... החרדות שלהם, נובעות מאמונות שקריות שלהן. מה שנקרא מחשבות שווא / פרנויות / דלוזיות / סכיזופרניה / פוביות / דמיונות שווא, וכיוב כל מיני מחשבות טורדניות כאלו ואחרות, שהן כולן מבוססות על אמונה ולא על עובדות אמיתיות. והרעיון הוא, ... רע? והאם אני ב 100% בטוח שהוא רע? ואולי הוא קצת פחות רע ממה שנדמה לי? ואולי אני רק מדמיין שהוא רע, למרות שהוא טוב? ואולי כל הפחד שלי הוא שקר כולו? ואולי אני טועה לגמרי בחרדות שלי? ואולי ...

... מסוים בתוכו מסכים לכך ואפילו רוצה זאת. לו האדם היה מתנגד באופן מוחלט לסיטואציה, הוא לא היה יכול אפילו לדמיין אותה או לחוות אותה במחשבה שלו. אם היה מתנגד לחלוטין, היה מאבד את ההכרה או מת. כך שכל אדם, ...

... רק כאשר יש לו רצון עצמי מוגדר, שהוא רוצה שהמציאות תהיה כך או אחרת. ואז יש לאדם גם איזה דמיון, שהמציאות תהיה לפי הדמיון שלו נגד רצונו, ואז האדם נכנס להתקפת פרנויה ופאניקה. אבל זה רק בגלל שיש לאדם רצון עצמי מוגדר כלשהו, ...

... איתו, תגידי נכון מצד האמת, אבל קלינית גם הוא צודק. שזה לא יהיה טוב הבנתי שהוא מצד האמת שלו מדמיין ולכן הוא חושב שזה האמת, לא לא, גם מצד האמת שלי הוא צודק, גם אני חושב שהוא צודק איכשהו. ...

... יש לך חסרונות, תסתכל על חצי הכוס המלאה, ובכך תוכל להתגבר על החרדה שלך, מכך שלא תצליח. ואם תעשה דמיון מודרך שתצליח, אז בכך תתגבר על הפרעת החרדה שלך מפני קהל וכיוב. וכלפי חוץ, יש הרבה אנשים שיכולים לספר, ...

... אליעד? אליעד מציג מושג בשם גם רק שמשמעותו היכולת להכיל שני הפכים מוחלטים בעת ובעונה אחת. למשל, אי אפשר לדמיין שיש דלת שהיא גם רק פה וגם רק שם. אפשר לדמיין שהיא גם פה וגם שם, אבל לא שהיא נמצאת רק בשני המקומות בו זמנית. זהו הגבול של ההבנה האנושית, ...

... רגעי הזמן, אומנם הם משתנים בכל רגע, אבל מצד שני, הם לא משתנים באופן מוחלט וטוטאלי, אלא יש קווי דמיון והרמוניה ושלום, בין רגע זמן אחד, לבין כל שאר רגעי הזמן. שזה מה שיוצר את המשמעות של החיים בעולם. ...

... שהוא רק אוהב איזה דבר, אוהב בשלמות מוחלטת, אוהב בלי שום תנאים, אוהב עד כדי כך שהוא לא מסוגל לדמיין שהוא לא אוהב, הרי שאדם כזה לא יכול לדעת שהוא אוהב את הדבר. כי הוא לא מסוגל לדמיין שהוא לא אוהב את הדבר. ולכן אין לו אפשרות לדעת שהוא כן אוהב את הדבר. ואין אצלו משמעות לאהבה ... אהבה כלשהו, כלפי איזה דבר, הרי שהוא לא כל כולו אוהב את הדבר בשלמות. וכל זמן שהאדם אפילו מסוגל לדמיין את עצמו, אוהב פחות את אותו הדבר, הרי שהוא לא אוהב אותו מספיק. כי אי אפשר לדמיין, אלא רק את מה שקיים בפוטנציאל, בתת המודע של האדם. ומי שיכול לדמיין שהוא לא אוהב ב 100%, הרי שבתת המודע שלו, קיימת האפשרות, לא לאהוב ב 100%. ומי שבתת המודע שלו, ... ואם וכאשר אדם יגיע למצב שהוא אוהב איזה דבר ב 100%, עד כדי כך שהוא לא מסוגל, אפילו לא לדמיין שהוא לא אוהב את הדבר, כי אפילו בתת המודע שלו, אין אפילו לא את האפשרות שהוא לא יאהב את ... למחשבה הזאת, הרי שהאדם בעצם מבין גם, מהו חוסר אהבה כלפי אותו הדבר. כי מי שלא יכול אפילו לא לדמיין שהוא לא אוהב איזה דבר, הוא גם לא מסוגל להבין שהוא כן אוהב את הדבר. ובכל מקרה הרעיון הוא ... תנאים, ממילא כבר אי אפשר לא לאהוב אותו. ואם אי אפשר לא לאהוב אותו, הרי שאי אפשר אפילו לא לדמיין שלא אוהבים אותו. ואז ממילא, כבר האהבה אליו מאבדת את המשמעות. וכיוב ממש לגבי שנאה. שאי אפשר לשנוא בשלמות ...

... כדי כך ששום דבר בעולם לא עושה לו טוב. ואז ממילא הוא גם לא יברח מהרע. ומי שלא מסוגל לדמיין כעס עצמי ושנאה עצמית על עצמו, הוא גם לא מסוגל ליהנות, מכך שהוא אוהב את עצמו. כי בלי שנאה, אין אהבה. ובלי שהאדם יוכל לדמיין חוסר שביעות רצון מעצמו, ממילא הוא גם לא יכול להרגיש שביעות רצון מעצמו. ובסיכומו של דבר. קיימת אפשרות לאהוב ...

... יותר מהמציאות הנוכחית, ומצד שני, ישנה תחושה שאין לאן להתקדם או שאין אפשרות אמיתית להגיע לאותה שלמות רוחנית שהם מדמיינים. אליעד כהן מדבר בדיוק על המצב המורכב הזה, שבו האדם לכאורה תקוע בין רצון פנימי חזק לשינוי רוחני, לבין ... להתקדם, ולכן שאלת ההיתכנות של הפתרון מאבדת ממשמעותה. כיצד נראית מציאות שבה אדם שלם ומסופק לחלוטין? אליעד מתאר מציאות דמיונית שבה האדם מצלם תמונה של כל מה שקורה לו - מחשבות, רגשות, תחושות, מצבים - ואז שואל את עצמו: ... כן באופן מוחלט, הרי שהאדם נמצא בשלמות רוחנית ואין לו רצון לשום דבר אחר. אך כל עוד האדם מסוגל לדמיין או לחשוב על שינוי, ולו הקטן ביותר, הוא לא נמצא בשלמות מוחלטת וממשיך לחפש את המצב הרצוי לו יותר. ...