... בשלמות,
תמיד יש חיסרון, אין שום חיסרון, תמיד יש שאלה, אין שום שאלה, חיים בלי שום חיסרון, שלמות בלי שום חיסרון, מהי השלמות? אושר אמיתי, מהו אושר? אושר מוחלט מהי שלמות?
האם תמיד יש חיסרון? בהרצאה אליעד כהן עוסק בנושא של שלמות וחיסרון ומסביר את הרעיון של חיסרון כמלווה תמידי במציאות. הוא מציין כי כל תפיסה שמבוססת על השכל המפריד תוביל אותנו למקום שבו
תמיד יש חיסרון, שכן השכל מחלק את העולם לנפרדות: יש ויש, יש טוב ויש רע, יש יתרונות ויש חסרונות. אליעד טוען כי כל דבר שמוגדר ... במובן המוחלט. שלמות מוחלטת, מבחינתו, אינה קיימת כשיש חיסרון, כי כל חיסרון הוא חלק מהמציאות האנושית. הוא גם מציין שבמציאות, כשיש חיסרון, זהו סוג של נפרדות שמובילה לאי שלמות. מה השכל מאחורי
תמיד יש חיסרון? כאשר אליעד מדבר על רעיון
תמיד יש חיסרון, הוא מציין שמדובר בנרטיב של השכל שמחלק את העולם בין יש ואין. הוא מסביר שלרוב, אנשים אינם מבינים את העומק של ... מבלי להיות כבול לתפיסת השכל המפריד. ההבנה של חיסרון ושלמות ההיבטים הרוחניים של האושר היכולת להרגיש רגשות שונים בו זמנית איך להגיע לשלמות אמיתית ההבנה של שאלה שאין לה תשובה מהי שלמות?
האם תמיד יש חיסרון? בהרצאה אליעד מסביר את הרעיון של חיסרון ושלמות, ומראה איך התפיסה שלנו לגבי העולם נובעת מהשכל המפריד. הוא מתחיל בכך שאם מישהו בא אליו עם בעיה, הוא ינסה להסביר לו
שתמיד יש חיסרון במציאות, כי כל דבר שמוגדר כשלם הוא לא באמת שלם. לדבריו, חיסרון הוא חלק מהמציאות, ויש לו מקום תמידי בעולם, ... החיסרון היא לא אמת מוחלטת, אך הוא אומר אותה מתוך נקודת מבט של השכל, כי בתפיסה אחרת, שבה אין חיסרון, קשה מאוד להבין את ההסבר. לכן, כל עוד אדם לא מבין את זה לעומק, הוא יישאר עם ההבנה
שתמיד יש חיסרון. מה השכל מאחורי
תמיד יש חיסרון? כאשר אליעד אומר
תמיד יש חיסרון, הוא מתאר את הרעיון שבלי השכל שמחלק בין דברים אין חיסרון. אבל מכיוון שהשכל מפריד בין יש ואין, בין טוב ורע, אז
תמיד יש חיסרון הוא הנרטיב שאליעד מציע לאדם שיחפש את התשובה לחיים. בהמשך, הוא מסביר שלרוב, כשהאדם מבין שיש חיסרון תמידי ... ושלמות ההיבטים הרוחניים של האושר היכולת להרגיש רגשות שונים בו זמנית איך להגיע לשלמות אמיתית ההבנה של שאלה שאין לה תשובה אליעד: אם מישהו בא אלי בבעיה, אני מנסה להכניס לו הבנה שאומרת
שתמיד יש חיסרון. מחויב המציאות שיש חיסרון כי זה לא השלם. ולכן שימשיך לחיות כרגיל עם החיסרון ויפסיק לבלבל את המוח. מה השכל ... מלמדות אותך, כמו שלמה המלך שאמר, ניסיתי להבין ולא הצלחתי, המסקנה שהכל הבל הבלים, אז תלך לאכול בשמחה את לחמך ותהנה מהחיים. אין תשובות, אז תראה מה הכי טוב עבורך ותעשה זאת. כשאני אומר לאדם,
תמיד יש חיסרון, מה מלובש באמירה הזאת? תמיד יש נפרדות, המהות של המציאות היא נפרדות, העולם קדמון, הנפרדות היא השורש. כשאני אומר
שתמיד יש חיסרון זה לא אמת. אבל אני אומר
שתמיד יש חיסרון, כי אם אסביר לו מעבר לזה הוא לא יבין בכלל. אז כשאומרים לו
שתמיד יש חיסרון, ותסתכל על היתרון, זה מרגיע אותו, ואז הוא חי. אבל השכל שאומר
שתמיד יש חיסרון הוא לא שכל אמיתי. כי להגיד
שתמיד יש חיסרון זה אמת בתנאי שאתה פועל במסגרת השכל. אם אתה במסגרת השכל אז תמיד מחויב המציאות שיהיה חיסרון ויתרון. אבל בהבנה הזאת אי אפשר להיות מאושר במאה אחוז. ולמה זה לא אמת, כי יש אפשרות להסתכל על המציאות גם בלי השכל שמפריד, ואז זה לא נכון
שתמיד יש חיסרון, וגם אין אפשרות לדעת מה החיסרון. כשאני אומר
שתמיד יש חיסרון, זה אומר תמיד יש שאלה ואין תשובה, כי בכל תשובה יהיה לך חיסרון, תמיד על כל תשובה אפשר יהיה לשאול ולמה זה כך? ולכן להמשיך לחיות כרגיל. אבל מי שימשיך לחיות כרגיל, בסוף התהליך מה שהוא ירצה מכל, זה להיפטר מזה
שתמיד יש חיסרון. או אני רוצה להגיע למצב שאף פעם אין חיסרון, או שפעם אחת לא יהיה חיסרון. אם באמת היה מחויב
שתמיד יש חיסרון, אז האדם לא היה מתנגד לזה, אבל לא באמת תמיד מחויב שיהיה חיסרון. רק מהצד של השכל מחויב
שתמיד יש חיסרון, אבל אם אתה בן אדם רציני שתוקף את השכל בשורשו, אז אין שום חיסרון. מי יחשוב שבלי שכל אין חיסרון, אף אחד, אבל בתת מודע יש את האפשרות הזאת ולכן הוא אף פעם לא מצליח להיות שלם למרות שהוא מבין
שתמיד יש חיסרון, משהו חסר לו. כי בלב הוא יודע שיש את ההיפוך שלו. ובהיפוך זה שבאין שכל אף פעם אין חיסרון. אם החיסרון היה ... או שהוא קדמון? האם המקום והזמן הם מחויבים או שהכל נוצר יש מאין? כשאומרים לאדם שבכל דבר יש חיסרון, מה שמלובש שם זה התפיסה שהעולם קדמון, זה למעשה אומר שהנפרדות מחויבת. ואם אומרים לאדם,
תמיד יש חיסרון, והוא לא רוצה בזה, מה שמלובש שם שבתת מודע הוא מבין שאין שום חיסרון. אני מבחינתי שהבנתי
שתמיד יש חיסרון, בהתחלה זה היה מאוד נחמד, הייתי בטוח שזהו גיליתי את השלמות, ולא ציפיתי יותר לכלום. ואז קראתי אצל רבי נחמן ... טובים שאין בהם שום חיסרון. למה? כי באין שכל אין שום חיסרון. כשאין שום שכל, אתה לא מבדיל בין מה שיש לבין מה שאין, ואז אין שום חיסרון. ואז ניסיתי להבין איך זה שאין שום חיסרון? הרי אמרת
שתמיד יש חיסרון ושלמות יש רק לשם יתברך, ואז הוא הסביר איך עושים זאת, על ידי שנצמדים לאמת, ובסוף אין שום חיסרון. רבי נחמן ... חיסרון, שאפילו אלוהים לא יוכל לשחד אותך. אבל גם להגיד שאין שום חיסרון גם זה מדרגה נמוכה, כי יש הרבה מעבר לזה. רק שמעבר לזה אי אפשר להסביר. אם זה כבר כלום, איך יכול להיות יותר מכלום? בשכל
תמיד יש חיסרון, וזאת האמת היחסית. אם יש הבדל בין מה שיש לבין מה שאין,
תמיד יש חיסרון, כי אין דבר מושלם. אך למרות שהאדם מבין זאת, הוא לא מצליח לחוות שלמות, למה? כי בתת מודע הוא חושב על האופציה ...