... שהוא חושב, שהיא טובה או רעה. ונסביר: כי בכל דבר שיש בעולם, יש בו גם חסרונות וגם
יתרונות כלשהם. ואין משהו שיש בו רק חסרונות או רק
יתרונות. אלא, בכל דבר יש בו גם חסרונות וגם
יתרונות . וזה כמובן נכון, מבחינת נקודת מבט יחסית. כי ביחס לרצון האנושי, ביחס אליו, בכל דבר יש
יתרון כלשהו וגם חיסרון כלשהו. אבל מנקודת מבט מוחלטת, דהיינו, מנקודת מבט נייטרלית לגמרי, שאין בה שיפוטיות כלשהי, מנקודת מבט שכזו, אין בשום דבר, לא חיסרון ולא
יתרון. כי אין שום משמעות לחיסרון או
ליתרון, כאשר אין טוב ואין רע, מנקודת מבט נייטרלית לגמרי. וככל שהאדם חושב יותר על
היתרונות שבדבר, כך האדם רוצה אותו יותר. וככל שהאדם חושב יותר על החסרונות שבדבר, כך האדם פחות רוצה אותו (עד חשיבה חיובית חצי הכוס המלאה וכיוב). כך שהשמחה של האדם בחיים, היא בעצם תלויה, בכמה האדם רואה את
היתרונות או את החסרונות שיש בכל דבר. והאדם רואה את
היתרונות או החסרונות שיש בכל דבר, לפי ההבנה שלו. כי אם האדם מבין שהדבר הוא רע, אז האדם לא רוצה אותו, ואז האדם מרגיש ממנו רע. ואם האדם ... בעיניו. וככל שהאדם מבין יותר, שהדבר הזה הוא טוב, דהיינו, שהוא רואה טוב יותר את
היתרונות היחסיים שיש בו, כך האדם חווה שהדבר הזה הוא יותר מושלם, עם פחות חסרונות, וכך האדם רוצה אותו יותר, ומרוצה ממנו יותר. ומאחר שבכל דבר שיש בעולם, יש בו גם חסרונות וגם
יתרונות, לכן מי שרוצה להיות שמח, עליו לגלות את
היתרונות שיש בכל דבר ודבר. ובכל דבר שהאדם רואה שיש בו חסרונות, עליו לראות ולגלות, מה
היתרונות שלו. וככל שהאדם רואה יותר את
היתרונות שיש בדבר, כך הוא פחות עצוב ממנו, ויותר שמח ממנו. ונעמיק: כי כדי לראות את
היתרונות שיש בדבר, לשם כך צריך האדם לראות חסרונות כלשהם, בדבר כלשהו. כי כדי שלדבר כלשהו יהיו
יתרונות, לשם כך האדם צריך לחשוב שיש חסרונות כלשהם, בדבר כלשהו בעולם. כי אם האדם חושב שהכל מושלם תמיד, אז ממילא הוא לא יכול לראות
יתרונות או חסרונות, בשום דבר בעולם. והרעיון הוא, שמי שינסה לראות את
היתרונות שיש בכל דבר בעולם (חשיבה חיובית לחשוב חיובי), הוא בעצם יצליח בצורה רגעית להיות יותר שמח. אבל עליו לדעת, שמבחינה מוחלטת, הוא לא יכול להיות רק שמח, בלי שום עצבות. כי היכן שיש שיפוטיות כדי לראות
יתרונות, יש גם שיפוטיות שרואה חסרונות כלשהם בדברים אחרים וגם בדבר עצמו. דהיינו, חשיבה חיובית ומחשבות חיוביות, לא יכולות להביא את האדם ... ולעבור לשיפוטיות מוחלטת. כי כל זמן שהאדם חושב על דברים באופן יחסי, הוא גם חווה
יתרונות וחסרונות כלשהם, במה שקורה סביבו. ומי שחושב בצורה מוחלטת, הוא לא רואה שום
יתרונות או חסרונות בשום דבר, אלא הוא חווה אחדות, שהכל נראה בעיניו זהה לגמרי, בלי
יתרונות או חסרונות כלשהם (= הרמוניה מלאה עם המציאות). ולחשוב באופן יחסי, פירושו, שהאדם מזדהה עם דברים שהוא לא בטוח בהם באופן מוחלט. ... תוך המנגנון הרגשי שלו, כדי להגיע לפתרון מוחלט לגבי הרגשות שלו. כי אפשר להשיג
פיתרון יחסי וזמני, לגבי תחושת הדיכאון והעצבות. אבל אי אפשר להשיג
פיתרון מוחלט, בלי להבין באופן מוחלט, כיצד באמת פועל המנגנון של הרצון של האדם. ועל האדם ללמוד את המנגנון הרגשי שלו, עד שהוא יחיה טוב ...