... נובעת מהחושך. וכאשר האדם חושב שהוא נמצא באור ושטוב לו, הרי שזה רק משום שבתוכו יש גם תודעה, של רע ושל חושך. כי הטועים חושבים, שהרע קיים כדי שתהיה משמעות לטוב. והם טועים, משום שכל טוב שבו אתה יודע שטוב לך, הרי שהוא ... בשלמות, בלי לדעת את זה (ואולי להפך? התבאר במקום אחר). ואם האדם יודע שטוב לו, הרי שבתודעה שלו, עדיין יש חוויה של רע, וממילא לא באמת טוב לאדם. ולכן, בשעת ביטול, שבו האדם מתבטל לגמרי, אז טוב לאדם בשלמות באמת. כי שם ... משאר הדברים, ואז יש תחושת חסר ואין שלמות כלל. ולכן בשעת ביטול כאשר הכל אחד, אז אין שום תודעה כלל, וזוהי השלמות האמיתית. אבל יש עוד סוג של שלמות, והיא כאשר האדם חוזר אל התודעה שלו, שאז האדם ברצוא ושוב. גם יודע, וגם לא יודע את עצמו. ואז האדם יודע שטוב לו, אבל בתוכו ברמה הפנימית יותר, האדם לא יודע ...

... וממילא גם פחד שהרצון והחיסרון לא יתמלא. ויש כאלו שנדמה להם, שלמשוגעים אין פחדים, ושאם אין שכל אין דאגות. אבל מי שחושב כך, הוא עצמו משוגע. כי גם המשוגע יש לו תודעה עצמית והוא מודע לקיומו. וגם הוא יש לו רצונות ופחדים לאבד אותם, כפי כמה שהוא נאחז ברצון ... על הפחדים באמת, אלא אך ורק על ידי זה שהאדם חוזר להיות מה שהוא היה, לפני שהוא היה. דהיינו, חוזר לא להיות. או במילים אחרות, חוזר להיות כלום אמיתי, ללא שום תודעה עצמית כלל. כי כל השיטות שיש בעולם, איך להתמודד עם פחדים, הן כולן טעות מוחלטת, מלבד הדרך ...

... לנצח, והוא רק משנה את צורתו כל הזמן, וכך גם התודעה. ואם התודעה היא חלק מהגוף, אז היא ממשיכה להיות קיימת, מאחר שגם הגוף ממשיך להיות קיים, ואם היא נפרדת מהגוף, גם אז היא ממשיכה להיות קיימת בכל מקרה (ואם התודעה מחוברת אל הגוף, לאיזה חלק בדיוק היא מחוברת? והאם כאשר גופו וגם מוחו של האדם גדל, האם הוא מחליף את התודעה שלו?). והשאלה הנשאלת היא, מה מבטא הרצון של האדם להתאבד? כי כל דבר בעולם, יש לו פנימי וחיצוני. והלבוש החיצוני, הוא הרצון של האדם להתאבד. והשאלה היא, מהו הרצון הפנימי של ... רוצה להרגיש טוב. ומה שהאדם באמת רוצה, זה שהתודעה שלו תחווה את השלמות. כי הגוף של האדם, הוא לא יותר מאשר צורה, שהתודעה של האדם מזדהה איתה. וכל דבר שהאדם מזדהה איתו, הוא הופך להיות האני של האדם. והאדם בצדק מבין, ששום צורה כאן בעולם הזה, לא תביא לו שקט נפשי. כי לא משנה איך שהגלגל מסתובב ... כי מהות הסבל, היא בעצם הקיום העצמי של התודעה הנפרדת של האדם. וכל זמן שהאדם קיים, דהיינו, כל זמן שהאדם מודע לעצם קיומו, תמיד הוא יסבול. כי להיות מודע לקיומך, פירושו להיות מודע, גם למה שהוא לא אתה. כי בלי שיהיה לא ... ממנו. ולכן האדם תמיד סובל בכל צורת קיום של התודעה, משום שעצם קיום התודעה, הוא עצמו שורש הסבל ותחושת החיסרון התמידית. והבשורה הטובה היא, שהבעיה ידועה ושיש לה פיתרון. כי רבים וטובים מנסים להציע פתרונות, בלי שהם מבינים בכלל את הבעיה. ולכן כל ... הוא ההסבר של מהות הבעיה, שהיא עצם הקיום של התודעה עצמה, שהוא זה שיוצר את הסבל. והחלק השני של הבשורה הטובה, הוא שיש דרך להעלים את התודעה לגמרי. ויש רק דרך אחת ויחידה לעשות זאת. והיא, על ידי הסתכלות של האדם, פנימה אל תוכו. כי למזלו הגדול של האדם, הוא כבר ממש כרגע, גם רק לא קיים בשום צורה שהיא. כי כל הקיום ... שנדמה להם, שהם זה גופם, אז הם מדברים על התודעה ועל הנשמה שלהם, כעל ישות חיצונית שנפרדת מהם. ונדמה להם שאחרי המוות של הגוף, האדם חוזר להיות מה שהוא באמת, דהיינו, תודעה. ואלו, חייהם אינם חיים, כי הם מתים חיים. משום שהאני שלהם, מזדהה עם גוף שהוא מת. ומי שמתבונן, הוא מבין שהוא זאת התודעה עצמה שמודעת לקיומה, ושהיא אותה תודעה, עם או בלי גוף. כי הגוף הוא רק אירוע של התודעה, אך לא מעבר לכך. והגוף של התודעה, משתנה כל הזמן. ותמיד התודעה מזדהה עם משהו כלשהו בכלל, ועם תחושת האני של האדם בפרט, שהיא עצמה הגוף והגבול של האדם. כי תחושת האני, כולאת את האדם בתוכה, ומצמצמת את חוויית השלמות של האדם. והאני של ... באמת. ועל האדם לנסות להבין מיהו ומהו? ומהי התודעה שלו? ואיך היא קיימת? ומה גורם לה להיות קיימת? וממה היא עשויה? וממה עשוי הדבר, שממנו התודעה עצמה עשויה? וכך האדם מתבונן, עד שהוא מבין שממש כרגע הוא כלום של ממש, ואז חוויית המציאות של האדם משתנה וכולי. ...

... הוא. ואחכ על בסיס הנפרדות הזאת, האדם מלא בעולם שלם של נפרדות, ושל הגדרות ושל סבל, שהן הפך חוויית האלוהות, שהיא אין סופית במהותה, ללא שום צורה והגדרה, אפילו ללא הגדרת תודעה עצמית. והמקום היחיד שבו נמצאת האחדות של המציאות, היא רק בתוך עומק פנימיות האני של האדם, או רק בתוך עומק פנימיות האני של כל ישות וישות. אך האדם אינו יודע את מהותו, והאדם מסתכל מעצמו החוצה בלבד, אך האדם לעולם לא רואה ולא יודע מה הוא היה לפני שהוא היה כתודעה. כי שם אין שום תודעה כלל, אז כיצד ניתן לדעת אותה?! והרעיון הוא, שהנפרדות ממלאת את האדם כל כולו. והאדם צריך לעשות ניקוי רעלים, והמרה (החלפה) של כל חוויית הנפרדות ...

... האדם הופך להיות אלוהים שקרי בעצמו, שהוא עצמו הבן של אלוהים האמיתי, וממילא ממנו הדרך קרובה יותר, להיות אלוהים אמיתי. כי כל זמן שיש נפרדות של תודעה עצמית, הוא אלוהים שקרי. ועל ידי ההתבוננות של האדם אל תוכו פנימה, הוא זוכה לעלות דרגה ולהתקרב לאלוהים האמיתי. ובשלב הראשון האדם הופך להיות אלוהים שקרי, דהיינו, האדם מקבל את התודעה של האלוהים השקרי עצמו, דהיינו, התודעה שמנהלת את העולם, כאילו היא אלוהים, למרות שבאמת, היא רק אלוהים שקרי. והרעיון הוא, שכל השאלות שיש לאדם אל עצמו, כולן נשארות גם אחרי שהאדם מגלה שהוא אלוהים שקרי. וכל הבעיות שיש לאדם כישות שבתוך החלום, אותן בעיות ממש, יש לאדם גם אחרי שהוא מתחבר לתודעה של זה שחולם את החלום. אלא, שכאשר האדם מזדהה עם האני שנמצא בתוך החלום, אז הוא שואל את שאלות הקיום של היקום, על משהו שהוא חיצוני לו. ואחכ כאשר האדם עובר לתודעה של האלוהים השקרי שאחראי לכל מה שקורה בעולם, אז האדם מתחיל לשאול את אותן השאלות בדיוק, אבל אז בעצם זה האלוהים השקרי שמסתכל אל ... את כל המציאות כולה, אז היא מתבוננת אל תוכה, ורואה את האמת, שהאני הראשון, נמצא באחדות אמיתית, עם כל מה שאני האני עצמו. ואז יש ביטול של התודעה, והאדם הופך להיות אלוהים האמיתי. כי אצל אלוהים האמיתי, אין שום נפרדות כלל, ואפילו לא תודעה עצמית או רצון עצמי. וכל זמן שיש חוויית אני כלשהי, הרי שיש חוויית שאינו אני, והרי שהאדם הוא האלוהים השקרי עצמו. והשאלות והרע ממשיכים להיות קיימים, עד שהאדם עובר לתודעה של המציאות עצמה, ושואל את כל השאלות האמיתיות, אבל הפעם האדם שואל אותן בגוף ראשון, למה אני קיים כמציאות וכולי. ואז האדם מגלה שהכל ...

... ועצם האפשרות של זה שבכלל תהיה קיימת עוד ישות נפרדת מאלוהים, ועצם זה שאלוהים שהוא המצוי הראשון, שהוא יהיה מודע לקיומו ושיהיה לו רצון עצמי ותודעה עצמית, גם כל הדברים האלו נבראו בעצמם. וכמובן, שהם לא נבראו על ידי אלוהים, כבורא בעל תודעה ורצון עצמי, כי עדיין לא הייתה לו שום יכולת תודעה רצון כלל. והעניין הוא, כי באחדות המציאות האמיתית, שם, הכל אחד ממש. ושם האחדות, היא אחדות של אמת, שבה אין שום נפרדות, אפילו לא ברמת הפוטנציאל. ...

... שכל אדם בעצם מחפש גאולה - פתרון לחסרונות ולשאיפות שלו. במקום לחכות למשיח חיצוני שיגאל אותו, הספר מאפשר לאדם להפוך למשיח של עצמו, בכך שהוא מגיע לתודעה שבה הוא בעצמו אלוהים. המצב הזה מוצג כגאולה האמיתית והמוחלטת, שבה האדם ... מתבוננת, והתעקשות על הבנת הרעיונות העמוקים ביותר. המטרה היא להגיע למצב שבו הקורא מכיר את הספר בעל פה, לא רק מילולית, אלא בעיקר מבחינה שכלית ותודעתית. איך הספר מתייחס לנושא האהבה העצמית והשלמות? הספר מסביר שהאהבה העצמית ... בצורה טבעית ופשוטה מהחוויה של אחדות מוחלטת. מדוע הספר נקרא גם דחיית המתים? הספר מתואר כדחיית המתים משום שהוא מעורר את האדם לחיים חדשים מתוך תודעה של שלמות ואחדות אינסופית. מי שמרגיש מת, משועמם, חסר משמעות או ריק ... את עומק הספר באמת, צריך שכל רב, אך דווקא הספר עצמו נועד לפתח את השכל הזה אצל האדם. כמו מעגל סגור - עצם הקריאה וההתבוננות בספר אמורות לפתוח את התודעה ולהכשיר אותה להבין את הרעיונות העל - שכליים שבו. גם מי שחושב שהוא אינו ... האני האלוהי שלו עצמו. בסיום ההסבר, מובאת קריאה חד משמעית: על האדם פשוט להשיג את הספר, לקרוא אותו לעומק, ולהתמסר לתהליך ההבנה שבו - עד שישיג את התודעה הטוטאלית של אלוהים. הבנה מעמיקה של ספר להיות אלוהים והיחס לספרים אחרים ... אפילו להבין איך בכלל יכלה להיות שאלה כזו מלכתחילה. נטען שלכל סוגיה או קושי - מפיזיקה, מדעי החברה, משמעות החיים, ועד שאלות קיומיות על מהות התודעה - יש תשובה בשורש ההבנה המוחלטת. הספר מתיימר להנגיש מפה מלאה של המציאות, ... היא שכל אחד מחכה לגאולה פרטית בתחומים שונים: זוגיות, עבודה, בריאות, כבוד או שלמות רוחנית. במקום לחכות למשיח חיצוני, הספר מציע תהליך למימוש תודעה שלמה שבה הקורא הוא אלוהים בעצמו, ומכאן הוא הופך לחופשי לגמרי מחיסרון. ... מחדש מתוך הפרספקטיבה של הסכל העליון הזה. הספר נחשב להתחלת הגאולה האישית של האדם, שכן ברגע שהאדם מבין את הרעיונות שבו, הוא יוצא מכל בתי הכלא התודעתיים, מתחבר למשיח שבתוכו ונזכר שהוא עצמו אלוהים. איזו תועלת רוחנית ונפשית ...

... אומר אני, הוא כבר מבדיל בין עצמו לבין כל דבר אחר שקיים. ברגע שישנה הבחנה בין אני ללא אני, מתרחש למעשה צמצום של תודעה אחת כוללת לתוך תודעה נפרדת ומוגבלת. כדי להמחיש זאת, אליעד נותן דוגמה של אדם המסתכל על עצמו ועל שולחן. האדם מזהה ... שלא יכולה להשתנות ולא מושפעת מדברים שקורים בה. כיצד ניתן להגיע לתפיסת אני אמיתי? אליעד מתאר את תהליך החזרה למקור התודעה כדרך לחוות את האני האמיתי. הוא טוען כי האני האמיתי הוא זה שהיה לפני התפצלות התודעה, לפני ההפרדה בין אני ללא אני. המטרה היא לא להתחבר רק לעני המוגבל שהאדם מזהה איתו, אלא ... של האני המצומצם שלו, ולא מתוך ההבנה האמיתית של מה שהוא באמת. מה המשמעות של לחזור לנקודה לפני הכול? אליעד מסביר כי התודעה הראשונית שהייתה לפני היווצרות הזמן והמקום, היא למעשה האני האמיתי של כל אחד. הוא מדגיש כי כל ... וכל נפרדות, מקורם באותה נקודת התחלה אחת. אם האדם רוצה באמת לחזור אל שלמות ולהשתחרר מהסבל ומהחיסרון, עליו להתחבר לתודעה הראשונית הזו, לתפיסה שהיא מעבר לזמן ולמקום. הוא מדגים זאת בכך שהוא מתאר אדם הנמצא בכלא ... רבים מרגישים חוסר שליטה בחיים שלהם וחושבים שאין להם בחירה לגבי מה שקורה להם. אולם, לדבריו, אם האדם היה מתחבר לתודעה של המציאות כולה, היה מבין שהוא בעצמו בוחר את כל מה שמתרחש לו. כדוגמה הוא מביא סיטואציה שבה ... כבר הכל ללא מגבלה. מהי אחדות המציאות? איך להפסיק להרגיש סבל? מהו האני האמיתי? מה היה לפני הזמן והמקום? איך להתחבר לתודעה השלמה? ...

... אלא במצב של מציאות שהיא שונה במהותה מהמציאות בה הוא נמצא כשער. השינה והחלום הם לא בהכרח מצבים נפרדים אלא למעשה שזורים בתוך חוויות התודעה של האדם. מהו מצב של שינה לפי אליעד כהן? במהלך ההרצאה, אליעד מדבר על כך שאדם לא בהכרח נמצא במצב של חוסר ערנות כאשר הוא ישן. ... - יומית שלהם. תהליך השינה מאפשר לאדם לפתח תחושת רוגע ושלווה, וזה לא בהכרח נובע מהמנוחה הפיזית של הגוף אלא מהעובדה שהוא עובר למצב של תודעה אחרת, עולם חלומי שבו הוא חופשי לחלום ולהתנסות ללא גבולות. האם חלום ומציאות הם תמיד שני דברים שונים? המרצה מדבר על כך שבעצם החלום ... היא לא הפסק זמן או היעדרות מהמציאות אלא התנסות במציאות אחרת או מציאות מדומה שמתקיימת במקביל למציאות שאנו חווים כשהם ערים. מהו כוח התודעה בחלום? אליעד מסביר גם את הכוח העצום שיש לתודעה שלנו, שאפילו כאשר אנחנו חווים חלום, התודעה שלנו עדיין מעורבת ביצירת החוויה הזו. הוא מדבר על כך שההבדל בין חוויית השינה לבין חוויית הערות איננו בהכרח בעובדה שיש לנו תחושות שונות או בהרגשה של מקום וזמן, אלא בזה שבמהות, התודעה נשארת פעילה ומבנה את החוויה. האם עלינו להבין את הקיום דרך חוויות שינה? הרבה פעמים אנשים תוהים אם מצבים של שינה וערות יכולים לשמש כמשקפים של המציאות או לא. אליעד מציין את ההשוואה הזו כדרך להבין את הקיום ואת משמעות החיים. ככל שאנחנו יכולים לקיים שיחות עם עצמנו על תודעה, גם כך יכול להיות מצב שבו אנחנו מבינים את עצמנו בצורה טובה יותר בעזרת תהליכים כמו שינה וחלום. מהי מציאות מדומה? האם חלום הוא מציאות אחרת? מה הקשר בין חלום לשינה? איך העבודה מתבצעת בשינה? מהו כוח התודעה בשינה? ...

... כל מה שמרכיב אותו הוא אחת. הייחודיות של ההתעוררות היא שהיא מביאה לתחושה של נפרדות, אך זו אינה נפרדות אמיתית, אלא תוצאה של מצב תודעתי המוגדר יותר. בתוך כל זאת, ההסבר שמספק אליעד כהן מצביע על השפעות של תודעה גבוהה ושפירוש החיים יכול לשתף חוויות רוחניות של חיבור ואחדות, תוך כדי תהליך של נפרדות. השינה, כפי שמציין אליעד, הופכת למטאפורה למצב ... הקשר בין שינה להתעוררות? כיצד שינה משמשת כאלגוריה לאחדות? מהו תהליך ההתעוררות הרוחנית? מה המשמעות של דבקות ושינה לפי רבי נחמן? כיצד תודעה גבוהה משפיעה על חוויות רוחניות? ...