו בתוכו יודע אותה. איך ניתן לשנות או לשלוט ברגשות? אליעד מסביר שכדי לשנות או לשלוט ברגשות, הצעד הראשון הוא להבין מה המחשבה שגורמת לרגש. למשל, אדם מרגיש רע כי קר לו. אבל מה שמעצים את התחושה השלילית זו המחשבה שהקור הזה יהרוג אותי או זה בלתי נסבל. אם האדם ישנה את הפרשנות שלו ... הוא נותן דוגמה נוספת של אדם שסובל מדיכאון: האדם יכול להרגיש מדוכא בגלל מחשבות כמו אין לי כסף או החיים לא טובים, אך אם האדם יבדוק ויגלה שאפילו אם ... השלילי מגיע ממקום עמוק יותר. כלומר, ייתכן שהסיבה האמיתית לדיכאון שלו היא מחשבה אחרת לחלוטין שהוא אפילו לא מודע אליה. האם רגשות הם אקראיים או שיש להם סיבה? אליעד מציג שתי אפשרויות: או שהרגשות הם אקראיים לחלוטין, ללא קשר למחשבות או למציאות, או שיש קשר סיבתי ברור בינם לבין המחשבות והמציאות. הוא מסביר שאם הרגשות אקראיים לגמרי, אין טעם לנסות להשיג ... הרגשות יגיעו ללא קשר למה שקורה בחוץ. אך אם מבינים שהרגשות הם תוצאה של מחשבות, יש טעם לחפש את מקור המחשבה ולשנות אותה, ובכך לשנות את הרגש. מהי הטעות של פסיכולוגים ואנשי ... בשליטתם, וכך מאבדים את היכולת לשנות אותם בעצמם. לדבריו, הרגש תמיד נובע ממחשבה, ולכן האדם יכול לשלוט ברגשותיו אם ימצא וישנה את המחשבה שגורמת לרגש. איך להתמודד עם רגשות שליליים כמו דיכאון או חרדה? אליעד ... יגלה שהסיבה האמיתית היא שהוא מרגיש חסר ערך או לא מוצלח, וכך יוכל לעבוד על מחשבה זו. אפשרות נוספת היא לקבל את התחושה השלילית ולהבין שהיא אינה בהכרח ... אליעד מבהיר כי יש אפשרות לבחור במודע להרגיש רע. אם אדם מצליח להבין את המחשבות שגורמות לו להרגיש רע, הוא יכול לבחור להשאיר אותן ולומר אני רוצה ... שזו רק תיאוריה? אליעד מסביר שהרעיון של תת מודע הוא לא יותר מאשר שם שניתן למחשבות שאנחנו מודעים להן באופן חלקי מאוד. כל מחשבה שאיננו מודעים אליה בצורה ברורה יכולה להיחשב כתת מודעת. זה לא אומר שיש אזור נסתר או תעלומה, אלא פשוט מחשבות שפועלות ברקע ולא זוכרים אותן או שלא שמים לב אליהן, אך הן עדיין ... האם אפשר לשלוט ברגשות? איך להתמודד עם דיכאון וחרדה? האם רגשות הם תוצאה של מחשבות? איך להשתמש בתת המודע? ...

... שמספק לו תחושה דומה או טובה יותר. לדוגמה, אדם שנפרד מבת זוגו ועדיין מרגיש געגוע, ימשיך לחפש את אותה תחושה טובה או דומה לה, ורק כך יוכל לשכוח אותה באמת. האם מחשבות שליליות עוזרות להפסיק להתגעגע? אפשרות נוספת שאליעד בוחן היא ניסיון לחשוב מחשבות שליליות על האדם שמתגעגעים אליו. לדוגמה, אדם שרוצה להפסיק להתגעגע לבת זוגו לשעבר יכול לחשוב על דברים שליליים אודותיה. אולם אליעד מסביר שהשיטה הזאת אינה יעילה באמת, משום שגם ... אנלוגיה של עוגה: אדם יכול לחשוב שהעוגה משמינה ולכן לא יאכל אותה, אך עדיין ימשיך לרצות אותה ולחשוב עליה. באופן דומה, האדם עדיין יחוש געגוע לאותו אדם למרות המחשבות השליליות. מה ההבדל בין געגוע למהות לבין געגוע לצורה? אליעד כהן מדגיש את החשיבות בהבחנה בין געגוע למהות לבין געגוע לצורה. מהות היא התחושה עצמה שאדם חווה (כמו תחושת ערך, אהבה ... שמספק לו את אותה תחושה טובה או תחושה טובה יותר. אליעד שואל האם הטענה הזאת נכונה ומעלה שאלה נוספת: האם זו הדרך היחידה להפסיק להתגעגע, או שאפשרית דרך אחרת? האם מחשבות רעות על האדם עוזרות להפסיק להתגעגע? אפשרות אחת שהועלתה היא לחשוב מחשבות רעות על האדם שאליו מתגעגעים. אליעד מסביר שהאפשרות הזו אמנם יכולה לעזור לאדם לא לבצע פעולה מסוימת - כמו לא לאכול עוגה כי היא משמינה - אבל זה לא באמת מוציא את הרצון או הגעגוע ... יש תיאוריה שאומרת שאם מתגעגעים למישהו אין אפשרות להוציא אותו מהראש אלא אם כן מוצאים משהו שווה ערך או יותר טוב קודם כל זה נכון או לא נכון? ש: אפשר לחשוב עליו מחשבות רעות. אליעד: נכון גם אם תחשוב מחשבות רעות זה יעזור לך? ש: לא הוא פשוט יפסיק להתגעגע. אליעד: בוא ניתן דוגמה אם נגיד תחשוב מחשבות רעות על עוגה עדיין לא תרצה את העוגה אתה לא תאכל אותה אבל עדיין תרצה אותה אתה לא תאכל את העוגה כי אתה חושב שהיא משמינה אבל עדיין אתה חושב עליה, מישהו יצא עם מישהי נפרד ממנה ...

... לפיכך, הוא מדגיש את החשיבות של הבנת הסיבות והניתוח המדויק של אירועי העבר, כדרך לחזק את היכולת לחזות את העתיד. האם קיים משהו אקראי או שהכל סיבתי? אליעד דן בשאלה האם המחשבות שלנו הן סיבתיות או אקראיות. הוא מציין שיש דברים שנראים אקראיים, למשל מחשבות אסוציאטיביות, כמו המילה כלב שעולה בראש כשמזכירים את המילה חתול. הוא מדגיש שאין דרך להוכיח שמשהו באמת אקראי, כיוון שתמיד קיימת אפשרות שישנה ... סיבתיים, גם אם איננו מסוגלים לנתח את הסיבות באופן מלא. איך עובדת אינטואיציה ומדוע אנשים טועים בהגדרתה? אליעד כהן מדגיש שאינטואיציה היא לא קסם ולא הרגשה, אלא יכולת מחשבתית מבוססת היגיון שנוצרת בעקבות ניסיון מצטבר וניתוח סיבתי של העבר. הוא מבקר את ההגדרה הרווחת של אינטואיציה כמשהו בלתי מוסבר או כתחושת בטן חסרת ... שחמט מקצועיים המסוגלים לשחק עם כמה אנשים במקביל ואף לנצח בלי לראות את הלוח. הוא מדגיש שאין בכך שום קסם, אלא רק ניסיון ולמידה עמוקה של תבניות המשחק. איך מתבצע הניתוח של מחשבות ושאלות? אליעד כהן מתאר בפרוטרוט איך אפשר לנתח מדוע אדם שאל שאלה מסוימת, ומה הוא מרגיש או חושב באותו רגע. לדוגמה, הוא מנתח אדם המצטט משפט מסוים בצורה מוטעית, ומסביר שמאחורי הטעות הזו מסתתרת תקווה או חרדה. על ידי ניתוח מדויק של הסיבות שבגללן אותו אדם סילף את המשפט המקורי, אפשר להבין את מחשבותיו הנסתרות ואת רגשותיו, וכך לחזות מה תהיה השאלה או התגובה הבאה שלו. אליעד ממחיש שכשאדם טועה, הוא בדרך כלל עושה זאת מתוך אינטרס רגשי או מתוך ... מדויקת יותר. איך לחזות את העתיד? רצונות מנוגדים איך לפתח אינטואיציה? האם יש אקראיות או שהכל סיבתי? איך עובד machine learning? מהי אינטואיציה? איך לדעת מה מישהו חושב? מחשבות אקראיות, מחשבות סיבתיות, הכל אקראי או הכל סיבתי, סיבתיות או אקראיות, דטרמיניזם, לחזות את המספרים של הלוטו, למה הכל אקראי? לנחש את הלוטו, איך לנצח בשחמט? ... איך מפתחים ראייה ממוחשבת? איך עובד רכב אוטונומי? איך למצוא חוקיות? איך מפתחים אינטואיציה? איך נוצרת אינטואיציה? איך לחזות עתידות? איך מתקשרים יודעים מה יהיה? קריאת מחשבות, כתיבת מחשבות, איך לקרוא מחשבות? איך לדעת מה מישהו יעשה? איך לדעת מה מישהו חושב? איך לדעת מה יקרה? ...

... השאלות האלה, ההורים יכולים להתחיל להבין את התמונה המנטלית של הילד ולגשת לבעיה בצורה חכמה יותר. הקולות שהילד שומע אינם בהכרח משהו חיצוני, אלא מחשבות פנימיות שנובעות מתוך תת - המודע של הילד. הילד לא תמיד מוכן להודות בפני עצמו שזו מחשבה שלו, ולכן הוא מעדיף לייחס את התחושות הללו לקולות חיצוניים. במקרה כזה, הקולות בראש של הילד הם למעשה ביטוי למחשבות פנימיות שהוא לא מוכן לזהות כשלו, ומכאן עולות תחושות של בלבול. ... לומר לו שזה לא נכון. הכחשה ישירה של הקולות לא תעזור ואף עשויה להחמיר את המצב. במקום זאת, יש לחקור את מקור הפחד ולנסות להבין את ההיגיון שמאחורי המחשבה הזו. חשוב להבין שמחשבה כזו, כמו ההורים שלי מרעילים אותי, אינה בהכרח ביטוי של סכנה ... הפחד מאיבוד האהבה יפחת, והקולות המאיימים יהיו פחות בעייתיים. אם הילד שומע קולות שאומרים לו משהו כמו אתה הולך למות, יש לבדוק מה עומד מאחורי מחשבה זו. כל מקרה דורש גישה שונה, אבל חשוב להבין שהקולות הם מחשבות פנימיות שהילד לא תמיד מוכן להתמודד איתן. אין זה אומר שהקולות ... שלא זוכים להתמודדות נכונה. האם מדובר רק בילדים? לא, למעשה כל אדם שומע קולות עובר תהליך דומה. הקולות אינם בהכרח תופעה פסיכוטית, אלא ביטוי למחשבות פנימיות, שיכולות להיות מוצגות כלקולות חיצוניים. כשנבין את ההיגיון שמאחורי המחשבות של הילד, נוכל לעזור לו להתמודד עם הקולות הללו ולהפוך את המחשבות האלה לפחות הגיוניות עבורו. את אותה גישה אפשר ליישם גם עם ... כאשר יש חרדה חמורה? במקרים בהם הילד שומע קולות שמנבאים לו אסון, כמו אתה הולך למות, יש לעזור לו לזהות את מקור החרדה ולהבין את הרקע הפנימי של המחשבה הזו. כל מקרה הוא ייחודי ודורש גישה מותאמת, אך המפתח הוא להבין מה עומד מאחורי המחשבות ולסייע לילד להחליש את האמונה בהן. במקרים כאלה, ההורים צריכים לעזור לילד לעבור תהליך שבו הוא מבין את המחשבות שמאחורי הקולות. רק אז, כשהמחשבות יאבדו מההיגיון שלהן, יוכל הילד להפסיק לשמוע את הקולות ולהתמודד עם החרדות באופן בריא יותר. טיפול בשמיעת קולות סכיזופרניה אצל ילדים התמודדות עם חרדות מחשבות שווא ופרנויות הדרכת הורים לילדים עם הפרעות נפשיות איך לעזור ... לשאול אותו מה הקולות אומרים לו. התשובה שלו תיתן לנו רמז לגבי ההיגיון שעומד מאחורי הקולות שהוא שומע. חשוב להבין כי הקולות בראש של הילד הם למעשה מחשבות פנימיות שלו, שמקורן בתת - המודע. הילד עלול להתכחש למחשבות אלו ולייחס אותן לגורם חיצוני, ולכן הוא מתאר אותן כקולות. כיצד ... לא נכון. הכחשה ישירה של הקולות לא תועיל ואף עלולה להחמיר את המצב. במקום זאת, יש לחקור את מקור הפחד ולזהות מה עומד מאחוריו. מדוע הילד עלול לפתח מחשבות פרנואידיות? מחשבה כגון ההורים שלי מרעילים אותי יכולה להיות ביטוי לפחד עמוק יותר ... לשכנע אותו שהוריו כן אוהבים אותו, ייתכן שהחרדה רק תגבר. ככל שהילד תלוי יותר בהוריו רגשית, כך יגבר הפחד שלו מאיבודם, מה שיכול להתבטא בצורה של מחשבות פרנואידיות. איך להפחית את תלותו הרגשית של הילד? כדי להפחית את ... לסייע לילד להבין שהקולות אינם מציאותיים? במקום להגיד לילד הקולות לא אמיתיים, יש להבין מה הוא חושב ולמה הוא חושב זאת. יש לנתח מה עומד מאחורי המחשבות הללו ולבנות אסטרטגיה שמטרתה לשנות את התפיסה של הילד כך שלא ... קולות שמנבאים לו אסון, כמו אתה הולך למות, יש לבדוק מה גורם לו לפחד הזה. כל מקרה דורש גישה שונה, אך העיקרון הבסיסי הוא להבין מהו המקור הרגשי של המחשבות ולסייע לילד להחליש את האמונה בהן. האם זה נכון רק לגבי ילדים? למעשה, כל אדם ששומע קולות חווה את אותו התהליך: מדובר במחשבות פנימיות שלו שהוא חווה כקולות חיצוניים. כאשר נבין את ההיגיון שמאחורי המחשבות, נוכל לעזור לכל מי ששומע קולות להתמודד איתן. טיפול בשמיעת קולות סכיזופרניה אצל ילדים התמודדות עם חרדות מחשבות שווא ופרנויות הדרכת הורים לילדים עם הפרעות נפשיות ילדה שומעת ... אנשים עם חרדה ששומעים קולות, הזיות שמיעה, הילד שומע קולות בראש, הילדה שומעת קולות בראש, טיפול בסכיזופרניה ושמיעת קולות, טיפול בהזיות, טיפול במחשבות שווא, טיפול בפרנויות ...