אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה ידיעה ✔לדעת, לא לדעת, לדעת שום דבר, העדר ידיעה, ידיעה שלמה, אין שכל, יש שכל, יש הבדל, אין הבדל, לדעת כלום - פרומו ✔ מה המשמעות של לדעת ולא...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
לדעת, לא לדעת, לדעת שום דבר, העדר ידיעה, ידיעה שלמה, אין שכל, יש שכל, יש הבדל, אין הבדל, לדעת כלום
מה המשמעות של לדעת ולא לדעת במובן האמיתי?

הרעיון המרכזי שאליעד מסביר כאן הוא המשמעות העמוקה והאמיתית של מושגים כמו לדעת, לא לדעת, ידיעה שלמה, חוסר ידיעה ואחדות. הוא מסביר שכאשר אדם נמצא בחוויה של חוסר ידיעה מוחלט, הוא למעשה לא יכול לבצע שום פעולה או לשאול שום שאלה, מכיוון שאין לו שום נקודת התייחסות לשום דבר. לדוגמה, אם מישהו לא יודע כלל מה זו דלת, הוא לא יכול לשאול לגביה או לזהות אותה, מכיוון שהוא לא יודע אפילו את האפשרות לשאלה.

אך אליעד מדגיש שהמצב האמיתי הוא לא "לא לדעת שום דבר" במובן הפשוט של המילה, אלא "לא לדעת באמת". המשמעות האמיתית של לא לדעת באמת היא להיות במקום שבו האדם חווה בו - זמנית ידיעה ואי - ידיעה לגבי אותו דבר. כלומר, הוא יודע ולא יודע בו - זמנית.

כיצד מתבטא חוסר ידיעה בחיי היומיום?

אליעד מדגים באמצעות דוגמאות רבות כיצד נראה חוסר הידיעה בחיים המעשיים. הוא מתאר אדם שנמצא במצב של ידיעה חלקית ומצב של אי - ידיעה לגבי נושאים שונים בחייו, למשל: אדם יודע שהוא יכול להכין ארוחה, אבל הוא אינו יודע אם הוא יכול לקפוץ ממסוק. כאן האדם מבצע הפרדה בין הדברים שהוא יודע לדברים שהוא אינו יודע. אך לפי ההסבר של אליעד, בשיא ההבנה, אין באמת הבדל בין הדברים שאתה יודע לבין הדברים שאתה לא יודע, כלומר, אתה לא מבדיל בין החוויות השונות האלו למרות שאתה יכול לתאר אותן מילולית.

לדוגמה, הוא מסביר שאדם שרואה בצורה רגילה יודע להבדיל בין "יש שולחן" לבין "אין שולחן", אך אדם עיוור לגמרי לא יכול לבצע את ההבדלה הזאת. לעומת זאת, במצב של הבנה שלמה, האדם יכול לומר "הנה שולחן" ו"פה אין שולחן", אבל בחוויה הפנימית שלו אין הבדל אמיתי בין המצבים, כאילו שהוא לא ראה בכלל. זוהי המשמעות העמוקה של ידיעה ואי - ידיעה בו - זמנית.

מה המשמעות של ידיעה ואי - ידיעה ברצון ובפחדים?

אליעד ממשיך ומסביר את הנושא דרך דוגמה נוספת של רצון ופחד. הוא אומר שאם אדם יודע שהוא רוצה משהו, אז הוא גם יהיה שמח אם יקבל את הדבר הזה וגם יפחד שייקחו לו אותו. לעומת זאת, אם הוא לא יודע אם הוא רוצה או לא רוצה את הדבר, הוא לא יוכל לפחד או לשמוח, כי הוא אינו בטוח ברצונו.

לדוגמה, אם אדם רעב יומיים ולא אכל, אז ברור שהוא רוצה לאכול. אך אליעד שואל למה בכלל הוא רוצה לאכול? ומאתגר את המובן מאליו: הרי אם האדם לא היה יודע מה זה רעב, או לא היה חושב שהרעב זה דבר רע, אז אולי לא היה לו רצון לאכול. הוא מביא דוגמאות קיצוניות - למשל, אם היו אומרים לאדם שאם הוא יאכל ימותו כל משפחתו, כנראה היה נמנע מאכילה, למרות שהוא רעב. דוגמה זו ממחישה שהרצון לאכול אינו מוחלט והוא תלוי בהבנה של האדם את הסיטואציה.

הוא מדגיש שלמעשה יש לאדם תמיד שתי רמות: רמה אחת היא הרמה שבה הוא רוצה לאכול, והרמה השנייה היא המקום העמוק שבו הוא יודע שלא משנה לו אם הוא אוכל או לא אוכל. האדם נמצא בשתי החוויות בו - זמנית, וזוהי המשמעות של ידיעה שלמה או אחדות אמיתית.

איך הסרט "הירק" קשור לנושא של ידיעה וחוסר ידיעה?

מובאת דוגמה מתוך שיחה על הסרט "הירק". הדוברת אומרת שלאחר הצפייה בסרט חוותה תחושה של חוסר ידיעה, כי היא לא הייתה בטוחה האם הזיכרון שלה אמיתי או שמישהו שתל לה אותו. אליעד מדגיש...
להיות בו זמנית בו זמנית חוויות פנימיות משפחה לדעת ולא לדעת בו זמנית משמעות אמיתית הזמן לא מובן מאליו רגש פנימי הבדלה מילולית אין שכל הבדלה העדר ידיעה ידיעה ידיעה שלמה כלום לדעת כלום לדעת שום דבר להבדיל
ידיעה ואי ידיעה בו זמנית, ככל שאני יודע יותר ככה אני יודע פחות, חוויית ידיעה, חוויית חוסר ידיעה, חוויות מנוגדות בו זמנית, תכלית הידיעה שלא נדע ממש, הלא יודע שלי גדול מהיודע שלי, רבי נחמן מברסלב
ידיעה ואי ידיעה בו זמנית, ככל שאני יודע יותר ככה אני יודע פחות, חוויית ידיעה, חוויית חוסר ידיעה, חוויות מנוגדות בו זמנית, תכלית הידיעה שלא נדע ממש, הלא יודע שלי גדול מהיודע שלי, רבי נחמן מברסלב
ידיעה ואי ידיעה בו זמנית, ככל שאני יודע יותר ככה אני יודע פחות, חוויית ידיעה, חוויית חוסר ידיעה, חוויות מנוגדות בו זמנית, תכלית הידיעה שלא נדע ממש, הלא יודע שלי גדול מהיודע שלי, רבי נחמן מברסלב איך ייתכן שככל שאני יודע יותר, אני יודע פחות? אליעד כהן מסביר באופן מפורט על הנושא הפילוסופי והעמוק של ידיעה ואי ידיעה בו - זמנית, תוך התייחסות לרעיון של רבי נחמן מברסלב. הוא מתחיל בהבהרה של האמירה הידועה, ככל שאני יודע ... של הדברים שקיימים בעולם. אבל, הוא מדגיש שההבנה הזאת היא עדיין לא מספיק עמוקה, כי בעצם החוויה היא של ידיעה וחוסר ידיעה בו זמנית, באותו רגע, ביחס לאותו דבר עצמו. ההסבר מתחיל בדוגמה פשוטה - אם אדם קם בבוקר ושואלים אותו: ... יודע - רשימה של שפות אחרות שהוא לא יודע. אם למחרת הוא לומד שפה חדשה, אז באופן אוטומטי גדלה הידיעה שלו, אבל באותו זמן גדלה גם רשימת הדברים שהוא מודע לכך שאינו יודע. אם אתמול ידע 2 שפות ולא ... האם אני באמת בטוח שיש כאן שולחן?, האם החוויה הזאת ממלאת אותי במאה אחוז?, ואז הוא מבין שתוך כדי הידיעה הברורה הזאת, קיימת בתוכו גם חוויה של ספק. למה? כי אדם יכול לדמיין גם את האפשרות ההפוכה, שאולי אין ... דמיון. למרות שהשכל אומר יש שולחן, בתוך החוויה האישית עדיין נשארת תחושה של אולי אין באמת שולחן. לכן, חוויית הידיעה שלו לא יכולה למלא אותו לגמרי - תמיד נשארת תחושה של ספק קל שמערערת על הידיעה הוודאית. מדוע לימוד של תחום חדש מגביר גם את חוסר הידיעה? אליעד מביא דוגמה נוספת: אדם שלומד ספר חדש. ככל שהוא קורא יותר ספרים, הוא מרגיש מצד אחד שהוא מבין ... יהיה מודע ליותר דברים שאינו יודע בתחום הרפואה. מכאן נובעת התחושה שככל שאתה יודע יותר, אתה גם מודע לחוסר ידיעה גדול יותר. מה המשמעות של חוויה פנימית של לא יודע? אליעד מדגיש שרבי נחמן התכוון לדבר עמוק אף יותר, לא רק שלא נדע דברים רבים, אלא שהידיעה הכי גבוהה היא ההבנה העמוקה שאנחנו לא יודעים באמת. כלומר, לא מדובר בלא יודע שטחי או פשוט, אלא בלא יודע עמוק מאוד, פנימי, שמכיל בתוכו את ההבנה שאפילו הידיעה הוודאית שלנו היא לא באמת ודאית. לדוגמה, אדם יכול להגיד אני לא יודע מה אני רוצה, אבל גם הפיל וגם אדם שטרם נולד יכולים לומר זאת. ההבדל הוא בעומק החוויה: לאדם יש הבנה עמוקה של חוסר הידיעה, ולכן החוויה שלו של לא יודע היא רחבה ועמוקה יותר מאשר חוויית הלא יודע של מי שאין לו מודעות או שכל גבוה. כיצד הידיעה והספק מתקיימים בו זמנית? אליעד מדגים שברגע שהאדם יודע דבר מסוים, הוא בהכרח יכול לדמיין גם את ההיפך שלו. הידיעה לעולם לא מלאה, כי תמיד יש אפשרות להטיל ספק בידיעה. הוא מביא דוגמה נוספת: אדם שאומר אני בטוח ב - 100% שיש פה קיר, אבל האמת היא שבתוכו קיימת אפשרות שהוא יכול לדמיין שאולי אין כאן קיר. אפילו תחושת הביטחון המוחלטת ביותר מסתירה בתוכה ספק דק ועדין. ככל שהידיעה מתרחבת, הספק מתרחב איתה, והחוויה הופכת ליותר מורכבת. האם התרחבות הידיעה באמת מקטינה את חוסר הידיעה? אליעד מסביר שבעצם, אם אדם מתחיל עם שלושה דברים בלבד בעולם שלו, והוא לא יודע אותם לחלוטין, ובסוף היום יש לו עשרה דברים חדשים שהוא יודע - הרי שלכאורה חוסר הידיעה לא קטן, אלא דווקא התפצל והתפרס על יותר נושאים. בסך הכל החוויה של לא יודע נשארה זהה, רק עכשיו היא מתחלקת על עשרה נושאים ולא על שלושה. התוצאה היא שחוויית הלא יודע והידיעה קיימות זו לצד זו ומחלקות ביניהן את החוויה הפנימית של האדם. בסיכום הכללי, אליעד מבהיר שהידיעה והאי - ידיעה אינן הפוכות או מנוגדות, אלא מתקיימות בו זמנית, זו לצד זו, ושתכלית הידיעה העמוקה באמת היא ההכרה שהאדם לא יודע באופן מוחלט דבר בעולם. ככל שאני יודע יותר אני יודע פחות מה הכוונה תכלית הידיעה שלא נדע? חוויית ידיעה וחוסר ידיעה בו זמנית מה הפירוש של הידיעה והספק לפי רבי נחמן? האם הידיעה שלנו היא מוחלטת?
אובייקטיביות, סובייקטיביות, חוויה אובייקטיבית, חוויה סובייקטיבית, ידיעה מלאה, ידיעה חלקית, חוסר ידיעה, לא לדעת, ידיעת המחויב
אובייקטיביות, סובייקטיביות, חוויה אובייקטיבית, חוויה סובייקטיבית, ידיעה מלאה, ידיעה חלקית, חוסר ידיעה, לא לדעת, ידיעת המחויב
אובייקטיביות, סובייקטיביות, חוויה אובייקטיבית, חוויה סובייקטיבית, ידיעה מלאה, ידיעה חלקית, חוסר ידיעה, לא לדעת, ידיעת המחויב האם קיים הבדל אמיתי בין חוויה אובייקטיבית לסובייקטיבית? אליעד מסביר באריכות ובפירוט על ההבדלים והקשרים בין אובייקטיביות לסובייקטיביות, ידיעה ואי - ידיעה, תוך שימוש בדוגמה של שולחן כדי להבהיר את הנושא. אליעד מציג כיצד אנשים חושבים באופן אוטומטי שאם הם רואים ... הוא חושב בו זמנית על מה שיש סביבו, ובכך מייחס משמעות לשולחן דרך היחס שלו אל דברים אחרים. לכן, הידיעה של יש פה שולחן תלויה גם בידיעה החלקית שהאדם מסוגל להחזיק בה. למה אתה בכלל שואל למה יש שולחן? אליעד מתאר כיצד עצם השאלה למה יש ... להעלות את השאלה למה דווקא שולחן ולא משהו אחר? מלמדת שהחוויה שלו היא חלקית, ולכן לא אובייקטיבית לגמרי. כיצד הידיעה החלקית מאפשרת הבנת משמעות? אליעד מפרט שהיכולת של האדם להבין מהו שולחן תלויה ביכולת שלו לחשוב גם על מה ... היה בעל שום משמעות. העובדה שהאדם מסוגל לחשוב על דברים אחרים היא זו שנותנת לשולחן את המשמעות שלו, ולכן הידיעה החלקית (הידיעה שמאפשרת לראות בו זמנית דברים נוספים) היא זו שנותנת משמעות למה שהאדם חווה. האם האדם יכול בכלל לחוות משהו ... שולחן) היא מוחלטת, אז לא היה לו שום צורך בשאלות. אדם שואל שאלות רק משום שיש בו אי - ידיעה. הידיעה החלקית, העובדה שהאדם מסוגל גם לא לדעת, היא זו שמאפשרת את הופעת השאלות אצלו. אליעד מראה שכדי להבין מהו שולחן, האדם חייב להיות מסוגל לחשוב גם על מה שאינו שולחן, כלומר, להיות במצב של אי - ידיעה מסוימת. למה חשוב להבין שהמציאות איננה מוחלטת אלא תלויה בסובייקטיביות? אליעד מסביר שמטרת ההסבר שלו היא להראות לאדם שהמציאות ... כשהאדם בטוח שיש לו ראייה אובייקטיבית של המציאות, התפיסה שלו עדיין תלויה בהקשרים סובייקטיביים. אליעד מסביר שבעומק של כל ידיעה מסתתרת אי - ידיעה, וזאת משום שהידיעה של כל דבר היא תמיד חלקית ותמיד תלויה בידיעה של דברים אחרים. מה התפקיד של אי - ידיעה בתפיסת המציאות? אליעד טוען שהאי - ידיעה היא מהותית כדי ליצור הבנה כלשהי של המציאות. הוא מסביר שאם לאדם לא הייתה כלל יכולת לא לדעת, הוא ... לדעת מה זה שולחן, הוא חייב להיות מסוגל גם לא לדעת מה זה שולחן לרגעים מסוימים. דווקא האי - ידיעה מאפשרת להבין ולהעניק משמעות למה שכן ידוע. למה שאלת למה יש שולחן מוכיחה אי - אובייקטיביות? אליעד מסכם את ... הייתה מתעוררת כלל, משום שלא היה מקום לחשוב על אפשרויות אחרות. השאלה מופיעה רק כשיש ספק או אי - ידיעה חלקית. בסיכומו של דבר, אליעד מבהיר באריכות ובדוגמאות חוזרות ונשנות כי כל מה שאדם תופס הוא תמיד שילוב של ... שהוא מסוגל לחשוב עליהם. מציאות מוחלטת, לדעתו, לעולם אינה יכולה להיות נחוויית באופן ישיר, משום שהחוויה עצמה תמיד תלויה בידיעה חלקית. האם המציאות אובייקטיבית או סובייקטיבית? מה זה ידיעה חלקית? למה אני שואל שאלות? מהי משמעות של אי - ידיעה? האם מה שאני רואה קיים באמת?
איך לשדר מקצועיות כשאין לך תשובה? למכור חוסר ידיעה כידיעה, איך לשדר מקצועיות למרות חוסר ידיעה? למה אנשים מעדיפים וודאות על ספק? איך לענות לשאלות בראיון פוליטי? הבטחות לפני הבחירות, למי להצביע בבחירות? לאיזה מומחה להקשיב?
איך לשדר מקצועיות כשאין לך תשובה? למכור חוסר ידיעה כידיעה, איך לשדר מקצועיות למרות חוסר ידיעה? למה אנשים מעדיפים וודאות על ספק? איך לענות לשאלות בראיון פוליטי? הבטחות לפני הבחירות, למי להצביע בבחירות? לאיזה מומחה להקשיב?
איך לשדר מקצועיות כשאין לך תשובה? למכור חוסר ידיעה כידיעה, איך לשדר מקצועיות למרות חוסר ידיעה? למה אנשים מעדיפים וודאות על ספק? איך לענות לשאלות בראיון פוליטי? הבטחות לפני הבחירות, למי להצביע בבחירות? לאיזה מומחה ... כיצד להתמודד עם מצב שבו אינך יודע את התשובה לשאלה שנשאלת, ומה הדרך בה ניתן לשדר מקצועיות למרות חוסר ידיעה. אליעד מתחיל בכך שהוא מציין שהלקוחות לרוב יעדיפו לקבל תשובה וודאית, גם אם היא לא בהכרח נכונה, על פני חוסר תשובה או חוסר ידיעה. לכן עולה השאלה, האם ידיעה בוודאות היא מדד מקצועיות? מהו חוסר ידיעה מקצועי? אליעד מציע להבחין בין שני סוגים של חוסר ידיעה: חוסר ידיעה מתוך חוסר מקצועיות: אדם שאינו מבין בתחום מסוים ולכן פשוט לא יודע את התשובה. חוסר ידיעה מתוך מקצועיות: אדם שמבין שהנושא מורכב מדי כדי לתת תשובה חד משמעית. הוא יודע שאין מספיק מידע כדי לקבוע תשובה חד משמעית ולכן אינו מתיימר לדעת. כיצד חוסר ידיעה יכול לשדר מקצועיות? אליעד מסביר שכאשר אדם מקצועי אומר אני לא יודע, אך מסביר מדוע הוא לא יודע, הוא למעשה משדר אמינות ומקצועיות. אם הוא מציין את הסיבות לחוסר הידיעה, מסביר את המורכבות של השאלה ומפרט את כל הגורמים שצריך לקחת בחשבון, הוא מציב את עצמו כמי שמבין את ... מבוסס על שקר, על פני מענה לא ברור. כיצד למכור לא יודע כיתרון? אליעד מציע שלכדי למכור את חוסר הידיעה כיתרון, יש להסביר מדוע אינך יודע. כלומר: להסביר שהשאלה מורכבת וכוללת גורמים רבים. להתייחס למגוון דעות ומחקרים שסותרים אחד את השני. לסביר שהחוסר ידיעה נובע מהבנה עמוקה של הנושא, ולא מתוך בורות. להעביר את המסר שאדם שטוען שהוא יודע את כל התשובות לא ... תמיד לא יודע הוא חולשה. לפעמים הוא יכול להיות יתרון. היכולת להסביר מדוע אינך יודע יכולה להפוך את חוסר הידיעה שלך לנקודת חוזק. לקוחות אינם מחפשים רק תשובה מהירה, הם מחפשים תשובה שהם יכולים לסמוך עליה. איך להתמודד עם חוסר ידיעה? כיצד לשדר מקצועיות בלי לדעת את התשובה? האם לא יודע הוא חולשה? מה חשוב יותר, וודאות או מקצועיות? כיצד להצליח בשיווק למרות חוסר ידיעה? המשמעות של חוסר ידיעה כמקצועיות ואמינות כאשר אדם מספק שירות מסוים ומתמודד עם שאלה של לקוח, הוא עשוי למצוא את עצמו במצב שבו ... שטוען שהוא יודע את התשובה, משום שהוא מחפש פתרון ברור. אך כאן עולה שאלה עמוקה יותר - האם עצם הידיעה היא מדד למקצועיות? האם עצם הטענה אני יודע מבטיחה שהמידע נכון? שני סוגי לא יודע יש להבחין בין שני סוגים של לא יודע: האחד הוא חוסר ידיעה מתוך חוסר מקצועיות - אדם שאינו מבין בתחום מסוים ולכן פשוט אינו יודע את התשובה. השני הוא חוסר ידיעה מתוך מקצועיות - אדם שמבין שהנושא מורכב מדי כדי לספק תשובה חד משמעית. הוא יודע שאין מספיק מידע כדי לקבוע תשובה חד משמעית ולכן אינו מתיימר לדעת. כיצד חוסר ידיעה יכול לשדר מקצועיות? כאשר אדם מקצועי אומר אני לא יודע, אך מסביר מדוע אינו יודע, הוא למעשה משדר אמינות ... על פני מישהו שאומר אני לא יודע. כיצד למכור לא יודע כיתרון? על מנת לגרום ללקוח להעריך את חוסר הידיעה שלך, יש צורך להסביר לו מדוע אינך יודע. כלומר: להראות שהשאלה מורכבת ולהסביר מהם כל הגורמים המשפיעים. לפרט על מחקרים, דעות שונות ואי הוודאות המדעית סביב הנושא. להראות שהחוסר ידיעה אינו בגלל בורות, אלא בגלל שאתה דווקא מבין את התחום לעומק. להעביר את המסר שדווקא מי שטוען שהוא יודע, ... הוא דווקא יתרון. היכולת להסביר מדוע אינך יודע ולתת ללקוח תחושה שהעמקת בנושא יותר מאחרים, יכולה להפוך את חוסר הידיעה שלך לנקודת חוזק. לקוחות אינם מחפשים רק תשובה, הם מחפשים תשובה שהם יכולים לסמוך עליה. שכנוע ומכירות ניהול תקשורת ... איך לענות כשאתה לא יודע מה התשובה? מי יודע יותר ממי? יודע ולא יודע מי עדיף, איך למכור חוסר ידיעה? איך למכור ספק כוודאות? איך לא לפחד מחוסר ידיעה? תכלית הידיעה שלא נדע, 2 סוגים של לא יודע, 2 סוגים של חוסר ידיעה, חוסר ידיעה שנובע מידיעה, חוסר ידיעה שנובע מטיפשות, הבטחות של פוליטיקאים, איך לשדר ביטחון עצמי? איך לשדר שאתה בטוח בעצמך?
לא לדעת / ידיעה / חוסר ידיעה - מה טוב ב*לא* לדעת? מה טוב בחוסר ידיעה?
לא לדעת / ידיעה / חוסר ידיעה - מה טוב בלא לדעת? מה טוב בחוסר ידיעה? כפי שכבר ביארתי, ידיעת הדבר מאפשרת לאדם להתחבר אל הדבר. כאשר האדם יודע איזה דבר, על ידי זה הוא מתחבר אליו, מכיל אותו, ומרגיש איתו אחדות ואהבה. והשאלה היא, מה טוב בלא לדעת? והתשובה היא כי חוסר ידיעה, היא שלמות הידיעה. כי ידיעה פירושו הגדרה. כדי לדעת משהו, לשם כך צריך להגדיר אותו בצורה נכונה. וכאשר האדם מבין את כל ההגדרות של ... גבול. כי ההגדרה של הדבר, מפרידה אותו משאר הדברים. וכאשר הכל אחד אין שום הגדרה, וממילא אין גם שום ידיעה. ושלמות הידיעה, היא לדעת כל דבר בתוך כל דבר. דהיינו, לראות בכל דבר, את כל שאר הדברים, שזהו חיבור ההפכים. וכאשר רואים בכל דבר, את כל שאר הדברים, הרי שלא רואים שום דבר ולא יודעים שום דבר. ושלמות הידיעה, היא אי הידיעה. כמו שנאמר תכלית הידיעה, היא שלא נדע. כי שלמות הידיעה, היא כאשר האדם יודע את השורש ואת המהות של הכל, כפי מה שהמהות יודעת את עצמה, שאז בעצם האדם ... ברמה המעשית, הוא שכאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו את זה ששונה ממנו, הרי שזה ביטוי של לא לדעת. כי הידיעה מפרידה את הדברים. וכאשר האדם מקבל את האדם ששונה ממנו, וכאשר האדם מקבל את המציאות כפי מה שהיא, וכאשר ... ברע, וכאשר האדם מסתכל על כל הדברים בצורה שווה, הרי שכל הדברים האלו, הם ביטויים של לא לדעת. כי הידיעה מפרידה את הדברים. ומי שלא יודע דבר, אין לו שום שיפוט על העולם. ובכל מצב שבו האדם שופט את ... שהוא רצה שיקרה אחרת. ובכל פעם שהאדם סולח ומקבל את זה ששונה ממנו, הרי שזה הביטוי החיובי של אי הידיעה. תוספת: ולעניין של לא לדעת, יש עוד משמעות נוספת. והיא, שאילו ידע האדם את הכל כל הזמן, הרי שהוא ... הוא יודע אותם בעוצמה אחרת. ואינה דומה ידיעת האדם את עצמו, לידיעת האדם את זה שהשמש זורחת בבוקר. ולכל ידיעה יש עוצמה אחרת. ואילו ידע האדם את כל הדברים באותה העוצמה, הרי שהוא לא היה קיים כלל. כי כדי ... את הכל בשלמות, הוא לא יהיה קיים כלל. והמציאות יודעת את עצמה. אבל המציאות מכילה בתוכה גם את אי הידיעה, דהיינו, את האפשרות של האדם לא לדעת, דהיינו, להיות נפרד מהאחדות של המציאות ולחיות בתוך עולם הנפרדות, שזאת השלמות. ... הדברים היו יודעים את כל שאר הדברים כל הזמן, הרי שהכל היה אחד, ולא היה קיים שום דבר. ואי הידיעה, היא זו שמאפשרת לאדם לא לדעת את האחדות, ולהיות נפרד ממנה, לצורך קיום העולם.
לדעת את הכל, מה טוב בלא לדעת, ידיעה שלמה, ידיעה חסרה, לדעת את הכל בבת אחת, לקרוא מחשבות, נפרדות או אחדות
לדעת את הכל, מה טוב בלא לדעת, ידיעה שלמה, ידיעה חסרה, לדעת את הכל בבת אחת, לקרוא מחשבות, נפרדות או אחדות
לדעת את הכל, מה טוב בלא לדעת, ידיעה שלמה, ידיעה חסרה, לדעת את הכל בבת אחת, לקרוא מחשבות, נפרדות או אחדות למה בני אדם לא נולדים עם כל הידע ... דבר יש זמן, מקום וצורה משלו, וכל מצב נוצר עם סיבות ספציפיות שמתאימות לו. מה היתרונות של אי - ידיעה לעומת ידיעה שלמה? אליעד מסביר שהסיבה לכך שבני אדם לא נולדים עם ידע מלא מראש, נעוצה בעובדה שיש יתרונות ברורים גם למצב של אי - ידיעה: לפעמים מומחים שיודעים הכל, מוגבלים דווקא בגלל עודף המידע. הם נעולים בתוך הידיעה שלהם וקשה להם להיות יצירתיים ולחשוב מחדש. לעומתם, מתחילים הם פתוחים יותר וגמישים יותר, יש להם יתרון בחדשנות. אי - הידיעה יוצרת התפתחות. ללא אי - הידיעה לא היה שום תהליך, שום סקרנות ושום עניין. האדם מתקדם בזכות הספקות, השאלות והחיפוש אחרי תשובות. אם בן אדם ... הייתה לנו סיבה להתעניין או לפעול. האם יש באמת מצב שהוא טוב באופן מוחלט? אליעד מבהיר שגם המצב של ידיעה וגם המצב של אי - ידיעה הם בסך הכל צורות שונות של קיום, ואף אחת מהן אינה עדיפה באופן מוחלט. בני אדם חושבים שלדעת יותר ... - היית מבין את השיקולים של שני הצדדים באופן מלא ולא היית יכול להכריע או לפעול לטובת צד אחד. הידיעה המוחלטת משתקת פעולה, כי הכל מובן ואין שום ספק. דוגמה נוספת - אם היית יכול לחוש תחושת שובע מראש, בלי לאכול בכלל, לא הייתה לך סיבה לאכול. אבל החוויה של האכילה היא חלק בלתי נפרד מהחיים, ומכאן שהידיעה המוחלטת הייתה מבטלת את עצם חוויית החיים. האם אנחנו באמת רוצים לדעת הכל? אליעד מסביר שהרצון לדעת הכל הוא ... מתחרה בלי שום מאמץ - אז המשחק עצמו היה חסר טעם לחלוטין. לכן האדם תמיד נמצא במתח בין הרצון לידיעה לבין הרצון לאי - ידיעה. אנחנו תמיד משחקים במצב הביניים הזה של ספק וחוסר ודאות, וזה מה שנותן לחיים דינמיות ועניין. האם אי - הידיעה היא בעצם המשחק של החיים? אליעד מתאר שהחיים הם משחק של ידע ואי - ידע, של נפרדות ואחדות, ואין ... שכל המצבים קיימים במקביל: ביקום קיימים אינסוף מצבים, ובחדר שבו אנחנו נמצאים יכולים להתקיים בו - זמנית גם מצבי ידיעה וגם מצבי אי - ידיעה, מבלי שנרגיש בהם. אליעד מדגים זאת באומרו שאם כולנו היינו נולדים עם תודעה של אחדות מוחלטת, היינו דווקא מחפשים את הנפרדות. היינו רוצים להרגיש נבדלים ולהתנסות בחוויית האי - ידיעה, כי תמיד האדם ירצה לחוות דווקא את המצב שאינו מוכר לו. האם הכל בסופו של דבר יחסי? לסיכום, אליעד ... ידע ואי - ידע, והמשמעות נובעת מהמשחק עצמו. למה אנחנו לא יודעים הכל מראש? מה היתרונות של אי - ידיעה? האם ידיעה מוחלטת אפשרית? האם לדעת הכל יהפוך אותי למאושר? נפרדות או אחדות? האם יש מצב שהוא טוב באופן מוחלט?
אין שכל אין דאגות, המנגנון של האושר, לדעת או לא לדעת, ידיעה חלקית, ידיעה מלאה, לא לדעת שום דבר
אין שכל אין דאגות, המנגנון של האושר, לדעת או לא לדעת, ידיעה חלקית, ידיעה מלאה, לא לדעת שום דבר ובו יתבאר העניין של השכל האנושי. ויתבאר מה טוב יותר, לדעת או לא לדעת ... לא האם אתה יודע או לא יודע. אלא השאלה היא, האם יש מריבה וקונפליקט, בין מה שאתה יודע. והאם הידיעה או אי הידיעה, האם הן מוחלטות, או יחסיות. כגון לדוגמה, אדם שיודע שהוא חולה, אבל במקביל הוא גם יודע בדיוק מה עליו ... ולא להיות חולה. ובנוסף, הוא יודע גם, שיכול להיות שהוא חולה, או שיכול להיות שהוא יהיה חולה. וגם כאן, הידיעה של האדם שהוא יכול להיות חולה, או שהוא אולי חולה, היא גורמת לאדם להרגיש רע, כי היא מנוגדת לידיעה של האדם, שהוא לא רוצה להיות חולה. והרעיון הוא, שהאדם מרגיש טוב או רע, לפי מה שהוא יודע. כי ... האדם לדעת את הכל? או כיצד יכול האדם לא לדעת שום דבר? והתשובה היא, שיש כאן שתי רמות של ידיעה. ידיעה חיצונית וידיעה פנימית. וידיעה חיצונית פירושה, לדעת את מה שקורה בכל מקום ובכל זמן בעולם. וזה דבר שהוא אין סופי, ואותו האדם לא ... מקום ואין סוף זמן, והאדם לא יכול לדעת, את כל מה שקורה בכל מקום ובכל זמן באשר הם. וזאת ידיעה חיצונית, שאותה האדם לא יכול לדעת את כולה בבת אחת. ובו זמנית, האדם כן יכול לדעת אותה באופן חלקי, ... שהאדם כן יודע באופן חלקי, מה קרה בטווח זמן כלשהו ובמרחב מקום כלשהו. אבל יש גם עוד סוג של ידיעה, שהיא ידיעה פנימית. וידיעה פנימית פירושה, להבין את המהות הפנימית של הדברים. כי אומנם קיימים אין סוף דברים בעולם, ואומנם קיימים אין סוף ... המידע האפשרי, ואומנם אי אפשר לא לדעת שום מידע מתוך כל המידע שקיים, אבל כל זה נכון, רק לגבי ידיעה חיצונית כנל. אבל יש גם דבר שנקרא ידיעה פנימית, שפירושה, הבנת המהות של כל הדברים שקיימים. דהיינו, שהאדם מבין, את השורש האחד, ואת החוק האחד, שלפיו נקבע ... מאושר, ולא לדעת מה זה אושר, ולא לחשוב על האושר, ולא להבין מהו אושר. שזה בעצם מצב של חוסר ידיעה מוחלט. או להפך, לדעת באופן מלא, מהו בדיוק האושר, וכיצד בדיוק אפשר או אי אפשר להשיג אותו, שזה מצב של ידיעה מלאה. כי האדם סובל, לא בגלל מה שהוא יודע ולא בגלל מה שהוא לא יודע. אלא האדם סובל רק ... יגלה מה בדיוק הוא רוצה, ויגלה שאי אפשר להשיג את זה. ואז הוא יפסיק לרצות את זה. ובכל מקרה, ידיעה שלמה והבנה שלמה, של המנגנון של האושר, מביאה את האדם אל האושר, בכל מקרה.
חמשת החושים, הכרה אנושית, קוגניציה, תפישה קוגניטיבית, חמישה חושים, ידיעה שכלית, ידיעה חושית, חוש הראייה, חוש השמיעה, חוש המישוש, חוש הריח, חוש הטעם, זיכרון חושי, תפיסת החושים
חמשת החושים, הכרה אנושית, קוגניציה, תפישה קוגניטיבית, חמישה חושים, ידיעה שכלית, ידיעה חושית, חוש הראייה, חוש השמיעה, חוש המישוש, חוש הריח, חוש הטעם, זיכרון חושי, תפיסת החושים
חמשת החושים, הכרה אנושית, קוגניציה, תפישה קוגניטיבית, חמישה חושים, ידיעה שכלית, ידיעה חושית, חוש הראייה, חוש השמיעה, חוש המישוש, חוש הריח, חוש הטעם, זיכרון חושי, תפיסת החושים האם קיימת ידיעה חושית ללא ידיעה שכלית? אליעד כהן מסביר לעומק את הנושא של הידיעה החושית והידיעה השכלית ומציג מספר שאלות יסודיות: האם יכול להיות שאדם ידע משהו באמצעות חושיו בלבד, בלי שהשכל מעורב? האם ניתן להפריד באופן מוחלט בין ידיעה חושית לידיעה שכלית? אליעד נותן דוגמה פשוטה: כשאדם מחזיק כיסא בידו, הוא יודע זאת דרך חושיו. אך כיצד הוא יודע מהו ... שמפרש את החושים? אליעד טוען שללא השכל האדם לא יכול לדעת כלום, כי השכל נותן משמעות ותוכן לתפיסה החושית. הידיעה שיש פה כיסא אינה אך ורק חושית אלא גם שכלית, משום שהשכל משווה לזיכרונות קודמים ואומר לאדם: זה כיסא. ... לדעת משהו בלי חושים בכלל? אליעד ממשיך ומקשה בשאלה נוספת: האם אדם יכול לדעת משהו ללא שימוש בחושיו? למשל, הידיעה הבסיסית ביותר כמו אני קיים, האם זו ידיעה חושית או שכלית? אליעד מסביר כי התשובה תלויה בהגדרת המושג חושים. אם נגדיר חוש כמנגנון שמבדיל בין דבר אחד לאחר, הרי שכל ידיעה, אפילו בסיסית ביותר, נשענת על חושים. אך אם נגדיר את החושים כחמשת החושים המוכרים בלבד (ראייה, שמיעה, מישוש, ריח וטעם), אז יתכן וידיעה כמו אני קיים אינה תלויה בהם, אלא בידיעה שכלית בסיסית יותר. אליעד נותן דוגמה נוספת ומפורטת: אם אדם עוצם עיניים ואינו משתמש באף אחד מחמשת החושים, ועדיין יודע שהוא קיים, האם זאת ידיעה חושית? לכאורה לא. אך הוא גם מעלה ספק בכך ומסביר שאולי אותה תחושה פנימית של אני קיים היא גם סוג של תפיסה חושית, פשוט ברובד אחר. מה הקשר בין חושים לזיכרון? אליעד מבהיר שכל ידיעה חושית מסתמכת על זיכרון חושי. ללא זיכרון, לא ניתן להבחין בשום דבר מהחושים. לדוגמה: כשאדם מסתכל על כיסא, הוא ... האדם יותר בטוח: בכך שיש לו עכשיו חפץ ביד או בכך שהחפץ ייפול בעתיד אם יעזוב אותו? אליעד מסביר שהידיעה החושית המיידית (יש לי משהו ביד) חזקה וברורה יותר, כי היא קיימת כרגע, בעוד שהידיעה לגבי העתיד (שאם יעזוב את החפץ, הוא ייפול) כבר תלויה בזיכרון ובניסיון קודם, ולכן היא פחות חזקה ומחויבת. מזה הוא מסיק שהחושים מספקים ידיעה ישירה יותר מאשר השכל, אשר מתבסס על הסקות וזיכרונות. מתי השכל חזק יותר מהחושים? עם זאת, אליעד מדגיש שיש ... יכול לדעת בוודאות שלא יכול להיות מטוס באותו חדר באותו הרגע, כי השכל אומר שאין מקום לשניהם יחד. כאן, הידיעה השכלית (שלא יכול להיות פיל ומטוס באותו מקום ובאותו זמן) חזקה יותר מאשר הידיעה החושית, שיכולה להיות מוטעית (אולי מדובר בהולוגרמה של פיל ולא בפיל אמיתי). לפיכך, אם השכל מגיע לידיעה מוחלטת והכרחית שלא תלויה בחושים, אז הידיעה השכלית תהיה חזקה יותר. האם המשמעות השכלית שאנו נותנים לדברים היא מחויבת? אליעד גם נותן דוגמה של אינטראקציה חברתית ... חד משמעית מה יותר בטוח, השכל או החושים. לפעמים המידע החושי יהיה חזק וברור יותר (כמו תחושה מידית), ולפעמים הידיעה השכלית תהיה חזקה יותר, במיוחד כשהיא הכרחית ולוגית (כמו הדוגמה עם הפיל והמטוס). בסופו של דבר, אליעד מדגיש ששניהם קשורים, ואף אחד מהם לא יכול להתקיים בצורה מוחלטת ללא השני. האם ידיעה חושית קיימת ללא שכל? מה ההבדל בין ידיעה חושית לידיעה שכלית? האם אפשר לדעת ללא חושים בכלל? האם הזיכרון הכרחי לחושים? מה יותר אמיתי שכל או חושים? האם פירוש ...
חוסר ידיעה - איך לדעת גם לא לדעת?
חוסר ידיעה - איך לדעת גם לא לדעת?
חוסר ידיעה - איך לדעת גם לא לדעת? מה המשמעות של חוסר ידיעה מצד האמת? אליעד כהן מדבר בהרצאה זו על הנושא של חוסר ידיעה מנקודת מבט של חיפוש עצמי וחיפוש האמת הפנימית. הטענה המרכזית היא שחוסר ידיעה אינו בעיה בפני עצמה, אלא שהבעיה האמיתית היא שהאדם משקר לעצמו ואומר שהוא יודע דברים שהוא בעצם לא יודע ... מוחלטת. למרות זאת, אנשים פוחדים להודות בספק ומעדיפים להציג מצג שווא של ודאות, מכיוון שהם חוששים שהכרה באי - ידיעה תוריד מערכם העצמי או שתגרום להם לחוסר יציבות ולחרדה. מדוע אנשים מפחדים להודות שהם לא יודעים? אליעד כהן מסביר ... שהוא לא באמת בטוח בכך. כיצד חוסר ודאות קשור לסבל האנושי? אליעד כהן טוען שהסבל לא נובע מעצם חוסר הידיעה, אלא דווקא מערבוב בין ידיעה לחוסר ידיעה. אילו אדם לא היה יודע דבר, הוא לא היה יכול לחוות סבל, מכיוון שהסבל תלוי בכך שהאדם מחליט זה ... רע, ואילו אדם שלא יודע כלום, לא יכול להחליט בכלל מה עדיף. לכן, מקור הסבל הוא לא עצם חוסר הידיעה, אלא הטענה שאדם יודע משהו בצורה מוחלטת, בשעה שהוא אינו באמת יודע. מה קורה כאשר אדם מערבב אפשרויות עם ... האדם חייב להבין ולומר בפירוש איני בטוח ב - 100 אחוז ולהודות בכנות בחוסר ידיעתו. איך אמירת האמת מובילה לידיעה מלאה? אליעד כהן מדגיש שהאדם צריך להיות אמיתי עם עצמו עד הסוף. כאשר האדם אומר שהוא לא יודע משהו, הוא יוצר בתוכו מקום פנוי לידיעה אמיתית. כאשר אדם משקר לעצמו שהוא יודע דבר מה באופן מוחלט, למרות שהוא לא בטוח בו, הוא בעצם סוגר ... של דבר מגיעה אל כל אדם, אך כדי להימנע מסבל, עדיף לאדם להודות בכנות שאינו יודע כרגע, וכך להתכונן לידיעה שלמה בעתיד. למה הסבל נובע מערבוב בין ידיעה לחוסר ידיעה? אליעד כהן מסביר שיש שני מצבים בהם האדם לא היה חווה סבל: מצב של ידיעה מוחלטת - אם האדם היה יודע ומבין הכל, הוא לא היה סובל, כי הוא היה מבין בדיוק למה כל דבר קורה ואין סיבה להרגיש רע. מצב של אי - ידיעה מוחלטת - במצב כזה, האדם לא היה יכול להגדיר שמשהו הוא רע, כי הוא לא יודע בכלל מה טוב ... להיות אמיתי לחלוטין עם עצמו ולומר שהוא לא יודע כאשר הוא באמת לא בטוח. כאשר האדם מודה באי - ידיעה שלו, הוא למעשה מאפשר לאמת להיכנס לחייו. אמירת האמת, גם אם היא קשה ומביכה, היא הדרך היחידה להגיע לידיעה שלמה ואמיתית על המציאות ועל עצמו. על ידי כך, האדם גם חוסך מעצמו סבל שנובע מהסתמכות על שקרים ואשליות של ידיעה. בשורה התחתונה, אם ברצונך להגיע לידיעה מוחלטת ואמיתית, עליך להפסיק לשקר לעצמך, להודות בספק, ולשמור מקום פנוי בתוך התודעה שלך לאמת העתידה להתגלות. איך לדעת שאיני יודע? מדוע אנשים מפחדים מספק? מה הקשר בין אי - ודאות לסבל? כיצד להגיע לידיעה מוחלטת? למה חשוב להודות בחוסר ידיעה? חוסר ידיעה - איך לדעת גם לא לדעת? הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של חוסר ידיעה, חוסר ידיעה שנובעת מצד האמת. ומה זה אומר? כאשר אדם נחפש את עצמו, מנסה להבין את עצמו בעולם הוא לא בטוח ... יודע ובטוח במה שהוא יודע. ואנשים משקרים, כי הם פוחדים להודות שהם לא יודעים והם פוחדים גם לחיות בחוסר ידיעה. והבן אדם מפחד מאד לחיות בספק, ובטוח שערך החיים זה הדבר הכי חשוב, לא שאני אומר שלא, אבל על ... ואז הוא סובל. כי אם אדם היה מחובר לתכלית, לפרספקטיבה של לפני התהליכים, היה לו טוב ומי שמערבב בין ידיעה לאי ידיעה, סובל. ותהיה ישר עד הסוף, ומה שאתה לא יודע תשאיר בספק ומי שרוצה לדעת את האמת, מי הוא, עליו להגיד רק את האמת לא להפוך אפשרויות לדבר מוחלט ועל ידי אמירת האמת, האדם יגיע לידיעה מלאה.
מה אתה באמת יודע? מה אתה באמת רוצה? ידיעה פנימית, ידיעה חיצונית, רצון פנימי, רצון חיצוני, של מי הרצון הזה? של מי הידע הזה? מה אתה רוצה? מה אתה יודע? מי אני? מי אתה? מהו האני?
מה אתה באמת יודע? מה אתה באמת רוצה? ידיעה פנימית, ידיעה חיצונית, רצון פנימי, רצון חיצוני, של מי הרצון הזה? של מי הידע הזה? מה אתה רוצה? מה אתה יודע? מי אני? מי אתה? מהו האני?
מה אתה באמת יודע? מה אתה באמת רוצה? ידיעה פנימית, ידיעה חיצונית, רצון פנימי, רצון חיצוני, של מי הרצון הזה? של מי הידע הזה? מה אתה רוצה? מה אתה יודע? ... מה אתה באמת יודע? אליעד כהן פותח את ההרצאה בשאלה יסודית ועמוקה: מה האדם באמת יודע? כדי להבין מהי ידיעה עצמית או ידיעה פנימית, אליעד מציג מצב שבו אדם שואל איך להגיע לידיעה עצמית אמיתית. אליעד מחדד את השאלה בכך שהוא מפריד בין ידיעה פנימית לידיעה עצמית, ומסביר שידיעה פנימית יכולה להיות תלויה בלמידה או בחברה, אך ידיעה עצמית היא עמוקה יותר. אליעד מציג דוגמה פשוטה: אדם יודע שיש מולו קיר. את המונח קיר למד מהחברה, אך ... הגיעה מבחוץ אלא מבפנים, מחוויה חושית פנימית. דוגמה זו ממחישה את ההבדל בין ידע חיצוני שנרכש דרך סביבה, לבין ידיעה פנימית שאדם חווה בעצמו. אליעד מוסיף ואומר שכדי לדעת מה האדם באמת יודע, עליו לנסות למחוק מחשבתית את כל ... שהאדם מגיע למקום הזה של ללא לימוד או ללא שכל, הוא למעשה לא יידע כלום ולא ירצה כלום, כי הידיעה והרצון נולדים מתוך שכל ומידע קודם. אליעד מראה בכך את הקשר בין השאלה מה האדם יודע לבין השאלה מה ... שאין לו בעצם אני מוגדר כלל, ואז הוא גם לא ירצה כלום ולא ידע כלום. אליעד מדגיש נקודה חשובה: הידיעה העצמית האמיתית מתחילה כשאדם מתבונן באמת לתוך עצמו ושואל את עצמו: אם אף אחד לא היה מלמד אותי שום ... אז האדם יכול להגיע להבנה אמיתית של מה הוא באמת יודע ומה הוא באמת רוצה. כיצד אפשר להתקדם אל הידיעה העצמית והאמיתית? אליעד כהן מסכם את דבריו בהצעה מעשית: כדי להתקדם לקראת ידיעה עצמית, על האדם לבצע תהליך של קילוף מחשבתי. הוא צריך להוריד כל שכבה של לימוד חיצוני, של תבניות חשיבה ... לשאול שאלות בסיסיות יותר ויותר, עד שיגיע למקום שבו לא יוכל עוד לקלף. רק בנקודה זו, הוא יגיע אל הידיעה העצמית האמיתית, שבה הוא לא מסתמך יותר על שום דבר שלמד מבחוץ אלא רק על החוויה הפנימית הטהורה שלו. מהי ידיעה עצמית? איך לדעת מה אני באמת רוצה? האם הרצון שלי אמיתי או חיצוני? מה זה האני האמיתי שלי? איך להגיע לידיעה פנימית? מה ההבדל בין רצון פנימי לחיצוני? איך להכיר את עצמי באמת?
הידיעה הסופית, לדעת את עצמך, ידיעה או עשייה, עניין בחיים, ריגוש בחיים, אור אין סוף, הכל בבת אחת, כאב גופני, ידיעה רגשית
הידיעה הסופית, לדעת את עצמך, ידיעה או עשייה, עניין בחיים, ריגוש בחיים, אור אין סוף, הכל בבת אחת, כאב גופני, ידיעה רגשית
הידיעה הסופית, לדעת את עצמך, ידיעה או עשייה, עניין בחיים, ריגוש בחיים, אור אין סוף, הכל בבת אחת, כאב גופני, ידיעה רגשית למה אנשים מחפשים עניין וריגוש בחיים? אחת השאלות המרכזיות שאליעד דן בהן היא מדוע אנשים תמיד מחפשים עניין ... צפוי, כמו שמחשב מתוחכם היה יכול לצפות את כל האירועים, החיים היו הופכים ללא מעניינים. האלמנט של אי - הידיעה הוא שמכניס התרגשות לחיים. מה הכוונה בצמצום, ואיך הוא משפיע על החוויה של האדם? אליעד מדבר בהרחבה על המושג ... אמירה מפורסמת של רבי נחמן, לפיה כל הצרות והסבל של האדם נובעות מכך שיש משהו שהוא אינו יודע. לדעתו, הידיעה המוחלטת הזו היא הדבר היחיד שיכול לפתור באמת את כל הבעיות. כשאדם יודע באופן מוחלט את האמת של המציאות, הוא משוחרר מכל סוג של סבל. אליעד מסביר שזו אינה ידיעה שכלית רגילה, אלא סוג של ידיעה פנימית ועמוקה יותר. מה ההבדל בין הבנה לידיעה מוחלטת? אליעד מבהיר שהבנה היא תמיד תהליך יחסי, שקשור לתנאים אחרים. לדוגמה, כדי להבין איך מטוס עובד צריך להבין דברים רבים נוספים לפני כן. ידיעה מוחלטת, לעומת זאת, היא מצב שבו אדם יודע משהו בצורה כל כך מוחלטת, שאין אפשרות לאבד את הידיעה הזאת. זו הידיעה שאליה אליעד שואף להגיע - ידיעה שהיא מעבר להבנה ומעבר לחשיבה רגילה. איך מגיעים לידיעה מוחלטת? אליעד מציע גישה מעשית להגיע לידיעה הזו: אדם צריך להטיל ספק בכל מה שהוא חושב, מרגיש ורוצה. למשל, אדם שחווה כאב ומרגיש שרע לו צריך ... רוצה את הכאב. על ידי הטלת ספק מתמדת, מגיעים בסוף לנקודה שבה מתברר שאין שום דבר ודאי, וכך מגיעים לידיעה המוחלטת, שהיא למעשה מצב שבו האדם חווה שהכל שווה והכל אחד. הוא מדגיש שצריך לבדוק את המחשבות והרגשות עד ... או לחילופין, לא להדחיק בכלל ולהתמודד ישירות עם מה שמרגישים. מה המשמעות של הכל אחד? אליעד מדבר על כך שהידיעה המוחלטת היא הבנת האחדות של כל הדברים. זה מצב שבו האדם מבין שאין הבדל בין טוב לרע, בין כאב ... שכל מה שקורה הוא שווה בערכו. לסיכום, אליעד מציע שיטה של חקירה עצמית עמוקה, הטלת ספק מתמדת, וחיפוש אחרי הידיעה הפנימית והאולטימטיבית של אחדות מוחלטת, שמאפשרת לאדם להשתחרר מכל סוג של סבל וצמצום. מהי ידיעה מוחלטת? למה אנשים מחפשים עניין בחיים? מה זה צמצום רוחני? איך להשתחרר מסבל וכאב? מה המשמעות של האחדות? איך ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על לדעת, לא לדעת, לדעת שום דבר, העדר ידיעה, ידיעה שלמה, אין שכל, יש שכל, יש הבדל, אין הבדל, לדעת כלום
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: ידיעה, האם לדומם יש תודעה? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש או אין אלוהים? איך להיות הכי חכם בעולם? איך נוצר העולם? למה העולם קיים? מי ברא את אלוהים? האם אפשר לדעת הכל? האם יש הבדל בין חלום למציאות? למה יש רע וסבל בעולם? מה המשמעות של החיים? איך להיות מאושר? האם יש אמת מוחלטת? האם הכל אפשרי? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש בחירה חופשית? למה לא להתאבד? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מהי תכלית ומשמעות החיים? איך נוצר העולם? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם באמת הכל לטובה? למה יש רע בעולם? אולי אנחנו במטריקס? בשביל מה לחיות? איך להנות בחיים? האם יש משמעות לחיים? האם המציאות היא טובה או רעה ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: ידיעה, איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? כעס ועצבים? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם עצבות? מועקות נפשיות וייאוש? דיכאון? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: איך לשתול מחשבות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להיגמל מהימורים? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך למצוא זוגיות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לחנך ילדים? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך להיות מאושר ושמח? איך לפרש חלומות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להתמודד עם גירושין? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להעביר ביקורת בונה? איך לעשות יותר כסף? איך לשפר את הזיכרון? איך לקבל החלטות? איך לשנות תכונות אופי? איך להאמין בעצמך? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להעריך את עצמך? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להצליח בזוגיות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך ליצור אהבה ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי לירידה במשקל, פסיכותרפיה הוליסטית, פסיכותרפיסט בנושאי ידיעה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.2969 שניות - עכשיו 31_08_2025 השעה 16:04:47 - wesi1