... העולם שחושבים עליו המחשבה שמחברת את החושב ואת העולם, אלו הכל בגדים שונים צמצומים שונים של המהות האין סופית האחת. מאחר שהמחשבה של האדם יכולה להכיל בתוכה רק דברים שאפשר לעשות להם סוף, ממילא לא ניתן להכניס לתוכה את המהות של המציאות האין סופית. ...

... המחשבה והמציאות מתאחדות. אך כיצד מגיעים לאחדות הנכספת בין המציאות לבין המחשבה של האדם? תשובה: על האדם לחזק את המחשבה שלו. ככל שהמחשבה של האדם חזקה יותר, כך המציאות של האדם הן ברמת העשייה והן ברמת החוויה של האדם את ... יותר וכך המציאות מתאחדת עם המחשבה. ...

...המציאות מכילה בתוכה את כל הפוטנציאל האפשרי של כמה מה שאפשר לדמיין, גם את מה שאינו מסתדר לוגית. אין סוף אפשרויות כוללות בתוכן גם את האפשרות לקיומן של פרדוקסים לוגיים בתוך המציאות. הפרדוקס משקף את חוסר ההבנה האנושית של המציאות, אך אינו מונע מהפרדוקס להתקיים. ברמה המעשית: כאשר האדם לומד פילוסופיה מדע (פיזיקה) וכיוב, הוא נתקל בפרדוקסים שכליים שנמצאים במציאות. על האדם לזכור, שזה שהשכל הסופי אינו מבין את יכולת האפשרות האין סופית של דברים להתקיים, גם אם...

... שיש בכל הדעות השונות שיש בעולם. הבנת המאמר הזה תגרום לאדם להבין את השורש ואת הסיבה שבגללה כל ההפכים שבעולם וכל הדברים השונים שבעולם הם מהות אחת (ראה: כאן וגם כאן וגם כאן). הבנת המאמר הזה תאפשר לאדם לראות את אלוהים בעיניו. הבנת ... רק משום שהשכל אינו מסוגל לתפוס שום הבדל בין אין סוף לבין שני אין סוף, או בין כלום לבין שני כלום, לכן האדם מגדיר את כל מה שמעבר לקצה כמהות אחת . זא מאחר שמצד השכל של האדם המהות של האין סוף זהה לחלוטין למהות של שני אין סוף (וכן כלום לשני כלום), רק משום כך האדם מגדיר את 2 הדברים ששונים זה מזה כישות וכמהות אחת, משום שזהו הגבול של השכל האנושי. אם נשאל את האדם מה הם שני ההפכים הגדולים ביותר ... = הכל, כך שלא משנה להיכן הולכים, אם הולכים עד הסוף המוחלט, מגיעים לנקודת החיבור של השכל של האדם עם המציאות, ואז רואים את האמת שהכל טוב והכל אחד וכולי. המציאות יפה הרבה יותר מאשר השכל המצומצם של בני האדם. השכל של האדם הוא רק ...

...נקודה להתבוננות: המקום נמצא בתוך המציאות. אם נשאל מה גדול יותר מאשר כל המקום כולו? נשיב: השלם, ההכל, המציאות עצמה שבתוכה נמצא המקום. המהות של המציאות, גדולה מכל המקום כולו. וכאן יש להזכיר בקצרה את מה שכבר ביארתי, כי כל מרחב המקום כולו נכנס לתוך מחשבה אחת, כמו גם כל ציר הזמן כולו שנכנס לתוך רגע אחד (ראה כאן). בכל מקרה, מה שמקיף את המקום כולו הוא ההכל דהיינו, המהות של המציאות שחלק ממנה הוא המקום. עכשיו נלך לכיוון ההפוך. אם ניקח את כל המקום כולו, נרוקן...

... האין סוף השלם שמהווה את הכל. הוא צבע חסר צבע. וכל מה שהאדם רואה חושב עליו וכולי, אלו הכל צמצומים שונים וגוונים שונים של המהות האחת של המציאות. המהות האחת של המציאות מכילה בתוכה את כל הדברים כולם כדבר אחד. אם נתבונן נראה, כי כמות האפשרויות כיצד יראו המקום והזמן היא אין סופית. קיימות אין סוף אפשרויות בכל רגע ורגע ... לאדם ככלום, זה הדבר היחיד שבאמת קיים שמהווה את הכל כנל. כל מה שקיים בתוך המציאות, אלו הכל חלקים שונים וצמצומים שונים של מהות אחת. זו הסיבה שהאדם נמצא כל הזמן בעולם של שינויים, הפכים, ספקות, שאלות, תשובות וכולי. מנקודת המבט של המציאות אין שום שאלה בשום נושא בעולם. מנקודת המבט של המציאות קיימת רק מהות אחת שמהווה את הכל. מנקודת המבט של המציאות, היא השתיקה של השלמות. שתיקה שהיא הכל. שתיקה שכוללת בתוכה את כל הדיבורים כולם. שתיקה שאי אפשר אפילו לא לחשוב אותה. שתיקה גם ממחשבות. מנקודת המבט של המהות האחת של המציאות, אין שני מקומות שונים, אין שני זמנים שונים, אין שתי צורות שונות, ואין שתי ישויות שונות. מנקודת המבט של המציאות, הכל זאת מהות אחת. מאחר שהכל נמצא בתוך מעין מחשבה של המציאות כנל, ממילא אין שום הבדל מהותי בין שום דבר לשום דבר. הסיבה היחידה שנדמה לאדם שיש הבדל בין דברים שונים בכלל, ובין האני שלו לבין דברים אחרים, היא רק משום שהוא שוכח שהכל זו מהות אחת שמהווה את הכל באופן שווה. מאחר שהאדם אינו מבין את המהות האחת, משום כך נדמה לו שקיימים דברים שונים. אך באמת הכל כולל הכל זאת מהות אחת. מצד האמת, אין שום הבדל ולא יכול להיות שום הבדל בין שום דבר לשום דבר, מאחר שמהות אחת מהווה את כל מה שקיים בכל מקום ובכל זמן. ההבדלים כולם הם רק הבגדים של המציאות. זא האדם עצמו הוא סוג של בגד של המציאות, שרואה בגדים אחרים של המציאות. מצד האמת, כאשר האדם רואה משהו, הוא בעצם רואה את עצמו ממש. כי מהותו של האדם זהה לחלוטין ונמצאת באחדות מוחלטת עם כל דבר אחר. ורק משום שהאדם אינו זוכר את העניין הזה, רק משום כך הוא שוכח שהוא עצמו ממש נמצא בכל דבר שקיים. הידיעה היחידה שאותה האדם מעולם לא למד, היא ... שנקרא כלום שהוא השלם שממנו מתהווה הכל בכל רגע מחדש כנל. הלוגיקה האנושית של האדם מבוססת על חוסר היכולת להבין שכל ההפכים הם מהות אחת. ברגע שהאדם מבין שהכל זו ישות אחת, באותו הרגע הוא הופך לאדם רוחני אמיתי, ורק אז הוא מתחיל לחיות באמת. ...

... שנפרד מהאדם, אלא הכל זו מהות אחת. יש אין נשמה. יש נשמה = המהות של המציאות מהווה את כל מה שנדמה כחומר. אין נשמה = הנשמה לא נפרדת מהחומר, היא מהווה את החומר עצמו. בחירה חופשית. ... לא הגיוני. זה לא הגיוני שממהות אחת יהיו דברים שונים. זה לא הגיוני שמציאות אחת תהווה מקומות שנראים שונים, צורות שנראות שונות. זה שנדמה לאדם שיש רע בעולם, גם זה לא הגיוני. שום דבר ... למי שמנסה להבין כיצד יתכן שמהות אחת תהווה דברים שונים מאותה המהות. זה שיש דעות הפוכות בעולם, גם זה לא הגיוני וכולי כנל. וכמובן שכאשר האדם רואה את התמונה המלאה, אז הוא מבין שבעצם ... אלא רק מבטא גוון מסוים של המהות האחת שיש מחוץ למקום. כמו כן, על האדם לשים לב לכך שכל השאלות כולן שיש לאדם, כולן שורשן בכך שהוא אינו מבין שהכל זו מהות אחת ושאין שום 2 דברים ששונים זה מזה במהותם. כל השאלות כולן באשר הן, כולן נעלמות כאשר האדם מבין שהכל זאת בכלל מהות אחת וישות אחת. האדם עצמו הוא ישות אחת עם המציאות. הבנת הנל לעומק נותנת גם משמעות חדשה למשפטים נפוצים בשפת בני האדם. לדוגמה: כאשר אדם אומר שהוא לא ... האדם יותר מכל, זאת להרגיש אחדות מלאה עם השלם שהיא המציאות עצמה. ...

... אין. האין סוף שהוא אלוהים עצמו, צמצם את עצמו כביכול ויצר חלל פנוי, שבתוכו הוא ברא את העולם. החלל הפנוי היינו ההסתרה של המהות האחת . זה שנראה שיש דברים שונים זה מזה, ... אינו מרגיש שהוא והמציאות זאת ישות אחת, זה חלל פנוי. אדם הראשון קודם החטא, לא ראה הבדל בין טוב לבין רע. בעיניו הוא היה באחדות מלאה עם הבורא. בטרם החטא לא היה ... הזה הכלל נכלל באין סוף, וכל העברות הופכת לזכויות כידוע. הקליפות והשדים הם הדמיונות שיש לאדם שלא נותנים לו להבין שהכל זו מהות אחת. שדים קליפות = הסתרה ולבושים של האין סוף. כאשר האדם לא מרגיש אחדות עם כל מה שקיים, הרי שהוא בתוך ... הדעה שאומרת שהעולם הוא מחויב המציאות, שזה נראה כהסתרה מאוד גדולה, בכלל יש שם סודות מאוד גדולים. כי מצד האמת הכל זאת אחדות אחת, ומצד האמת פרעה ברא את עצמו, ובאמת מצד האמת שהכל נמצא באחדות עם הבורא, אז ברור שגם העולם הוא ... שהוא בחינת תיקון המלכות, דהיינו, לקשר את המלכות ועולם העשייה אל הבורא... השכינה בגלות המלכות בגלות וכולי = המלכות והאחדות של הבורא עם הבריאה נמצאת ... בניין בית המקדש, היינו תיקון המוחין של האדם, דהיינו, הכנסת האין סוף אל תוך השכל של האדם. התהליך שבו האדם מבין שהכל זו מהות אחת ושכלום הוא בכלל הכל, זה קשה כמו ...

... להברה: מה שיש אחרי הקצה האחרון של השלמות המוחלטת, אי אפשר לדבר עליו במילים, כי כבר נמצאים בשתיקה. כאשר הכל אחד קיימת שתיקה, כך שלא ממש ניתן להסביר במילים מה יש אחרי השתיקה. צריך להגיע אל האחדות ואל השתיקה, ואחכ לגלות לבד מה יש שם... כי מה שיש אחרי השתיקה... אינו נכנס במילים... אך אם בכל זאת צריך ... בשלמות אמיתית, אך קיימת שלמות נוספת. כאשר האדם מבין בצורה שלמה את זה שכל ההפכים וכל הישויות הם ישות אחת ומהות אחת , הרי שזה הקצה העליון של השכל האנושי. כאשר זה מתרחש, האדם מקבל שכל חדש, רצון חדש, בחירה חופשית, חיים חדשים, ... רק אז הוא באמת מתחיל בכלל לחיות ולהתקדם להיכן שהוא... לפני שהאדם מגיע אל השלמות שבה הוא מבין שהכל טוב והכל אחד, הרי שכל ההתקדמות שלו היא בכלל נזק עצמי, משום שההתקדמות שלו פירושה בריחה מרע שאינו קיים הלקאה עצמית מיותרת. ... אבל כדי להגיע לזה, קודם כל צריך להגיע אל השלמות הבסיסית ביותר, שהיא להבין בידיעה מלאה ושלמה שהכל טוב ושהכל אחד. על האדם לראות את הדבר הזה בעיניו בכל דבר. על האדם למלא את עצמו בידיעה הזאת שהכל טוב, עד שהרצון שלו שמרגיש ... מורכב, אך לא צריך להסתבך. קודם כל צריך להגיע אל שלמות מוחלטת שאין שלמות אחריה. שלמות שגורמת לאדם להרגיש אחדות עם המציאות, ביטול הרצון העצמי, הרגשת הטוב המושלם בכל דבר. אחכ כל מה שקורה אחכ הוא רק טוב יותר גדול מהטוב ... את האמת. כאשר האמת של המציאות ברורה לאדם בשלמות, דהיינו, האדם מבין את המהות של המציאות בשלמות, אז הוא מרגיש אחדות מלאה עם המציאות ומרגיש שלמות אמיתית. על האדם להתבונן בכל הנל עד שהעניין הנל יחלחל לעומק של האדם, ויגרום לאדם ...

...כגון: איך בדיוק הוא הולך לים, מה בדיוק הוא עושה בים, מה הוא מרגיש בים, איזה תחושות יש לו בים וכיוב. האדם יכול לחשוב על הדבר לפרטי פרטים, עד שהוא ירגיש ממש את הרגשות שהיו לו אילו הוא היה בים ממש. ובעוצמה רגשית ככ חזקה, עד שהגוף של האדם יגיב, כאילו הדבר הזה קורה בפועל. וזו מחשבה ממשית, שניתן ממש להרגיש וכאילו למשש את המציאות ואת הדבר שעליו חושבים. דוגמה נוספת: האדם יכול לדמיין את עצמו רץ באופן כללי. אבל, האדם יכול גם לדמיין את עצמו רץ בצורה כל כך מפורטת...