... את הצורה שלהם. ועל ידי צפייה של האדם בתכנים כאלו, על ידי זה האדם מקבל שכל חדש, ומעורר אצל עצמו, את השכל של האחדות. והעניין הוא, כי התודעה של האדם חיה בעולם של חוקים קשוחים מאוד, חוקים שלא משתנים לעולם, הלא הם חוקי הפיזיקה חוקי הטבע ... שאי אפשר לחבר שני הפכים במקום ובזמן אחד, שהחוקים האלו נשמרים, גם בתוך העולם הבדיוני והדמיוני. וזה משום, מגבלת התפישה של הצופה. שהתודעה עצמה לא יכולה לתפוש שינוי אמיתי, בתפישת המקום והזמן שלה. ואעפכ באופן יחסי יש בסרטים המצוירים, ...

... עושה רק טוב. ומי שיש לו טוב אמיתי, הוא נותן בחינם את הטוב האמיתי שלו לכל אחד. ועל פי זה, היה על אלוהים לברוא עוד ישויות שלמות כמוהו, בשלמות כמוהו ממש, בלי התודעה הנפרדת של האדם, והתודעה של הטוב והרע. כי הטועים ... כבר קרוב אליו ממש. דהיינו, להיות בנפרדות, ואעפכ באחדות. וזהו ריבוי אלוהים, של אין סוף אלוהים. ומאחר שאלוהים שכזה עושה רק רע כל היום, לכן הוא הפריד ממנו את התודעה של האדם. ואז האדם חווה את ... להשמיד את עצמו. על ידי זה שהוא מצמצם את עצמו, ומפריד את הבריאה ממנו. ואז זה בעצם אומר, שעל האדם לנסות להתרחק מאלוהים, במקום לנסות להתקרב אליו. כי אלוהים שהוא תודעת העל, הוא עצמו מנסה להרחיק את ...

... ומתעמק הלאה, אז, כאשר האדם באמת ובשלמות לא יודע שום דבר, אז ממילא התודעה של האדם יודעת את השום דבר. דהיינו, שהאדם חווה ידיעה של השום דבר. שהתודעה של האדם מתחברת אל הלא מוגדר. וזה, על ידי זה שהתודעה מרחיקה את עצמה מההגדרות ומהלבושים, של הלא מוגדר. (כל המוגדר, הוא לבושים, של הלא מוגדר). כי האדם תמיד קיים. וגם בשעת ביטול, שאז מתבטלת התודעה העצמית של האדם, גם אז האדם קיים. אלא שהאדם לא יודע את קיומו העצמי. וגם הידיעה תמיד קיימת (והכל מנקודת המבט שלנו. כי ... היא מהות המציאות, היא הדבר שאינו ידוע. משום שהיא חסרת כל צורה. והתודעה, לא יכולה לדעת דבר שאין לו צורה. כי המחשבה אוחזת את הדבר, על ידי הצורה וההגדרה שלה. ולכן האדם לא יכול לדעת את מהות ...

... גם נקודות מבט נוספות, שבהן האדם לא מזדהה עם הרצון שלו. כגון לדוגמה, שהאדם חווה, שישות אחרת רוצה את הרצון העצמי שלו, דרך התודעה העצמית שלו. כי קיימת נקודת מבט, שממנה תפישת המציאות היא, שיש ישות שמחייה את התודעה העצמית של האדם. והישות הזאת, מחייה גם את הרצון העצמי של האדם. והיא זו שמחברת בין הרצון של האדם, לבין התודעה העצמית שלו, והיא זו שגורמת לאדם, לחוות שהרצון הוא שלו. אבל מי שיודע את האמת, הוא יודע שהרצון, הוא לא באמת שייך לו. כי מנקודת המבט של האחדות, הכל אחד ממש, ולא שייך שום רצון כלל. ומנקודת המבט שבה האדם הוא אלוהים, שמצמצם את עצמו לתודעה + גוף גשמי ולרצון מוגדר ומוגבל, הרי שכל הרצונות שבעולם, הם הרצון העצמי של האדם. וממילא לא שייך להזדהות יותר, דווקא עם רצון כזה או רצון אחר. ומנקודת המבט, שבה אלוהים ... עצמי שלו. כי הוא זה שיוצר את הכל, כי הוא המסובב הראשון, ואז ממילא זה אומר, שהוא יצר את רצונו, ואת ההפרדה שבין רצונו לבין תודעתו, ואת הגדרת רצונו וכולי. אבל מצד שני, הרי רצונו של אלוהים נוצר ללא רצונו. כי לפני יצירת רצונו של אלוהים, עוד לא היה לאלוהים רצון ליצור, גם לא את רצונו. ורצונו של ...

... שהוא, כולל כל דבר שהוא. כי לא יראני האדם וחי (השגת האין סוף, תוך כדי קיום התודעה הסופית), הוא רק אצל מי שרוצה לצאת ידי חובה, שאז ... ואלוהים מהצד שלו, רוצה ברצון של אמת, שהאדם יהיה רחוק ממנו. ולכן האדם נפרד בתודעה שלו מהשלמות של המציאות. כי רצונה של המציאות, הוא ...

... לא יכול לברוח מעצמו. משום שהוא תמיד נשאר עם עצמו. וקיומה של התודעה הוא נצחי, כי כל הדברים קיומם הוא נצחי. והדברים רק משנים את צורתם, אך לא נעלמים לעולם. ולכן ... מעצמך, הוא משום שהסיבה האמיתית לכך שרע לאדם, היא משום שהתודעה של האדם קיימת. כי עצם קיומה של התודעה של האדם, כישות שהיא נפרדת משאר המציאות, היא סיבת הסבל של האדם. כי האדם תמיד מרגיש שחסר לו ... האדם הוא שלם. והיכן האדם הוא שלם? תשובה: בשורשו. כי הנשמה והתודעה של האדם, היא קליפה ולבוש חיצוני, של המהות, שהיא השלמות שבה הכל אחד. ובשורש נשמת האדם, הוא לא ...

... שהכל מתחדש בכל רגע מחדש, ללא שום תלות ברגע הקודם. והם זקנים, משום שהם חיים בתוך תודעת זמן מוגבלת, שבה הכל מוגדר ומוגבל. והם לא נהנים ... בו זמנית תמיד. והעניין הוא, כי כל האפשרויות כולן קיימות כל הזמן ובכל מקום וכולי. והתודעה של האדם, אם היא הייתה חווה יותר מאשר אפשרות אחת בו זמנית, היא לא הייתה קיימת כלל. כי התודעה של האדם לא יכולה להיות בשני יקומים נפרדים בו ... מקבילים בו זמנית. כי כדי להיות בשני יקומים מקבילים בו זמנית, לשם כך האדם צריך לצאת תודעתית ממרחב המקום והזמן שלנו, ולהיות בתוך מרחב זמן ... העצמי כלל. כי מצד האחדות של המציאות, אין שום קיום עצמי נפרד כלל. ולכן קיומה של התודעה, הוא צמצום. והתודעה של האדם חווה בכל פעם, צמצום וצורה אחרת של המציאות. ... בכל מקום ובכל זמן תמיד. וכאשר האדם רוצה להשיג איזה דבר, עליו להבין שהוא בעצם רוצה שהתודעה שלו תחווה אפשרות אחרת של המציאות. וכל האפשרויות ... הזאת שאליה הוא רוצה להגיע, היא כבר קיימת כרגע ממש. והוא כבר נמצא שם כרגע ממש, בתודעה אחרת של עצמו. ועל האדם לדעת עוד, כי המציאות שממנה הוא מנסה לברוח, היא לא תיעלם לעולם, והיא תישאר קיימת תמיד. ורק התודעה המצומצמת של האדם, בכל פעם חווה צורה אחרת של ... הזה ולא ביקום אחר, משום שבאמת הוא נמצא גם ביקום אחר וגם בכל שאר היקומים בכל מצבי התודעה האפשריים כל הזמן. ולכן, לא שייך לשאול למה אני נמצא ... כי האדם נמצא תמיד בכל היקומים כולם, בכל המצבים כולם. והאדם דווקא כן יכול לעבור בתודעה שלו בין היקומים האלו, על ידי התחברות לשכל של ... על מהות המקום והזמן, שהיא מוציאה את האדם מחוויית המקום והזמן שלנו, ומאפשרת לתודעה של האדם לחוות עוד המון דברים נוספים, גם בו זמנית, ... ממלאת, אפילו את מהות הזמן והמקום עצמם). וכיוב לגבי כל שאר הישויות כולן. ורק האדם בתודעה שלו, חווה את צמצום הצורה של המציאות. ומי שיתבונן ...

... של נפרדות, שהיא לא מכילה בתוכה את הנפרדות. אבל אחדות של אמת, היא מכילה בתוכה את הנפרדות. והאדם לא יכול להיפרד ממנה כלל, אפילו לא כחוט השערה. משום שהיא נמצאת אצל האדם, לפני המחשבה והרצון והתודעה העצמית שלו. והדבר הזה הוא עמוק ביותר, כי איך דבר יכול להיות יותר פנימי מאשר חוויית האני של האדם. אבל החכם האמיתי, הוא חווה את האני הנפרד ...

... זה שהוא שולל ומרחיק ממחשבתו את האפשרי. והאדם תמיד קיים, ותמיד האדם אוחז משהו במחשבתו ובתודעתו. ועל ידי זה שהאדם מרחיק את עצמו מהאפשרי, על ידי זה בסופו של דבר, האדם דוחף את עצמו אל תוך המוכרח והמוחלט. וזהו תהליך ...

... מה שהיא. וכאשר ההתבוננות נמצאת מחוץ לעולם העשייה, אז היא מכילה בתוכה את כל עולם העשייה. וכאשר היא נמצאת מחוץ לרצון ולמחשבה ולתודעת האני, אז היא מכילה בתוכה את הכל, לפני שהוא נוצר. ואיך להשיג אותה? רק על ידי רצון להבין את המהות הפנימית של האני של האדם, שהיא ...