... לשלוט ברגשות וברצונות שלנו? אליעד מתאר את המנגנון הפנימי של הרצונות, התחושות והמחשבות. הוא מסביר שהמחשבות והרצונות באים והולכים מעצמם, ללא שליטה מודעת. הוא משתמש בדוגמה של שלט מקולקל - מנגנון פנימי שאמור לתת לאדם אפשרות לשלוט ברגשות ובמחשבות, אבל כרגע לא עובד בצורה נכונה. השליטה האמיתית ... מאושר גם בלי הדברים שהוא בטוח שהוא חייב להשיג, הוא יכול להשתחרר מהסבל. איך לשלוט במחשבות שמנהלות אותנו? אליעד מתאר את המצב שבו מחשבות מגיעות בצורה אוטומטית ואנו מתיידדים איתן במהירות, ולכן הן משתלטות עלינו. הוא מסביר שאם ברגע הראשון שהמחשבה מגיעה, האדם יתבונן בה בצורה אובייקטיבית, יראה את ... של הזדהות איתה - אזי הוא יהיה בעמדת בחירה אמיתית. הוא לא יהיה מופתע או מנוהל על ידי מחשבות אלו, אלא יהיה בעמדת שליטה מלאה עליהן. מה היתרון ... של שלמות פנימית בכל מצב. איך להרוויח כסף בלי מאמץ? למה תמיד יש חיסרון? איך לשלוט במחשבות וברגשות? איך להרגיש מאושר בלי כסף? למה אנחנו ...

... כיצד תפיסת יקומים מקבילים משחררת מחשבות או פחדים? כאשר מאמינים בקיומם של יקומים מקבילים, החוויה האישית עשויה לשחרר את האדם מהלחץ לבצע פעולות מסוימות בעולם הזה. לדוגמה, אם ... כיצד תפיסת יקומים מקבילים משחררת מחשבות או פחדים? יש טענה שבאופן חווייתי, מי שמאמין בקיומם של יקומים מקבילים מרגיש לפעמים פחות לחץ לבצע דברים בעולם הזה, כי אם יש עוד יקום ... למה להתאמץ כאן?. למשל, אם עולה מחשבה טורדנית שעלי לבצע משהו, אפשר להרגיע את עצמך ולומר אולי כבר עשיתי את זה ביקום אחר. עם זאת, השאלה היא עד כמה אדם באמת חווה זאת. יש מי ... נעלם. יש גם מי שמסביר שכל רגש, מחשבה או אירוע תלויים רק בסידור של אטומים או בחיבור של תהליכי מוח וכימיה, ומבחינה רחבה יותר גם אלה חלק מאין - סוף אפשרויות. בסופו של דבר, ...

... של המשיכה? לפי ההסבר של אליעד, משיכה מבוססת על המנגנון של אסוציאציות. המוח האנושי פועל באמצעות קישורים מחשבתיים בין רעיונות וחוויות. לדוגמה, אם תראה בחורה מסוימת, המוח ייצור אסוציאציה עם דברים אחרים בחייך, בעבר או בעתיד, בין אם מדובר בזיכרונות, חוויות או מחשבות שקשורות לאותה דמות. אליעד נותן דוגמה קונקרטית: אתה רואה בחורה, והצורה החיצונית שלה מזכירה לך משהו אחר שרצית בעבר - למשל פרסומת לרכב, שהייתה קשורה עבורך לתחושת הצלחה, וכך ... נותן לך תחושה מדומה של טוב, כי אתה מדמיין מצב שבו אתה נמצא איתה, מה שגורם לך לתחושת סיפוק פנימית. לכן, למרות שהמחשבה על האקסית שלך במודע מכאיבה לך, בתת - מודע שלך אתה חווה הנאה ולכן אתה נמשך שוב ושוב לזיכרונות האלה. האם באמת קיים הבדל בין מי שאתה נמשך אליו לבין מי שלא? אליעד טוען שבעומק ... בפועל? ההתאהבות נוצרת כאשר האסוציאציות בראש מתאימות לאמונות ולרצונות שיש לך. כשאתה פוגש אדם מסוים, מתעוררות בך מחשבות וזיכרונות מסוימים שמתחברים לרגשות שלך, מה שמוביל לתחושת התאהבות. הכל מתרחש במהירות רבה, ובאותו רגע נוצרת התחושה שאתה רוצה דווקא את האדם הזה ולא אדם אחר, למרות שבבסיס זה ...

... הראשוני, יכול להיות הקול הנכון. אך במקרים אחרים, הקול הזה שמזהיר אותנו ומונע מאיתנו לפעול יכול להיות שגוי, ולמנוע מאיתנו לחיות את החיים במלואם. כיצד יודעים איזו מחשבה להקשיב ואיזו לדחות? כדי להמחיש את הדילמה, אליעד מביא דוגמה של אדם שרוצה לרדת לקנות סיגריות. ישנן ... טלפון מהחלון. כל האפשרויות קיימות, אבל לא כולן הגיוניות. האדם שמנסה לרדת מהחלון עם חוט הטלפון, למרות שזה נראה לו פתרון מהיר, מבין במהרה שזה לא יעבוד. כאן ברור שיש מחשבה שהיא פחות חכמה. אבל בחיים האמיתיים, לא תמיד ברור איזו מחשבה היא המשוגעת ואיזו החכמה. אליעד מדגיש שאחת הדרכים לזהות איזו מחשבה להקשיב לה ואיזו לדחות היא להבחין איזו מחשבה גורמת לנו סבל. לדבריו, מחשבה שגורמת סבל היא סימן לכך שאנחנו לא פועלים מתוך האמת שלנו. עם זאת, גם בכך יש מורכבות, מכיוון שלפעמים גם הבחירה הנכונה כביכול יכולה לגרום לנו סבל, לפחות בטווח הקצר. מה ההבדל בין מחשבה לחשיבה לפי אליעד? אליעד עורך הבחנה בין מחשבה לבין חשיבה. לדבריו, מחשבה היא משהו שמגיע אלינו מבחוץ - היא לא באמת אנחנו. לעומת זאת, חשיבה היא האופן שבו אנחנו מתבוננים על המחשבות. החשיבה היא שלנו והיא אינטליגנטית, בעוד שהמחשבות הן מעין אורחות שמגיעות ועוזבות. האדם לא יכול לשלוט באיזה מחשבות מגיעות אליו, אבל הוא כן יכול לשלוט באופן שבו הוא חושב על אותן מחשבות. חשיבה, לפי אליעד, היא למעשה אינטליגנציה, יכולת ניתוח ושיקול דעת פנימיים שמאפשרים לנו להחליט איזו מחשבה נכונה עבורנו ואיזו לא. אך כאן מתעוררת בעיה נוספת שאליעד מציג: האם האדם באמת שולט בחשיבה שלו? אליעד ... לאופן שבו נולדנו, ולכן, באופן עמוק, גם היא לא באמת בשליטתנו המוחלטת. האם האדם באמת חופשי להחליט? אליעד מעלה שאלה פילוסופית עמוקה בנוגע לחופש הבחירה. הוא טוען שאף מחשבה לא באמת מייצגת אותנו, ושגם החשיבה שלנו - למרות שנראית כמו שלנו - פועלת לפי טבע שנקבע מראש. לכן, אין ... ומהמבנה הפנימי שאיתו נולדנו. לדברי אליעד, האדם לא יכול לבחור את מהותו הפנימית, ולכן הוא גם לא יכול לבחור את החשיבה שלו באופן מוחלט. הוא יכול רק להפריע או להתערב במחשבות באופן חלקי, אך לא לשנות לחלוטין את טבע החשיבה שלו. האם להקשיב לרצון הראשוני או להיסוס? אליעד מציג דוגמה נוספת: כאשר אדם פוגש מכר ברחוב ועולה בו רצון לומר לו שלום, אבל מיד מופיעה מחשבה נוספת שמונעת אותו מלעשות זאת. אליעד שואל - מי מבין שני הרצונות האלה הוא האמיתי? התשובה של אליעד ... ולכן הוא פחות אותנטי, פחות אתה. אליעד מציע להעדיף בדרך כלל את הרצון הספונטני והאותנטי יותר, ולא את הרצון שנובע מתוך פחד או הרגל. לדבריו, הדרך לדעת היא לבחון אם המחשבה חוזרת על עצמה לעיתים קרובות ומגבילה אותנו. אם המחשבה הזו מגבילה אותנו שוב ושוב, סימן שהיא נובעת מתוך פחד או חוסר אותנטיות, ואז רצוי פחות להקשיב לה. האם ... אחרי הרגש או השכל, כיוון ששניהם לא באמת נפרדים. חשיבה אמיתית, לדבריו, משלבת את ההיגיון עם הרגש ומאפשרת לאדם לחיות באופן אותנטי ומלא יותר. איך להקשיב לקול הפנימי? מחשבה מול חשיבה ללכת אחרי הלב או השכל? איך לדעת מה אני באמת רוצה? קונפליקט רגשי בקבלת החלטות ...

... שאליעד ממליץ עליה לטיפול בביישנות נקראת דבר והיפוכו, המוסברת בהרחבה גם בספר שקט נפשי. השיטה מתבססת על הרעיון שאדם חייב להחזיק בו - זמנית בשתי מחשבות הפוכות: מצד אחד, עליו להיות מודע ... לתוצאה. במילים אחרות, עליו לחשוב בו - זמנית אני מאוד רוצה להתחיל עם הבחורה הזו ולא אכפת לי בכלל אם היא תסרב לי או אפילו תירק עליי. החזקת שתי מחשבות סותרות אלו מאפשרת למוח להכיל גם ... הביישנות והפחד, כך שהאדם מצליח לפעול באופן טבעי ובטוח יותר. לדוגמה, אם אדם רוצה לקבל העלאה במשכורת אך מפחד שיסרבו לו, עליו להחזיק בו - זמנית במחשבה שהוא גם רוצה את ההעלאה וגם לא ...

... מצפון (למה אכלתי, זה משמין), ואם לא אכל, הצד שרצה לאכול ייסר אותו (למה לא אכלתי, אני רעב). לכן קוראים לזה מצפון - כי הוא צפון ומוסתר. הייסורים באים מתוך המחשבה הצפונה שהייתה מודחקת בשעת הפעולה. כל החלטה נובעת מבחירת צד אחד בלבד, והמצפון הוא קולו של הצד המודחק. מדוע לאליעד אין ייסורי מצפון אף פעם? אליעד מציין שאין לו ייסורי מצפון, ... הוא לא יופתע לגלות בדיעבד שיש חיסרון, וכך לא יתייסר. לדוגמה, אם הטלפון מצלצל, האדם חושב לעצמו טוב אם אענה, כי אולי זאת שיחה חשובה, אך אם באותו רגע הוא מודע גם למחשבה ההפוכה - רע אם אענה, כי אולי זו שיחה שתגרום לי לחץ או עצבנות, אז בכל מקרה לא יהיו לו ייסורי מצפון אחרי שיבחר. זאת מכיוון שהוא היה מודע גם לחיסרון מראש. האם פעולה לא מודעת ... לייסורי מצפון. פעולה שנעשית באינסטינקט, כמו למשל להחליף רגליים או לעפעף, לא יכולה לגרום לייסורי מצפון, כי האדם לא היה מודע לכך שהוא עושה אותה, ולכן לא הייתה לו מחשבה מודחקת בנושא. עם זאת, כאשר אדם מבצע פעולה לא מודעת כמו נהג שהרג מישהו בטעות, יכולות להיות לו ייסורי מצפון רק ברגע שהוא נעשה מודע לכך שהוא ביצע את הפעולה, והוא אינו מסוגל ... לכן, הסוד הוא לראות באופן שווה את שני הצדדים של כל דבר. כאשר אדם מבין באופן מלא שבכל פעולה יש גם טוב וגם רע, הוא כבר לא יכול להיות מופתע על ידי ההיפוך של מחשבה אחת שמופיע אחרי ההחלטה. מה עושים כשהיתרונות והחסרונות מתנגשים? הבעיה נוצרת כאשר האדם בטוח שיש דברים מסוימים שהם רק טובים או רק רעים. אז הוא עלול לחוות קושי משמעותי בקבלת ... מה זה מצפון? אליעד: אז ככה בתכלס אי מצפון מה זאת אומרת מצפון יש בתוכך שתי דעות מנוגדות ואחד אומר לך אני רוצה לאכול והשני אומר לך זה משמין ואם אתה תאכל אז תבוא המחשבה השנייה שאומרת לך אבל זה משמין זה יעשה לך ייסורי מצפון ייסר אותך, למה קוראים לזה מצפון כי זה צפון זה מוסתר ייסורי מצפון הדבר הצפון מייסר אותך אתה מבין ואם אתה לא תאכל אז ... פעולה, לא עכשיו טלפון מצלצל אתה עונה את מרים כשאתה עונה כשאתה מושיט את היד אתה קולט את החיסרון או אתה קולט רק את היתרון, תקשיב אתה עכשיו הטלפון מצלצל ובאה אליך מחשבה שאומרת תענה לטלפון אוקי למה אתה עונה כי אתה אומר זה טוב אם אני אענה. האם כשבאה אליך מחשבה ואומרת לך תקשיב תענה זה יהיה טוב אם תענה האם גם יש לך את המחשבה תקשיב אל תענה זה יהיה גרוע אם תענה, כשאתה הולך לאכול המחשבה אומרת לך תקשיב לך תאכל יהיה לך טוב אם תאכל שלא תהיה רעב נכון והאם בוא זמנית יש לך מחשבה שאומרת לך תקשיב אל תלך לאכול זה יהיה גרוע אם תאכל תישאר רעב יותר טוב יש לך בו זמנית? ש: לא. אליעד: עכשיו מגרד לך האף אתה עושה ככה עכשיו לפני שאתה עושה ככה עוברת לך מחשבה תגרד זה יהיה יותר טוב. ש: לא שלפעמים זה מחשבות כאלה מה אני עבד של התחושות שלי כאילו. אליעד: רגע אבל זה נושא אחר אתה אמרת שאתה יודע שבכל דבר יש חיסרון ויתרון עכשיו אני נותן דוגמה נגיד שמגרד לך הראש, עכשיו נגיד פתאום אתה מרגיש שמגרד לך הראש אז עוברת מחשבה תקשיב מגרד הראש אם הוא לא יגרד יהיה יותר טוב לך תגרד אותו עכשיו האם לפני שאתה עושה את זה האם עוברת לך מחשבה שאם מגרד הראש טוב מאוד שהוא מגרד אל תעז לגרד אותו אתה מבין אתה כבר רואה את החיסרון שבדבר לפני שאתה עושה את הפעולה, אתה כאילו יוצא מהמקום השווה שאתה רואה את היתרון ... כשאתה פועל, אני אתן לך דוגמה אתה נגיד ברור לך שאתה לא רוצה כאב כשאתה פועל 24 שעות תמיד רץ לך process שאומר תיזהר שלא תיפגע נכון, יש לך process כזה שרץ תהליך כזה מחשבה שאומרת תזהר שלא תיפגע יפה, עכשיו אני אומר לי יש עוד process שאומר תיזהר שלא לא תפגע יש גם טוב שתפגע אתה מבין גם את שניהם יש. ש: לא הבנתי מה זה תיזהר שלא תפגע? אליעד: אמרתי ... מבין אתה ככה צריך שזה כאילו יבוא לך באינסטינקט תמיד שכאילו מופיע לך משהו אתה ישר רואה את החיסרון והיתרון. תקשיב המוח שלך כשאתה הולך ועוברות לך בראש 24 שעות ביום מחשבות כל דבר שעובר לידך אתה חושב זה יתרון או חיסרון זה טוב לי או לא טוב לי. ש: עוד הפעם באישי שלי כשאני הולך לעבוד אז אני הולך בשביל להרוויח כסף אני רוצה להרוויח כמה שיותר כסף ...

... הוזכרה גישתו של רבי נחמן, לפיה בזמן שינה האדם חווה מעין כלום, מה שמאפשר לו לקום רגוע יותר. כשהאדם אינו זוכר את אשר חווה, הוא לא נסחב עם רגשות או מחשבות מהעבר, וכך הוא מתעורר ברגיעה מסוימת. נשאל מדוע איננו חווים ... נאמר שהסיבה לכך היא שבשינה עמוקה אנחנו פחות זוכרים את מה שהיה קודם, וכשקמים - התחושה עשויה להיות של רגיעה מסוימת. כשלא זוכרים, פחות נסחבים רגשות או מחשבות מכבידות. השאלה שעלתה היא: אז למה לא חווים את התחושה של הכלום ...

... היא חלק בלתי נפרד מתפיסת המציאות שלנו? החרדה החברתית מוסברת על ידי אליעד כהן כבעיה הנובעת ממספר מחשבות שמשתלבות ויוצרות פחד חברתי. כל עוד קיימות המחשבות האלו, החרדה החברתית תימשך. אליעד מסביר שחרדה חברתית היא לא תופעה שיכולה להיעלם באופן מוחלט מעצם העובדה שהמציאות שלנו נתפסת באופן חברתי. ... חלק מובנה במציאות שלך, ולכן כל עוד אתה חי בחברה, קיים בך פחד כלשהו לגבי התגובות של הסביבה. מהן שלוש המחשבות שמייצרות את החרדה החברתית? אליעד מפרק את החרדה החברתית לשלוש מחשבות מרכזיות: אני רוצה לעמוד בסטנדרט חברתי מסוים. הסטנדרט החברתי אומר שאסור או לא רצוי לעשות פעולה מסוימת. יש סיכוי גבוה שלא אצליח לעמוד בסטנדרט הזה. לדבריו, שלוש המחשבות הללו חייבות להתקיים בו זמנית כדי ליצור חרדה חברתית. ברגע שאחת מהן נחלשת או נעלמת לגמרי, החרדה פוחתת משמעותית או מתבטלת לחלוטין. איך ניתן להפחית את החרדה החברתית לפי אליעד? הדרך לטפל בחרדה חברתית היא באמצעות הטלת ספק בכל אחת משלוש המחשבות: להטיל ספק במידת הרצון שלך לעמוד בסטנדרט החברתי - לשאול את עצמך: האם באמת חשוב לי לעמוד בסטנדרט הזה?. להטיל ספק בסטנדרט החברתי עצמו - האם ... שנחשבת גרועה מאוד, תמיד אפשר למצוא פעולות חמורות יותר. מכאן נובע שהסטנדרט איננו מוחלט כמו שנראה במחשבה הראשונה. מדוע אדם חווה חרדה חברתית ברמה גבוהה במיוחד? אליעד מסביר שהחרדה יכולה להיות חמורה במיוחד אם האדם תופס את הפעולה שהוא חושש ממנה ... המוחלטות, שעד כה נתפסו כעובדות. איך לטפל בחרדה חברתית קיצונית? טיפול בחרדה ללא תרופות איך להטיל ספק במחשבות שליליות? ממה נוצרת פוביה חברתית? איך לשפר דימוי עצמי? ...

... הדרך להתמודד עם הפחד הזה היא קודם כל להבין את מהות הפחד ואת המנגנון שמפעיל אותו. איך להתייחס למחשבה שאחרים יחשבו שאני מפסידן? אליעד מציג דוגמה של אדם שנמצא במסיבה ועולה בו המחשבה שאנשים אחרים יחשבו עליו שהוא מפסידן או לוזר. הוא אומר שברגע שהמחשבה הזו מופיעה, האדם צריך לשאול את עצמו מי אמר שהמחשבה הזאת נכונה?. יחד עם זאת, הוא מדגיש שהמטרה היא לא רק להגיד שזו מחשבה בלבד, אלא גם להבין שהיא אכן קיימת כאפשרות במציאות. כלומר, אליעד מסביר שאסור רק להכחיש את המחשבה ולטעון זו רק מחשבה, אלא יש להתייחס אליה ברצינות ואז לפרש אותה אחרת באופן מודע. לדוגמה, אם מישהו מרגיש מפסידן כי הוא לא רוקד יפה, הוא יכול לבחור לפרש את הריקוד שלו ככישרון או כהצלחה. ... צריך להגיד לעצמו: אז מה אם יחשבו שאני טיפש או מפסידן? זה בכלל לא משנה. בכך שהאדם מפסיק לפחד שהמחשבה הזו תתקיים, הוא משחרר את עצמו בפועל מההשפעה שלה. הוא מסביר עוד נקודה חשובה: לפעמים אנשים נוטים להשליך על אחרים את מה שהם בעצמם חושבים עליהם. כלומר, אם מישהו חושב ... חושבים אותו הדבר. כאשר האדם מבין שהוא משליך את תפיסותיו על אחרים, הוא יכול להתחיל להפריד בין המחשבות שלו לבין מה שהמציאות באמת. למה דווקא פחד לרקוד, ולא פחד אחר? כאשר נשאל אליעד מדוע הקושי מתבטא דווקא בריקוד ולא בתחומים אחרים, הוא מסביר שאין לכך תשובות מוחלטות. יש ... לחנות בשמים, אפילו אם לא קנה שום דבר, עדיין נשאר בו רושם מסוים מהביקור. באופן דומה, כל אירוע או מחשבה שהאדם חווה משאיר רשימו במודעות שלו, וזה גורם לו לפרש את המציאות בצורה מסוימת. אליעד מדגיש שהרשימו הזה פועל באופן קבוע, כל דבר שאדם חווה או חושב נרשם בזיכרון ומשפיע עליו גם בעתיד. כלומר, המחשבה אני מפסידן או לוזר יכולה להיות תוצאה של רשימו מעבר, והיא משפיעה על איך שהאדם מתייחס לעצמו ולמציאות. איך להשתמש בשאלה מי אמר כדי לשחרר חסימות רגשיות? אליעד ממליץ על ... עכשיו?. באמצעות השאלה הזו האדם יכול להפוך את הרצון ממחויב לאפשרי. אותו עיקרון עובד לגבי פחדים ומחשבות שליליות: מי אמר שאני באמת מפסידן אם אני רוקד? או מי אמר שזה משנה בכלל אם אחרים חושבים ככה?. האם אפשר להיפטר מהפחד לגמרי? לסיום, אליעד מדגיש שבסופו של דבר, כל הפחדים הם רק מחשבות ופירושים אפשריים של האדם, ושניתן לבחור לפרש כל מצב בצורה שתשחרר אותו מהסבל הרגשי. הוא מדגיש שזה דורש תרגול והבנה עמוקה שהמחשבות הן לא המציאות המוחלטת, אלא רק אפשרות אחת מני רבות. איך להתגבר על פחד מכישלון? מה לעשות כשמתביישים לרקוד? איך להתמודד עם ביקורת חברתית? מה זה רשימו? כיצד לפרש מחשבות שליליות? איך לחזק את הביטחון העצמי? למה אני מפחד לרקוד ליד אנשים? אז מה אתה אומר? ש: אם אני נניח אני עכשיו הולך לרקוד ועולה לי מחשבה שאם אני רוקד אז אני. אליעד: לא אולי דרך זה יחשבו שאני מפסידן טיפש. ש: אולי יחשבו שכן ואני שוכח שהמחשבה הזאת ירדה ממני, קודם כל מי אמר שאני חושב את זה בכלל. אליעד: אתה לא שמעת את זה ממני את אני חושב את זה בכלל לא שמעת ממני וגם אם שמעת ממני אתה לא אומר את זה כי שמעת ... מהשיגעונות האחרים שלמדת. ש: לא אני שמעתי את זה ממך אמרת לו שיגיד. אליעד: לא. ש: כן קודם כל שזאת מחשבה. אליעד: לא אמרתי לו את זה. ש: כן. אליעד: לא נכון. ש: תסתכל בוידאו. אליעד: אני אסתכל אחר כך עד הבוקר אני אביא לך את הOutput. ש: כן שזאת מחשבה. אליעד: אני רק אתה יודע כשאני אסתכל בוידאו אני פשוט אמחק, אני אחליף את המילה ואז אתה לא תוכל לדעת מה היה. טוב מה אתה רוצה לדעת, מה השאלה? ש: לא רוצה לדעת אני אומר ... זה רק אפשרי. ש: זה לפעמים משחרר אותך לכמה רגעים וזה, עכשיו נניח ואני הולך ואני רוקד ועולה בי מחשבה מי אתה מפסידן ולוזר מי אמר שהמחשבה הזאתי נכונה זה לא מה שקשור. אליעד: אבל הוא חושב שהיא נכונה. ש: שאלתי אולי לרקוד כמו מפסידן לוזר אני לא. אליעד: זה כבר לא משנה איך שתרקוד זה טוב, מה זה משנה זה לא ... זה שחושב שיש קיר, אתה כאילו אומר לו מה פתאום זה רק אתה חושב שאתה זוכר, אתה רק חושב את זה זאת רק מחשבה אבל על כל דבר זה מחשבה אז אין משמעות בכלל. ש: אתה לא הולך עד הסוף עם המחשבה הזאת. אליעד: כן אז למה לרקוד אז גם כן למה לרקוד זאת רק מחשבה שאני רוצה לרקוד, לא אני אומר שבתוך העולם היחסי שהוא במו עיניו רואה איפה הוא הפסיד הוא לא צריך להגיד זאת רק מחשבה, לא זאת לא רק מחשבה זאת מציאות אבל אני אפרש אותה אחרת. ש: בפירוש שלי הוא זה שגורם לי לסבל. אליעד: נכון. ש: אז אם אני זוכר שהפירוש שלי גורם לי לסבל? אליעד: אז אתה יכול לפרש פירוש אחר ... לי שזה מנקודה אחרת אם אני מפרש את זה שזה הצלחה אז אל תרקוד. אליעד: אבל אני לא אומר לו זאת רק מחשבה אני אומר לו זה המחשבה היא אמיתית אבל השאלה היא איך אתה מתייחס אליה, לא משנה בסוף זה מתחבר. ש: אליעד למה זה מתבטא אצלו דווקא בריקוד כאילו, מה הסיבה שזה נופל דווקא על ריקוד ולא על משהו ...

... למצוא סיבה אחרת חלשה יותר, שתהיה דומה לסיבה שהוא אמר, אבל שבעצם היא תהיה שונה מהסיבה שהוא אמר. בכך שהיא תהיה חלשה יותר. כי קיימת אפשרות להכניס ללקוח את המחשבה, שהוא לא רוצה את המוצר, מסיבה אחרת שהיא סיבה חלשה הרבה יותר. אבל אם ... כרגע את המוצר, כי כרגע יש לך מוצר דומה בבית. וכיוב, משפטים שונים, שהם דומים למשפט המקורי, אבל הם חלשים יותר מהמשפט המקורי. והרעיון הוא, שעושים כאן שתילת מחשבות ללקוח. באמצעות זה שחוזרים על הסיבה שהוא אמר, ומשנים אותה מחליפים אותה מחלישים אותה. ועל ידי זה אתה בעצם יכול לשתול מחשבות בראש של הלקוח. מחשבה שגורמת לתת המודע של הלקוח, להחליש את ההתנגדות שלו לביצוע העסקה, על ...