... ביניהם משתנה מאדם לאדם וממצב למצב. מה החשיבות של זיכרון בהקשר של חשיבות מדומה? אליעד מציין נקודה מעניינת נוספת: גם התפיסה של מה חשוב לזכור מתבססת לעיתים על דמיון או על ציפייה לעתיד. כאשר האדם מחליט שמשהו חשוב, הוא עושה זאת כי הוא מדמיין מצב עתידי שבו הזיכרון הזה יהיה שימושי. הזיכרון עצמו מעוצב על ידי הציפייה או החשיבות המדומה שהאדם ...

... שלו עליהם חשובה להם. לדוגמה, יכול להיות אדם שלא אכפת לו כלל מה דעתם של אנשים אחרים, אבל כשהוא מנקה את הבית, הוא מדמיין מישהו מפורסם מהטלוויזיה, נאמר דמות בשם אחשוורוש, מתבונן בו ומחמיא לו על כך שהבית שלו נקי. אף שאותו אדם מעולם לא פגש את אחשוורוש, ולכאורה אין קשר אמיתי ביניהם, עדיין חשוב לו לקבל מחמאה דמיונית זו. הסיבה למצב הזה היא כפולה: סיבה אחת היא תחושה של אמת ואובייקטיביות, והשנייה היא סיבה רגשית ופנטזיה. ... זאת, אם אותו אדם מודה שאין לזמר הבנה מיוחדת במוזיקה, ובכל זאת הוא רוצה את המחמאה, זה מצביע על צורך רגשי בלבד. הוא מדמיין שאם אדם מסוים יחשוב עליו מחשבות חיוביות, זה יגרום לו להרגיש טוב עם עצמו, אף שאין לכך בסיס במציאות. מהן ... הדוגמה, הדמות יכולה להיות מישהו מפורסם שראה בטלוויזיה, מישהו שלא נפגש איתו מעולם, ובכל זאת כשהוא מנקה את הבית, הוא מדמיין את אותה דמות מפורסמת מחמיאה לו על כך שהוא מסדר את הבית יפה. ש: הוא לא פגש אותו אבל שמע עליו וראה אותו? ... נקרא לה אחשוורוש, מסתכלת עליו ומחמיאה לו. זאת אומרת, לא אכפת לו מאנשים אחרים, אבל כן אכפת לו מה חושב אותו אחשוורוש דמיוני. למה אדם מייחס חשיבות דווקא למה שחושב אדם מסוים, גם אם אין ביניהם מפגש במציאות? אליעד: כשהוא אומר לעצמו ... שאחשוורוש יעריך אותו, נותן לו הנאה רגשית. כך, גם אם לכאורה אין סיבה הגיונית שהאדם ירצה את הערכת אחשוורוש, עדיין הוא מדמיין שהמחמאה של אותו אדם הופכת אותו לטוב יותר בעיני עצמו. כיצד מנתחים אם הסיבה לחיפוש אחר מחמאה היא רגשית או ... הפנטזיה שהוא מקבל הערכה חיובית ממישהו, גם אם אין בכך שום אמת מוחלטת. ש: משלה את עצמה. אליעד: נכון. לפעמים זה סתם דמיון. האדם מספר לעצמו אם אחשוורוש יחשוב שאני מוצלח, אז אני אהיה מוצלח. הוא יוצר קיצורי דרך: במקום להיות מוצלח ... מה אכפת לו מה המישהו הזה חושב עליו, עכשיו בהנחה שזה לא הבוס שלו שנותן לו משכורת בסדר סתם מישהו אפילו נעשה את זה יותר דמיוני יש מישהו בטלוויזיה שהוא ראה מישהו בטלוויזיה והוא בכלל לא פגש את המישהו הזה מעולם ובראש שלו שעכשיו הוא מנקה את הבית אז הוא בראש שלו מדמיין שהדמות ההיא בטלוויזיה מסתכלת עליו ומחמיאה לו על זה שהוא מנקה את הבית בסדר מישהו שהוא לא פגש אותו לא ראה ... שמע עליו ראה אותו. אליעד: כן הכוונה הם לא נפגשו במציאות הוא כאילו מממציא הוא ממציא סיפור הוא שמע על אחשוורוש הוא מדמיין שאחשוורוש אומר כל הכבוד לך עכשיו הוא לא אכפת לו מאנשים הוא לא אכפת לו מה אנשים חושבים עליו רק אחשוורוש ... אומר חשוב לי נגיד הוא מנקה את הבית ואז לא אכפת לו מאף אחד בשום נושא בשום עניין אבל כשהוא מנקה את הבית הוא תמיד מדמיין את אחשוורוש עומד ואומר לו כל הכבוד בית נקי אוקי נשאל אותו כזה דבר אם אחשוורוש יגיד לך כל הכבוד שהבית נקי ... לכן חשוב לה למצוא חן בעיניה למה חשוב לך מה היא חושבת עלייך כי את רוצה שהיא תאהב אותך ואם היא תאהב אותך זה יעזור לך לדמיין שאת מה שהיא לדוגמה. הבנו עכשיו איך נגיד פורצים את זה בהנחה שזאת האמת איך פורצים את זה את הנחות היסוד מה את ... יכול לרצות למצוא חן בעיני מישהו כי הוא רוצה להיות כמו המישהו הזה ואז הוא אומר אם הוא יאהב אותי אז יהיה לי יותר קל לדמיין שאני הוא, עכשיו יש בזה עוד משהו יותר עמוק כי אם מישהו אוהב אותך כשאתה אוהב מישהו אתה מרגיש אחד איתו שהאני שלך ושלו זה אחד הצרות שלו שלך היתרונות שלו שלך בסדר ואז אתה מדמיין אם הוא יאהב אותי אז אני והוא זה אחד אז גם היתרונות שלו עוברים אלי, זאת אומרת שאם אתה לא יכול להיות אלוהים ...

... האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת בהכרח מהסיבה? האם אפשר לדמיין את הסיבה בלי התוצאה? האם אפשר לדמיין את התוצאה בלי הסיבה? הוא מדגים זאת בעזרת דוגמאות מפורטות ופשוטות: לדוגמה, אדם רעב הולך לאכול. האם זה שהוא רעב מחייב אותו לאכול? האם העובדה שהוא אוכל בהכרח מתחייבת ... העובדה שהוא אוכל נגרמת באופן מוחלט מכך שהוא רעב? הניתוח הזה נעשה על ידי דמיון של מצבים הפוכים: האם אפשר לדמיין שהוא רעב אבל לא אוכל? אם התשובה היא כן, אז הסיבה אינה מחייבת. האם אפשר לדמיין שהוא אוכל בלי להיות רעב? אם כן, אז התוצאה אינה מתחייבת מהסיבה. מהן סיבות מורכבות וכיצד לנתח אותן? אליעד מסביר שישנן סיבות המורכבות ממספר תנאים שמחייבים את התוצאה. ...

... מתייחס לכך שיכול להיות שאנשים אלו אכן היו בעלי דמיונות או הזיות, אך הוא מציין שהאנשים שכתבו את ספרי הקבלה לא ... בהכרח מדובר במצב של אי - שפיות מוחלטת, אלא במצב של דמיון וחזיונות המתאפשרים מתוך בידוד מוחלט מהסביבה החיצונית. מהו ...

... האגואיזם והאשמה? אליעד כהן מנתח לעומק את התחושות הקשות של הקונה, שמרגיש אגואיסטי או אשם בכך שהוא מסרב להחזיר את הספסל. הוא מסביר שתחושת האשמה נובעת מהזדהות עם הכאב של המוכרת. הקונה מדמיין מה היה מרגיש במקומה אם היו לוקחים לו פריט יקר ערך סנטימנטלי ... להחזיר או לא להחזיר צריכה להתקבל ממקום נקי ולא מרגש של אשמה. בסיום ההרצאה, אליעד מסכם שאין אפשרות מלאה להימנע מרגשות אשמה, אלא אפשר רק להכיר בהם ולבדוק לעומק אם הם מבוססים על אמת או על דמיון. איך להתמודד עם רגשות אשמה? מה לעשות כשהמוכר מתחרט? האם לבטל ...

... נחלש משמעותית. אליעד נותן דוגמה פשוטה: אדם רוצה לעוף באוויר. כל עוד יש בו אמונה או דמיון מסוים שאולי הדבר אפשרי, הרצון קיים. אך ברגע שהוא מבין באופן מוחלט וחד - משמעי שזה בלתי אפשרי, הוא מפסיק לרצות זאת. אפילו אם לעיתים נדמה כי עצם הידיעה שמשהו בלתי אפשרי ... האמונה הזו גורמת לו לחוש טוב כבר עכשיו. תחושת הטוב נוצרת לא רק מהמצב הנוכחי אלא מהדמיון העתידי של השגת המטרה. אך אם האדם יודע בביטחון מוחלט שהוא לעולם לא יהיה מיליונר, הוא עשוי לוותר על הרצון כי הוא מבין שאין טעם לשחק משחק שאין בו כל סיכוי לניצחון. האם ... באמת בא לי? כי אם היו שואלים שאלה זו באופן אמיתי וכנה, הם היו מגיעים לרצונות מאוד דמיוניים ובלתי אפשריים, כגון לעוף באוויר או לשנות דברים מהותיים במציאות. במקום זה, רוב האנשים מתחילים בשאלה מעשית: מה אפשרי? ומתוך אפשרויות אלו הם מגדירים את רצונם. לדוגמה, ...

... האם אני באמת בטוח שיש כאן שולחן?, האם החוויה הזאת ממלאת אותי במאה אחוז?, ואז הוא מבין שתוך כדי הידיעה הברורה הזאת, קיימת בתוכו גם חוויה של ספק. למה? כי אדם יכול לדמיין גם את האפשרות ההפוכה, שאולי אין כאן שולחן, או שהשולחן הוא רק דמיון. למרות שהשכל אומר יש שולחן, בתוך החוויה האישית עדיין נשארת תחושה של אולי אין באמת שולחן. לכן, חוויית הידיעה שלו לא יכולה למלא אותו לגמרי - תמיד נשארת תחושה של ספק קל ... רחבה ועמוקה יותר מאשר חוויית הלא יודע של מי שאין לו מודעות או שכל גבוה. כיצד הידיעה והספק מתקיימים בו זמנית? אליעד מדגים שברגע שהאדם יודע דבר מסוים, הוא בהכרח יכול לדמיין גם את ההיפך שלו. הידיעה לעולם לא מלאה, כי תמיד יש אפשרות להטיל ספק בידיעה. הוא מביא דוגמה נוספת: אדם שאומר אני בטוח ב - 100% שיש פה קיר, אבל האמת היא שבתוכו קיימת אפשרות שהוא יכול לדמיין שאולי אין כאן קיר. אפילו תחושת הביטחון המוחלטת ביותר מסתירה בתוכה ספק דק ועדין. ככל שהידיעה מתרחבת, הספק מתרחב איתה, והחוויה הופכת ליותר מורכבת. האם התרחבות הידיעה באמת ...

... מדגיש שהטלת ספק נכונה אמורה לגרום לאדם להבחין בין עובדות לבין פירושים ודמיונות, ואז לקחת את הפירושים האלה ולבחון אותם באופן מודע, עד שהאמת תתבהר. הדוגמה שאליעד ... את כל הקלפים על השולחן ולבדוק היטב: מהי עובדה ומהו פירוש, מה נכון ומה דמיון, ואז לחקור שוב ושוב עד שהוא מגיע לוודאות ושלמות. אם האדם לא עושה זאת בצורה נכונה, ... כל הגינה - כלומר, להמשיך ולבדוק את כל הפירושים, להמשיך ולהטיל ספק, עד שכל הדמיונות יתפוגגו והאדם יישאר רק עם האמת הברורה והנקייה. כל עוד הגינה לא נקייה לגמרי, ...

... אליעד מדגיש כי הפחד עצמו אינו דבר שלילי אלא מנגנון אזהרה, ולכן הדרך הנכונה להתמודד איתו היא לבדוק האם הוא מבוסס על אמת או על דמיון בלבד. למה חשוב לבדוק האם הפחד נכון או לא? אליעד מפרט כי פחדים יכולים להיות נכונים או שגויים. פחד נכון הוא כזה שמצביע על ...

... היא חיסרון, ואילו תחושת השובע תהיה טובה יותר, ולכן בחר בפעולת האכילה. מה ההבדל בין הטוב שאני מדמיין לפני פעולה לבין הטוב שאני מרגיש לאחר הפעולה? אליעד מדגיש כי יש להפריד בין שני שלבים עיקריים: השלב הראשון הוא השלב שלפני ביצוע הפעולה, שבו האדם מדמיין את הטוב שיקבל מהפעולה, ועל סמך דמיון זה הוא בוחר לפעול. השלב השני הוא לאחר ביצוע הפעולה, שבו האדם באמת חווה את התוצאות - האם ... התברר שהפעולה הביאה לו רע. לדוגמה, אדם שמחליט לאכול חושב שיהיה לו טוב כי הוא יהיה שבע. זהו שלב הדמיון. אחרי האכילה, הוא עשוי באמת להרגיש טוב או לחילופין לגלות שהאוכל גרם לו לכאב בטן ולהרגשה ...