... השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה בהרצאה זו היא האם בני אדם דומים או שונים מבעלי חיים, והאם ההבדלים והדמיון שאנחנו חושבים שיש ביניהם אכן משקפים מציאות אובייקטיבית או שמדובר רק בתפיסות סובייקטיביות. אליעד כהן מתחיל את ההסבר בשאלה על הדמיון והשוני בין אדם לבין בהמה, ומזמין לבחון את ההנחה הבסיסית שיש בכלל דמיון או שוני כלשהו. האם הפחד מאש מוכיח דמיון בין אדם לבהמה? לדוגמה, אפשר לטעון שאריה ואדם דומים בכך ששניהם בורחים מאש. לכאורה, זה מצביע על דמיון הישרדותי בסיסי. אבל אליעד כהן מראה מיד שיש גם הבדל משמעותי: האריה בורח במהירות של כ - 50 קמש, ... מזה של האדם, ולכן אפילו במה שנראה לכאורה כדומה קיים שוני גדול. האם האכילה והקיום הפיזי מספיקים כדי ליצור דמיון אמיתי? ההרצאה ממשיכה בטענה נוספת - האם העובדה שגם בני אדם וגם בהמות אוכלים מוכיחה שהם באמת דומים? גם ... הדבר כך באופן מוחלט. הוא טוען שאופן האכילה שונה, הכמויות שונות, הדרך שבה מתבצעת האכילה שונה, ובעצם כל נקודת דמיון לכאורה מובילה מיידית גם להבדל. האם כל השוואה יוצרת מיד הבדל ודמיון בו זמנית? נקודת מפתח שאליעד מדגיש היא שאפשר תמיד למצוא הבדלים ודמיון בין כל שני דברים. הוא נותן דוגמה פשוטה מאוד: אדם יכול להיראות שונה לגמרי מעצמו מלפני דקה אחת בלבד, ... לגמרי בהיבטים אחרים. למשל, הוא מציע לחשוב על כך שגם אדם וגם בהמה מוגבלים במובנים שונים, וכך ניתן להראות דמיון מסוים. מצד שני, תמיד ימצא גם הבדל. האם יש הבדל אמיתי בין גוף לנשמה בין אדם לבהמה? אליעד כהן ... מנתחים הכל עד הסוף, כל ההבדלים נעלמים והכל הופך לאחד מוחלט. האם האדם הוא בהמה? האם באמת הכל אחד? דמיון בין אדם לבעלי חיים מה ההבדל בין אדם לבהמה? האם לאדם יש נשמה ולבהמה אין?

... יכול לשאול את עצמו באמת, האם באמת הידיעה הזאת היא נכונה? ואולי היא לא באמת נכונה, אלא, היא רק דמיון בלבד? ואולי היא לא קיימת כלל, אפילו לא כדמיון? ואולי כל התפישה השכלית, אולי היא כולה שגויה? ואולי ההפך הוא הנכון? ואולי השכל טועה לגמרי? והשאלות האלו, מובילות ...

... האדם לרצות לא להרגיש כאבים, דהיינו, לרצות להיות במצב שבו הגוף שלו לא כואב. ואם האדם לא היה יכול לדמיין את עצמו ללא כאבים, ממילא הוא לא היה יכול לרצות להיות ללא כאבים, וממילא לא היה לו רע, מכך שיש לו כאבים. כי אין האדם יכול לרצות, אלא רק את מה שהוא יכול לחשוב עליו ולדמיין אותו. ואם האדם לא היה יכול לחשוב ולדמיין צורת מציאות כלשהי, הרי שהאדם לא היה יכול לרצות אותה. וכאשר לא ניתן לרצות משהו, הרי שלא רע, כאשר הוא אינו קיים. ולכן, אם האדם לא היה יכול אפילו לא לדמיין שטוב לו, הרי שלא היה לו רע. ונמצא אם כן, כי רע לאדם, רק משום שהוא חושב שצורת המציאות ... רע כלשהם. ולכן, מוכרח המציאות, שהאדם ירגיש גם טוב וגם רע תמיד. וכאשר האדם מרגיש רע, אם האדם חושב ומדמיין שהוא יכול להרגיש רק טוב, על ידי זה האדם מרגיש רק רע. אבל כאשר האדם מבין באופן מחויב ומוחלט, ... מבין, שמוכרח שהוא תמיד ירגיש טוב ורע. ואז, כאשר האדם מבין שזה מוכרח המציאות, אז ממילא האדם לא יכול לדמיין את עצמו במצב אחר, שבו הוא לא מרגיש גם רע, אלא האדם מסוגל לדמיין את עצמו, רק במצב שבו הוא מרגיש גם רע תמיד. ועל ידי זה, הרצון של האדם להרגיש רק טוב, ...

... היא חסרת טעם, בדיוק כמו שאין טעם לשאול מדוע הציפור יודעת לעוף ואדם לא. אליעד כהן ורבי נחמן חולקים דמיון מחשבתי אך גם הבדלים משמעותיים בגישה ובתפיסות. השאלות על המוות והחוויות שאחרי הן נושאים נפרדים ומצריכים התייחסות נפרדת. היכולת ...

... הוא באמת רע? ובסופו של דבר תגיע להבנה שהמציאות היא מה שהיא, ושום דבר לא באמת גרוע כמו שאתה מדמיין. האם ניתן לקבל את הדברים הרעים? כאשר אדם מפחד שיינטשו אותו, ניתן לחקור האם עצם הנטישה היא באמת דבר ...

... אותה. המחשבה תמיד מבוססת על הידע הקיים שיש ברשותנו. אם אין לנו ידע מסוים, איננו יכולים לחשוב עליו, רק לדמיין אותו בצורה חלקית. האם מחשבה וידיעה הן אותו הדבר? אליעד מפריד בצורה ברורה בין מחשבה לבין ידיעה. לדעתו, ידיעה ...

... אליעד מדגיש שהטעות שלה הייתה שהפכה את האפשרי למחויב, היא חשבה שמה שאליעד ייתן לה הוא בהכרח מה שהיא דמיינה, בעוד שזה היה רק אפשרי שהוא ייתן לה את מה שחשבה. אם הייתה מודעת לכך שזה רק אפשרי, לא ...

... היית שם. במצב זה, האדם נע בין פרספקטיבות שונות: לפעמים מרגיש שהוא באמת היה באחדות, ולפעמים זה נראה לו כדמיון בלבד. מהן ארבע הפרספקטיבות שאליעד מציג לגבי החוויה של האדם במציאות? אליעד מפרט ארבע פרספקטיבות מרכזיות: מצב המלך: האדם ...

... הוא מאמין שיש אפשרות אחרת, טובה יותר. עצם זה שאדם אומר רע לי או אני מפחד, מעיד שהוא יכול לדמיין מצב אחר, הפוך, שבו הוא מרגיש טוב או לא מפחד. כלומר, עצם קיומו של סבל או פחד מוכיח שהאדם לא באמת תופס את המצב כמחויב, כי אחרת הוא לא היה מסוגל לדמיין מצב הפוך. האם יכול להיות מצב שבו הכל מחויב? אליעד טוען שבמציאות שלנו אי אפשר שיהיה דבר שהוא באמת ... היה משהו שבאמת מחויב, האדם כלל לא היה יכול לתפוס אותו או לחשוב עליו, כי הוא לא היה יכול לדמיין מצב שונה. העובדה שאדם יכול לדמיין מצבים שונים מראה שהכל אפשרי ושום דבר אינו מחויב. סיכום עיקרי הדברים: - מחויב המציאות - דבר שלא יכול ...

... מבוססת על הנחת היסוד שהאדם באמת רעב. אך האם זה נכון? האם האדם באמת רעב, או אולי הוא רק מדמיין רעב מתוך שעמום, עצבים, או הרגל? אליעד מדגיש כי לעיתים האדם אוכל מתוך שעמום או מתוך רגש אחר ולא ...