... שבמצב כזה לא ניתן היה להבחין ביום השבת באופן טבעי, וזה מדגים שבעצם הקדושה שמייחסים לשבת היא רעיון שמקורו בתודעה ובאמונה, ולא במציאות פיזית אובייקטיבית. האם אפשר להיות דתי בלי אמונה מוחלטת? אליעד דן באפשרות שאדם יכול לחיות כדתי ...

... יותר שהוא מתמודד, מתפתח או קיים בכלל. הוא טוען שהמצב האופטימלי לכאורה, שבו הכל קורה לפי הרצון, מוביל לאובדן התודעה של האדם עצמו. האם טוב לאדם לדעת ששום דבר אינו בשליטתו? גם מצב הפוך, שבו האדם יודע בוודאות ששום ...

... לא מספיקה לשינוי רגשי אמיתי? לפי אליעד, הבנה כללית לא יוצרת שינוי רגשי אמיתי כי היא אינה מחלחלת לעומק התודעה. אדם יכול להבין שאסור לו לכעוס או להתעצבן באופן כללי, אבל ברגע שיתרחש אירוע ספציפי שיעורר אצלו רגשות שליליים, ...

... שיש בה רק ערוץ טלוויזיה אחד, וכל הזמן חוזרים בו על אותו מסר. הוא משווה את הדיקטטורה הזו למצב התודעתי הרגיל שלנו, שבו השכל תמיד אומר לנו שיש הבדל בין הדברים. אם תנסה לחשוב מעבר להבדלים האלה, אתה עלול ... שבו מי שנכנס מיד רודפים אחריו והוא בורח בפחד, אף שאינו רואה מי רודף אחריו. הגן הוא משל למקום תודעתי שהאדם מגיע אליו, ושם הוא נתקל בפחדים בלתי נראים שמבריחים אותו. בסיפור, בן המלך האמיתי הצליח להיכנס לגן ולצאת ...

... את הדיון בשאלה האם האדם התפתח מחיידק, כפי שהתיאוריה האבולוציונית המקובלת מציעה, ומכאן מתפתחת השיחה אל שאלות עמוקות על תודעה, בחירה חופשית ומשמעות החיים. אליעד אינו מתמקד בדיון המדעי הטכני של האבולוציה, אלא בשאלות הפילוסופיות העמוקות שקשורות אליה. מה ... הרצון עצמו להתעניין בתחום זה. הוא מסביר שאפשר להתעניין באבולוציה מתוך רצון להבין האם קיימת בחירה חופשית, האם יש תודעה אמיתית, או האם הרגשות שלנו הם רק תגובה ביולוגית לסביבה. עם זאת, הוא טוען כי אפשר להגיע לתובנות עמוקות ... הרצון שלו להתעניין בנושא זה, יותר מאשר את הנושא עצמו. האם האבולוציה נכונה? האם קיימת בחירה חופשית? מה המקור לתודעה האנושית? האם האדם הוא רובוט ביולוגי? מה המשמעות של רגשות? האם המדע יכול להוכיח משהו בוודאות? האם האדם התפתח ...

... אפשר לשנות או להעלים אותם. למה אנשים חושבים שהגיעו לכלום אך עדיין מרגישים חיסרון? אליעד מבהיר שרבים מגיעים למצב תודעתי של הבנת הכלום וחושבים שהגיעו לסוף החיפוש אחר האמת. אך אם הם עדיין מרגישים חיסרון או רצון כלשהו, סימן ...

... קשה להגיע למצב של לא יודע כלום? אליעד מדגיש שרוב האנשים לא מגיעים למצב של חוסר ידיעה מוחלטת, כי התודעה תמיד מחלקת ומפרידה בין יש לאין, בין משמעות לחוסר משמעות. עצם החלוקה יוצרת אצלם את הקונפליקטים. כדי להגיע למקום ...

... את עצמו. שני המצבים האלה תלויים זה בזה, והם אפשריים רק משום שיש אשליה של הפרדה בין החלקים השונים בתודעה של האדם. האם יש הבדל בין אני ללא אני? אליעד מבהיר שההפרדה בין אני ללא אני היא אשלייתית. הוא ... כשאדם חולם, הוא רואה אנשים, בתים ועצמים שונים, אבל מי הוא באמת? הוא לא אף אחת מהדמויות הללו, אלא התודעה שחולמת את החלום. באותו אופן, כל דבר שהאדם רואה בחייו, כולל הגוף שלו והאישיות שלו, הוא בעצם השתקפות או חלק מהתודעה האחת שיוצרת את המציאות. מהו פרדוקס התמונה המלאה? אליעד מסביר גם את פרדוקס התמונה המלאה: האדם לא יכול לעולם ... את האין בו זמנית. הוא מסביר זאת בכך שכדי לדעת שיש כיסא, אתה חייב לדעת מה זה שאין כיסא. התודעה חייבת להכיל גם את הניגוד, ולכן נוצרת אשליה של פיצול - כשבעומק, היש והאין הם בעצם אותו הדבר, אבל ... שבו הוא 100% רוצה ו - 100% לא רוצה משהו בו זמנית. זה לא הגיוני לפי השכל הרגיל, אך כשהתודעה מתרחבת מעבר לשכל, הדברים הללו נהיים הגיוניים. זו ההתרחבות התודעתית שאליעד מכוון אליה. האם באמת אפשר להבין מי אני? לסיכום, אליעד מדגיש שוב ושוב שלא ניתן לתפוס את האני ...

... מחשבה או לתחושות החושים שלו, אפילו לא לרגע. במצב כזה, אולי הוא היה יוצא מתוך הגבולות של ההגדרות ומגיע לתודעה אחרת לגמרי - או שאולי הוא היה משתגע, או פשוט לא מבין דבר. האפשרות הזאת נראית מפחידה לאנשים, ולכן ...

... כי כל מחשבה מגיעה עם גבולות מוגדרים. אך בו זמנית, כל מחשבה למעשה בנויה על מחשבות אחרות, ולכן קיימת תודעה מורכבת שבתוכה אדם מזהה כמה מחשבות בבת אחת, אך לא באותה עוצמה של מודעות. איך נוצרה ההזדהות עם האני? ... באופן מיידי יש כאן הזדהות עם תפקיד מסוים, אך תוך כדי כך האדם גם מזדהה עם הגוף שלו ועם התודעה שלו. הוא מדגים זאת באמצעות שאלה: האם כאשר אדם אומר אני המנכל, הוא יכול לחשוב על כך בלי לחשוב ...