... עצמי, פירוק הרצון העצמי למחויב המציאות ולאפשרי המציאות, צורה של רצון מה זה רצון עצמי ואיך מפרקים אותו למהות וצורה? התוכן של ... מתמקד בנושא עמוק וחשוב: פירוק הרצון העצמי של האדם לשני מרכיבים מרכזיים - מחויב המציאות ואפשרי המציאות. כדי להבין את מהות הנושא, אליעד מסביר שקודם כל על האדם לשאול את עצמו לגבי כל דבר, האם הוא אפשרי או מחויב. זו הדרך הבסיסית לנתח ולפרק כל רצון שיש לאדם, וכל דבר שהאדם חווה, מרגיש או חושב. אליעד מדגיש את החשיבות של ההבחנה בין מה שהוא אפשרי למה שמחויב. דוגמה פשוטה לכך היא אדם שרוצה לשתות מים. הרצון שלו לשתות מים הוא אפשרי ולא מחויב, כי באותה מידה הוא היה יכול לרצות לא לשתות או לרצות לשתות משהו אחר. ... לשתות מים הוא צורה אפשרית של רצון, לעומת עצם קיומו של הרצון עצמו, שהוא מחויב במציאות. כלומר, יש רצון בסיסי, שהוא מחויב בכך שהוא תמיד נמצא, אך הצורה שלו (למשל הרצון הספציפי לשתות מים או כל ... נותן דוגמה לכך שאדם שואל את עצמו: למה אני רוצה לשתות?. הרצון לשתות הוא לא מחויב, אלא רק אפשרי. כלומר, האדם יכול היה באותה מידה לרצות לא לשתות, או ... מידה לרצות לשתות מיץ או כל משקה אחר. זה הופך את הצורה של הרצון לדבר לא מחויב. לעומת זאת, המהות של הרצון, שהיא עצם העובדה שקיים רצון כלשהו, היא מחויבת, מכיוון שהאדם תמיד חייב לרצות משהו, גם אם הצורה המדויקת משתנה. ... הרצון הספציפי הזה הוא אפשרי, אך מתחתיו ישנו רצון בסיסי (המהות) שהוא תמיד מחויב. לכן, לפי אליעד, יש לשים דגש בחקירה הפנימית דווקא על המהות המחויבת ולא רק על הצורה החיצונית והאפשרית של הרצון. למה קשה לאנשים לחקור את ... מציע לבצע פירוק יסודי של כל רצון שעולה בך לשני חלקים ברורים: המהות - החלק המחויב של הרצון, שהוא עצם קיומו של רצון כלשהו. הצורה - החלק האפשרי של הרצון, ... משום שהוא מפחד מההכרה שאין לו שליטה אמיתית על הרצון הבסיסי עצמו, שהוא תמיד מחויב. אליעד ממליץ להתמודד עם הפחד הזה ולחקור לעומק את הרצון עצמו, ולהגיע ... בסיסי של ההוויה שלו. מה זה רצון עצמי? איך לפרק את הרצון שלי? מה ההבדל בין מחויב לאפשרי? למה יש לי רצון בכלל? האם הרצון שלי הוא אפשרי או מחויב? איך להבין את מהות הרצון שלי? ...

מחויב המציאות, אפשרי המציאות, מורכב ולא מורכב, חייב להיות קיים, לא חייב להיות קיים מה ההבדל בין מחויב המציאות לאפשרי המציאות? אליעד כהן מסביר שהמציאות מתחלקת לשני מושגים מרכזיים: מחויב המציאות ואפשרי המציאות. מחויב המציאות הוא דבר שחייב להיות קיים ואינו יכול שלא להתקיים. הוא אינו תלוי בשום דבר אחר ואינו יכול להיות חסר. לעומתו, אפשרי המציאות הוא דבר שיכול להיות קיים אך אינו חייב להיות קיים, כלומר, הוא תלוי בתנאים או בגורמים מסוימים. כדי להבהיר את ההבדל, אליעד נותן דוגמה של מטוס הבנוי מלגו. המטוס עצמו הוא אפשרי המציאות, כי הוא יכול להתקיים בצורת מטוס או לא להתקיים כלל, והקיום שלו תלוי בכך שנרכיב את החלקים. לעומת זאת, חלקי הלגו עצמם הם מחויבי המציאות מבחינת המבנה הספציפי של המטוס, כי אם רוצים שיהיה מטוס, מוכרחים שיהיו חלקים. כלומר, החלקים חייבים להתקיים כדי לאפשר את יצירת המטוס. אך הצורה הספציפית של המטוס אינה מחויבת, אפשר להרכיב מאותם חלקים צורות אחרות או אפילו לא להרכיב בכלל. מהי ישות מורכבת, ומדוע היא אפשרית המציאות בלבד? אליעד מדגיש שכל דבר שמורכב משני דברים או יותר מוגדר בהכרח כאפשרי המציאות ולא כמחויב. הסיבה לכך היא שעצם העובדה שיש חלקים שונים המרכיבים את הדבר, פירושה שהחיבור ביניהם הוא עניין אפשרי, לא הכרחי. למשל, חדר מסוים קיים כמחויב המציאות (משום שמשהו תמיד חייב להתקיים במציאות), אך סידור הרהיטים בתוכו הוא אפשרי, שכן ניתן להזיז את הרהיטים למקומות אחרים או להוציא אותם לחלוטין. כלומר, הקיום הבסיסי הוא מחויב, אך האופן שבו דברים מסודרים בו הוא אפשרי בלבד. אליעד מוסיף דוגמה נוספת: אם קיים משהו שאתה יכול לפרק לשני רכיבים או יותר, אותו דבר מוגדר כאפשרי המציאות בלבד, כי ניתן להפריד אותו לחלקיו השונים או להרכיבו מחדש. מכאן, כל דבר המורכב משני חלקים ומעלה הוא תמיד אפשרי המציאות ולא מחויב. מדוע ישות אחת ויחידה שלא תלויה בשום דבר היא מחויבת? לעומת ישויות מורכבות, אליעד מסביר שקיימת ישות אחת ויחידה שאינה תלויה בשום גורם אחר, ולכן היא מוגדרת כמחויבת המציאות. הכוונה היא למציאות מוחלטת שקיומה אינו תלוי בשום גורם נוסף. אליעד מכנה זאת העין המוחלט או המודעות המוחלטת, היש והאין, שנמצאת מעבר לכל אפשרות לשינוי ... לזהות אם משהו הוא מחויב או אפשרי? אליעד ממחיש את התהליך לזיהוי מחויב ואפשרי בעזרת שאלות פשוטות. למשל, כאשר ישנה ישות כמו שולחן, אפשר לשאול אם השולחן יכול שלא להיות קיים או להימצא במקום אחר. מכיוון שהתשובה תהיה חיובית, השולחן הוא אפשרי ולא מחויב. לעומת זאת, ישות שהקיום שלה הוא הכרחי תמיד, ללא אפשרות היעדרות, היא ישות מחויבת. הוא מסביר זאת בעזרת דוגמה נוספת: כאשר יש לך לבני לגו, הלבנים עצמן הן מחויבות המציאות רק במובן של חומר או חלקים, מכיוון שללא חומר אין אפשרות ליצור שום דבר. אבל המבנה המסוים שמורכב מהן, כמו קיר או מטוס, הוא אפשרי בלבד, כי אפשר להרכיב את ... ניתן להבדיל בין מה שמחויב למה שהוא אפשרי ביחס למציאות הכללית? אליעד מדגיש כי כל דבר שיכול להיעלם, להשתנות או להתפרק הוא תמיד אפשרי בלבד. כל ישות שאינה יכולה להשתנות או להיעלם, שהיא אחת ... מורכבת מחלקים, היא מחויבת המציאות. הוא מסביר שכשמדברים על המחויב המציאות, מתכוונים למציאות עצמה, ליסוד הבסיסי והיחיד של כל הדברים - מודעות מוחלטת או המציאות הכללית, שאינה יכולה להיעדר או להשתנות לעולם. אליעד מדגיש שחשוב ... כי מה שנראה לנו כמחויב או אפשרי משתנה בהתאם לנקודת המבט. אם מתבוננים ביחס לחדר, החדר כולו מחויב לעומת הסידור שלו שהוא אפשרי. אם מתבוננים במציאות כולה, החדר עצמו הופך להיות אפשרי, משום שהמציאות עצמה היא ה

... עצמי מחויב המציאות או אפשרי המציאות, התחדשות או המשכיות, סיבת הקיום העצמי, למה אתה קיים, נצחיות הנשמה מהי המשמעות של קיום עצמי? האם הוא מחויב או רק אפשרי? בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק בשאלת הקיום העצמי והקשר בין ההווה לעבר. הוא בודק אם קיום האדם כרגע הוא מחויב המציאות, או שמא הוא אפשרי בלבד, תוצאה של רצף של רגעים קודמים. אליעד מסביר שמי שמבין את עצמו כקיים כרגע בגלל שהיה קיים בעבר, למעשה משקר את עצמו. קיום האדם לא מחויב לעבר, אלא הוא רק אפשרות אחת מתוך רבות. המרצה פותח את הנושא על ידי השאלה מהו מקור הקיום? האם אנחנו קמים מחדש בכל רגע? ... תלוי בקיום של אתמול, אך אליעד טוען שזו טעות. הוא מדגיש שזוהי אשליה של המשכיות, והקיום כיום הוא רק אפשרות, לא מחויבת. הוא שואל את השאלה מהו באמת מקור הקיום, ומדבר על כך שכאשר אנחנו שואלים את עצמנו למה אני קיים? אנחנו למעשה לא מבינים את שאלת הקיום. ההסבר המתמשך מציין שאין חובה להיות קיימים ברגע הזה, ולא מדובר על קיום מחויב, אלא רק אפשרות. כל רגע הוא אפשרות חדשה, לא מחויבת. אליעד מציין כי המחשבה שהקיום של היום מחויב לאירועים קודמים היא שקר, והאדם למעשה יכול להיות קיים או לא קיים, והקיום אינו תלוי בקיום של רגעים עברו. בהמשך, יש ... ישירה של אירועים קודמים, והשאלה האם התוצאה היא בהכרח המשך של סיבה מסוימת היא שאלה שעוסקת בקיום האפשרי ולא המחויב. אליעד מציין גם את המורכבות של הרגע הנוכחי. כל רגע הוא מנותק מהעבר ויכולה להיות אפשרות חלופית, כלומר, לא מחויבים להמשיך בקיום של הרגע הקודם. כל קיום הוא אפשרות, לא הכרח. לסיכום, אליעד מסביר שהקיום שלנו לא מחויב, אלא אפשרי בלבד. תודעתנו מרמה אותנו לחשוב שהקיום שלנו מחויב, אך למעשה כל רגע הוא רק אפשרות, ואנחנו לא מחויבים להישאר קיימים. מהו קיום עצמי? האם קיום הוא מחויב או אפשרי? האם יש סיבה ותוצאה בקיום? מהו מקור הקיום? האם קיום הוא רצף של רגעים? ...

מחויב המציאות, אפשרי המציאות, האם ישנו דבר שקיומו הוא מחויב המציאות האם ישנו דבר שקיומו הוא מחויב המציאות? אליעד כהן דן בנושא מחויב המציאות ואפשרי המציאות ומסביר לעומק האם בכלל קיים דבר שניתן לומר עליו שהוא מחויב המציאות, כלומר, דבר שחייב להתקיים ולא יכול שלא להתקיים בשום תנאי. הסוגיה נוגעת לשאלה פילוסופית בסיסית ביותר - האם יש דבר שכל קיומו הכרחי לחלוטין ואינו תלוי ... כאלה ואחרים. אליעד מסביר שהרבה פעמים אנשים משתמשים במושגים מחויב או אפשרי מבלי להבין עד הסוף את המשמעות המדויקת של המושגים האלה. הוא מבהיר שלדבר על מחויב המציאות אומר שיש משהו במציאות עצמה שחייב להיות קיים תמיד ובכל מצב. לעומת זאת, אפשרי המציאות הוא מושג שמתייחס לדברים שיכולים להיות קיימים, אך יכולים גם לא להיות קיימים, ותמיד מותנה במשהו אחר שקובע את קיומם. מדוע חשוב להגדיר במדויק מהו מחויב המציאות? אליעד מדגיש שוב ושוב את החשיבות של הגדרות מדויקות. הוא מסביר שאם אנחנו לא מגדירים במדויק את המונח מחויב המציאות, אנחנו עלולים להגיע לבלבול ולהניח הנחות שגויות בנוגע למציאות. הוא מדגים כיצד יש אנשים שאומרים, למשל, שהעולם מחויב המציאות כי הם לא יכולים לדמיין מצב שבו העולם אינו קיים. אבל הוא טוען שזאת תפיסה לא מדויקת, כיוון שהעובדה שאנחנו לא יכולים לדמיין מצב מסוים אינה אומרת שהוא בלתי ... ומפורטת: הוא אומר שאנשים יכולים לחשוב שדברים מסוימים הם מחויבים, למשל העובדה שהשמש זורחת כל בוקר. עם זאת, הוא מסביר לעומק שהשמש אמנם זורחת כל בוקר, אך היא אינה מחויבת המציאות, מפני שתיאורטית ייתכן מצב שהשמש לא תזרח יום אחד מסיבה כלשהי. כלומר, עצם האפשרות לחשוב על מצב שבו השמש אינה זורחת כבר הופך את המציאות הזאת לאפשרית ולא מחויבת. כיצד ניתן להבחין בין מחויב המציאות לאפשרי המציאות? על מנת להבין את ההבחנה בין מחויב לאפשרי, אליעד מציג שיטת בירור פשוטה: הוא מציע לשאול האם ניתן להעלות על הדעת מצב בו הדבר המדובר לא יהיה קיים. אם ניתן אפילו לדמיין מצב כזה, הדבר אינו מחויב המציאות אלא רק אפשרי. רק דבר אחד שלא ניתן כלל וכלל לדמיין את העדרו, כלומר, דבר שלא ייתכן אפילו בצורה תיאורטית או לוגית שיהיה נעדר, הוא דבר שניתן לומר עליו שהוא מחויב המציאות. אליעד כהן מוסיף הסבר נוסף על תהליך החשיבה: אם מישהו שואל האם בסופו של דבר יש משהו מחויב המציאות או לא? הוא למעשה מניח מראש שיש משמעות להגדרת המונח מחויב. אליעד מסביר שאם אין בכלל משמעות למושג מחויב המציאות, אז השאלה עצמה חסרת משמעות. כלומר, עצם הדיון בשאלה מניח שיש משמעות למונחים ולמושגים האלה, ולכן חשוב כל כך להגדיר אותם בצורה מדויקת וברורה. מה גורם לאנשים להתקשות בהבנת מושג המחויבות? אליעד מתייחס לכך שאנשים מתקשים להבין את מושג מחויב המציאות מפני שהם רגילים לראות דברים באופן מותנה - למשל, הם רגילים לכך שכל דבר שקורה בעולם מותנה בדבר אחר. לכן, כאשר הם מנסים להבין את הרעיון של משהו שהוא מוחלט ... דוגמה נוספת ואומר שאנשים עלולים לחשוב למשל שחוקי ההיגיון הם מחויבי המציאות. אך הוא מסביר שגם זה אינו מדויק, מכיוון שייתכן לדמיין אפילו מצב בו ההיגיון עצמו משתנה או אינו קיים, גם אם קשה לנו מאוד לדמיין את המצב הזה בפועל. עצם האפשרות לדמיין ולחשוב על כך מוכיחה שהדבר אינו מחויב באופן מוחלט. האם יש בכלל דבר שהוא באמת מחויב המציאות? לאורך ההסברים והדוגמאות הרבות, אליעד מציג את התפיסה לפיה למעשה ייתכן שאין שום דבר שהוא באמת מחויב המציאות, אלא כל דבר שקיים הוא בהכרח אפשרי בלבד. הוא מציע לשקול את האפשרות שלמעשה כל הדברים שאנחנו רואים סביבנו - כולל העולם כולו, המציאות, הזמן והמרחב - כולם ...

... מקבילים, ריבוי עולמות מקבילים, אחדות המהות והצורה, אחדות המציאות, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, מרחב המקום, מרחב הזמן איך צורת הספר יכולה להימצא בכל מקום ובכל זמן? אליעד כהן מסביר שהרעיון הבסיסי של צורת הספר הוא שאנחנו תופסים אותה בדרך כלל ... נכונה. כאשר מבינים את האחדות המוחלטת של המציאות, רואים שאין הבחנה בין אפשרי המציאות לבין מחויב המציאות. למעשה, כל דבר שנחשב לאפשרי הוא למעשה גם מחויב, ובכך הוא נמצא בכל המקומות ובכל הזמנים. מה הקשר בין יקומים מקבילים לאחדות המציאות? אליעד כהן משתמש במושג יקומים מקבילים כדי להסביר כיצד המציאות יכולה ... לחוות רק השתקפות אחת בכל פעם. מה המשמעות המעשית של התובנה שכל דבר הוא מחויב? המשמעות המעשית של תובנה זו היא שבכל אירוע, חפץ, מחשבה או רגש, טמונה ההבנה שהוא חלק בלתי נפרד מהמציאות, ולכן הוא מחויב ולא רק אפשרי. אליעד מדגים זאת באמצעות הנעל, שאפילו אם נדמה לנו שהיא יכולה להיות במקום אחר, בפועל היא מחויבת להיות בדיוק במקום שבו היא נמצאת, כמו גם במקום שבו היא לא נמצאת. כיצד דברי רבי נחמן על התעוררות בלילה קשורים לאחדות המציאות? אליעד מצטט את רבי נחמן ... ומתנתק מן העולם, הוא יכול להגיע לחוויית אחדות מוחלטת, ולהפוך את נפשו למחויבת - כלומר, לחוות את עצמו כחלק בלתי נפרד מהמציאות המוחלטת. במצב כזה, האדם תופס את עצמו כאלוהים ממש, וחי מתוך הבנה עמוקה שאין הבדל בין אפשרי למחויב. האם התובנה הזו שוללת את חוויית הבחירה? אליעד מדגיש שהתובנה הזו לא שוללת את חוויית הבחירה אלא דווקא מאפשרת את הבחירה הגדולה ביותר. כאשר האדם מבין שהכל מחויב, הוא למעשה משתחרר מכל מגבלה של בחירה מוגבלת וחווה חופש מוחלט לבחור ולחוות כל אפשרות כמציאות מוחלטת. איך ליישם את רעיון אחדות הצורה והמהות בחיי היומיום? פירוש מושגי מחויב המציאות ואפשרי המציאות בהגות היהודית רבי נחמן ומהות ההתבוננות בשקט הלילה הקשר בין סופר פוזיציה קוונטית לאחדות המציאות דרכים לחוות את האחדות מעבר לתפיסה השכלית הרגילה איך ... בתכונה זו. המשמעות היא שכל דבר במציאות אינו סתם אפשרי מציאות אלא גם מחויב מציאות, כלומר, הוא בהכרח קיים בכל מצב שהוא. לכן הספר שנראה לנו מוגבל במקום ובזמן מסוימים, הוא בעצם אינסופי בכל ממדי המציאות. מה הקשר בין יקומים ... נמצאות כולן בכל מקום ובכל זמן. לפי ההסבר, אם כל מה שנכון לגבי המהות (המחויב) נכון גם לגבי הצורה (האפשרי), הרי שכל צורה יכולה להתקיים בכל מצב. זה נראה כהגזמה או כסתירה, אך זו בדיוק הנקודה של האחדות המוחלטת: בכל רגע מתקיימות כל ... בכל מקום ובכל זמן, עולה הרעיון שכל צורה הופכת לסוג של אלוהים, כי היא מחויבת המציאות. כך מתקבל ריבוי אלוהים אם מסתכלים על העניין מחוץ לפרספקטיבה של האחדות. בפועל, אין באמת ריבוי של אלוהויות נפרדות, כי הכל מצביע על אותה ... בכל מקום ובכל זמן? היא מובילה לכך שמבינים שכל אירוע וכל צורה הם חלק ממחויב המציאות. עבור השכל הרגיל, זה אומר שיש אינסוף אפשרויות - ולכן אנו מתארים זאת כיקומים מקבילים. אך בהבנה עמוקה יותר, הכל מתרחש באחדות, פשוט אנו ... אבל אנו חווים כל פעם צורה אחת מסוימת. האם אפשר ליישם את רעיון המחויב על כל דבר אפשרי? כאשר אנו מבינים שמה שנכון לגבי המחויב נכון גם לגבי האפשרי, הרי שכל פרט במציאות הוא גם הכרחי. הספר מחויב להיות בדיוק במקום שהוא נמצא, וכך גם הרעיון ההפוך - שהספר יכול להיות במקום אחר - גם הוא מחויב. לכאורה זו סתירה, אך מהיבט האחדות זו בדיוק המשמעות: הכל קורה בו זמנית, והכל נכון באותה מידה. איך ספר יכול להיות גם מחויב וגם אפשרי? בצמצום השכל שלנו, אנחנו מבחינים בין מחויב לבין אפשרי. אבל אם מפנימים את אחדות המציאות, מבינים שהספר הוא גם האפשרות הרגילה (אולי הוא יהיה פה או לא) וגם מצב מחויב (בהכרח הוא פה ובכל מקום אחר). לכן אין סתירה במהות, אלא רק בפרספקטיבה המוגבלת שלנו. מה מלמד רבי נחמן על ההתעוררות בלילה וההליכה בדרך יחידי? אליעד מביא ... נחמן מדגיש: אם אתה מנצל את השקט שבזמן הלילה, הולך לבד ולא חושב על כלום (פונה לבטלה), אתה יכול להגיע לאחדות מוחלטת עד כדי שהנפש שלך מתחייבת, כלומר, נכללת במחויב המציאות, ואתה מגיע לחוויית אלוהות. כיצד התובנה הזו עשויה להשפיע על חוויית הבחירה? אם הכל מחויב, האם נשללת הבחירה? לא בהכרח. לפי אליעד, במחויב יש גם את הבחירה הכי גדולה, מכיוון שהמחויב כולל את כל האפשרויות כולן. כשאדם תופס את עצמו כחלק מהמחויב, הוא בעצם מתאחד עם כל התרחישים האפשריים ולא מוגבל לנקודת מבט צרה של רק כך או רק אחרת. לסיכום: איך הכל מתקשר לרעיון שהכל אחד? השורה התחתונה היא שכל ...

... באמת אתה רוצה, לא רוצה שום דבר, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, אובייקטיביות, סובייקטיביות, רצון להרגיש טוב האם אפשר לדעת בוודאות מה באמת ... ומפורטת מאוד, על השאלה המורכבת מה באמת אתה רוצה?, תוך התייחסות לנושאים כמו מחויב המציאות, אפשרי המציאות, אובייקטיביות וסובייקטיביות והרצון להרגיש טוב. אליעד משתמש בדוגמאות רבות ... את התובנות דרך תהליך של חקירה פנימית עמוקה ויסודית. האם הרצון להרגיש טוב הוא מחויב או אפשרי? אליעד מסביר שכאשר אדם אומר אני רוצה להרגיש טוב, הוא תופס זאת כמחויב, כלומר, שאין אפשרות אחרת מלבד לרצות להרגיש טוב. אבל כאשר האדם שואל את עצמו למה אני רוצה להרגיש טוב?, הוא למעשה מראה שהרצון להרגיש טוב אינו מחויב אלא אפשרי. מדוע? מפני שאם אפשר לשאול למה, זה אומר שהרצון הוא תוצאה של משהו ... של רצון עמוק יותר. כלומר, כל רצון שאפשר לשאול לגביו למה, הוא לא רצון מוחלט ומחויב אלא תוצאה של משהו אפשרי. האם אתה יכול לדעת בוודאות את האמת על המציאות? אליעד ... הקיים לו, ולכן האדם צריך להכיר בכך שייתכן שהוא טועה גם במה שנראה לו כוודאי ומחויב. מדוע יש סבל ואיך אפשר להשתחרר ממנו? אליעד מדגיש שהסבל האנושי נובע מכך שהאדם הופך את מה שאפשרי למחויב. לדוגמה, כשאדם חושב אני חייב להרגיש טוב, הוא הופך אפשרות למציאות מחויבת, ואז הוא סובל אם לא מצליח להרגיש טוב. אם האדם יחקור פנימה ויבין לעומק ששום דבר לא באמת מחויב ושכל דבר יכול להיות אחרת, הוא ישתחרר מהסבל. אם אתה בטוח שהרצון שלך מחויב, אתה בעצם כולא את עצמך. הדרך להשתחרר מהסבל, לפי אליעד, היא להבין ששום דבר אינו מחויב וכל דבר שאתה תופס כוודאי הוא למעשה אפשרי בלבד. מה קורה כאשר אדם מודה שהוא לא ... ואין חוויה שיכולה להוכיח בוודאות את האמת האובייקטיבית. מה המשמעות של מחויב המציאות? אליעד מסביר שמחויב המציאות הוא דבר שאין שום אפשרות שיהיה אחרת. לדוגמה, אם המציאות קיימת, אין שום אפשרות שהיא לא קיימת. זה הדבר היחיד שהוא באמת מחויב. אבל כל מה שבתוך המציאות, כגון הרצון להרגיש טוב, קיומו של שולחן, וכו, הוא אפשרי ולא מחויב. ברגע שאתה הופך משהו אפשרי למחויב, אתה נלכד בסבל כי אתה לא מאפשר שום אופציה אחרת. האם אפשר להיות בטוח ברצון ... שום מחשבה, ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. אם תבדוק לעומק כל דבר שאתה חושב עליו כמחויב, תגלה שבסופו של דבר, רק הדבר היחיד המחויב באמת הוא עצם הקיום שלך ברגע הנוכחי. כל דבר אחר הוא אפשרי בלבד. איך לדעת מה אני באמת רוצה? מהו מחויב המציאות? איך להשתחרר מסבל? האם החוויה שלי אמיתית? איך להרגיש טוב תמיד? ...

... פחדים, הכל אפשרי, שיגעון, אין שכל, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לרצות את הרע, לחייב את האפשרי איך ההבנה שהכל אפשרי משפיעה על חרדות ופחדים? כאשר אדם מתחיל להבין לעומק שהכל אפשרי, מתעוררת תובנה בסיסית שמשנה ... כאשר אדם מפחד ממשהו, כמו למשל שיקרה דבר רע לילדים שלו, החרדה נובעת מהאמונה שזה מחויב שהדבר לא יקרה. אם האדם מתעקש על כך שמחויב לו שילדיו יהיו בריאים, הוא ירגיש פחד וחרדה מפני שהמציאות איננה מבטיחה זאת באמת. אליעד מסביר כי הפתרון הוא להכיר בכך שזה רק אפשרי שהילדים יהיו בריאים, וכי לא מחויב שהם יהיו בריאים או שיקרה להם משהו רע. האדם בעצם עובר מתפיסה של מחויב לי להיות בריא לתפיסה של אפשרי לי להיות בריא. ואז, כשהוא נמצא במצב הזה, הוא משוחרר יותר רגשית מהפחד. האדם מבין שמה שקורה אינו מחויב, וזה מאפשר לו לחיות במצב של שחרור רגשי. למה חשוב להבין את ההבדל בין אפשרי למחויב? ההבדל בין אפשרי למחויב הוא שורש הסבל האנושי. אדם שסובל ממשהו, בעצם מאמין בצורה סמויה שמחויב שהמציאות תהיה אחרת. לדוגמה, אדם שמפריע לו רעש כשהוא מנסה לישון, חושב שמחויב שיהיה לו שקט. אבל אם הוא ישאל את עצמו האם זה באמת מחויב שיהיה שקט, או שאולי זה רק אפשרי שיהיה שקט ואפשרי גם שיהיה רעש, הפחד והכעס יתפוגגו או יקטנו משמעותית. הוא יגלה שהבעיה שלו לא הייתה בעצם הרעש, אלא האמונה שהשקט הוא מחויב. כשמבינים שהמצב שאנחנו רוצים הוא רק אפשרי ולא מחויב, נעלמת תחושת הלחץ והחרדה כי האדם כבר אינו כובל את עצמו לדרישה שהמציאות תהיה בדרך מסוימת. כיצד ההבנה שהכל אפשרי מובילה לשיגעון, ומה הפתרון לכך? ... חיובית ולחוות שלווה פנימית? אליעד מסביר מושג מתקדם יותר, לפיו אפשר להפוך את האפשרי למחויב בצורה חיובית. הוא מתאר מצב שבו האדם בהתחלה יוצא מהנפרדות לאחדות מוחלטת - מצב שבו אין עדיפות לדבר אחד על פני השני. לאחר מכן, מתוך המקום הזה של ... לחזור לנפרדות אבל הפעם ממקום חיובי לגמרי. לדוגמה, אדם שיש לו כאב ראש אומר בתחילה מחויב שלא יכאב לי הראש - והוא סובל כי המציאות אינה מתאימה לדרישה שלו. בשלב הבא, הוא יוצא מהדרישה הזאת ומגיע לשוויון נפשי שבו הוא מקבל באותה המידה את ... בדיוק כפי שהיא, כי הוא כבר לא תלוי במציאות כדי להרגיש טוב. כיצד השילוב בין אפשרי ומחויב מביא לחוויה של שלמות פנימית? אליעד מדגים שחוויה של שלמות פנימית מתקיימת כאשר האדם חי את חייו מתוך הבנה עמוקה שכל הצורות (הדברים השונים שקורים לו במציאות) הן רק אפשריות ולא מחויבות. תחילה האדם משתחרר מהדרישות שלו כלפי המציאות ומקבל אותה כמו שהיא. לאחר מכן, מתוך קבלה מוחלטת ואמיתית של המציאות, הוא יכול לבחור לחוות כל צורה של המציאות כמחויבת ורצויה. אז הוא כבר לא מרגיש שהוא בורח מהמציאות, אלא מקבל אותה באהבה מלאה, כי הוא בעצמו בוחר לאהוב את המצב הנוכחי. לסיכום, אליעד מלמד שהמפתח לשחרור מפחדים וחרדות טמון בהבנת ההבדל בין אפשרי למחויב, וביכולת לבחור את הצורות האפשריות של המציאות כמחויבות באופן חיובי. הדרך לשלווה פנימית עוברת דרך קבלה אמיתית של האפשרות שכל הדברים אכן אפשריים, ואז בחירה מחודשת של המציאות מתוך חופש מוחלט ואהבה. איך להתמודד עם חרדות? מה ההבדל בין אפשרי למחויב? איך להשתחרר מפחדים? מה הפתרון לשיגעון? כיצד לחיות ללא פחד? איך לקבל את המציאות? מהו שחרור רגשי? ...

... חושבים, על מה תינוקות חולמים? שכל של תינוק, לפני הפוטנציאל של המציאות, להיות אלוהים, הכל בו זמנית, להיות דבר והיפוכו, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, להתבונן פנימה על מה תינוקות חושבים ... למשל, לפני שהיה אייפון, הייתה קיימת האפשרות שאייפון יהיה קיים. כך גם תינוק: כל המציאות מתחילה אצל התינוק כאפשרויות. אם לא הייתה אופציה, לא היה יכול להתקיים כלום. כל דבר שאנחנו מסוגלים לדמיין קיים ... - למשל לראות כוס מלאה וריקה באותו הרגע בדיוק. אבל השכל של אלוהים, לפי אליעד, מסוגל לראות את הכל בו זמנית, כי עבורו כל האפשרויות הן אחת. הוא מביא דוגמה ממצבים לפני המפץ הגדול, שם כל הדברים והאפשרויות התקיימו ...

מחויב המציאות, אפשרי המציאות, מה מחויב? מה אפשרי? מה לא אפשרי? איך עובד המוח האנושי? אין הבדל בין יש לאין, אחדות הניגודים, חייב להיות קיים, מוכרח להיות קיים מהי המשמעות של מחויב המציאות ואפשרי המציאות? ההרצאה עוסקת במושגים של מחויב המציאות ואפשרי המציאות תוך דגש על איך המוח האנושי תופס אותם, וכיצד אותם עקרונות פועלים במציאות שלנו. כבר בהתחלה, נמסר כי כל דבר שקורה הוא מחויב, כלומר, כל אירוע שמתרחש במציאות, הוא חייב להתרחש. אליעד מציין שמה שאנחנו תופסים כתוצאה של סיבה, הוא משהו שהיו לו כל התנאים להתרחש. הוא ... שבזמן מסוים משהו הוא אפשרי, וכאשר הוא קורה, הוא הופך להיות מחויב. למשל, ספר שהמוח שלנו היה יכול לחשוב שהוא יימצא כאן או לא יימצא כאן, אך ברגע שהוא כאן, זה הופך להיות מחויב - כלומר, הוא קיים עכשיו, והוא מחויב למקום שבו הוא נמצא. יש גם הבחנה בין מחויב לבין אפשרי, כאשר מחויב הוא דבר שאינו ניתן לשינוי, דבר שחייב להיות קיים בכל זמן ובכל מקום. אפשרי נמצא בטווח רחב יותר של מה שיכול להיות ומה שלא יכול להיות, כלומר, יש תחום של אפשרויות שיכולות לקרות, ואלו אינן מחויבות להיות. לפי אליעד, ישנו גם טווח בין מה שהוא מחויב לבין מה שהוא אפשרי. קיימת מדרגה בין הדברים שיכולים להתקיים לבין הדברים שלא יכולים להתקיים. תיאור המושגים מסביר שמה שמחויב אינו בהכרח מוחלט או אבסולוטי, שכן יש מצבים שבהם משהו יכול להיות פחות מחויב או יותר מחויב בזמן ובמקום שונים. אליעד מבצע הבחנה בין מחויב מוחלט לבין מחויב באופן יחסי, כאשר מה שמחויב מוחלט הוא דבר שאינו יכול להשתנות לא משנה מה קורה. כאשר אדם מנסה להבין את הדברים, הוא מתחיל לשאול האם באמת יש משהו שהוא מחויב בצורה מוחלטת, ומדוע יש דברים שנראים או מתקבלים כחיוביים או שליליים בהקשר של מחויבות אפשרית. על פי הדוגמאות שמהם הוא פועל, אם אדם מבין את ההבדלים האלו, הוא גם מבין טוב יותר את המציאות שהוא חי בה. מהו הקשר בין חוויות ... כאשר נתחיל לשאול ולהטיל ספק, נוכל להרגיש חופשיים יותר. מהו מחויב המציאות? מהו אפשרי המציאות? איך תפיסתנו את המציאות משפיעה על חיינו? האם אפשר לשנות את תפיסת המציאות שלנו? מהו מחויב מוחלט? ...

... ווכחנות, מהי מהותם של ויכוחים? ממה נובעים ויכוחים, אמת מוחלטת, אמת יחסית, אובייקטיביות, סובייקטיביות, האם התורה אמת? אמת אבסולוטית, שקר היהדות, מחויב המציאות, אפשרי המציאות מהי מהותם של ויכוחים ואיך הם נובעים? הויכוחים בין בני אדם מתרחשים כאשר כל צד מנסה ...