... הקודם, אבל קצת שונה. במובן שהצורך של הלקוח הוא באמת נכון ובאמת קיים. אבל העלות של הלקוח לפתור את הצורך שלו, לדוגמה לעבור אליך, לא שווה לו את
היתרון בלפתור את הבעיה שלו. לדוגמה, העלות והכאב ראש לעבור מחברה לחברה. ויתכן שאם תדבר עם הלקוח על הצורך שלו שבגללו הוא רוצה לעזוב את המתחרים, הרי שזה יגרום לו להטיל ספק מחדש בהחלטה ... של הלקוח, למה הוא החליט לעזוב את המתחרים. כי כנל, אם תיכנס לשם, לא בטוח שתצא משם בקטע טוב ואולי תאבד את העסקה. כמו כן אם לדוגמה אתה יודע שאין לך
יתרון ספציפי על המתחרים שלך, גם אז אולי לא כדאי להיכנס לשאלות על המתחרים שלך. ואולי הלקוח רוצה לעבור אליך, בגלל שהוא עצבני על המתחרים שלך באופן כללי. ואולי הוא רב שם עם מישהו. ואולי הוא סתם מאמין שהוא צריך לעזוב אותם מסיבה כלשהי, שלא קשורה
ליתרון שיש דווקא אצלך. ולכן לפעמים כדאי לא להיכנס לשאלה, מה היה רע לך אצל המתחרים ולא כדאי לחפש אצל הלקוח, את החסרונות של המתחרים שהוא עוזב כרגע. כי לפעמים, זה יגרום ללקוח או לא ... אבל למתחרים אחרים שלך. ולכן כל מקרה לגופו והכל תלוי הקשר. תלוי מה אתה יודע על המתחרים ומה אתה מניח שהסיבה שהוא עוזב את המתחרים ומה אתה חושב
שהיתרונות או החסרונות שלך ביחס למתחרים. ולפעמים הכי טוב יהיה להציג את העובדות כמו שהן, לספר טיפה על המוצר שיש לך ועל האפשרויות שיש לך. ועל
היתרונות והחסרונות של כל אחת מהאפשרויות שאתה יכול להציע ללקוח, במקום לעשות לו תחקיר על צרכי הלקוח בכלל ועל הכאב של הלקוח אצל המתחרים שלך בפרט. ובהקשר של ניתוח סיבתיות זה נקרא: ... את המתחרים ומה הכאב שלו אצל המתחרים וכולי. אבל זה ממש לא הכרחי ואפילו יכול לגרום לנזק. בפרט כאשר אין לך מענה לצרכים של הלקוח, בפרט כאשר אין לך
יתרון על המתחרים שלך ובפרט כאשר הלקוח לא באמת החליט לעזוב את המתחרים. ולכן לפעמים, עדיף שתדבר על עצמך, בלי שום איתור צרכים. ולפעמים עדיף שתעשה איתור צרכים, רק בהתאם לאפשרויות שאתה ...