למה כולם מחניפים? מהי המהות של חנופה?

אליעד כהן מסביר שכל בני האדם, ללא יוצא מן הכלל, עוסקים בחנופה במידה כזו או אחרת. הוא מסביר שחנופה היא מצב שבו אדם משנה מעט את האמת, משקר או "מעגל פינות" כדי להשיג תועלת מסוימת ממישהו או ממשהו שנתפס בעיניו כחזק יותר ממנו. המניע המרכזי לחנופה, לדבריו, הוא הרצון להשיג משהו שאין באפשרות האדם לקבל ללא אותה חנופה.

לדוגמה, אם אדם רוצה לקבל טובה או עזרה ממישהו אחר, הוא עשוי להחניף לו, להראות לו פנים שהוא לא באמת מרגיש כלפיו, ולפעול שלא בהתאם לאמת הפנימית שלו. החנופה נעשית בגלל שהאדם חושב שלא ניתן להשיג את התועלת מהצד השני בדרך ישירה וכנה, ולכן הוא נוקט בדרך עקיפה של חנופה ושקר קטן כדי להשיג את רצונו.

איך כל פעולה יומיומית הופכת לחנופה למציאות?

אליעד כהן נותן דוגמה פשוטה וברורה: כאשר אדם שותה כוס מים. נראה לכאורה שמדובר בפעולה פשוטה, אך בפועל זו חנופה למציאות. למה זו חנופה? כי האדם לא באמת מעוניין בפעולת השתייה עצמה, אלא רק בתוצאה שלה - הבריאות או ההקלה על הצמא. האדם רוצה להרגיש טוב והמציאות אומרת לו שהוא חייב קודם כל לבצע פעולה מסוימת (לשתות מים), פעולה שהוא לא בהכרח רוצה לבצע. במקרה זה, האדם מחניף למציאות כדי לקבל ממנה את ההרגשה הטובה או ההקלה. הוא למעשה משתף פעולה עם דרישות המציאות כדי להשיג ממנה את התועלת שהוא רוצה.

אליעד מדגיש שכל פעולה בחיים, כל פעולה ללא יוצא מן הכלל, נעשית למען מטרה מסוימת שהיא חיצונית לפעולה עצמה. עבודה נעשית למען כסף, אכילה נעשית למען הבריאות וההנאה, וכל פעולה נובעת מהצורך לקבל משהו מהמציאות. מכאן שהאדם, מעצם קיומו והתנהלותו בעולם, הוא חנפן כלפי המציאות, כי הוא נדרש לשתף פעולה עם חוקים ומנגנונים שהיא מציבה.

מה ההבדל בין אדם למציאות בנושא החנופה?

היחידה בעולם שאינה מחניפה היא המציאות עצמה, משום שהיא לא צריכה שום דבר מחוץ לה. המציאות היא הישות החזקה ביותר, הכל - יכולה, ולכן אין לה שום סיבה להחניף או להתאים את עצמה לדבר אחר. בעוד האדם מחפש כל הזמן להשיג משהו מהמציאות ולכן עליו להחניף, המציאות עצמה אינה פועלת למען שום דבר אחר אלא רק למען הפעולה עצמה. כלומר, בניגוד לבני אדם שחיים תמיד עבור תכלית כלשהי, המציאות פועלת ללא תכלית חיצונית.

כאן אליעד מתייחס לנושא אמונות דתיות, כמו הטענה שהעולם הזה נברא למען העולם הבא. הוא מבקר את התפיסה הזו ואומר שמדובר בשיגעון, כי אם באמת היה קיים אלוהים כל - יכול, הוא לא היה צריך לברוא עולם אחד למען עולם אחר. אם יש תכלית אמיתית, אז אלוהים, או המציאות הכל - יכולה, הייתה יכולה פשוט להגשים אותה מיד, ללא תהליך ביניים.

כיצד להפסיק להיות חנפן ולהיות איש אמת?

אליעד כהן אומר שהדרך היחידה להפסיק להחניף ולהפוך לאיש אמת היא להתחבר לאמת הפנימית של המציאות עצמה. להיות איש אמת פירושו לבצע את הפעולות למען עצמן, ולא בשביל תוצאה חיצונית. כאשר אדם חוקר ומבין לעומק למה הוא עושה את מה שהוא עושה, למה יש לו רצונות מסוימים, ומה מניע אותו לפעולה, הוא מתחיל לחוות את החיים מנקודת המבט של המציאות עצמה.

במצב כזה, הפעולות שלו נעשות ללא מטרה חיצונית אלא מתוך עצמן, בדיוק כפי שהמציאות פועלת ללא מטרה חיצונית. על ידי כך שהאדם מפסיק להחניף למציאות ומתחיל להיות נאמן לאמת הפנימית שלו, הוא חווה שלווה, חופש ואושר אמיתיים, משום שהוא כבר אינו תלוי בחנופה כדי להשיג משהו.

מהי המשמעות העמוקה של חיבור לאמת?

אליעד מסביר שהמשמעות העמוקה של חיבור לאמת היא להפוך להיות כמו המציאות עצמה. מי שמתחבר לאמת בצורה מלאה, חי את חייו כמו שהמציאות חיה את עצמה - ללא צורך להשיג תכלית מסוימת. הוא חווה כל פעולה וכל רצון כאילו הם עצמם התכלית, ללא שום צורך בהשגת משהו חיצוני.

זו המשמעות האמיתית של להיות "איש אמת": לחיות את החיים ממקום של אמת פנימית מוחלטת, ללא שום מניפולציה, שקר או חנופה, מתוך חיבור ישיר ופשוט למציאות עצמה. במצב כזה, האדם אינו נדרש להחניף לאף אחד, כי הוא נמצא באחדות מלאה עם האמת של המציאות עצמה.

אליעד מסכם ואומר שזו הדרך האמיתית לחיות חיים טובים ומאושרים, חיים נטולי סבל וחנופה, חיים של חופש ושלווה אמיתית.