... שהוא מחויב, כלומר, להרגיש שהוא בהכרח נכון. אליעד מסביר שיש הבדל ברור בין לדעת לבין לחשוב, להבין, לזכור או לדמיין משהו. ההבדל המרכזי הוא בעומק החוויה: כשאתה יודע משהו, אתה חווה אותו כאמת מוחלטת. כשאדם יודע, הוא לא שואל ... שבו לא יירד גשם. ההבחנה שאליעד עושה בין אפשרי למחויב חיונית להבנת מושג הידיעה. משהו אפשרי הוא מצב שניתן לדמיין בו אפשרות אחרת. לעומת זאת, מחויב הוא מצב שלא ניתן לדמיין בו שום אפשרות אחרת. למשל, הידיעה שיש הבדל בין דבר לדבר היא ידיעה מחויבת, כי לא ניתן לדמיין מצב שאין בו הבדל בין יש לאין. לדעת משהו באמת הוא לדעת דבר מחויב, להרגיש אותו כוודאי לחלוטין. איך ... שלו במאת האחוזים, אזי הוא חווה את האמת כמשהו מחויב. עם זאת, אליעד מבהיר שאם קיימת אפשרות אחרת, אפילו דמיונית, האמת הזו היא בגדר אפשרית ולא מחויבת. למשל, אדם יכול להיות בטוח שהמים רטובים, אך אם יוכל לדמיין מצב כלשהו שבו המים אינם רטובים, אפילו אם הוא דמיוני לחלוטין, אז ידיעה זו אינה מחויבת. האם הכל הוא בעצם משחק של אפשרי ומחויב? אליעד מסביר שכל הידע של ...

... ההפך, כלומר, שיש סיכוי כלשהו שכרגע יורד גשם, זה אומר שהאמת הזו איננה מוחלטת. רק אם אי אפשר אפילו לדמיין סיטואציה שבה יורד גשם (בסיטואציה שאין בה גשם), זוהי אמת מוחלטת. מהי אמת מוחלטת והאם היא ניתנת להגדרה? לפי ... אותו בצורה חיובית, אלא אך ורק על דרך השלילה. הוא מסביר שאם ניתן להגדיר את האמת, זה אומר שאפשר לדמיין גם את ההפך שלה, ולכן היא לא תהיה מוחלטת. אמת מוחלטת חייבת להיות משהו שהאדם בטוח בו לחלוטין, כל ... את הקיר ואומר שאם אדם אומר שזה קיר, האם הוא יכול לחשוב שאולי זה לא קיר? אם הוא יכול לדמיין מצב בו הדבר שהוא קורא לו קיר הוא לא באמת קיר, אז האמת לגבי אותו קיר אינה מוחלטת. הוא ... רק בעקיפין. האמת המוחלטת היא כזו שהאדם אינו יכול להגדירה, אלא רק לחוות אותה כמשהו שהוא אינו יכול אפילו לדמיין את ההפך שלו. אם אדם אומר שהוא יודע את האמת, או שהוא בטוח במשהו, סימן שהוא עדיין לא הגיע לאמת המוחלטת. כיוון שעצם המחשבה אני בטוח שזו האמת מצביעה על כך שהוא יכול לדמיין את ההפך, אפילו באופן תיאורטי. אליעד מוסיף שהידיעה של אמת מוחלטת היא ידיעה שונה לחלוטין מכל הידיעות שאדם חווה ... משהו שהוא אפילו לא יכול להטיל בו ספק, רק אז הוא הגיע לאמת המוחלטת. אם יש משהו שאדם יכול לדמיין לו את ההפך, הוא עדיין לא גילה את האמת המוחלטת. הוא נותן דוגמה שאם אדם אומר לעצמו שהוא בטוח ... אותה במילים או להוכיח אותה למישהו אחר. לדבריו, כל ניסיון להגדיר את האמת המוחלטת ייכשל, מכיוון שהגדרה כזו תאפשר לדמיין גם מצב הפוך, וזה יפריך את מוחלטותה של אותה אמת. הידיעה האמיתית מתבטאת בכך שהאדם פשוט יודע את האמת ...

... היה חסר את הדבר, לא היה יכול להרגיש שמחה מהשגתו. באותו האופן, תחושת הסבל קיימת רק כאשר האדם מסוגל לדמיין מציאות אחרת שבה אין את אותו סבל. לדוגמה, אדם רעב יכול לסבול רק מכיוון שהוא יכול לדמיין מצב שבו הוא אינו רעב. אם לא היה יכול לדמיין מציאות טובה יותר, לא היה סובל. אליעד מדגיש שאי אפשר ליהנות ממשהו בצורה מוחלטת ללא הרקע של הסבל הקודם. ... כי שני אלו מופיעים יחדיו ואי אפשר להפריד ביניהם באמת. האם אפשר להגיע למצב של יתרונות ללא חסרונות בעזרת הדמיון? אליעד מציע דוגמה נוספת: אדם יכול לדמיין מצב שבו יש לו רק יתרונות והוא לא מרגיש חסרונות בכלל. למשל, אדם רוצה לחיות במצב שהוא רק שמח ללא כל סבל. אך לפי ההסבר של אליעד, במצב כזה, גם הדמיון יהיה מוגבל, מכיוון שכדי ליהנות מהמציאות הזו האדם חייב לדעת גם את המציאות שבה היה לו רע בעבר. האדם ... בכלל, גם לא בעבר וגם לא בעתיד, הוא ימצא שזה בלתי אפשרי כי תמיד קיימת האפשרות של חיסרון, לפחות בדמיון. האם אפשר להשתחרר באמת מהספק לגבי היתרונות והחסרונות? לבסוף, אליעד מציין שמנקודת מבט עמוקה ביותר, אין באמת הבדל מהותי ...

... במוח מסייעות בניהול שיחה? אליעד מדגים כיצד אפילו מילה פשוטה כמו מיץ תפוזים מייצרת אצלנו סיפור שלם: אנחנו מיד מדמיינים תפוזים נסחטים, כוס קרה, טעם מתוק או חמוץ, ואולי גם זיכרון מסוים. לכל מילה יש משמעות עמוקה יותר מעבר ... לפתח שיחה, אפשר לחפש בראש את מה שנוסף לנו אוטומטית סביב העובדה. לדוגמה, אם הוא הלך לים, אנחנו יכולים לדמיין שהוא ישב על החוף, התלבט מה לקחת, אולי שמשייה או כיסא, ואולי שחה או שיחק מטקות. מתוך הדמיון הזה נולדות שאלות להמשך השיחה: עם מי היית בים?, שחית?, למה לא שחית?, האם הזמנת משהו לשתות?. אליעד מדגיש ... שמשייה?, שחית או רק ישבת?, וכן הלאה. כל תוספת כזו היא בעצם שאלה שנולדת מההבדל בין מה שאנחנו כבר מדמיינים לבין מה שאיננו יודעים באמת. בנוסף, הוא מציין שכדאי לקחת בחשבון את כל האסוציאציות שנולדות כשמישהו מדבר. אם לדוגמה ... זכוכית, שולחן מטבח, שולחן משרדי, וכך אפשר לפתח שיחה שלמה על שולחן אחד. אם אדם אומר בית, יש מי שידמיין בית פרטי עם גינה, יש מי שידמיין דירה קטנה, ויש מי שיחשוב על בית כמשפחה. לכל אחד יש פרשנות אחרת, ומתוך כך צצות שאלות חדשות. אליעד ... אז נשאל מה עשית בים. זאת אומרת במוח קפץ לך איזה פירוש אוקי בים נגיד היה בים ואז אתה מדמיין את הבן אדם נגיד יושב ומשתזף אוקי מה הוא עשה בים השתזף, אני יכול לשאול אותו האם השתזפת מה ...

... רוצה אותו. מה שמוביל לרצון עשוי להיות פירוש, אבל הרצון עצמו הוא לא פירוש אלא עובדה עצמאית. מדוע קשה לדמיין את ההיפך ממה שאדם מרגיש? כדי להבין תחושה באופן עמוק, יש צורך לדמיין את ההיפך שלה. למשל, כשאדם אומר שהוא לא רוצה כאב, הוא למעשה חייב להיות מסוגל גם לדמיין מצב הפוך - שהוא כן רוצה כאב. אבל לרוב האנשים מאוד קשה או בלתי אפשרי ממש לדמיין שהם רוצים כאב, וכתוצאה מכך הם מתקשים לתפוס באופן מלא את התחושה של לא רוצה כאב. כדי להבין לעומק תחושה מסוימת, אליעד אומר שעל האדם לדמיין את ההיפך שלה. רק דרך הדמיון של ההיפך, ניתן באמת להבין תחושה מסוימת. מה המשמעות של הצורה מחייה את עצמה? הצורה מחייה את עצמה פירושה ... בפני עצמה ואינה תלויה במה שהיה לפני כן. אליעד כהן משתמש בדוגמה של מים שנשפכים על הרצפה: האדם מסוגל לדמיין את המים לא מגיעים לרצפה, למרות שזה לא תואם את המציאות הרגילה. כלומר, מה שמתרחש ברגע נתון לא באמת ...

... את המטרה. כלומר, ייאוש אמיתי לא מחייב בהכרח מאמץ פיזי מלא, אלא יכול להיות תוצאה של מאמץ שכלי או דמיוני. מהי הדרך להתייאש מבלי להתאמץ? אליעד מציג דוגמה ברורה למצב כזה: נניח שאדם רוצה לעוף. אם הוא ישקיע שני ... האדם כלל לא רוצה או לא יכול לתת את המאה אחוז מבחינה פיזית? במקרה כזה, האדם יכול פשוט לחשוב בדמיון על כל האפשרויות הקיימות להשגת המטרה שלו. הוא לא חייב לבצע את הפעולות פיזית בפועל. מספיק שהוא ידמיין או יבין בשכלו שאין דרך אפשרית להשיג את מה שהוא רוצה, וכך הוא יתייאש באופן מוחלט בלי שהשקיע מאמץ פיזי מלא. איך אפשר לדעת שהמאמץ הדמיוני הוא מספיק? אליעד מסביר נקודה חשובה נוספת: המפתח לייאוש אמיתי נמצא בוודאות שהמטרה אינה ניתנת להשגה. לא המאמץ עצמו ... שוב, הוא מדגיש, לא חייבים לבצע מאמץ ממשי בעולם הפיזי, אלא מספיק מאמץ שכלי עמוק ויסודי שיכול להיעשות גם בדמיון בלבד. האם מאמץ שכלי שווה ערך למאמץ ממשי? אליעד כהן אומר חד משמעית שכן. אדם יכול לשבת ולחשוב על כל האפשרויות להשגת מטרה כלשהי, ובדמיונו להגיע לוודאות מוחלטת שאין אפשרות להשיג אותה. בכך הוא יכול לוותר ולהתייאש מהמטרה בדיוק באותה מידה כמו אדם שניסה ... או לשחרור מהרצון. לסיכום, איך מגיעים לייאוש מוחלט בלי להתאמץ פיזית? הדרך שאליעד מציע היא להשקיע את המאמץ השכלי בדמיון, לחשוב על כל הדרכים האפשריות בצורה יסודית ומעמיקה, עד למצב שבו האדם מרגיש באופן מוחלט שאין שום אפשרות נוספת. ...

... עצמו חושש מפניהן. לדוגמה, אדם שחושש שיישרף באש, ירגיש כאב גדול יותר כאשר ישמע על מישהו שנשרף, כי הוא מדמיין את עצמו במקומו. כיצד מנגנון ההזדהות יכול לשמש לשכנוע? אליעד מסביר שכאשר מנסים לשכנע אדם להפסיק לאכול בשר, מספיק ... מאכילת בשר אם הוא רואה את הסבל של בעל החיים כדומה או שווה לסבל שהוא עצמו היה חווה. איך הדמיון משפיע על תחושת הסבל שלנו? הוא מוסיף דוגמה נוספת: אם יספרו לאדם שישרפו אותו בעוד 20 שנה, הוא ירגיש סבל מופחת בהשוואה לאם יספרו לו שישרפו אותו מחר. הסיבה היא שהדמיון שלנו מתפקד באופן חזק יותר ככל שהאירוע קרוב יותר לזמן הנוכחי. ככל שהאדם יכול לדמיין את עצמו בצורה מוחשית יותר במצב של סבל, כך הוא ירגיש סבל עז יותר. למה יש לנו פחות אמפתיה ... עד לסבל של אחרים, גם אם זה במינון שונה. אפילו כשמישהו אחר מקבל מכה, באופן בלתי מודע האדם יכול לדמיין את עצמו במקום הזה ולכן תמיד קיים סוג של הזדהות עם סבל הזולת, גם אם היא קטנה מאוד או ... הרגשית שלנו נובעת בעיקר מכמה אנחנו מרגישים שהסבל של האחר קרוב לסבל שאנחנו יכולים לחוות בעצמנו. ככל שאנו יכולים לדמיין את עצמנו בסיטואציה הסובלת יותר בקלות ובצורה מוחשית יותר, כך אנו מרגישים יותר סבל כשהזולת סובל. זוהי נקודה מרכזית ... סבל של בני אדם לחיות? מדוע אנחנו מזדהים יותר עם מי שדומה לנו? למה טבעונים לא אוכלים בשר? איך הדמיון משפיע על תחושת סבל? למה לפעמים לא אכפת לנו מכאב של אחרים?

... פולשים לכדור הארץ או אסטרואיד מאיים להשמיד את הכוכב. בסרטים כאלה, הצופה מראש מכין את עצמו לכך שמדובר במשהו דמיוני לחלוטין, ולכן אין לו ציפייה לאמינות מלאה, אלא בעיקר להיגיון פנימי עקבי של העלילה. לעומת זאת, בסרטי מדע בדיוני ... שמאמינים באמת בקיומן של תופעות על - טבעיות כגון שדים ורוחות. המתח בין מה שנתפס כאמיתי לבין מה שנתפס כדמיוני הוא המהות של ההבדל בין שני סוגי סרטים אלו. למה יש אנשים שאוהבים מאוד סרטי אימה מיסטיים ואחרים שונאים ... טבעיות יעדיפו סרטים מיסטיים כיוון שאלו נוגעים בפחדים הכי עמוקים שלהם. מי שלא מאמין בתופעות האלה יראה בזה אלמנט דמיוני לחלוטין ולא יתחבר לזה באותה עוצמה. למשל, מי שמאמין ברוחות ושדים יפחד יותר מסרט שעוסק ברוחות ושדים מאשר מסרט ... ההיגיון הפנימי של הסיפור חייב להיות עקבי וברור. גם בתוך פנטזיה חייב להיות סדר ברור - הסיפור יכול להיות דמיוני מאוד, אך חייב להיות לו סדר פנימי שמוסכם על הצופה. איך לעשות סרט אימה מדע בדיוני טוב? לסיכום, אליעד ... הסרט מיועד לקהל שמפחד באמת מתופעות כמו רוחות ושדים, הסרט צריך להציג את עצמו כממשי מאוד, עם מינימום אלמנטים דמיוניים נוספים. לעומת זאת, אם הסרט מיועד לקהל שאוהב בעיקר פנטזיה ומדע בדיוני שאינם נוגעים בפחדים אמיתיים, אז כדאי שהסרט יציג יותר אלמנטים דמיוניים ופחות אלמנטים ריאליסטיים. כלומר, הצלחה של סרט תלויה בהתאמה מדויקת של האלמנטים הדמיוניים, המיסטיים והריאליסטיים לקהל היעד, וליכולת לשמור על עקביות פנימית בתוך העולם שנבנה על המסך. איך לעשות סרט אימה טוב? ...

... גם טוב וגם רע באופן עוצמתי, הם נוטים לחשוב שרק הרע נעלם, אך למעשה גם הטוב נחלש. האם אפשר לדמיין טוב בלי לדמיין רע? אליעד מציין שאין אפשרות להרגיש או לדמיין טוב מבלי לדמיין את ההיפך שלו, רע. הוא נותן דוגמאות מעשיות - כמו תחושת קור עזה שאי אפשר לדמיין בלי לדעת מהו חום, או תחושת כאב חזקה שאי אפשר לדמיין ללא תחושת הנאה חזקה מנגד. הוא טוען שאם אדם ינסה לדמיין תחושה מסוימת בלי לחשוב על ההיפך שלה, הוא לא יצליח. התחושות תמיד מופיעות בצמדים - תחושת טוב תמיד תלווה ...

... או פחות נחמדים לבחורות יפות. ישנם גברים שמפתחים שנאה כלפי נשים יפות כיוון שהם מרגישים דחויים מראש, כלומר, הם מדמיינים שהבחורה היפה לא מעוניינת בהם, מה שמעורר בהם רגשות שליליים. כך גם נשים מסוימות לעיתים שונאות נשים יפות מתוך ... עם בחורה יפה אפילו לשיחה קצרה? כאשר גבר פוגש בחורה יפה, אפילו בשיחה קצרה ופשוטה, למשל במכולת, הוא מתחיל לדמיין בראשו מערכת יחסים איתה. אליעד מדגים זאת עם סיטואציה יומיומית: כשבחורה יפה נכנסת למכולת והמוכר מתחיל לדבר איתה, הוא לרגעים מדמיין שהוא נמצא איתה במערכת יחסים. אפילו אם השיחה עוסקת רק באיפה החלב?, עצם הדיבור איתה ממלא אותו בתחושה טובה ... של מערכת יחסים מדומה, שנותנת לו תחושה של ביטחון ואושר. אליעד מציין דוגמה נוספת ומסביר שאנשים שצופים בסרטי מבוגרים מדמיינים שהם בתוך הסיטואציה, למרות שמדובר רק בתוכן וירטואלי. באופן דומה, כאשר גבר מדבר עם בחורה יפה, הוא יכול לדמיין לרגע שהם באמת ביחד, ותחושה זו ממלאת אותו באופן חיובי. מדוע גבר הומוסקסואל פחות מושפע מיופי של נשים? אליעד ... לבחורה יפה לעומת בחורה אחרת, כיוון שהיופי שלה לא מעורר בו את התחושה החיובית שהזכרנו. במקרה כזה, המנגנון של הדמיון והפנטזיה אינו פועל באותה צורה, ולכן הנחמדות שלו תהיה נייטרלית יותר כלפי נשים, ללא קשר ליופי שלהן. לסיכום, אליעד ... העמוקה לנחמדות היתר של גברים כלפי נשים יפות היא שילוב של חינוך תרבותי, רצון להצליח ולהיות בעל ערך, ויכולת הדמיון של המוח ליצור מציאות וירטואלית רגעית, בה הגבר חווה תחושת הצלחה והנאה רק מעצם השיחה עם האישה היפה. למה ...