... באמת לדעת בוודאות. הוא מדגים זאת בעזרת השאלה האם אפשר לדמיין את עצמך בשני מקומות בו - זמנית? ומסביר שאי אפשר, כי האדם יודע שהוא קיים ... כזה לדעת משהו בוודאות מוחלטת? אליעד מדגים שאם תנסה לדמיין את עצמך בשני מקומות בו זמנית, תגלה שאתה לא יכול לעשות זאת, כי יש גבול ...

... ההפך, כלומר, שיש סיכוי כלשהו שכרגע יורד גשם, זה אומר שהאמת הזו איננה מוחלטת. רק אם אי אפשר אפילו לדמיין סיטואציה שבה יורד גשם (בסיטואציה שאין בה גשם), זוהי אמת מוחלטת. מהי אמת מוחלטת והאם היא ניתנת להגדרה? לפי אליעד, אמת מוחלטת היא ... אותו בצורה חיובית, אלא אך ורק על דרך השלילה. הוא מסביר שאם ניתן להגדיר את האמת, זה אומר שאפשר לדמיין גם את ההפך שלה, ולכן היא לא תהיה מוחלטת. אמת מוחלטת חייבת להיות משהו שהאדם בטוח בו לחלוטין, כל כך בטוח עד שאינו צריך אפילו להכריז ... אליעד מביא את הקיר ואומר שאם אדם אומר שזה קיר, האם הוא יכול לחשוב שאולי זה לא קיר? אם הוא יכול לדמיין מצב בו הדבר שהוא קורא לו קיר הוא לא באמת קיר, אז האמת לגבי אותו קיר אינה מוחלטת. הוא מדגיש שידיעת האמת המוחלטת אינה מלווה ברגש או ... האמת המוחלטת היא כזו שהאדם אינו יכול להגדירה, אלא רק לחוות אותה כמשהו שהוא אינו יכול אפילו לדמיין את ההפך שלו. אם אדם אומר שהוא יודע את האמת, או שהוא בטוח במשהו, סימן שהוא עדיין לא הגיע לאמת המוחלטת. כיוון שעצם המחשבה אני בטוח שזו האמת מצביעה על כך שהוא יכול לדמיין את ההפך, אפילו באופן תיאורטי. אליעד מוסיף שהידיעה של אמת מוחלטת היא ידיעה שונה לחלוטין מכל הידיעות שאדם חווה בדרך כלל. זו אינה ... ונשאר עם משהו שהוא אפילו לא יכול להטיל בו ספק, רק אז הוא הגיע לאמת המוחלטת. אם יש משהו שאדם יכול לדמיין לו את ההפך, הוא עדיין לא גילה את האמת המוחלטת. הוא נותן דוגמה שאם אדם אומר לעצמו שהוא בטוח בדבר מסוים, כמו למשל אני יודע שלא יורד ... או להוכיח אותה למישהו אחר. לדבריו, כל ניסיון להגדיר את האמת המוחלטת ייכשל, מכיוון שהגדרה כזו תאפשר לדמיין גם מצב הפוך, וזה יפריך את מוחלטותה של אותה אמת. הידיעה האמיתית מתבטאת בכך שהאדם פשוט יודע את האמת בלי לחוש שום ספק או צורך להגדירה. ...

... המחשבה: מחשבה חזקה מאוד מרגישה כקיום ממשי של חומר ברגע ההווה, ואילו מחשבה חלשה נתפסת כזיכרון או כמשהו דמיוני ולא מוחשי. הוא מדגים זאת שוב עם הדוגמה של האדם החולם בלילה: בעודו בחלום, הגוף שלו מרגיש ממשי לגמרי, אבל כשהוא מתעורר הוא ...

... לקבל את המציאות או לא לקבל אותה, אלא לשאול לעומק: מי אמר שיש בכלל הבדל? מי אמר שקבלה והתנגדות הם שני דברים שונים? מי אמר שבאמת יש הבדל בין יש לאין? הוא טוען שההבדלים הללו קיימים רק בדמיון, ורק כאשר אדם מבין זאת באמת, הוא משתחרר מהקונפליקטים הפנימיים ומהחיסרון התמידי. למה ההבדל בין יש לאין יוצר סבל? אליעד מדגים זאת ...

... אותם משוגעים. למשל, כאשר אדם טוען שעוקבים אחריו, ואדם אחר אומר לו שהוא מדמיין, הוא בעצם אומר לו אתה לא חשוב, ... שקורה לו בחיים והוא לא יודע לבטא את זה במילים אחרות. כל מחשבה, גם אם היא דמיונית לחלוטין, מייצגת משהו פנימי ...

... מידע חדש שלא היה לו קודם - למשל, פתאום הוא חושב על כך שהילד לא יהיה בבית בסופי שבוע, והוא מרגיש צער גדול יותר ממה שדמיין . זו הסיבה להפתעה - לא היה לו מראש את כל המידע הרגשי והפרקטי של הסיטואציה. האם אפשר להימנע מהפתעות בעזרת תכנון טוב יותר? אליעד מסביר שככל שהאדם יצליח לדמיין מראש טוב יותר את כל הפרטים הקטנים והגדולים של הסיטואציה, כך הוא יצליח לצמצם את ההפתעה בזמן אמת. ככל שהדמיון שלנו מדויק ומפורט יותר, ההפתעה קטנה. עם זאת, תמיד תהיה אפשרות שהסיטואציה עצמה תפתיע, משום שהאדם לא יכול לדמיין כל פרט קטן במציאות. לפעמים הסיבה להפתעה היא שינוי במצב הרגשי או בתפיסת העולם האישית של האדם עצמו, כך שגם אם הוא דמיין את כל האפשרויות, הוא עצמו השתנה ולכן תגובתו תהיה אחרת. למשל, אדם ...

... את עצמו למציאות. אבל אתה צריך להיות בטוח בדברים. לחקור אותם עד שאתה תהיה בטוח. ומי שלא מסוגל בראש שלו לתפוס ולדמיין שרבי נחמן החילוני.. הדתי היה חילוני, בן ...

... בכנות האם הוא באמת יודע שיש הבדל בין הרצונות שלו, בין טוב לרע, או שהוא רק מדמיין שיש הבדל כזה. אם הוא יחקור לעומק, הוא יגיע לנקודה שבה הוא מבין שהוא אינו יודע בוודאות שיש הבדל בין הרצונות. כשהאדם מגיע להכרה שהוא אינו יודע אם בכלל יש הבדל או ...

... מידע אקראי כמו סדר של פרצופים או מספרים, הדרך היחידה היא להמציא סיפורים או הסברים שיהפכו את הרצף לבעל משמעות. גם אם הסיפורים הללו הם דמיוניים, הם יוצרים חיבור במוח ומאפשרים לזכור את הרצף. למרות שהוספת הסיפורים יוצרת עומס מידע נוסף, דווקא עומס זה מסייע בזכירת המידע המקורי. האם ניתן ...

... אפשר ליהנות מהדרך אל המטרה? לגבי השאלה האם אפשר ליהנות מהדרך, אליעד טוען כי למעשה ההנאה שלנו מהדרך נובעת מהמחשבה על המטרה הסופית. למשל, אם אתה עומד בתור בסופרמרקט, אתה נהנה מהדרך רק כי אתה מדמיין את התוצאה הרצויה: שיהיה לך אוכל בבית. אם לא הייתה מטרה, גם ההנאה מהדרך הייתה פוחתת או נעלמת. הוא מסביר שישנה אפשרות נוספת, שבה כל אפשרות נחשבת כשוות ערך, ללא עדיפות של מטרה ...